נולד ב-1952 באשקלון; לוחם בסיירת מטכ"ל1974–2005 בשב"כ; מ-2000 ראש השירותבדצמבר 2005 הצטרף לקדימה2006–2009 השר לביטחון הפנים2012–2013 השר להגנת העורף; באוקטובר 2012 הצטרף לליכוד2016–2019 יו"ר ועדת החוץ והביטחון; יוזם חוק הלאום (2018)2019–2020 סגן שר הביטחוןמדצמבר 2022 שר החקלאות (מיוני 2024 – החקלאות וביטחון המזון)באוגוסט 2026 הגיע למקום ה-27 בפריימריז; מוצב במקום ה-48 ברשימה
מן הארכיון
המקום ה-48
בפריימריז של הליכוד, שנערכו ב-17 באוגוסט 2026, הגיע דיכטר למקום ה-27 ברשימה הארצית, מקום שלפי ynet "יהיה נמוך בהרבה אחרי השריונים" (ynet). ב-21 באוגוסט דיווחה N12 כי מבין המפסידים בפריימריז, רק דיכטר צפוי לקבל שריון, במקום ה-15 או ה-18 (N12). ברשימה שהגיש הליכוד ב-8 בספטמבר הוצבו במקומות אלה אלישע מדן וחיים כץ (N12), ודיכטר מוצב במקום ה-48 ("ישראל היום"). בספטמבר 2026 ביקש דיכטר להעביר בממשלה את "תוכנית ביטחון המזון 2026–2050". לפי "וואלה", באוצר מתנגדים לקביעת מדיניות חקלאית לשנים ארוכות לפני שינויים מבניים שיכניסו לענף תחרות, ומזהירים מעליית מחירים ("וואלה").דיכטר השיב ל"וואלה" כי התוכנית גובשה במשך שנתיים בידי אנשי מקצוע משישה משרדי ממשלה, מצה"ל ומגופים נוספים, וכי בזכותה ייצור מקומי יהיה המרכז והיבוא יהיה תומך. הוא מנה בין הישגיו הגדלת התוצרת החקלאית, הוזלת המים לחקלאים והגדלת מספר העובדים הזרים בחקלאות מ-30 אלף ל-70 אלף ("וואלה").
ראש שב"כ
דיכטר נולד ב-14 בדצמבר 1952 באשקלון (ערוץ הכנסת), "להורים ניצולי שואה שעלו לארץ מפולין" ("כלכליסט"). ב-1971 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, וב-1974 החל לעבוד בשב"כ. ב-1987 קיבל צל"ש אלוף פיקוד הדרום על חיסול מחבל בצומת נצרים לאחר מרדף, וב-1992 מונה לראש מרחב דרום (אתר שב"כ). בתפקיד זה פיקד על חיסולו של יחיא עיאש בטלפון ממולכד, ב-5 בינואר 1996. "הרעיון לתת לו טלפון 'ממולא' הגיע מאנשי הטכנולוגיה שלנו", סיפר ("ישראל היום"). ב-1996, אחרי רצח רבין, מונה לראש אגף האבטחה, וב-1999 לסגן ראש השירות (אתר שב"כ). במאי 2000 אישרה הממשלה את מינויו לראש שב"כ במקום עמי איילון. ראש הממשלה אהוד ברק אמר כי דיכטר "צמח מיסודות השב"כ ומכיר את כל תחומי פעילותו" ("גלובס"). כהונתו חפפה את האינתיפאדה השנייה. ב-2002 דיווח לממשלה כי בשבועות האחרונים סוכלו 40 פיגועים ("גלובס"), ובנובמבר 2003 אמר על גדר ההפרדה כי היא "צורך חיוני לישראל" (ערוץ 7). במאי 2005, לקראת סיום כהונתו, אמר כי הסיכולים הממוקדים מהאוויר יצרו הרתעה שאמצעים אחרים לא השיגו ("וואלה"), ואת רצח השר רחבעם זאבי ב-2001 הגדיר "הכישלון הגדול ביותר של השב"כ" בתקופתו (ynet). ב-22 ביולי 2002 הופצץ בעזה ביתו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, סלאח שחאדה. בתקיפה נהרגו, לצד שחאדה, 14 אזרחים ("גלובס"). ב-2005 הוגשה נגד דיכטר בארצות הברית תביעה אזרחית בפרשה; היא נדחתה ב-2007, ובאפריל 2009 אישר בית המשפט לערעורים את הדחייה (CCR). בדצמבר 2007 ביטל ביקור בבריטניה בעקבות חשש שיוצא נגדו צו מעצר (ynet), וביוני 2009 נסגרה חקירה בספרד נגדו ונגד שישה בכירים נוספים ("גלובס"). ועדת הבדיקה הממלכתית קבעה ב-2011 כי אין אחריות פלילית למעורבים, וכי הפגיעה באזרחים נבעה מכשל מודיעיני ("וואלה").קדימה והמשרד לביטחון הפנים
ב-28 בדצמבר 2005 הודיע על הצטרפותו לקדימה של אריאל שרון: "הבטחתי לתקשורת שעד סוף 2005 אקבל החלטה אם ללכת לעסקים או לפוליטיקה" ("גלובס"). במאי 2006 מונה לשר לביטחון הפנים בממשלת אהוד אולמרט. בפברואר 2007, אחרי דוח ועדת זיילר והתפטרות המפכ"ל משה קראדי, ביקש למנות למפכ"ל את נציב שב"ס יעקב גנות, שזוכה שנים קודם לכן מאישומי שוחד, מרמה והפרת אמונים. דיכטר אמר אז: "נצלח את כל הביקורות והעתירות בשלום" (ynet). במרץ 2007 הסיר גנות את מועמדותו, אחרי שרוב חברי ועדת טירקל התנגדו למינוי (ynet), ובאפריל אישרה הוועדה את מינוי דודי כהן (ynet). בינואר 2008 הושקה יחידת להב 433, שאיחדה חמש יחידות ארציות (ynet). במרץ 2012 מתח מבקר המדינה ביקורת על דיכטר, ש"אישר את כל המלצות המפכ"ל למינוי וקידום קצינים בכירים, גם כאשר גורמים מקצועיים במשרדו הצביעו על ליקויים במינוי" ("ישראל היום"). באוקטובר 2007 אמר בריאיון כי יש לקבוע קריטריונים לחקירת נבחרי ציבור בכירים, וכי עבירות מסוימות יידחו עד סיום כהונתם; בכנסת נשמעו קריאות להתפטרותו, ודוברו הבהיר כי הדברים לא כוונו לאולמרט ("גלובס"). ביולי 2008 קרא שוב להחליף את אולמרט ("גלובס"). בדצמבר 2007, בחנוכת סניף קדימה בשפרעם, אמר: "מי שיישב שנה אחר שנה ויבכה על הנכבה, שלא יתפלא שבסוף באמת תהיה לו נכבה" (ynet). ב-2006 אמר כי "כל מהלך מדיני עדיף על מהלך לחימתי-צבאי, בין אם בסוריה ובין אם בלבנון", והביע נכונות לחזור לגבול הבינלאומי תמורת שלום מלא עם סוריה (ynet). בספטמבר 2008 התמודד על ראשות קדימה והגיע למקום הרביעי והאחרון, עם 6.5% מהקולות (ynet).לליכוד
בפברואר 2012, כשהתמודד שוב על ראשות קדימה, אמר: "אני לא אמרתי שאצטרף לליכוד" (N12). באוגוסט 2012 פרש מקדימה ומהכנסת כדי להתמנות לשר להגנת העורף בממשלת נתניהו, בהצעת שר הביטחון אהוד ברק (ynet), וב-14 באוקטובר 2012 הצטרף רשמית לליכוד ("ישראל היום"). בינואר 2015 נבחר בפריימריז של הליכוד למקום האחרון שנחשב ריאלי ("וואלה"), וחזר לכנסת. במרץ 2017, בזמן חקירות נתניהו, אמר: "כל מי שיגיד שראש ממשלה יכול להמשיך לתפקד כרגיל ללא הפרעות בזמן שמתנהלת נגדו חקירה – לא אומר אמת" (ynet). באוקטובר 2019, אחרי שלוש שנים כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, מינה אותו נתניהו לסגן שר הביטחון ("וואלה"). ביוני 2020, אחרי שלא מונה לשר בממשלה החדשה, אמר: "היעד שלי הוא ראשות הליכוד" (ynet).חוק הלאום
דיכטר הניח את הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ב-2011, ב-2015 וב-2017 (האגודה לזכויות האזרח). במאי 2017 קראו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה לדחות את ההצעה, בטענה שהיא פוגעת באיזון בין היות המדינה יהודית ודמוקרטית (המכון הישראלי לדמוקרטיה). ב-1 במאי 2018 אושר החוק בקריאה ראשונה, ברוב 64 מול 50; בנוסח שאושר קיבלה הערבית "מעמד מיוחד" במקום מעמד של שפה רשמית (ynet). ב-19 ביולי 2018 אושר סופית, ברוב 62 מול 55 ושני נמנעים. דיכטר אמר אז, בפנייה לחברי הרשימה המשותפת, כי משמעות החוק היא "לא הייתם כאן לפנינו ולא תישארו כאן אחרינו" (ynet). ביולי 2019 כתב: "יזמתי את חוק הלאום – ואני גאה שהמחנה הלאומי אישר אותו" ("ישראל היום"). ביולי 2021 דחה בג"ץ, ברוב 10 מול 1, את העתירות נגד החוק (N12).ההפיכה המשטרית
בפברואר 2023 פנו לדיכטר 460 יוצאי שב"כ, ובהם ראשי השירות לשעבר כרמי גילון, עמי איילון ויובל דיסקין, וקראו לו לא לתת יד לחקיקה, שלדבריהם היא "הפיכה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי" (ynet). במרץ 2023 הפגינו מאות מהם מול ביתו באשקלון ("כלכליסט"). לפי חדשות 13, בשיחות סגורות עם שרי הליכוד ועם נתניהו אמר: "דחו את החקיקה עד לאחר יום העצמאות והימים הלאומיים". ב-26 במרץ, יום אחרי שיואב גלנט קרא לעצור את החקיקה, ובזמן שדווח כי נתניהו ולוין שוקלים להציע לדיכטר את משרד הביטחון, הודיע: "הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע", ו"לא אתן ידי להחלפת שלטון הליכוד" (חדשות 13). באותו יום פוטר גלנט (חדשות 13). ביולי 2023 כתב על "בריונים המסכנים את המדינה בגרירה לחקיקה קיצונית, או בסחיפה למחאה קיצונית ואלימה" (ynet), וכעבור יומיים הבהיר כי לא כיוון לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ("ישראל היום"). בכאן רשת ב' אמר: "יכול להיות שטעינו בדרך, אבל לא טעינו במהות" (כאן חדשות). באוגוסט 2023 אמר בגלי צה"ל כי אינו מכיר "מציאות בישראל שבה ביהמ"ש העליון ובג"ץ פסקו משהו והכנסת והממשלה לא יקבלו את זה" ("כל רגע"). ב-27 במרץ 2025 הצביע בעד תיקון 105 לחוק בתי המשפט, ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים (זמן כנסת). להרחבה: ההפיכה המשטריתהמלחמה והחטופים
באוקטובר 2023, כשהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התנגד להמשך כניסתם של פועלים פלסטינים מהגדה לעבודה בחקלאות, הזהיר דיכטר כי החקלאות עלולה להתמוטט (N12). ב-11 בנובמבר 2023 אמר ב"פגוש את העיתונות": "אנחנו מגלגלים את 'נכבת עזה'. זו נכבת עזה. מבחינה מבצעית אין אפשרות לנהל מלחמה כמו שצה"ל רוצה לנהל אותה, כשההמונים נמצאים בין הטנקים והחיילים" (ynet). כעבור ימים אחדים, בדיון סגור, הזהירה היועצת המשפטית לממשלה את השרים מפני אמירות ש"מתפרשות כפשע מלחמה", ונתניהו אמר להם: "אתם צריכים ללמוד לשתוק ולא להגיד דברים שתצטערו עליהם אחרי יום" (N12). ב-7 במרץ 2024, בהפגנת משפחות חטופים ליד הקריה, אמרה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, כי דיכטר סירב לדבר איתה וכי שוטרים הדפו אותה. מטעמו נמסר כי לא ביקש לפנותה, וכי "השר הנחה את לשכתו ליזום פגישה עם אם החטוף" (ynet). ביולי 2024 אמר על איומי בן גביר לפרוש: "לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת", ועל עסקת חטופים: "אין עסקה נוחה. אין עסקה קלה. כל עסקה כואבת, אבל אין דבר יותר כואב מלהשאיר את החטופים שם" (N12). בדצמבר 2024 אמר כי "האירוע של 7 באוקטובר מחייב ועדת חקירה ממלכתית" (N12). ב-14 בינואר 2025 כתב כי חברי הקבינט "נבטיח בהצבעתנו" שכל החטופים "יחזרו לחיק משפחותיהם" ("סרוגים"). ב-18 בינואר אישרה הממשלה את העסקה, ברוב 24 מול 8 ("כלכליסט"). להרחבה: השבעה באוקטוברמשרד החקלאות
בפברואר 2023 אישרה הממשלה את מינוי ראש המטה של דיכטר, אורן לביא, למנכ"ל משרד החקלאות (News1). דיכטר אמר כי לביא "מלווה אותי במספר תפקידי מפתח קרוב לשבע עשרה שנים" (מבזק לייב). קודמתו, נעמה קאופמן-פס, הודיעה על סיום תפקידה כשלושה שבועות אחרי כניסת דיכטר למשרד ("וואלה"). ב-30 ביוני 2024 אישרה הממשלה את שינוי שם המשרד ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". דיכטר אמר: "לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה" ("כלכליסט"); "וואלה" העריך את עלות השינוי ב-1.5–2 מיליון שקל ("וואלה"). בדצמבר 2023 בדקה "המשרוקית" של "גלובס" את טענת משרד החקלאות כי הפירות והירקות תרמו רק 0.15% למדד, וקבעה שהטענה מטעה ("גלובס"). בנובמבר 2025 קבעה כי טענתו בערוץ 14 שמחירי הירקות התייצבו ואף ירדו אינה נכונה: אחרי ירידה עד יולי, עלו המחירים בין אוגוסט לאוקטובר ("גלובס"). בספטמבר 2025 קבע מבקר המדינה כי "משרד החקלאות לא נערך מבעוד מועד לכך שבזמן לחימה יהיה מחסור חריג" בעובדים; המשרד השיב כי נערך לתרחישי חירום וכי השיג מכסה של 70 אלף עובדים זרים (N12). באוקטובר 2025 מצא המבקר חיטה נגועה בחרקים, פסולת יונים ועובש בתשעה מתוך עשרה אתרי מחסני חירום; משרד החקלאות מסר כי מדובר במקרים בודדים (N12). בדצמבר 2025 התנגד דיכטר לרפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הוא פנה ליועצת המשפטית לממשלה בטענה ש"אנשי האוצר לא אמרו אמת" ("כלכליסט"), ובישיבת הממשלה אמר: "אתם פוגעים ברפתנים בצורה אנושה" (N12). בסוף החודש פרסם טיוטת צו שמשאירה את היקף ייצור החלב ב-2026 ללא שינוי, מול הצעת האוצר להפחיתו מ-1.5 מיליארד ליטר למיליארד ("כלכליסט"). ביוני 2026 התפטר מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן. יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים כתב כי ההתפטרות מציבה באור חד את עומק המשבר שנוצר בעקבות שלילת עצמאות השירותים (ynet). משרד החקלאות מסר כי "לא מוכרת כל טענה בדבר התעמרות" ("וואלה"). להרחבה: יוקר המחיההתיק המלא על אבי דיכטר
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
434 מילים · 17 מקורות
שנות חיים, משפחה והשכלה: אבי (אברהם משה) דיכטר נולד ב־14 בדצמבר 1952 באשקלון, נשוי לאילנה ואב לשלושה; הוא בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בר־אילן (1986) ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב (1999), ודובר עברית, אנגלית וערבית ערוץ הכנסת. בריאיון ל"כלכליסט" ב־3 באפריל 2014 אמר: "נולדתי באשקלון להורים ניצולי שואה שעלו לארץ מפולין"; אמו מלכה הייתה עקרת בית, ואביו יהושע עבד בסולל בונה "כלכליסט", 3 באפריל 2014.
שירות צבאי וכניסה לשב"כ: ב־1971 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת מטכ"ל כלוחם בסדיר ובמילואים. לפי אתר שב"כ, ב־1974 עבד כמאבטח מטוסים באל על, ב־1975 הצטרף לאולפן לערבית ולקורס רכזים, וב־1976 הוצב כרכז בצפון רצועת עזה אתר שב"כ.
תפקידי שטח ופיקוד: ב־1980 מונה לרכז נפה; ב־1983 הוצב לשנה בלבנון כרכז נפת צידון; ב־1986 מונה לראש חטיבה במרחב דרום; ב־1987 קיבל צל"ש אלוף פיקוד הדרום על חיסול מחבל בצומת נצרים לאחר מרדף; ב־1992 מונה לראש מרחב דרום; ב־1996, אחרי רצח רבין, לראש אגף האבטחה; וב־1999 לסגן ראש שב"כ אתר שב"כ. כראש מרחב דרום פיקד על חיסולו של יחיא עיאש בטלפון ממולכד ב־5 בינואר 1996 "ישראל היום", 5 בינואר 2021.
ראש שב"כ – מינוי וכשלים: ב־8 במאי 2000 דיווח "גלובס" על אישור מינויו לראש שב"כ במקום עמי איילון; אהוד ברק אמר כי דיכטר "צמח מיסודות השב"כ ומכיר את כל תחומי פעילותו" "גלובס", 8 במאי 2000. לפי אתר שב"כ, כיהן "בתקופה הסוערת של אינתיפאדת אל־אקצא" אתר שב"כ. ב־4 בנובמבר 2001 דווח כי ועדת הבדיקה של שב"כ על רצח השר רחבעם זאבי קבעה שלא יוסקו מסקנות אישיות, הצביעה על מחסור במשאבים וקבעה כי זאבי סירב לשתף פעולה עם מאבטחיו ynet, 4 בנובמבר 2001. ב־4 במאי 2005 אמר דיכטר כי "הכישלון הגדול ביותר של השב"כ" בתקופתו היה אי־מניעת הרצח ynet, 4 במאי 2005.
פרשת שחאדה: ב־22 ביולי 2002 הופצץ ביתו של סלאח שחאדה בעזה; בתקיפה נהרגו 15 בני אדם, ובהם שמונה ילדים CCR. בדצמבר 2005 הוגשה בארצות הברית תביעה אזרחית נגד דיכטר; במאי 2007 דחה אותה בית המשפט המחוזי, וב־16 באפריל 2009 אישר בית המשפט לערעורים של המעגל השני את הדחייה CCR. ב־6 בדצמבר 2007 דווח כי ביטל ביקור בבריטניה מחשש לצו מעצר ynet, 6 בדצמבר 2007. ב־30 ביוני 2009 דווח כי בית המשפט הלאומי בספרד סגר את החקירה נגד שבעה בכירים ישראלים, ובהם דיכטר "גלובס", 30 ביוני 2009. ב־27 בפברואר 2011 קבעה ועדת הבדיקה הממלכתית כי אין אחריות פלילית למעורבים, וכי התוצאה של הרג אזרחים הייתה בלתי מידתית ונבעה מכשל מודיעיני "וואלה", 27 בפברואר 2011.
יציאה משב"כ והמעבר לפוליטיקה: ב־2005 פרש משב"כ אתר שב"כ. ב־28 בדצמבר 2005 הודיע על הצטרפותו לקדימה: "הבטחתי לתקשורת שעד סוף 2005 אקבל החלטה אם ללכת לעסקים או לפוליטיקה" "גלובס", 28 בדצמבר 2005; באותו יום אמר כי יהיה מוכן "לבצע כל תפקיד שאתבקש" ערוץ 7, 28 בדצמבר 2005.
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)
853 מילים · 5 תת-פרקים · 36 מקורות
ראש שב"כ – מאי 2000 עד 2005
סיכולים וגדר ההפרדה: ב־2 ביוני 2002 דיווח לממשלה כי "בשבועות האחרונים נמנעו 40 פיגועים" "גלובס", 2 ביוני 2002. ב־23 בנובמבר 2003 אמר לממשלה כי גדר ההפרדה היא "צורך חיוני לישראל" ערוץ 7, 23 בנובמבר 2003. ב־31 במאי 2005, בכנס בהרצליה, אמר כי הסיכולים הממוקדים מהאוויר יצרו הרתעה שאמצעים אחרים לא השיגו, ומתח ביקורת על העיכובים בבניית הגדר "וואלה", 31 במאי 2005.
השר לביטחון הפנים – מאי 2006 עד מרץ 2009
להב 433: ב־1 בינואר 2008 הושקה היחידה בהשתתפות דיכטר והמפכ"ל דודי כהן; היא איחדה חמש יחידות ארציות ynet, 1 בינואר 2008.
מינוי המפכ"ל: ב־20 בפברואר 2007, עם פרסום דוח ועדת זיילר, אמר השופט ורדי זיילר כי "התגלתה אי־תקינות בכל הנוגע למינויים במשטרה" ynet, 20 בפברואר 2007. דיכטר ביקש למנות למפכ"ל את נציב שב"ס יעקב גנות, שזוכה שנים קודם לכן מאישומי שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואמר: "נצלח את כל הביקורות והעתירות בשלום" ynet, 19 בפברואר 2007. ב־26 במרץ 2007, אחרי שרוב חברי הוועדה התנגדו, הסיר גנות את מועמדותו ynet, 26 במרץ 2007. למחרת אישרה הוועדה את מינוי בני קניאק לנציב שב"ס ynet, 27 במרץ 2007, וב־13 באפריל 2007 את מינוי דודי כהן למפכ"ל ynet, 13 באפריל 2007.
ביקורת המבקר על המינויים: ב־15 במרץ 2012 דיווח "ישראל היום" כי מבקר המדינה מתח ביקורת על דיכטר, ש"אישר את כל המלצות המפכ"ל למינוי וקידום קצינים בכירים, גם כאשר גורמים מקצועיים במשרדו הצביעו על ליקויים במינוי" "ישראל היום", 15 במרץ 2012.
פיטורי ניצב אורי בר־לב: ב־14 בינואר 2009 הורה בג"ץ לדיכטר לנמק בתוך 30 יום מדוע לא יבוטלו פיטורי מפקד המחוז הדרומי אורי בר־לב, והוציא צו ביניים נגד הפיטורים "מקור ראשון"/nrg, 14 בינואר 2009.
עמדות מדיניות: ב־4 ביוני 2006 דיווח "הארץ" כי בישיבת הממשלה הציע דיכטר לכבוש חלקים מרצועת עזה בתגובה לירי הקסאמים "הארץ", 4 ביוני 2006. ב־21 באוגוסט 2006 אמר: "כל מהלך מדיני עדיף על מהלך לחימתי־צבאי, בין אם בסוריה ובין אם בלבנון" ynet, 21 באוגוסט 2006.
הפריימריז בקדימה: בספטמבר 2008 הגיע למקום הרביעי והאחרון בבחירות לראשות קדימה, עם 6.5% מהקולות ynet, 18 בספטמבר 2008.
השר להגנת העורף – אוגוסט 2012 עד מרץ 2013
המינוי: ב־14 באוגוסט 2012 דווח כי דיכטר פורש מקדימה ומהכנסת כדי להתמנות לשר להגנת העורף, בהצעת שר הביטחון אהוד ברק ynet, 14 באוגוסט 2012. ב־16 באוגוסט 2012 אישרה הכנסת את המינוי ברוב 41 מול 26 ynet, 16 באוגוסט 2012.
פעילות: ב־24 בספטמבר 2012 נערך תרגיל ראשון של קליטת סיוע בינלאומי, בתרחיש רעידת אדמה בעוצמה 6.4 "ישראל היום", 24 בספטמבר 2012. בפברואר 2013 קרא לחייב התקנת אנטנות סלולר במבני ציבור: "אם האזרח לא מצליח להשיג את מוקד 100, הוא לא ידווח" "גלובס", 26 בפברואר 2013.
המצב שקיבל: ב־14 באוגוסט 2012 פורסם ב־ynet כי בבית החולים בצפת "90 בני אדם מתוך 150 אלף יזכו למיטה ממוגנת" ynet, 14 באוגוסט 2012.
חבר כנסת בליכוד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון – 2015 עד 2022
הפריימריז: ב־1 בינואר 2015 דווח כי דיכטר זכה בפריימריז של הליכוד במקום האחרון שנחשב ריאלי, לפני ציפי חוטובלי "וואלה", 1 בינואר 2015. בפריימריז של 2019 נבחר לעשירייה הראשונה ynet.
חוק הלאום: הצעת החוק של דיכטר הונחה ב־2011, ב־2015 וב־2017 האגודה לזכויות האזרח. ב־5 במאי 2017 קראו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה לדחות את "ההצעה המנסה לפגוע באיזון בין היות המדינה דמוקרטית ליהודית" המכון הישראלי לדמוקרטיה, 5 במאי 2017. ב־1 במאי 2018 אושר החוק בקריאה ראשונה ברוב 64 מול 50; בנוסח שאושר קיבלה הערבית "מעמד מיוחד" ynet, 1 במאי 2018. ב־19 ביולי 2018 אושר סופית ברוב 62 מול 55 ושני נמנעים ynet, 19 ביולי 2018. ב־16 ביולי 2019 כתב: "יזמתי את חוק הלאום – ואני גאה שהמחנה הלאומי אישר אותו" "ישראל היום", 16 ביולי 2019. ביולי 2021 דחה בג"ץ את העתירות נגד החוק ברוב 10 מול 1 N12.
סגן שר הביטחון: ב־23 באוקטובר 2019, אחרי שלוש שנים כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, מינה אותו נתניהו לסגן שר הביטחון; דיכטר אמר: "אני מודה לראש הממשלה נתניהו על האמון" "וואלה", 23 באוקטובר 2019.
שר החקלאות וביטחון המזון – מדצמבר 2022
שינוי שם המשרד: ב־30 ביוני 2024 אישרה הממשלה את שינוי השם ל"משרד החקלאות וביטחון המזון"; דיכטר אמר: "לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה – להוביל את תוכנית ביטחון המזון ל־25 שנה קדימה" "כלכליסט", 30 ביוני 2024. "וואלה" העריך את עלות השינוי ב־1.5–2 מיליון שקל "וואלה", 30 ביוני 2024.
תוכנית ביטחון המזון: התוכנית שהציג מציבה יעד של "הגדלת היקף התוצרת החקלאית (פירות וירקות) בשליש בעשור הקרוב", אחרי יותר מ־20 שנה שבהן עמדה התוצרת על כ־2 מיליון טון בשנה ארגון מגדלי הפירות. ב־4 בספטמבר 2026 דיווח "וואלה" על התנגדות האוצר להחלטת הממשלה המוצעת; דיכטר השיב כי התוכנית גובשה במשך שנתיים בידי אנשי מקצוע משישה משרדים ומגופים נוספים "וואלה", 4 בספטמבר 2026.
תמיכה במחירי המים: ב־14 בדצמבר 2023 הודיע כי "סוכם על נוהל תמיכה לעידוד חקלאות במחירי המים המושבים בהיקף של 52 מיליון ש"ח" "מעריב", 14 בדצמבר 2023.
רפורמת החלב: ב־3 בדצמבר 2025 פנה ליועצת המשפטית לממשלה נגד רפורמת החלב של סמוטריץ', וכתב: "שום דיון או הידברות לא קוימה עמי בנושא על ידי שר האוצר או מי מאנשיו" "כלכליסט", 3 בדצמבר 2025. ב־30 בדצמבר 2025 פרסם טיוטת צו שמשאירה את היקף ייצור החלב ב־2026 ללא שינוי, מול הצעת האוצר להפחית את הייצור המקומי מ־1.5 מיליארד ליטר למיליארד "כלכליסט", 30 בדצמבר 2025.
עסקת החטופים: ב־18 בינואר 2025 אישרה הממשלה את עסקת החטופים ברוב 24 מול 8; דיכטר לא נמנה עם המתנגדים "כלכליסט", 18 בינואר 2025.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
220 מילים · 7 מקורות
אורן לביא: ב־5 בפברואר 2023 אישרה הממשלה את מינוי אורן לביא למנכ"ל משרד החקלאות, בהצעת דיכטר News1, 5 בפברואר 2023. דיכטר אמר: "אורן לביא, מנהל מנוסה בשירות הפרטי והציבורי, בעל יכולות ניהול גבוהות, מלווה אותי במספר תפקידי מפתח קרוב לשבע עשרה שנים" מבזק לייב, 5 בפברואר 2023. לפי אגרונט, לביא שימש עד מינויו ראש המטה של דיכטר, ועבד לצדו 17 שנה – כחבר כנסת, כסגן שר הביטחון, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, כשר להגנת העורף וכשר לביטחון הפנים אגרונט, 9 בפברואר 2023. ב־16 ביוני 2024 מנה "כלכליסט" את לביא בין המנכ"לים שמונו בתקופת נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, וכתב: "מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא שימש במשך שנים ארוכות כיועצו של אבי דיכטר" "כלכליסט", 16 ביוני 2024.
עזיבת המנכ"לית הקודמת: ב־25 בינואר 2023, כשלושה שבועות אחרי כניסת דיכטר למשרד, הודיעה המנכ"לית נעמה קאופמן־פס, שמונתה בתקופת השר עודד פורר, על סיום תפקידה "וואלה", 25 בינואר 2023.
השירותים הווטרינריים: ב־21 ביוני 2026 התפטר מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, אחרי שמונה שנים בתפקיד. יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים כתב לדיכטר ולמנכ"ל לביא כי ההתפטרות מציבה באור חד את עומק המשבר שנוצר בעקבות שלילת עצמאות השירותים; משרד החקלאות מסר כי יקדם הליך איתור ומינוי של מנהל קבוע ynet, 21 ביוני 2026. "וואלה" ייחס את ההתפטרות לטענות על התעמרות ולמחלוקת על יבוא עופות מברזיל; המשרד מסר כי "לא מוכרת כל טענה בדבר התעמרות" "וואלה", 21 ביוני 2026.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
347 מילים · 12 מקורות
17 בדצמבר 2007, בחנוכת סניף קדימה בשפרעם: "מי שיישב שנה אחר שנה ויבכה על הנכבה, שלא יתפלא שבסוף באמת תהיה לו נכבה" ynet, 17 בדצמבר 2007.
5 ביולי 2008, על אולמרט: "הפרשה החמורה האחרונה מחייבת את החלפתו, ואין מנוס מכך. אין זה תקין שראש הממשלה ימשיך לנהל את ענייני המדינה כאילו לא קרה דבר" "גלובס", 5 ביולי 2008.
4 במרץ 2017, על חקירות נתניהו: "כל מי שיגיד שראש ממשלה יכול להמשיך לתפקד כרגיל ללא הפרעות בזמן שמתנהלת נגדו חקירה – לא אומר אמת" ynet, 4 במרץ 2017.
19 ביולי 2018, אחרי אישור חוק הלאום: "אנחנו מחוקקים את חוק היסוד החשוב הזה היום, כדי למנוע אפילו בדל של מחשבה, שלא לומר ניסיון, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה"; לחברי הרשימה המשותפת: "לא הייתם כאן לפנינו ולא תישארו כאן אחרינו" ynet, 19 ביולי 2018.
25 ביוני 2020, על ראשות הליכוד: "היעד שלי הוא ראשות הליכוד" ynet, 25 ביוני 2020.
26 במרץ 2023, על ההפיכה המשטרית: "מודע היטב לחששות שבציבור, אך למען הסר ספק, עמדתי עודנה בעינה, הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע"; "לא אתן ידי להחלפת שלטון הליכוד" חדשות 13, 26 במרץ 2023.
30 ביולי 2023, בכאן רשת ב': "יכול להיות שטעינו בדרך, אבל לא טעינו במהות" כאן חדשות, 30 ביולי 2023.
8 באוגוסט 2023, בגלי צה"ל, על פסיקות בג"ץ: "אני לא מכיר מציאות בישראל שבה ביהמ"ש העליון ובג"ץ פסקו משהו והכנסת והממשלה לא יקבלו את זה" "כל רגע", 8 באוגוסט 2023.
11 בנובמבר 2023, ב"פגוש את העיתונות": "אנחנו מגלגלים את 'נכבת עזה'. זו נכבת עזה. מבחינה מבצעית אין אפשרות לנהל מלחמה כמו שצה"ל רוצה לנהל אותה, כשההמונים נמצאים בין הטנקים והחיילים"; "זו נכבת עזה 2023" ynet, 11 בנובמבר 2023. כעבור ימים הזהירה היועצת המשפטית לממשלה את השרים כי "האמירות האלה נותנות גב לחורשי רעתנו" N12, 14 בנובמבר 2023.
9 ביולי 2024, על בן גביר ועסקת החטופים: "לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת"; "אין עסקה נוחה. אין עסקה קלה. כל עסקה כואבת, אבל אין דבר יותר כואב מלהשאיר את החטופים שם" N12, 9 ביולי 2024.
14 בינואר 2025, על עסקת החטופים: "בן גביר וסמוטריץ', יודעים היטב שאצבעותיהם לא יכריעו באשר להחזרת הבנות והבנים מעזה" "סרוגים", 14 בינואר 2025.
5תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת
355 מילים · 11 מקורות
פרופיל N12: ב־3 בינואר 2025 פרסם מגזין N12 פרופיל של דיכטר תחת הכותרת "כוכב שדעך"; העיתונאי שלום ירושלמי אמר בו כי דיכטר היה "כוכב ענק בשב"כ שנכנס לפוליטיקה והלך ודעך". דיכטר מסר בתגובה כי פעל כל חייו להגנת ישראל ופועל לפי אמונותיו N12, 3 בינואר 2025.
בדיקות "המשרוקית": ב־26 בדצמבר 2023 קבעה "המשרוקית" של "גלובס" כי טענת דיכטר שהפירות והירקות תרמו רק 0.15% למדד מטעה: בין 2016 לנובמבר 2023 עלו מחירי הפירות והירקות ב־24%, לעומת 12.75% במדד הכללי "גלובס", 26 בדצמבר 2023. ב־25 בנובמבר 2025 קבעה כי טענתו בערוץ 14 שמחירי הירקות "התייצבו" ואף ירדו אינה נכונה, משום שבין אוגוסט לאוקטובר עלו המחירים בכ־12% "גלובס", 25 בנובמבר 2025.
דוחות מבקר המדינה: לפי "כלכליסט", המבקר קבע כי "לאחר ביטול הרפורמה בחקלאות לבקשת שר החקלאות אבי דיכטר לא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים" "כלכליסט". ב־16 בספטמבר 2025 קבע המבקר כי "משרד החקלאות לא נערך מבעוד מועד לכך שבזמן לחימה יהיה מחסור חריג" בעובדים; המשרד השיב כי נערך לתרחישי חירום, וכי הושגה מכסה של 70 אלף עובדים זרים N12, 16 בספטמבר 2025. ב־21 באוקטובר 2025 מצא המבקר כי "תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר", וכי בתשעה מתוך עשרה אתרי מחסני חירום נמצאה חיטה נגועה בחרקים, פסולת יונים ועובש; משרד החקלאות השיב כי מדובר במקרים בודדים N12, 21 באוקטובר 2025.
משפחות החטופים: ב־7 במרץ 2024 אמרה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, כי דיכטר סירב לדבר איתה בהפגנה ליד הקריה, וכי שוטרים הדפו אותה; מטעם דיכטר נמסר כי לא ביקש לפנות את המפגינים, וכי "השר הנחה את לשכתו ליזום פגישה עם אם החטוף" ynet, 7 במרץ 2024. ב־24 באוגוסט 2025 הפגינו משפחות חטופים גם מול ביתו ynet, 24 באוגוסט 2025.
ההפיכה המשטרית: ב־21 בפברואר 2023 פנו לדיכטר 460 יוצאי שב"כ, ובהם כרמי גילון, עמי איילון ויובל דיסקין, וכתבו כי החקיקה היא "הפיכה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי" ynet, 21 בפברואר 2023. ב־17 ביולי 2023 הוגש כתב אישום נגד שני מפגינים שנטען כי תקפו את דיכטר ואת מאבטחו בהפגנה באיירפורט סיטי במרץ 2023 ynet, 17 ביולי 2023.
חוק הלאום בבג"ץ: ביולי 2021 דחה בג"ץ ברוב 10 מול 1 את העתירות נגד החוק (בג"ץ 5555/18) N12.
הליכים בינלאומיים: ראו פרק 1, "פרשת שחאדה".
6סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
318 מילים · 14 מקורות
חקירות ראש ממשלה: ב־2 באוקטובר 2007, כשר לביטחון הפנים, אמר כי יש לקבוע קריטריונים לחקירת נבחרי ציבור בכירים, וכי עבירות מסוימות יידחו עד סיום כהונתם; דוברו הבהיר כי הדברים לא כוונו לאולמרט "גלובס", 2 באוקטובר 2007. ב־5 ביולי 2008 קרא שוב להחליף את אולמרט "גלובס", 5 ביולי 2008. ב־4 במרץ 2017 אמר על חקירות נתניהו: "אני לא מסוגל לקבל ברצינות אמירה שחקירות לא מפריעות" ynet, 4 במרץ 2017.
ההפיכה המשטרית: לפי חדשות 13, בשיחות סגורות לפני 26 במרץ 2023 אמר: "דחו את החקיקה עד לאחר יום העצמאות והימים הלאומיים, כשהקרע בעם יהיה בצילו של ימי הזיכרון – הוא ייצור נזק שאין לו הופכין". ב־26 במרץ הודיע: "הרפורמה במערכת המשפט הכרחית, והיא תבוצע" חדשות 13, 26 במרץ 2023.
עסקת החטופים: ב־11 בדצמבר 2024 אמר: "יש עדיפות ברורה ללכת על עסקה אחת" גלי ישראל, 11 בדצמבר 2024. העסקה שאישרה הממשלה ב־18 בינואר 2025 כללה שחרור של 33 חטופים בשלב הראשון "כלכליסט", 18 בינואר 2025.
קדימה והליכוד: ב־24 בפברואר 2012, כשהתמודד על ראשות קדימה, אמר: "אני לא אמרתי שאצטרף לליכוד" N12, 24 בפברואר 2012. ב־14 באוקטובר 2012 הצטרף רשמית לליכוד, ואמר כי הוא ונתניהו ידידים מאז שירתו יחד בסיירת מטכ"ל "ישראל היום", 14 באוקטובר 2012.
נתניהו: ב־25 ביוני 2020, אחרי שלא מונה לשר, אמר כי אינו חושב שנאמנות היא המרכיב הבסיסי שיש לשקול במינויים, וכי "היעד שלי הוא ראשות הליכוד" ynet, 25 ביוני 2020.
יריבויות בקואליציה: על בן גביר אמר ב־9 ביולי 2024: "לעזוב את הממשלה? זה נשק בלי תחמושת" N12, 9 ביולי 2024. ב־23 במאי 2024, בוויכוח בקבינט על עיכוב רכש מטוסי קרב, אמר לסמוטריץ': "אני יותר מ־50 שנים במערכת, לא מתנהלים ככה במלחמה" ynet, 23 במאי 2024. בדצמבר 2025, בישיבת הממשלה על רפורמת החלב, אמר לסמוטריץ': "אתם פוגעים ברפתנים בצורה אנושה" N12, 4 בדצמבר 2025. ב־28 ביולי 2023 כתב על "בריונים המסכנים את המדינה בגרירה לחקיקה קיצונית, או בסחיפה למחאה קיצונית ואלימה" ynet, 28 ביולי 2023, וב־30 ביולי הבהיר כי לא כיוון ללוין ולרוטמן "ישראל היום", 30 ביולי 2023.
7נושאי מיקוד מיוחדים
381 מילים · 2 תת-פרקים · 14 מקורות
7.1 – החטופים
הפסקת אש ועסקה: ב־28 בינואר 2024 אמר ב־ynet Live כי "מטרת העל היא להחזיר את החטופים הביתה", וכי ישראל תוכל להמשיך בלחימה גם אחרי הפסקת אש ארוכה ynet, 28 בינואר 2024.
עסקה כוללת: ב־13 בפברואר 2024, אחרי חילוץ שני חטופים מרפיח, אמר כי המלחמה לא תסתיים בלי שכל החטופים יוחזרו, וכי העסקה הבאה תהיה על כל החטופים ערוץ 7, 13 בפברואר 2024.
סנוואר והחטופים: ב־7 בפברואר 2024 אמר ל"כיכר השבת" כי את סנוואר אפשר לחסל מחר, אבל חטופים שנפגעו לא יוחזרו "כיכר השבת", 7 בפברואר 2024.
הפגנת הקריה: ראו פרק 5, "משפחות החטופים".
בן גביר: ב־9 ביולי 2024: "את החטופים נחזיר בעסקה, כי לצערי אנחנו לא מצליחים, נכון להיום, להביא חטופים במספרים גדולים בדרכים אחרות" N12, 9 ביולי 2024.
השבעה באוקטובר: ב־31 ביולי 2024, בכנס של "כלכליסט", הגדיר את השבעה באוקטובר מחדל וכישלון, ואמר כי הוא מצפה לוועדת חקירה ממלכתית "כלכליסט", 31 ביולי 2024. ב־28 בדצמבר 2024 אמר ב"פגוש את העיתונות" כי "האירוע של 7 באוקטובר מחייב ועדת חקירה ממלכתית" N12, 28 בדצמבר 2024.
עסקת ינואר 2025: ב־14 בינואר 2025 כתב: "אנחנו, חברי הקבינט, נבטיח בהצבעתנו שאלה שנחטפו ממיטותיהם, אלה שנלחמו עד הכדור האחרון ושרדו אך נלקחו על ידי החמאס לעזה, כולם עד האחרון שבהם, יחזרו לחיק משפחותיהם" "סרוגים", 14 בינואר 2025.
הפגנות מול ביתו: ב־24 באוגוסט 2025 הפגינו משפחות חטופים מול בתי שרי הקבינט, ובהם ביתו של דיכטר; מטה המשפחות מסר: "על טרפוד חוזר ונשנה לא תהיה כפרה" ynet, 24 באוגוסט 2025.
7.2 – ההפיכה המשטרית
יוצאי שב"כ מול ביתו: ב־9 במרץ 2023 הפגינו מאות יוצאי שב"כ וסיירת מטכ"ל מול ביתו באשקלון; ראש שב"כ לשעבר כרמי גילון השתתף בהפגנה "כלכליסט", 9 במרץ 2023.
26 במרץ 2023: דיכטר הודיע כי יצביע בעד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכי הוא מתואם עם נתניהו ועם לוין "הידברות", 26 במרץ 2023. לפי חדשות 13, נתניהו ולוין שקלו אז להציע לו את משרד הביטחון במקום גלנט חדשות 13, 26 במרץ 2023.
הסניוריטי: ב־8 באוגוסט 2023 אמר בגלי צה"ל כי שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון היא "פשרה מפא"יניקית" "כל רגע", 8 באוגוסט 2023.
עילת הסבירות: ב־24 ביולי 2023 אושר ביטול עילת הסבירות ברוב 64 מול 0, אחרי שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה ynet, 24 ביולי 2023.
הצבעתו ב־2025: ב־27 במרץ 2025 הצביע בעד תיקון 105 לחוק בתי המשפט בקריאה שנייה; ההצעה התקבלה ברוב 64 מול 50 זמן כנסת, 27 במרץ 2025.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו