ממשלת נתניהו ידעה על "נז"א" כחודש לפני שהוקרן, ולא הכינה תשובה. שגרירות ישראל ברומא התריעה בפני משרד החוץ, אבל משרד החוץ ומערך ההסברה לא השיגו עותק של הסרט, גם לא בימים שאחרי הזכייה בוונציה, ומערך ההסברה התחיל לגבש מסרים רק אחרי ההקרנה.
הנזק כבר גדול: הסרט מופץ ביותר מ-50 מדינות, עלה למקום הראשון בקופות באיטליה, ובסוף נובמבר, כחודש אחרי הבחירות, יעלה לרשת בחינם. את העבודה העובדתית עשו אחרים: עיתונאים ישראלים, ובראשם ניתוח מפורט של זמן ישראל, ודובר צה"ל.
הדרג המדיני ענה בסנקציות כושלות. שר התרבות והספורט מיקי זוהר הכריז שיפעל לשלול את אזרחות היוצרים ואיים לשלול תקציבים – שתי סנקציות שאינן בסמכותו. ראש הממשלה הנחה לקדם "חוקי נז"א". סנקציה אינה הפרכה; היא הפכה את התגובה הישראלית לכותרת בעיתוני העולם, והעבירה את הוויכוח משאלת האמת לשאלת חופש הביטוי.
מה עשתה ממשלת נתניהו בחודש שבין ההתרעה על "נז"א" להקרנה בוונציה?
ניסתה לחסום, ולא התכוננה לענות. שגרירות ישראל ברומא התריעה בפני משרד החוץ כחודש לפני ההקרנה, וניסתה, באמצעות ידידים ועורכי דין, למנוע את ההקרנה או לפחות לאזן את הסרט. הפסטיבל דחה את כל הבקשות.
זה לא היה סרט של יוצרים אלמונים: יובל אברהם ורחל שור הם שניים מארבעת הבמאים של "אין ארץ אחרת", שזכה באוסקר ב-2025. משרד החוץ ומערך ההסברה לא השיגו בחודש הזה עותק או תמלול של הסרט, וגם אחרי ההקרנה לא מסרו היוצרים עותק לצה"ל, אף שביקש.
אבל עותק לא היה הכרחי: הסרט נשען על תחקירים שפורסמו בין 2023 ל-2025, ובהם הטענות על מערכת "לבנדר", שצה"ל עצמו מתייחס אליהן בתגובתו. את התשובות אפשר היה להכין מראש.
במקום זאת, ב-14 בספטמבר, יומיים אחרי הזכייה, הפיץ משרד החוץ לשגרירויות דף מסרים לדיפלומטים. ב-16 בספטמבר אמר דורון שפילמן ממערך ההסברה הלאומי שעדיין אין בידיהם עותק של הסרט, ושהמערך התחיל לגבש מסרים, בתיאום עם משרד החוץ ודובר צה"ל, רק "מיד אחרי שהסרט הוקרן בפסטיבל ונציה".
זה אינו מקרה, זהו דפוס. מערך ההסברה הלאומי פעל ללא מנהל כשנתיים, ממאי 2024 ועד שהממשלה אישרה באפריל 2026 את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ציפי חוטובלי. משרד ההסברה, שהוקם בתחילת 2023, פורק באוקטובר 2023, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, והאחריות להסברה בחו"ל הועברה למשרד התפוצות, לצד משרד החוץ. באמצע מלחמה, ממשלת נתניהו הפקירה את זירת ההסברה.
והכשל נמשך על פני ממשלות רבות: מבקר המדינה התריע על כשלי ההסברה ב-2002, ב-2007 וב-2010, ובדוח על אירוע המשט, שהתרחש ב-2010 בתקופת ממשלת נתניהו, קבע שחלק מהליקויים מהדוחות הקודמים לא תוקנו. במרץ 2012 הודיע משרד ראש הממשלה שנתניהו מקבל את המלצת המבקר לבחון תוכנית חירום לאומית לשיקום מערך ההסברה.
ממשלת נתניהו קיבלה התרעה של כחודש על "נז"א", וניצלה אותה לניסיון חסימה במקום להכנת תשובה.
כמה נזק גרם "נז"א" לדימוי של ישראל?
נזק כבד, והוא עוד יגדל. הסרט זכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה, ההקרנות בניו יורק אזלו כמעט מיד, ובאיטליה הוא עקף את ההפצה המחודשת של "הנוקמים" ועלה למקום הראשון בקופות. הסרט מופץ ביותר מ-50 מדינות, וחמאס קרא לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לאמץ את העדויות שבו.
העיתונאית נריה קראוס, שצפתה בבכורה בניו יורק, כתבה שהסרט מערער את הלגיטימיות של המפעל הציוני מראשיתו, ושההפצה שלו בארה"ב תוזמנה לימים שלפני יום השנה ל-7 באוקטובר.
בסוף נובמבר יעלה "נז"א" לאתר "הגרדיאן", בחינם וללא הגבלת זמן. ב-16 בספטמבר אמר דורון שפילמן שישראל נערכת להפריך את טענות הסרט אם יתפוס תאוצה ויהפוך לפופולרי. התנאי הזה כבר התקיים.
הנזק של "נז"א" לדימוי של ישראל כבר נעשה, והתנאי שקבע מערך ההסברה של ממשלת נתניהו כדי להגיב כבר התקיים.
מי חשף בפועל את הכשלים בטענות "נז"א"?
זמן ישראל. ב-27 בספטמבר פרסמו בו עמנואל פביאן ונורית יוחנן ניתוח תחת הכותרת "הטענות של הסרט 'נז"א' נגד צה"ל חמורות. כך גם הכשלים העיתונאיים שלו". הם מצאו שאין בסרט ניסיון לאמת את העדויות באופן עצמאי, ושהיוצרים לא נתנו לצה"ל להגיב לפני הפרסום. את הטענה שצה"ל העריך מראש ש-500 אזרחים ייהרגו בתקיפה אחת, הסרט מבסס על מרואיין אחד בלי ראיה תומכת, ובכתוביות נוספו מילים שהדוברים לא אמרו.
ב-14 בספטמבר עימת רביב דרוקר את יובל אברהם ב"אזור בחירה" ב"רשת 13", ואמר לו שכעיתונאי לא היה משדר את הסרט, כי אין בו ראיה תומכת: אין שמות, אין יחידות, ואין דרך לדעת אם המרואיינים באמת נחשפו למידע שהם מדברים עליו.
העיתונאית נריה קראוס, ששימשה שליחת "חדשות 13" בארה"ב, כתבה אחרי הקרנת הבכורה בניו יורק על הערכות כלליות שאין דרך לאמת ועל טעויות תרגום שמחריפות את דברי החיילים. ב-1 באוקטובר פרסם דובר צה"ל תגובה בת 17 עמודים שדחתה את הטענות המרכזיות בסרט.
גם בעיניי, כמי שחותם בשמו על המאמר הזה, "נז"א", לפי מה שפרסמו עליו מי שצפו בו, מציג תמונה מעוותת ומניפולטיבית של הרג המוני שיטתי, כביכול. טענה על שיטה מחייבת ראיות של שיטה: פקודות, נהלים, החלטות מתועדות.
הסרט נשען על 24 מרואיינים, כולם אנונימיים, ואיש מהם לא עמד מאחורי דבריו בשמו. העדויות מובאות ללא תאריכים, מקומות ויחידות. הטענה החמורה ביותר בסרט – שצה"ל תכנן תקיפה כשהעריך מראש ש-500 אזרחים ייהרגו בה – עומדת על עדות אחת בלבד, וצה"ל מכחיש אותה. האשמה כזו נגד צבא שלם דורשת יותר מקול אחד ללא שם.
לפי צה"ל, המרואיינים מתייחסים לרוב רק לשלבי המודיעין הראשוניים, לא לתהליך הרחב של תכנון ואישור התקיפות, שמנהלים גופים מבצעיים. מי שראה חלק מהשיטה אינו יכול להעיד על כולה. הכתוביות מוסיפות לחיילים מילים שלא אמרו ומחריפות את דבריהם, ואין בסרט די הקשר על ה-7 באוקטובר ועל לחימתו של חמאס מתוך האוכלוסייה האזרחית.
סרט שמציג את עצמו כתחקיר צריך לעמוד בכללי התחקיר, ו"נז"א" אינו עומד בהם. אני דוחה את הסרט בשאט נפש.
את הכשלים של "נז"א" חשפה עבודה עיתונאית: בדיקת מקורות, תאריכים ותרגום. לא סנקציות של שר, ולא איומים בשלילת אזרחות.
האם שר התרבות מיקי זוהר מוסמך לשלול אזרחות ותקציבים בגלל "נז"א"?
לא. לפי סעיף 11 לחוק האזרחות, רק בית המשפט מוסמך לבטל אזרחות בשל "הפרת אמונים", לבקשת שר הפנים ובהסכמה בכתב של היועצת המשפטית לממשלה. ב-13 בספטמבר, יום אחרי הזכייה, אמר שר התרבות והספורט מיקי זוהר שיפעל "מיידית" לשלול את אזרחות היוצרים, אבל הצעד אינו תואם את העילות הקיימות בחוק, ולא מוכר תקדים של שלילת אזרחות בגין יצירה או התבטאות.
באמצע ספטמבר טען זוהר ש"מי שיקרין את הסרט עובר על החוק, והתקציב שלו יישלל מיידית בשיתוף משרד האוצר". זו לא הפעם הראשונה. ב-2024 כתב היועץ המשפטי של משרדו, בהתאם לחוק, שהמשרד "אינו מוסמך לשלול תמיכה בגין תוכן כזה או אחר", בתשובה לבקשה לשלול את תקציב סינמטק תל אביב, וכעבור כחודש ביקש זוהר עצמו משר האוצר לבחון את שלילת המימון של אותו סינמטק.
ב-16 בספטמבר הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם "חוקי נז"א", והכריז: "נשלול אזרחות למי שיכפיש את חיילי צה"ל בעולם". מדובר בשתי הצעות חוק ממשלתיות: האחת נועדה להעלות למיליון שקלים את הפיצוי בתביעת דיבה בלי הוכחת נזק, והשנייה לשלול אזרחות ממי ש"מוציא את דיבת חיילי צה"ל ומדינת ישראל בעולם". ב"חדשות 12" העריכו שבגלל תקופת הבחירות יהיו קשיים משמעותיים לחוקק אותן.
שתיים מהסנקציות שעליהן הכריז שר התרבות מיקי זוהר נגד "נז"א" – שלילת אזרחות ושלילת תקציב – אינן בסמכותו.
מה השיגו הסנקציות של זוהר נגד "נז"א"?
את ההפך מהמטרה. "ניו יורק טיימס", "לה מונד", "אל פאיס" ו"רויטרס" סיקרו את התגובה הישראלית לסרט, ו"ניו יורק טיימס" הבליט את דרישת זוהר לבחון שלילת אזרחות מהיוצרים. "הגרדיאן", שהפיק את הסרט, אמר שהוא מוטרד מ"התגובה הדכאנית בישראל", ויותר מאלף אנשי קולנוע בישראל חתמו על עצומת תמיכה ביוצרים, על רקע הקריאות לשלול את אזרחותם.
השאלה שעל הפרק הפכה מ"האם זה נכון" ל"האם מותר". הפילוסוף רפאל אנטהובן, שנחשב לוחם למען ישראל, מתח ביקורת על זוהר, ולדבריו, הדבר היחיד לעשות, אם יש צורך, הוא להפריך את העובדות, והגרוע ביותר הוא לרצות לגרש את היוצרים מהקהילה הלאומית.
הסנקציות גם לא יחסמו את הסרט. הוא הופק בידי "הגרדיאן" ולא קיבל כסף ישראלי. מי שספגו את הלחץ הם בתי הקולנוע והסינמטקים בישראל, שזוהר ביקש מהם ב-24 בספטמבר לא להקרין את הסרט, לא בתשלום ולא בחינם. את ההחלטה אם להקרין את "נז"א" ואם לצפות בו צריכים לקבל בתי הקולנוע והצופים, לא שר התרבות.
במקום להפריך את "נז"א", שר התרבות מיקי זוהר הפך את ישראל עצמה לסיפור.
שאלות פתוחות
האם ממשלת נתניהו ידעה על "נז"א" לפני ההקרנה בוונציה? כן. שגרירות ישראל ברומא התריעה בפני משרד החוץ כחודש לפני ההקרנה. גם ימים אחרי הזכייה לא היה בידי משרד החוץ ומערך ההסברה עותק של הסרט, ומערך ההסברה התחיל לגבש מסרים רק אחרי ההקרנה.
האם שר התרבות והספורט מיקי זוהר מוסמך לשלול את אזרחות יוצרי "נז"א"? לא. לפי סעיף 11 לחוק האזרחות, ביטול אזרחות בשל הפרת אמונים נתון לבית המשפט, לבקשת שר הפנים ובהסכמה בכתב של היועצת המשפטית לממשלה. סרט ביקורתי אינו נכלל בעילות, ולא מוכר תקדים של שלילת אזרחות בגלל יצירה או התבטאות.
האם משרד התרבות והספורט מוסמך לשלול תקציב ממוסד שיקרין את "נז"א"? לא. ב-2024 כתב היועץ המשפטי של משרד התרבות, בהתאם לחוק, שהמשרד אינו מוסמך לשלול תמיכה בגלל תוכן. שר התרבות מיקי זוהר איים בכל זאת לשלול את תקציבו של כל מוסד שיקרין את הסרט.
האם לממשלת נתניהו יש תוכנית להתמודד עם עליית "נז"א" לרשת בסוף נובמבר? משרד החוץ ומערך ההסברה לא הציגו לציבור תוכנית כזו. הקונסוליה הישראלית בניו יורק הודיעה על קמפיין בטיימס סקוור עם תמונות נרצחי ה-7 באוקטובר ועל משאיות עם מסרים נגד הסרט מול אולמות ההקרנה בעיר, אבל זו היערכות להקרנות בניו יורק, לא לעלייה לרשת. ב-16 בספטמבר אמר דורון שפילמן ממערך ההסברה הלאומי שישראל נערכת להפריך את טענות הסרט אם יתפוס תאוצה ויהפוך לפופולרי, ומאז עלה הסרט למקום הראשון בקופות באיטליה.
סיכום
הנזק של "נז"א" כבר "כאן", והגל הגדול עוד לפנינו. הבחירות ייערכו ב-27 באוקטובר, וכחודש אחריהן יעלה הסרט לאתר "הגרדיאן", בחינם וללא הגבלת זמן. מי שתעמוד מולו תהיה הממשלה שתקום אחרי הבחירות, או הממשלה היוצאת, שתמשיך לכהן עד שתקום חדשה.
את הממשלה היוצאת כבר ראינו בפעולה. היא קיבלה התרעה של כחודש ולא הכינה תשובה, השאירה את מערך ההסברה כשנתיים בלי ראש, לא הציגה לציבור תוכנית לקראת נובמבר, והקול הבולט שלה היה שר שמאיים להפעיל סמכויות שאין לו.
מה שנדרש ידוע: הפרכה עובדתית בשמה של המדינה, בכל שפה שבה הסרט מוקרן, לפני שהצופים פוגשים אותו. דובר צה"ל כבר הניח על השולחן מסמך בן 17 עמודים. השאלה היא מי ידאג שמישהו מחוץ לישראל יקרא אותו.
ב-27 באוקטובר תבחרו את הממשלה שתצטרך לענות ל"נז"א" כשיעלה לרשת. מה למדתם מהדרך שבה הממשלה הנוכחית ענתה לו עד היום?
אם ממשלה שהוזהרה כחודש מראש לא הכינה תשובה אפילו לטענות שכבר פורסמו, לאילו עוד אזהרות היא לא מקשיבה?
ואם שר יכול להכריז על שלילת אזרחות ועל שלילת תקציבים שאינן בסמכותו, מי יבלום את השר הבא – כשהסרט יהיה כזה שדווקא בוחרי הימין מעריכים?
- זמן ישראל – הכשלים העיתונאיים של "נז"א", 27.9.2026
- ynet – ההתרעה מרומא, הכישלון בהשגת עותק, חמאס ו"הגרדיאן", 15.9.2026
- ynet – מערך ההסברה הלאומי ו"נז"א", 16.9.2026
- ynet – שנתיים בלי ראש מערך הסברה, 15.9.2026
- ynet – דף המסרים של משרד החוץ והסיקור בעולם, 15.9.2026
- ynet – הדיפלומטים ורפאל אנטהובן, 15.9.2026
- ynet – היערכות הקונסוליה בניו יורק, 25.9.2026
- מבקר המדינה – תפקוד מערך ההסברה הלאומי באירוע המשט, 2012
- N12 – "נז"א" במקום הראשון בקופות באיטליה והעלייה לאתר "הגרדיאן", 30.9.2026
- זמן ישראל – ההקרנות בניו יורק, 27.9.2026
- "רשת 13" – הריאיון ב"אזור בחירה", 14.9.2026
- נריה קראוס, X – הביקורת על הקרנת הבכורה בניו יורק, 27.9.2026
- "הארץ" – תגובת צה"ל בת 17 העמודים, 1.10.2026
- ynet – תגובת צה"ל לסרט, 1.10.2026
- "וואלה" – תגובת דובר צה"ל לסרט, 1.10.2026
- mako – הכרזת השר זוהר, 13.9.2026
- ynet – מי הם יוצרי "נז"א" ומימון הסרט, 14.9.2026
- ynet – פרס ונציה, ההפצה החינמית, העילות בחוק והעצומה, 24.9.2026
- "וואלה" – איום השר בשלילת תקציבים, 16.9.2026
- "וואלה" – נתניהו ו"חוקי נז"א", 16.9.2026
- "חדשות 12" – "חוקי נז"א" ותקופת הבחירות, 16.9.2026
- "כאן" – ההפצה החינמית ומכתב השר לבתי הקולנוע, 24.9.2026
- "כלכליסט" – עמדת היועץ המשפטי של משרד התרבות וסינמטק תל אביב, 11.12.2024
- המכון הישראלי לדמוקרטיה – הדין הקיים בשלילת אזרחות
מקורות
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו