מנהיגי העולם המערבי מתמודדים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקדנציה השנייה שלו בשיטה מורכבת: חנופה וויתורים בטווח הקצר, ובניית חלופות לברית שלהם עם ארה"ב בכלל ועם המפלגה הרפובליקנית בפרט לטווח הארוך. בנימין נתניהו אימץ את החנופה וויתר על החלופות – תמיכת המפלגה הדמוקרטית, קשרים עם אירופה וקווים אדומים מול הבית הלבן.
לפי סקר קוויניפיאק, 60% מהמצביעים האמריקאים מתנגדים לפעולה הצבאית באיראן שנתניהו דחף אליה. באפריל 2026 הצביעו 40 סנאט"ורים דמוקרטים בעד חסימת מכירת נשק לישראל.
בעקבות צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי ב-2024 הפך נתניהו לתלוי בטראמפ באופן אישי. נתניהו מסכן בתלות הזאת את ביטחון ישראל למען מאבק על שרידותו האישית.
איך מנהיגים בעולם מתמודדים עם ההתנהגות של טראמפ?
נשיא ארה"ב מטלטל את העולם כשהוא שובר את ההסכמות והכללים הבינלאומיים שנבנו אחרי מלחמת העולם השנייה, מפגין לעיתים עוינות לבעלות הברית המסורתיות של ארה"ב – מדינות נאט"ו, בעיקר דנמרק וקנדה – וקרבה למנהיגים סמכותניים כמו נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
מנהיגים במדינות דמוקרטיות מתייחסים לטראמפ כשותף הכרחי אך בלתי צפוי, ומשלבים חנופה אישית עם "ביטוח" אסטרטגי. לפי העיתונאי נד טמקו בכריסצ'ן סיינס מוניטור, "בעלות הברית של ארה"ב הגיבו למכסים של 2025 (שהטיל טראמפ על מדינות) בשילוב של חנופה אישית וויתורים במשא ומתן".
בטווח הארוך, לפי טמקו, אותן מדינות מפתחות קשרים ובונות בריתות עם מדינות אחרות, כדי להקטין את התלות בוושינגטון. שר האוצר של קנדה, פרנסואה פיליפ-שמפאן, סיכם את הגישה במשפט אחד: "העולם השתנה. אמריקה השתנתה. אז גם אנחנו צריכים להשתנות".
![הנשיא דונלד טראמפ ומזכ"ל נאט"ו מארק רוטה משתתפים בישיבת מליאה בפסגת נאט"ו בהאג, הולנד. 25 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Matthias Schrader)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/09/AP25176371400076-1024x640.jpg "הנשיא דונלד טראמפ ומזכ"ל נאט"ו מארק רוטה משתתפים בישיבת מליאה בפסגת נאט"ו בהאג, הולנד. 25 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Matthias Schrader)")
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה מדגים את השימוש בחנופה. לפי מגזין "פורצ'ן", רוטה כינה את טראמפ "אבא" בפסגת נאט"ו בהאג, ובינואר שכנע אותו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לוותר על האיום בהטלת מכסים נגד שמונה מדינות אירופיות בשל העימות על דרישתו להעביר את גרינלנד לשליטת ארה"ב. החנופה שירתה מטרה מוגדרת ולא החליפה מדיניות.
בעלות הברית של ארה"ב בונות שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עצמאיים מוושינגטון, תוך ניסיון לשמר יחסים תקינים עם טראמפ. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, אמר בנאום בפורום דאבוס ב-20 בינואר: "אנחנו בעיצומו של שבר".
קרני הצהיר כי "מעצמות הביניים חייבות לפעול יחד, כי מי שאינו ליד השולחן נמצא בתפריט". קרני הקים מסגרת בינלאומית בשם "שותפים לרב-צדדיות" יחד עם האיחוד האירופי, אוסטרליה, ברזיל והודו – וזאת למרות כעסו של טראמפ ומחירים כלכליים בטווח הקצר.
לפי אותו מקור, יפן ודרום קוריאה מביעות בפומבי ביטחון ביחסים עם ארה"ב, אך במקביל מרחיבות שיתופי פעולה צבאיים עם אוסטרליה, אינדונזיה והודו.
גם ערב הסעודית וטורקיה מגדרות לעצמן סיכונים מול ארה"ב, באמצעות הסכם ההגנה שלהן עם פקיסטן.
האם בעלות הברית של ארה"ב אומרות לטראמפ "לא"?
הדוגמה הבולטת ליחס של בעלות הברית המערביות לטראמפ היא התגובה שלהן לשתי המתקפות של ארה"ב וישראל על איראן. אף מדינה מערבית לא הסכימה לבקשתו של טראמפ להצטרף לשתי המלחמות, ורבות מהן גינו אותה.
אפילו איטליה, שנחשבת לבעלת הברית הקרובה ביותר של טראמפ באירופה, סירבה לקשור את מדינתה למלחמה באיראן. ראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, הייתה המנהיגה האירופית היחידה שהוזמנה לטקס ההשבעה של טראמפ ב-2025, ושימשה גשר בין וושינגטון לאירופה – אך כשפרצה המלחמה באיראן, מלוני סירבה לאפשר שימוש בבסיס בסיציליה למבצעים צבאיים אמריקאיים.
הסירוב גרר חילופי עקיצות פומביים: ביוני 2026, אחרי שטראמפ טען שמלוני "התחננה" לצילום משותף בפסגת G7, השיבה מלוני: "אני ואיטליה לעולם לא מתחננים".
![הודעת הווידאו שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־Truth Social, בנושא פתיחת המלחמה באיראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: Anna Moneymaker/Getty Images/AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/03/AFP__20260228__2264020227__v2__HighRes__AmericansReactToUSAndIsraelSAttackOnIran-1024x640.jpg "הודעת הווידאו שפרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־Truth Social, בנושא פתיחת המלחמה באיראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: Anna Moneymaker/Getty Images/AFP)")
האם נתניהו לוקח הימור בקשריו עם טראמפ?
ההימור של נתניהו על המפלגה הרפובליקנית, ובעיקר על טראמפ, התחיל שנים לפני הקדנציה השנייה של הנשיא. ב-2015 נאם נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין של ממשל הנשיא דאז ברק אובמה, למרות התנגדות חריפה של הדמוקרטים. הנאום הביא לירידה מיידית בתמיכה בישראל בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית.
ב-2019 ניהל קמפיין "נתניהו. ליגה אחרת" עם תמונות של טראמפ. ב-2021 אמר רון דרמר, איש סודו של נתניהו, ש"עמוד השדרה של התמיכה בישראל בארה"ב הם הנוצרים האוונגליסטים" – שרובם תומכים בטראמפ, או תמכו בו – וקבע שישראל צריכה להשקיע בהם "הרבה יותר מאשר ביהודי ארה"ב", שרובם מצביעים לדמוקרטים.
בנובמבר 2024 בירך נתניהו את טראמפ על "הקאמבק הגדול בהיסטוריה". ביולי 2025 הגיש את מועמדותו של טראמפ לפרס נובל לשלום – מה שהיה משאלה גלויה, אך בלתי מציאותית, של הנשיא.
צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בנובמבר 2024 נגד נתניהו צמצם את מרחב התמרון האישי שלו והגביר את תלותו בטראמפ, שהפך למגן המרכזי שלו מפני בית הדין.
בפברואר 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי שמטיל סנקציות על בכירי בית הדין, בתגובה לצווים נגד נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. באפריל 2025, במהלך ביקור נתניהו בבודפשט, הודיעה הונגריה על פרישה מבית הדין – אך חזרה בה שנה לאחר מכן.
לפני כשבועיים עקף מטוסו של נתניהו את המרחב האווירי של אירלנד בדרך לעצרת האו"ם. אירלנד חתומה על אמנת רומא, המחייבת אותה לכבד צווי מעצר בינלאומיים, ונחיתת חירום בשטחה הייתה עלולה להוביל למעצר. נתניהו אינו יכול לבנות חלופה אירופית לתלות שלו בטראמפ, גם אילו רצה.
המלחמה באיראן, שנתניהו קידם מול טראמפ, לא השיגה את מטרותיה המוצהרות, והפכה לנטל פוליטי על וושינגטון.
אחרי הפסקת האש שמרה איראן על מאגרים של אורניום שהועשר כמעט לרמה צבאית, על יכולת ייצור טילים ורחפנים ועל הנהגתה הפוליטית. איראן הפכה את מצר הורמוז – שדרכו עוברים כחמישית מהנפט והגז העולמי – לכלי סחיטה. החוקר פוואז גרגס צוטט באומרו ש"המלחמה תיזכר כטעות האסטרטגית החמורה של טראמפ".
המלחמה עוררה התנגדות עזה בעולם ואיבדה במהירות את התמיכה הציבורית גם בתוך ארה"ב. לפי סקר קוויניפיאק מיולי, 89% ממצביעי המפלגה הדמוקרטית ו-69% מהמצביעים העצמאיים מתנגדים לפעולה הצבאית באיראן.
רבים בוושינגטון מזהים את נתניהו עם המלחמה הלא-פופולרית. בעצרת בספטמבר 2026 – כחודש וחצי לפני בחירות האמצע בארה"ב – לא תוכננה פגישה בינו לבין טראמפ.
האם ישראל יכולה בכלל למצוא חלופה לברית עם ארה"ב?
ישראל תלויה בארה"ב בנשק ובמערכות יירוט יותר מקנדה או מאיטליה, ולכן קרבה לנשיא המכהן היא במידה רבה הכרח. אך תלות זו דווקא מחייבת שמירה על קשרים טובים עם שתי המפלגות האמריקאיות ועל מערכות יחסים תקינות עם מדינות אירופה, כדי שהתמיכה בישראל לא תהיה תלויה בנשיא אחד.
נתניהו הכיר בבעיה. הוא אמר ביוני לקציני מילואים: "אנחנו צריכים להשתחרר מהתלות" (בארה"ב) – אך לא הציג תוכנית מעשית לממש את אמירתו.
התקווה היא שהגשר לאירופה עדיין לא נשרף לגמרי: באפריל 2026 חסמו גרמניה ואיטליה הצעה של ספרד, סלובניה ואירלנד להשעות את הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל.
גם אם נצא מנקודת הנחה שטראמפ עצמו יהיה יציב בתמיכתו בישראל – כיום, כחודש לפני בחירות האמצע בארה"ב, תחזית של חוקרים מאוניברסיטת קורנל מעניקה לדמוקרטים סיכוי של 80% לזכות ברוב בבית הנבחרים. אפילו תמיכה אישית של הנשיא עלולה שלא להספיק.
בהתנהלותו לאורך השנים, ובמיוחד לאחרונה, נתניהו הימר על ביטחון ישראל למען שרידותו האישית.
שאלות העולות מן הנושא
האם מנהיגי המערב נמנעו מחנופה לטראמפ?
לא. מזכ"ל נאטו מארק רוטה כינה את טראמפ "אבא", ובעלות הברית הגיבו למכסים של 2025 בחנופה ובוויתורים. ההבדל מנתניהו הוא בבניית חלופות במקביל.
האם ההימור של נתניהו על טראמפ התחיל אחרי המלחמה בעזה?
לא. ההימור התחיל כבר בנאום נתניהו בקונגרס ב-2015.
האם המלחמה באיראן השיגה את מטרותיה?
לא, המשטר האיראני שרד, מאגרי האורניום נותרו על כנם ואיראן שולטת במצר הורמוז.
האם נתניהו מכיר בסכנה בתלות בארה"ב?
כן. נתניהו אמר שישראל צריכה "להשתחרר מהתלות" בנשק אמריקאי.
יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו