JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אדוה לוטן: האם ישראל ניצחה במלחמת "חרבות ברזל"? | זירת הדמוקרטיה | זמן ישראל

ניצחון בשבע חזיתות? ישראל לא ניצחה באף אחת מהן

לצה"ל היו הישגים מרשימים, אבל איום הגרעין האיראני ואיום הטילים טרם הוסרו, חמאס וחזבאללה עדיין חמושים וצה"ל סובל ממחסור בכוח אדם

זירת פגיעת הטיל האיראני בחיפה ממנה חולצו ארבעה לכודים שנהרגו, 6 באפריל 2026 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
זירת פגיעת הטיל האיראני בחיפה ממנה חולצו ארבעה לכודים שנהרגו, 6 באפריל 2026

בקצרה

  • ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי המלחמה בשבע חזיתות הסתיימה ב"ניצחון" וכי "ישראל חזקה מאי פעם". המציאות שונה לחלוטין.
  • ההסכם עם לבנון כולל פירוק של חיזבאללה והסכם הפסקת האש בעזה כולל פירוק של חמאס, ושניהם לא התבצעו.
  • אף אחת ממטרות שתי המלחמות באיראן לא הושגה. סבא"א לא יודעת היכן באיראן נמצאים 440.9 ק"ג אורניום מועשר.
  • צה"ל מפעיל כיום 39 גדודי מילואים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בעצרת האו"ם בספטמבר על המלחמה בשבע החזיתות שבה ישראל נמצאת מאז הטבח ב-7 באוקטובר (מלחמת "חרבות ברזל" באיראן, עזה, לבנון, סוריה, מול החות'ים, מול המיליציות הפרו-איראניות בעיראק וכן ביהודה ושומרון).

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
340
אירועים מתועדים
73
תיקים
18,632
מקורות מקושרים

נתניהו טען בנאום, ובנאומים רבים אחרים שלו, כי "ישראל חזקה מאי-פעם". נתניהו הבטיח ש"ישראל תמשיך לנצח". 

גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי הממשלה "ניהלה מלחמה בשבע חזיתות עם תוצאות פנטסטיות". טענות דומות על "ניצחון בכל החזיתות" ו"הישגים כבירים" נשמעות מפי שרים וחברי כנסת בקואליציה, דוברי הממשלה וכלי תקשורת התומכים בה, כמו ערוץ 14, וכן מתומכיה ברשתות החברתיות. 

המציאות שונה לחלוטין. צה"ל אכן רשם הישגים מבצעיים גדולים במלחמה (או בסדרת המלחמות) של שלוש השנים האחרונות. אבל באף אחת מהחזיתות הללו לא ניתן להגדיר את המצב כ"ניצחון".

באף חזית לא נרשמו לטובת ישראל הישגים מדיניים כלשהם – בחלקן לא נחתמו הסכמים מדיניים כלל, ובחלקן הם אינם מקוימים. גם המטרות היומרניות שהממשלה הציבה למלחמות לא הושגו. המשטר האיראני שרד את המלחמה ושמר על חלק מפרויקט הגרעין וממערך הטילים. איראן מחזיקה במצר הורמוז, שלא החזיקה בו לפני המלחמה, ומשתמשת בו כקלף מיקוח חזק בזירה העולמית.

ארגוני הטרור חזבאללה וחמאס מחזיקים כוחות חמושים בעזה ובלבנון ושולטים בחלקים מהן. החות'ים השתלטו לאחרונה על חלקים גדולים מתימן, ומאיימים על מצר באב אל-מנדב. 

תומכי התנועה החות'ית מפגינים בצנעא לאות סולידריות עם איראן ולבנון, 3 באפריל 2026 (צילום: Mohammed HUWAIS / AFP)
תומכי התנועה החות'ית מפגינים בצנעא לאות סולידריות עם איראן ולבנון, 3 באפריל 2026 (צילום: Mohammed HUWAIS / AFP)

צה"ל כבש במלחמה שטחים נרחבים ומחזיק בהם גם כעת, מה שדורש ממנו כוח אדם בהיקף ענק בשטח שמעבר לקווים שלפני המלחמה. צה"ל מפעיל כיום 89 גדודים פעילים (ביניהם 26 גדודים ביהודה ושומרון, לפחות בתקופת החגים) מהם 39 גדודי מילואים, וסובל ממחסור חמור בחיילים.

המלחמות גבו מישראל מחיר אדיר. הן עיכבו את שחרור החטופים שהיה אחת המטרות שלהן, עלו בחייהם של מאות חיילים ועשרות אזרחים – בנוסף ל-1,200 הנרצחים בטבח בשבעה באוקטובר, אלפי פצועים ורבבות פגועי נפש, הרס של רבבות בתים, עלות כספית של מיליארדי שקלים, נזק כלכלי עצום ופגיעה קשה ביחסי החוץ. ולא ברור אם, ומה, ישראל הרוויחה מהן. 

האם הפסקת האש בעזה מיושמת?

מאז הסכם הפסקת האש שנחתם לפני שנה – באוקטובר 2025 – לסיום המלחמה בעזה, פירוק הנשק של חמאס לא התבצע. לא רק כוחות הביטחון של ישראל קובעים כך, אלא גם דו"חות של האו"ם.

ההסכם מסמיך ועדה פלסטינית ("ועדת הטכנוקרטים") שנועדה לקחת מחמאס את השליטה האזרחית בעזה, ולהשליט בה סדר, וכוח ייצוב בין-לאומי שנועד לפקח על הפירוז והעברת הסמכויות. אבל הוועדה עדיין לא הצליחה להיכנס לעזה ואנשי כוח הייצוב טרם נפרסו בשטח. זאת, בשל התנגדות של חמאס, ובעיקר של נתניהו וממשלת ישראל, בלחץ שרי הימין הקיצוני – סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

פעילים פלסטינים חמושים מארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
פעילים פלסטינים חמושים מארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

בהיעדר פירוז, צה"ל ממשיך להתבוסס בעזה והחיילים נאלצים להישאר שם. השטח שבו צה"ל מחזיק בעזה אף התרחב לכ-67% משטח הרצועה.

מה קובע הסכם הפסקת האש עם לבנון, ומה יושם ממנו?

גם בלבנון, הסכם הפסקת האש בין ישראל לממשלת לבנון אינו מיושם. הסכם המסגרת שנחתם בוושינגטון ביוני, בחסות ארה"ב, קובע שחזבאללה יתפרק מנשקו, צבא לבנון יחליף אותו ואם התהליך יצליח, ישראל תיסוג בהדרגה מלבנון. ההסכם נועד להתחיל ב"אזורי פיילוט" קטנים שבהם צבא לבנון יקבל בהדרגה את האחריות הביטחונית.

ההסכם החל לפעול ביולי. צה"ל נסוג מהכפר זווטר א-ע'רביה וצבא לבנון נכנס לכפר. אבל חזבאללה אינו מוכן להתפרק מנשקו, וצבא לבנון אינו מסוגל לפרק אותו, ולכן המשך יישום ההמשך תקוע. צה"ל עדיין מחזיק רצועה בעומק של עד 10 קילומטרים בתוך לבנון. 

אל"מ במיל' פרופסור גדי סיבוני ותא"ל במיל' ארז וינר מהמכון הירושלמי לאסטרטגיה ולביטחון כתבו בניתוח של המכון כי "צה"ל טרם הכריע את ארגון חזבאללה, ואף שפגע בו קשות, טרם שלל את יכולותיו הצבאיות".

לוחמי חזבאללה מאבטחים את מתחם הקבר של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בביירות, יום לפני יום השנה השני למותו, 26 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
לוחמי חזבאללה מאבטחים את מתחם הקבר של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בביירות, יום לפני יום השנה השני למותו, 26 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

למה צה"ל לא יוצא מאזור החיץ בסוריה?

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע למפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב שישראל לא תיסוג מאזור הביטחון בסוריה. כ"ץ לא הגדיר תנאים שבהם ממשלת ישראל תסכים לנסיגה ישראלית.

סוריה דורשת התחייבות ישראלית לנסיגה כתנאי להסדר, ומוכנה שהנסיגה תתבצע במסגרת ההסדר בתנאים שיעמדו בדרישות הביטחוניות של ישראל. אבל נתניהו וכ"ץ לא השמיעו כל נכונות למו"מ כזה. מקור אמריקאי צוטט כאומר כי "נתניהו לא צפוי לאשר נסיגה מסוריה" לפני הבחירות באוקטובר.

מה הושג בשתי המלחמות עם איראן?

ישראל וארה"ב לא השיגו אף אחת משלוש המטרות המוצהרות בשתי המלחמות עם איראן – מלחמת 12 הימים ("מבצע עם כלביא") ביוני 2025 והמלחמה הגדולה שהחלה בפברואר השנה ("מבצע שאגת הארי"). נתניהו הכריז פעמיים, אחרי שתי המלחמות, על "ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות", ואמר ש"ישראל הסירה שני איומים קיומיים: הגרעין והטילים הבליסטיים". דבר מזה לא קרה: המשטר האיראני לא קרס ולא התחלף והטילים הבליסטיים ופרויקט הגרעין עדיין קיימים.

לצה"ל ולצבא ארה"ב היו הישגים טקטיים גדולים. במלחמת 12 הימים שני הצבאות הנחיתו פגיעות קשות על מתקני הגרעין, בעיקר המתקן בנתנז. בשעות הראשונות של "שאגת הארי" חוסלו מנהיג איראן עלי חמינאי ובכירים נוספים במשטר, בהם שר ההגנה, מפקד משמרות המהפכה והרמטכ"ל האיראני, ובמהלך המלחמה נפגעו מפקדות, תשתיות אסטרטגיות ומערכי טילים וכטב"מים.

אבל המשטר שרד; חמינאי הוחלף במהירות בבנו, מוג'תבא חמינאי, והאייתוללות ומשמרות המהפכה עדיין שולטים באיראן.

מתקן הגרעין בפורדו שבאיראן בתצלום לוויין שצילמה חברת Maxar ב־1 ביולי 2025 (צילום: Satellite image ©2025 Maxar Technologies / AFP)
מתקן הגרעין בפורדו שבאיראן בתצלום לוויין שצילמה חברת Maxar ב־1 ביולי 2025 (צילום: Satellite image ©2025 Maxar Technologies / AFP)

לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מספטמבר, הסוכנות אינה יודעת מה גודל מלאי האורניום המועשר של איראן ואיפה הוא נמצא. הדוח קובע שהסוכנות לא יכולה למסור שום מידע על הגודל, ההרכב או המיקום הנוכחיים של המלאי. האומדן האחרון שלה הוא מיוני 2025: 440.9 ק"ג אורניום מועשר לרמה של עד 60%. לפי הדוח, כבר יותר משנה שהסוכנות איבדה את רציפות הידיעה על המלאי הזה.

תמיר הימן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי סיכם: "למרות הישגים טקטיים, שני מרכזי הכובד של המערכה – המשטר האיראני ופרויקט הגרעין – נותרו ללא שינוי מהותי". לפי הימן, בזמן הפסקת האש איראן עדיין החזיקה ב-60% עד 70% מיכולת שיגור הטילים שלה.

נתניהו הצהיר שהחומר המועשר ייצא מאיראן בהסכם או בחידוש הלחימה. זה לא קרה. ארה"ב מנהלת מו"מ עם איראן בתיווך פקיסטני מעל לראשה של ישראל, וזה נקלע למבוי סתום, כיוון שהאיראנים, שגילו שהם מכופפים את ארה"ב והקהילה הבינלאומית כולה באמצעות סגירת מצר הורמוז, אינם מוכנים לשום פשרה, קל וחומר לוויתור על הגרעין.

ביוני נחתם מזכר הבנות בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן ל-60 יום, ובאוגוסט פג תוקפו. יו"ר סבא"א, רפאל גרוסי, הגדיר בספטמבר את המצב כ"חשש חמור להפצת נשק גרעיני" איראני.

סירה של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), שלטענת איראן השתתפה במבצע לתפיסת ספינות שניסו לחצות את מצר הורמוז, 21 באפריל 2026 (צילום: Meysam MIRZADEH / TASNIM NEWS / AFP)
סירה של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), שלטענת איראן השתתפה במבצע לתפיסת ספינות שניסו לחצות את מצר הורמוז, 21 באפריל 2026 (צילום: Meysam MIRZADEH / TASNIM NEWS / AFP)

למה הממשלה לא הפכה את ההישגים הצבאיים להסדרים?

לממשלת ישראל אין מסגרת רשמית שמגדירה מה הישג צבאי אמור להשיג במישור המדיני.

יעקב כץ מהמכון למדיניות העם היהודי כתב באפריל: "את המלחמה מול איראן עדיין אי אפשר להגדיר כניצחון. המבחן הוא אם התוצאה הדיפלומטית מקבעת את ההישגים הצבאיים ומונעת מהאויב להשתקם".

המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן כתב ביוני 2025, אחרי מבצע "עם כלביא":

"ישראל נדרשת לתרגם את ההישגים המרשימים של צה"ל וכוחות הביטחון לעשייה מדינית, אחרת, הישגים אלו עלולים להישחק בהדרגה".

פרשן "הארץ" עמוס הראל כתב כי "גם במטכ"ל משוכנעים כי למרות הנסיבות המורכבות הגיעה העת למהלכים מדיניים, שלפחות יצמצמו את היקף הזירות שצה"ל שקוע בהן".

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)
איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

מבקר המדינה קבע בנובמבר 2025 שלמדינת ישראל "אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב", ושהיא פועלת בלי הקצאת משאבים לאומיים לפי סדרי עדיפויות שנקבעו בתפיסה כזו.

ניצחון אמור לאפשר לצבא לחזור לגבולות ולמשרתי המילואים לחזור הביתה. החזקת קו מחייבת את שניהם להישאר. כל עוד ההסדרים בעזה ובלבנון מותנים בפירוק נשק שלא מתרחש, ועם סוריה אפילו לא מתקיים משא ומתן, החזיתות האלה נשארות פתוחות – גם כשהממשלה מציגה אותן כניצחון.

מי נושא בנטל של החזקת השטח בעזה, בלבנון ובסוריה?

החזקת השטח בעזה, בלבנון ובסוריה מחייבת היקף כוחות גדול בהרבה מזה שלפני המלחמה, ומשרתי המילואים נושאים בחלק ניכר ממנו. לפי ניתוח של רון בן ישי, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, צה"ל שולט מבצעית בכ-1,220 קילומטרים רבועים ומחזיק 63 מוצבים בעזה, בלבנון ובסוריה. סדר הכוחות בהגנה על הגבולות גדול ב-300% מזה שהיה ב-6 באוקטובר 2023. מתוך 89 הגדודים שצה"ל מפעיל היום, 39 הם גדודי מילואים.

התוצאה היא מאה ימי מילואים בשנה למילואימניקים, ותעסוקה מבצעית כמעט בלי הפסקה ללוחמים בשירות סדיר. ההערכה היא שהמדינה הוציאה על גל המלחמות של שלוש השנים האחרונות כחצי מיליארד שקל. 

כוח של צה"ל באזור נחל סלוקי בדרום לבנון, בתמונה שהופצה על ידי הצבא ב־11 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)
כוח של צה"ל באזור נחל סלוקי בדרום לבנון, בתמונה שהופצה על ידי הצבא ב־11 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר כבר במרץ, בדיון קבינט, מפני קריסה של כוח האדם בצה"ל, לפי חדשות 13: "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו. אני מרים בפניכם 10 דגלים אדומים. צה"ל צריך עכשיו חוק גיוס, חוק מילואים וחוק הארכת שירות חובה. בעוד זמן לא רב, צה"ל לא יהיה מוכן למשימותיו בשגרה – וממערך המילואים לא יחזיק מעמד".

לפי נתונים שהוצגו במאי לוועדת החוץ והביטחון, לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, מהם 6,000 עד 7,000 לוחמים.

במקביל, המדינה לא ממצה את מאגרי כוח האדם שעומדים לרשותה. עשרות אלפי צעירים חרדים החייבים בגיוס אינם מתגייסים, ומתחילת השנה ועד אוגוסט הוגשו נגד חרדים 34 כתבי אישום מתוך 348, לפי עדכון היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ.

רק 58% מתפקידי מערך הלחימה פתוחים לנשים, חלקם כפיילוט בלבד, וביוני הוציא צה"ל את פיילוט הטנקיסטיות מחיל השריון, אחרי איום חרם של ישיבות ההסדר.

הממשלה עצמה מכירה בנטל. בינואר הודיע כ"ץ על החלטה "להפחית בשליש את מספר ימי המילואים כדי להקל עליהם ולתת להם אוויר לנשימה". אבל גם אחרי ההפחתה, לפי הסיכום בין כ"ץ לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', היקף ימי המילואים ב-2026 יעמוד על כ-40 אלף ימי מילואים בממוצע ביום.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

לא ברור איך אפשר להקל על הנטל כל עוד המשימות לא מצטמצמות, ומי שיכולים להחליף את משרתי המילואים לא מגויסים.

שאלות העולות מן הנושא

האם ישראל ניצחה בשבע חזיתות?

לא. אף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה: חזבאללה, חמאס, החות'ים והמיליציות בעיראק עדיין חמושים, חמאס עדיין שולט על האוכלוסייה בעזה, המשטר האיראני נותר על כנו וכך גם מלאי הטילים הבליסטיים שלו והגרעין.

האם ארה"ב וישראל הסירו את איום הפצצה הגרעינית של איראן? 

כנראה שלא. לפי דוח סבא"א מספטמבר 2026, הסוכנות לא יכולה למסור מידע על הגודל, ההרכב או המיקום הנוכחיים של מלאי האורניום המועשר, שהאומדן האחרון שלו עמד על 440.9 ק"ג ברמה של עד 60%. תמיר הימן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כתב במאי שפרויקט הגרעין נותר ללא שינוי מהותי.

כמה משרתי מילואים נדרשים כדי להחזיק את הקווים?

מ-89 הגדודים שצה"ל מפעיל היום, 39 הם גדודי מילואים. היעד ל-2026 הוא 40 אלף ימי מילואים בממוצע ביום, אחרי החלטה להפחית את מספר הימים בשליש. גם אם וכאשר היעד יושג, אנשי המילואים יבצעו עשרות ימי מילואים בשנה. ולא ברור איך היעד יושג בלי לצמצם את המשימות של צה"ל או לפגוע בהן.

מקורות

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,962 מילים
כל הזמן // יום שני, 5 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.