זה זמן רב חברי הקואליציה מטיחים בבג"ץ ביקורת נוקבת, ובכלל זה הטענות כי בג"ץ מוטה מאוד נגד הקואליציה וכי הוא תמיד פוסק נגדה. ברשומה זו אוכיח כי הטענה הראשונה חלשה והשנייה חסרת בסיס.
שתי טענות ביקורתיות אלו מבוססות לרוב על התוצאה של פסקי הדין – נגד הקואליציה על מרכיביה השונים כגון ממשלת ישראל או מי ממשרדיה או משריה.
לפיכך, החלטתי לערוך בדיקת גישוש כדי לבחון את תקפות שתי הטענות. הבדיקה בוצעה לפי אותו בסיס שבו משתמשים חברי הקואליציה עצמם – תוצאות פסקי הדין – אבל באופן הפוך. כלומר, התמקדתי בפסקי דין ובפעולות של בג"ץ שהם לטובת הקואליציה.
בקואליציה נטען כי בג"ץ מוטה מאוד נגד הקואליציה ותמיד פוסק נגדה. אוכיח כאן כי הטענה הראשונה חלשה והשנייה חסרת בסיס. לשם כך ערכתי בדיקת גישוש, תוך התמקדות בפסקי דין ובפעולות בג"ץ לטובת הקואליציה
ב"פעולות" כאלו כוונתי להבהרת בג"ץ לצד העומד מול הקואליציה שכדאי לו לסגת מעמדתו, מה שמביא לסיום הדיון בעתירה בהתאם להבהרתו ולטובת הקואליציה. תקופת הבדיקה: בין 15 במאי 2026, אז התחלתי לאסוף דיווחי תקשורת העוסקים בפסקי דין ופעולות לטובת הקואליציה, לבין 10 בספטמבר 2026, אז סיימתי לאסוף מאמרים כאלו.
תוצאת הבדיקה: אותרו 13 פסקי דין ושתי פעולות של בג"ץ שהיו לטובת הקואליציה, ויכונו להלן יחד "פסקי דין"; כולם מרוכזים כאן.
ראוי להדגיש כמה מאפיינים של 15 פסקי דין אלו.
ראשית, הבדיקה בוצעה לגבי תקופה קצרה יחסית, קרוב לארבעה חודשים.
שנית, למרות התקופה הקצרה, מדובר במספר גדול יחסית של פסקי דין שניתנו במהלכה לטובת הקואליציה.
שלישית, פסקי הדין עוסקים בנושאים מגוונים שרבים מהם ציבוריים ומרכזיים. להלן כמה דוגמאות:
- מינויים לתפקידים בכירים כגון ראש המוסד ושופטים מחוזיים.
- פעילות ועדת האתיקה של הכנסת נגד חברי כנסת בכלל, ואריה דרעי בפרט.
- הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהקשר לתקפות שני חוקי הגבלת הפעילות של אונר"א ולגבי הגברת הפיקוח על ארגוני סיוע רבים ברצועת עזה.
- חקירות המשטרה ופרקליטות המדינה.
- הגבלת הפגנות ופעולות מחאה.
- שימוש בבחירות באפליקציית "אלקטור" שיכולה להשפיע באופן משמעותי על תוצאות הבחירות הקרובות.
- שילוב שב"כ במאבק נגד הפשיעה הרווחת במגזר הערבי.
ב"פעולות" בג"ץ לטובת הקואליציה כוונתי לפעמים שבהן בג"ץ הבהיר לצד שעמד מול הקואליציה כי כדאי לו לסגת מעמדתו, מה שמביא לסיום הדיון בעתירה בהתאם להבהרתו ולטובת הקואליציה
מה ניתן להסיק מהממצאים לגבי 15 פסקי הדין הללו?
ראשית, לפחות לגבי התקופה שנבדקה אין בסיס לטענה הביקורתית השנייה: בג"ץ לא פוסק תמיד נגד הקואליציה.
שנית, מספר כה משמעותי של פסקי דין ניתנו לטובת הקואליציה, אף שניתנו במסגרת תקופה קצרה, ולמרות שהם עסקו בנושאים כה רבים, מגוונים, ציבוריים ומרכזיים. ממצא זה אינו יכול לשלול את הטענה הביקורתית הראשונה שלפיה בג"ץ מוטה מאוד נגד הקואליציה, אך הוא מחליש אותה.
ויודגש, רק ניתוח משפטי מעמיק של כל פסק דין, שלוקח בחשבון את מאפייניו הספציפיים, יכול להכריע כיאות לגבי תקינותו והאם הוא מוטה נגד הקואליציה. לפיכך, ביקורת מבוססת-תוצאה, המאפיינת את רוב טענות הקואליציה נגד בג"ץ, היא שטחית וחסרת בסיס.
שלישית, איסוף המאמרים נעשה באמצעות קריאה רגילה שלי באינטרנט – שלא בוצעה בכל אמצעי התקשורת וברור שלא כל פסקי הדין של בג"ץ נדונים בתקשורת בהיותם פחות מרכזיים. למשל: אין התייחסות בתקשורת לפסק הדין של בג"ץ מיוני 2026 שדחה עתירה שהגישה עיריית לוד נגד המשרד לביטחון לאומי והמשטרה, ולכן פסק דין זה לא נכלל ב-15 פסקי הדין האמורים. מכאן שמספר פסקי הדין שניתנו לטובת הקואליציה בתקופה שנבדקה בפועל לבטח גדול באופן משמעותי. בכך יש חיזוק של שתי המסקנות הקודמות.
מה ניתן להסיק מ-15 פסקי הדין שבדקתי? ראשית, לפחות בתקופה שנבדקה אין בסיס לטענה הביקורתית. בג"ץ לא פוסק תמיד נגד הקואליציה. שנית, מספר משמעותי של פסקי דין דווקא ניתנו לטובת הקואליציה
רביעית, עד כמה ניתן להכליל את ממצאי הבדיקה שהתייחסה לתקופה קצרה של כ-4 חודשים על כ-4 שנות כהונת הקואליציה הנוכחית? אין סיבה להניח שהתקופה שנבדקה הייתה חריגה או שבמהלכה ניתנו הרבה יותר או פחות פסקי דין לטובת הקואליציה מאשר בתקופות אחרות במהלך כהונתה. לפיכך, סביר להניח כי הממצאים שהתקבלו בתקופה שנבדקה ככלל, מאפיינים גם את יתרת תקופת כהונת הקואליציה – ולכן גם את תקופת כהונתה בכללותה.
כלומר, להמחשה מספרית: היות שב-4 חודשי הבדיקה ניתנו 15 פסקי דין לטובת הקואליציה, הרי שב-48 חודשי כהונתה מדובר בכ-180 פסקי דין, פי 12. בפועל, המספר כנראה גבוה בהרבה, שכן כאמור, סביר שגם בארבעת החודשים שנבדקו ניתנו יותר מ-15 פסקי דין כאלה.
לסיכום, ממצאי הבדיקה שוללים את ביקורת הקואליציה כאילו בג"ץ פוסק תמיד נגדה, ומחלישים את טענתה כאילו בג"ץ מוטה מאוד נגדה; וזאת ביחס לכל תקופת כהונת הקואליציה. בכך יש תמיכה בבג"ץ, ויש להדגיש כי חוקי המדינה הסמיכו אותו לפרש את חוקי המדינה ולהכריע לגביהם במקרים של מחלוקות.
פסקי דין שבג"ץ נותן נגד הקואליציה גוררים ביקורת מיידית וקשה מצד חבריה, ביקורת הזוכה לתפוצה רחבה בשל הסיקור התקשורתי הנרחב שהקואליציה זוכה לו. לעומת זאת, פסקי דין של בג"ץ שניתנים לטובת הקואליציה זוכים להרבה פחות תשומת לב תקשורתית, ולכן מופצים פחות.
פסקי דין שבג"ץ נותן נגד הקואליציה גוררים ביקורת מיידית וקשה מצד חבריה, הזוכה לתפוצה רחבה בשל הסיקור התקשורתי. פסקי דין של בג"ץ שניתנים לטובת הקואליציה זוכים להרבה פחות תשומת לב תקשורתית
חוסר איזון גדול זה עלול ליצור בקרב חלק מהציבור הישראלי תחושה כאילו יש בסיס לביקורת הקואליציה על בג"ץ. רשומה זו מספקת בסיס כפול להחלשת תחושה זו: ראשית, בהבהרה כי אין הצדקה לבחון את פסיקת בג"ץ באופן שטחי לפי תוצאותיה; ושנית, אפילו בחינה של פסקי הדין לפי תוצאותיהם כפי שנעשתה כאן מראה כי רבים מהם, ובנושאים חשובים ומרכזיים, ניתנים דווקא לטובת הקואליציה.
רפי נץ-צנגוט הוא אקדמאי (ד"ר למדע המדינה, ובמסגרת זו חקר, פרסם, לימד והרצה רבות בארץ ובעולם, כמו גם ניהל תכנית אוניברסיטאית), ועורך דין. rafi.nets@gmail.com.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו