סיכום כהונה, משרד רה"מ ומשרד הביטחון: כישלון

לצה"ל ולכוחות הביטחון היו בשנים האחרונות הישגים מבצעיים גדולים מאוד, כמו מבצע הביפרים בלבנון ושרשרת החיסולים בצמרת המשטר האיראני.

אבל בזמן כהונת הממשלה הנוכחית התרחש המחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה, שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר. גם ניהול המלחמות ואופן מינוי הבכירים במערכת הביטחון היו בעייתיים. בסך הכול לא ניתן לסכם את עבודת משרד רה"מ ומשרד הביטחון כהצלחה. 

זהו המאמר הראשון בסדרת "גיליון ציונים", שבה אבחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות. 

כיצד תפקדו משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון?

בצד ההישגים עומדים המכה לארגון הטרור חזבאללה ולמשטר באיראן – הישגים צבאיים שעדיין לא מונפו להישגים מדיניים – וכן שיא בייצוא הביטחוני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ בשטח סוריה שעליו השתלטה ישראל בשלהי 2024, 9 בספטמבר 2026 (צילום: דוברות ראש הממשלה)

בצד הכישלונות עומדים המחדל שאפשר את הטבח ב-7 באוקטובר וקונספציית "חמאס הוא נכס"; הסירוב להקמת ועדת חקירה ממלכתית; הסכם הפסקת האש בעזה שנכפה על הממשלה אחרי עיכוב של חודשים רבים שעלה בחייהם של בני אדם רבים ובסבל אנושי; ומינוי בכירים במערכת הביטחון על בסיס נאמנות אישית ופוליטית לרה"מ.

לאלה מצטרפים כתבי אישום שהוגשו נגד יועצים בכירים של רה"מ על עבירות ביטחוניות חמורות; קידום הפטור מגיוס בזמן שחסרים לצה"ל כ-12,000 חיילים; ביטול המעצרים המנהליים ליהודים ואובדן השליטה על הטרור היהודי ביהודה ושומרון; ומחדל הביטחון בקווי התעופה הזרים שנחשף לאחרונה.

מחדל ה-7 באוקטובר התרחש במשמרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – ושלוש שנים אחריו טרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. כבר באוקטובר 2023 נשאל נתניהו במפורש אם הוא לוקח אחריות, והשיב: "אחרי המלחמה כולם יצטרכו לתת תשובות לשאלות קשות".

במקום ועדה ממלכתית, שחבריה ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, קידמה הקואליציה ועדה שחבריה ייבחרו בהליך פוליטי. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ביולי, בזמן שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה. "מועצת אוקטובר", ארגון משפחות שכולות, כינתה אותה "ועדת טיוח".

שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי במוצב הפיקוד העליון של צה"ל במחנה רבין בתל אביב, 16 בספטמבר 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הצווים מגבילים בפועל את תנועתו של ראש הממשלה במדינות שחתומות על אמנת רומא.

איך קרסה הקונספציה "חמאס הוא נכס"?

במשך שנים ניהל נתניהו מדיניות שראתה בשלטון חמאס ברצועה גורם שאפשר לחיות איתו – ואף להיעזר בו כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית. ב-7 באוקטובר קרסה המדיניות הזאת.

בסוף 2018 כתב נתניהו לקטאר וביקש שתמשיך להעביר כסף לעזה. לפי "ידיעות אחרונות", ההסדר כלל כ-30 מיליון דולר בחודש, במזומן, לדלק, למשכורות ולסיוע לנזקקים. נתניהו נימק במכתב שהכסף יפחית את המוטיבציה של ארגוני הטרור וימנע משבר הומניטרי.

לפי תחקיר של רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב-ynet מספטמבר, שב"כ ואמ"ן התריעו בפני נתניהו מ-2019 ואילך שחלק מהכסף הקטארי מגיע לזרוע הצבאית של חמאס. לפי התחקיר, 40%–50% מתקציב הזרוע הצבאית הגיעו ממקורות קטאריים, ונתניהו המשיך לאשר את ההעברות. לשכת ראש הממשלה כינתה את הדברים "שקרים ממוחזרים" וטענה ש"כל ראשי מערכת הביטחון תמכו בהסדר למטרות אזרחיות בלבד".

מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר משתתף בעצרת תמיכה במסגד אל-אקצא, בעיר עזה. 1 באוקטובר 2022 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

כך או כך, התפיסה שמאחורי ההסדר נאמרה גם בגלוי. לפי דיווח ב"הארץ", אמר נתניהו בישיבת סיעת הליכוד במרץ 2019 כי מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת הכספים אליו. בצלאל סמוטריץ', לימים שר האוצר, תיאר ב-2015 את הרשות הפלסטינית כנטל ואת חמאס כנכס.

התפיסה לא השתנתה גם בימים האחרונים שלפני הטבח. לפי תחקיר נוסף של ברגמן, בסיכומי דיונים מ-27 בספטמבר ומ-1 באוקטובר 2023 הנחה נתניהו "לקדם הסדרה אזרחית עם חמאס". שישה ימים אחר כך פרץ חמאס לישראל.

האם שחרור החטופים הוא הישג של הממשלה?

ההסכם להפסקת האש ושחרור החטופים מאוקטובר 2025 לא נולד ביוזמת הממשלה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכתיב אותו, ותנאיו היו זמינים לישראל כבר שנה וחצי קודם לכן.

ב-4 באוקטובר 2025 פרסם טראמפ את מפת הנסיגה הישראלית והודיע כי "ישראל הסכימה" לקו הנסיגה שהציג לחמאס. במסגרת ההסכם, שוחררו 20 החטופים החיים האחרונים תמורת שחרור כ-2,000 אסירים ועצירים ביטחוניים פלסטינים. ההסכם נחתם שנתיים לאחר תחילת המלחמה.

מסיבות פוליטיות – בשל לחץ הימין הקיצוני – נתניהו לא הציג עד היום תוכנית אסטרטגית ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, ובכך החמיץ את ההזדמנות לסיים את המלחמה מוקדם יותר, ביוזמה ישראלית ומתוך עמדת כוח. העיכוב עלה גם בחייהם של חיילים וחטופים ובסבל אנושי נורא.

חיילי צה"ל מצדיעים לארונות שלושת החטופים, עומר נאוטרה, אסף חממי ועוז דניאל שהתקבלו מחמאס. 2 בנובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לפי תחקיר של רונן ברגמן ב-ynet, העסקה שנחתמה בינואר 2025, בה שוחררו חלק ניכר מהחטופים, הייתה כמעט זהה למתווה שישראל עצמה הציעה ב-27 במאי 2024. לפי התחקיר, חמאס קיבל את רוב המתווה, ו"מכתב ההבהרות" ששלח נתניהו ביולי 2024 סיבך את המשא ומתן. בסופו של דבר, ב-2024 לא נחתמה עסקה והחטופים נותרו בשבי, וחלקם נהרגו שם, בנוסף לחיילים רבים שנהרגו בלחימה בעזה.

גם ההסכם של ינואר 2025 לא יצא לפועל במלואו. גורם ביטחוני בכיר אמר לברגמן: "את מחיר הדמים אפשר היה לחסוך".

אחת הנקודות בהסכם 21 הנקודות של טראמפ, עליו חתמה ישראל, סותרת את העמדה המוצהרת של הממשלה. נאמר שם: "עם התקדמות פיתוח עזה ועם יישום רפורמת הרשות הפלסטינית, ייווצרו התנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה – בה הצדדים מכירים כשאיפתו של העם הפלסטיני".

שני בכירים שהיו מעורבים בטיפול בחטופים אומרים שהממשלה עיכבה לשווא את ההסכם, במחיר גבוה של חיי אדם. האלוף (מיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת החטופים והנעדרים, אמר באוקטובר 2026:

"יכולנו להחזיר את כל החטופים הביתה הרבה יותר מוקדם, כשנה קודם לכן".

דרור שלום, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, העריך שבלי התערבות טראמפ ולחץ ציבורי לא הייתה נחתמת עסקה, ושאפשר היה להחזיר עשרות חטופים נוספים בחיים. הממשלה העדיפה להמשיך את המלחמה בלי יעד מדיני מוגדר, ושחרור החטופים הגיע רק כשנכפה עליה מבחוץ.

ישראלים חולקים כבוד לארבע גופות החללים שמגיעים לזיהוי באבו כביר. 13 באוקטובר 2025 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)

למה פוטר ראש שב"כ, ומי מונה במקומו?

הממשלה החליטה לפטר את ראש שב"כ רונן בר במרץ 2025, בזמן ששב"כ ניהל חקירה של פרשת קטארגייט, בה חשודים יועצים קרובים של נתניהו בעבירות ביטחוניות חמורות. 

במאי 2025 קבע בג"ץ שהפיטורים נעשו בניגוד לדין: לא נערך שימוע, לא הוצגה תשתית עובדתית, והעניין לא הובא לוועדת המינויים הבכירים. רוב השופטים קבעו גם שנתניהו היה בניגוד עניינים, משום שמקורביו נחקרו בפרשת קטאר. לפי השופט יצחק עמית, נתניהו אינו חשוד בפרשות, אך יש לו עניין אישי בתוצאותיהן. למרות קביעת בג"ץ, הפיטורים יצאו לפועל.

את בר החליף האלוף (מיל') דוד זיני. ביולי הוקלט זיני כשהסביר מדוע הסכים לתפקיד: "הנושא שהרגשתי שאני כשיר מאוד, אולי יותר מרבים וטובים אחרים – הוא היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר". ראש שירות הביטחון הכללי הציג אפוא את הנאמנות לדרג הפוליטי כיתרון העיקרי שלו – ולא ניסיון מודיעיני או ניהולי.

בזמן כהונתו של בר, שב"כ סירב לבקשות חוזרות ונשנות לספק חוות דעת ביטחונית שתקבע שהמשך התייצבותו של נתניהו במשפט הפלילי בו הוא נאשם "מסוכנת". אחרי מינויו של זיני, סיפק שב"כ את אותה חוות דעת שנויה במחלוקת.

ראש שב"כ דוד זיני בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. 21 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם המטה לביטחון לאומי (המל"ל) התרוקן מאנשי מקצוע. באוקטובר 2025 הודיע נתניהו לראש המל"ל צחי הנגבי שיוחלף. לפי דיווח ב"כלכליסט", הנגבי התנגד לכיבוש העיר עזה ותמך בעסקה לשחרור החטופים. בהודעת הפרידה קרא הנגבי "לבחון לעומק" את מחדל 7 באוקטובר. לפי אותו דיווח, הצוות המדיני-ביטחוני סביב ראש הממשלה הידלדל בחודשים שקדמו לכך, ובכירים רבים עזבו.

מדוע נשאר דוח מבקר המדינה על ביטחון הטיסות במגירה?

ב-2024 המליץ מבקר המדינה לבנות מדיניות כוללת לאבטחת התעופה האזרחית הזרה. ההמלצה לא יושמה עד כה. חברות התעופה התחייבו שלא לשבץ טייסים ממדינות בלי יחסים דיפלומטיים עם ישראל בטיסות לארץ, ולמרות זאת, שובצו טייסים ממדינות כאלה, כולל עומאן, ביניהם טייס המשנה העומאני שביצע את הפיגוע בטיסת "פליי דובאי". בבדיקה שנערכה מאוחר יותר הסתבר שיותר מ-1,200 אנשי צוות ממדינות כאלה, כולל סוריה ולבנון, נכנסו לארץ

ראש הממשלה לא עסק בנושא. רק אחרי הפיגוע בטיסה הורה נתניהו למנות בודק לנושא.

משרד התחבורה לא בדק את רשימת הצוות. מאגרי מידע על הנוסעים ועל אנשי הצוות, שזמינים מאז 2023, לא נבדקו. באגף האבטחה עובדים כעשרה אנשים במשרה מלאה, מתוך 19 תקנים. לפי חשיפת "וואלה!", חוסר התיאום בין משרד התחבורה לשב"כ בנושא בדיקת צוותים זרים נמשך מאז 2021, ונתניהו כלל לא התערב בו.

חרדים מוחים נגד גיוס חרדים לצה"ל, בירושלים, 15 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מדוע לא מגייסים את החרדים?

צה"ל מדווח על מחסור בכ-12 אלף חיילים, מהם 6,000–7,000 לוחמים. אנשי מילואים משרתים 80–100 ימים בשנה, במקום 42 ימים בשנתיים כמתוכנן. למרות זאת, ראש הממשלה השקיע את מאמציו בהעברת חוק שמעגן את הפטור לבני ישיבות.

החוק לא עבר והחרדים חייבים בגיוס כמו כולם. אבל לפי דיווח המדינה לבג"ץ, ברבעון השני של שנת הגיוס 2024–2025 התייצבו רק 3% מהחרדים שקיבלו צו גיוס. 

מה עשתה הממשלה לטפל באלימות התנחלים?

בנובמבר 2024 הודיע שר הביטחון ישראל כץ על הפסקת השימוש במעצרים מנהליים נגד חשודים יהודים בעבירות ביטחוניות ביהודה ושומרון. ההחלטה יושמה בינואר 2025, אף ששב"כ התנגד והזהיר מפגיעה מיידית וחמורה בביטחון. במקביל נותרו במעצר מנהלי כ-3,400 עצורים, רובם פלסטינים.

לפי נתוני צה"ל, מספר אירועי האלימות שביצעו מתנחלים עלה ב-27%: מ-682 ב-2024 ל-867 ב-2025. השנה מספרם גדל עוד יותר. ראש הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ נמנעו מגינוי גורף של אלימות מתנחלים, גם כשזו הגיעה לשיא. במקרה אחר נשאל נתניהו מדוע לא עוצרים מתנחלים אלימים, והפנה את האשמה לבתי המשפט, שלדבריו "מקלים איתם".

לוחם אש מההגנה האזרחית הפלסטינית מכבה שרפה שכילתה כלי רכב ועצי זית במגרש גרוטאות, בעקבות תקיפה שבוצעה לכאורה בידי מתנחלים בכפר עין יברוד, מצפון-מזרח לרמאללה שבגדה המערבית. 4 באוקטובר 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הביע דאגה שהאלימות תפגע בהפסקת האש בעזה. הנזק מאלימות מתנחלים בזירה הבינלאומית הוא כבד ביותר.

האם המלחמות בעזה, לבנון ואיראן היו הצלחה?

לצה"ל היו בשנתיים האחרונות הישגים מבצעיים גדולים: מבצע הביפרים וחיסול מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה פגעו קשות בארגון הטרור.

במבצע "עם כלביא" ביוני 2025 נפגעו מתקני הגרעין האיראניים; במבצע "שאגת הארי" במרץ השנה חוסלו המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לצד בכירים רבים בממשלה ובצבא של איראן.

אבל אף אחת מהמטרות של המלחמות בעזה, לבנון ואיראן לא הושגה במלואה. חמאס וחזבאללה עדיין חמושים, והמשטר האיראני שרד. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינה יודעת היכן נמצאים 440.9 קילוגרם של אורניום מועשר. 

כוחות הצלה בבניין שנפגע מטיל איראני בחיפה. 6 באפריל 2026 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

שר הביטחון יואב גלנט פוטר בנובמבר 2024, בעיצומה של המלחמה. מחליפו, כ"ץ, נקלע לעימות פומבי עם הרמטכ"ל אייל זמיר, ואף הקפיא את המינויים בצה"ל לחודש. גם הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים לא קודמה. לפי ynet, הדיון בה תקוע בוועדת החוץ והביטחון בגלל הקשר שלה לחוק הפטור.

שאלות שעולות מן הנושא

האם אפשר היה להחזיר את החטופים מוקדם יותר?

לפי ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת החטופים והנעדרים, ייתכן שאם ממשלת ישראל הייתה מנהלת את המו"מ אחרת, אפשר היה להחזיר את כל החטופים כשנה קודם לכן. לפי תחקיר ynet, העסקה שנחתמה בינואר 2025 שבמסגרתה שוחררו חלק ניכר מהחטופים, הייתה כמעט זהה למתווה שישראל עצמה הציעה במאי 2024, אך סירבה לחתום עליו.

מה הייתה הקונספציה "חמאס הוא נכס"?

הכוונה למדיניות שאפשרה את העברת הכסף הקטארי לחמאס ברצועת עזה מ-2018 ושראתה בשלטון חמאס גורם שמחליש את הרשות הפלסטינית ולכן יש לחזק אותו. מערכת הביטחון התריעה שחלק מהכסף מגיע לזרוע הצבאית של חמאס, וההעברות נמשכו.

מה קבע בג"ץ על פיטורי ראש שב"כ?

בג"ץ קבע שהפיטורים נעשו בניגוד לדין: לא נערך לו שימוע, ורוב השופטים קבעו שנתניהו היה בניגוד עניינים בגלל חקירת מקורביו בפרשת קטאר.

האם ביטול המעצרים המנהליים לפורעים יהודים השפיע על השטח?

לפי נתוני צה"ל, בשנה שאחרי ההחלטה עלה מספר אירועי האלימות של מתנחלים ב-27%. שב"כ התנגד מראש להחלטה.

מה ההבדל בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדה שהקואליציה מקדמת?

את חברי ועדת החקירה הממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון. בהצעת הקואליציה החברים נבחרים בהליך פוליטי, ולכן הגורמים הנחקרים משפיעים על בחירת החוקרים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית