בקצרה:
- דיכוי הצבעה מתאר שיטות שונות להרתיע קבוצות אוכלוסייה מסוימות מלהצביע. בעולם תועדו מקרים שונים של קמפיינים כאלה.
- במיזם "יאללה תקווה" מזהירים מקמפיין אפשרי לדיכוי הצבעה אצל צעירים לקראת הבחירות.
- בבחירות ב-2019 הציבו פעילי הליכוד מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, כנראה כדי להרתיע מלהצביע.
- קלפיות בבתי אבות נסגרו לקראת מערכת הבחירות הקרובה, והוחזרו רק לחלק מהמוסדות ורק לאחר עתירות לבג"ץ.
הבחירות יתקיימו בעוד כשלושה שבועות, ולצד היערכות ותעמולה לגיטימית לקראתן, ניתן למצוא דיסאינפורמציה, הטעיה וניסיונות שונים להשפיע על דפוסי ההצבעה בציבור. בין ניסיונות ההשפעה האלה ניתן למצוא גם ניסיונות לדיכוי הצבעה בקרב אוכלוסיות ספציפיות.
מה הוא "קמפיין לדיכוי הצבעה"?
דיכוי הצבעה הוא אסטרטגיה שנועדה להרתיע, לייאש או למנוע הצבעה של קבוצות מסוימות באוכלוסייה. ההבדל מתעמולה רגילה הוא במטרה: תעמולה מנסה לשכנע למי להצביע, ואילו דיכוי מנסה לגרום לאוכלוסייה מסוימת להישאר בבית.
במחקר אמריקאי חדש נמנו מספר שיטות לדיכוי הצבעה, שנעות מאלימות ואיומים ועד חסמים משפטיים. בשנים האחרונות נכנסו שיטות כאלה גם לרשת האינטרנט.
איומים והפחדה. שיטות שונות שמייצרות פחד מהצבעה, החל מאלימות ועד איומים המופנים אל הבוחר או אל סביבתו, וכן צילום או נוכחות בקלפיות שמרתיעים בוחרים מלהשתתף בבחירות.
מידע כוזב על מועד, מקום או דרך ההצבעה. הפצת דיסאינפורמציה, כגון הודעה שהקלפי עברה מקום, או שאפשר להצביע בטלפון.
קריאות להימנע מהצבעה. מסרים שמשכנעים קבוצות מצביעים מסוימות שההצבעה חסרת טעם, הקוראים להימנע מהצבעה או המעודדים הצבעה בפתק לבן כאקט מחאה – שמשמעותו בפועל הימנעות מהצבעה.
חסמים מנהליים ומשפטיים. דרישות או החלטות של גורמי ממשל שמקשות על קבוצה מסוימת להצביע. לפעמים החסם נוצר בטעות, בלי שמי שקבע אותו הבין את השפעת ההחלטה המנהלית. אך יכולים להיות גם מצבים שבהם גורמים פוליטיים בעלי השפעה יוצרים חסמים כאלה בכוונה, או מנצלים אותם.
האם ניסיונות דיכוי הצבעה תועדו בעבר בעולם?
במחקר ובתקשורת ניתן למצוא בעשורים האחרונים דיווחים שונים על ניסיונות כאלה, אף שיש קושי לחקור ולהוכיח שאכן בכך מדובר.
בקנדה בוצעו ב-2011 שיחות טלפון שהתחזו למידע רשמי והפנו בוחרים למקום הצבעה שגוי. השיחות כוונו לבוחרים שלא תמכו בשמרנים. בית משפט פדרלי קבע שהתבצעה הונאה ושמאגר המידע של מפלגת השמרנים הוא המקור הסביר ביותר לפרטי הבוחרים, אך לא ביטל את תוצאות הבחירות.
מייקל סונה, איש צוות לשעבר של הקמפיין, הורשע באוגוסט 2014 בעבירה של מניעת בוחרים מלהצביע, והיה הראשון שהורשע בקנדה בעבירה זו.
ב-2016 זוהה אירוע דומה בארה"ב. חשבון ברשת חברתית פרסם תמונה של תמיכה בהילרי קלינטון המתחזה לקמפיין של ארגון אפרו-אמריקאי, עם קריאה להצביע מהבית בהודעת טקסט במקום לעמוד בתור בקלפי.
כ-5,000 איש שלחו הודעה למספר. דאגלס מקי, משפיען ימין, הורשע ב-2023 ונידון לשבעה חודשים, וערכאת הערעור זיכתה אותו ביולי 2025 מחוסר ראיות לקשירת קשר.
קמפיין אחר שכוון לאפרו-אמריקאים ב-2016 זוהה כקמפיין דיסאינפורמציה רוסי. במסגרתו, מודעות שהתחזו לארגונים אפרו-אמריקאים קראו לבוחרים לא להצביע, בטענה ש"אף מפלגה אינה מייצגת את הבוחרים השחורים".
ב-2024, סמוך לפריימריז במפלגה הדמוקרטית, בוחרים קיבלו שיחה בקול שנשמע כמו קולו של הנשיא דאז, ג'ו ביידן, שאמרה להם לשמור את הקול לנובמבר ולא להצביע ביום הפריימריז. השיחה הוזמנה על ידי יועץ פוליטי שהשתמש ב-AI כדי ליצור את ההקלטה.
באותה מערכת בחירות ב-2024 בארה"ב דווח על איומי שווא על פצצות בקלפיות במספר מדינות, ולפי ה-FBI הם נראו במקרים רבים כמגיעים מדומיינים של כתובות דוא"ל רוסיות.
האם בוצעו מחקרים על דיכוי הצבעה?
מחקרים שמדדו השפעה מצאו ירידה בהצבעה, שמזוהה לא בתוך כלל האוכלוסייה אלא בקבוצות שהיו היעד.
מחקר שהצליח לזהות את ההשפעה נעשה בידי חוקרי התקשורת ומדע המדינה האמריקאים פרופסור יאנג מי קים, ד"ר רוס דלקה, ד"ר היבין סונג וד"ר ריצ'ארד היינריך שפורסם בכתב העת PNAS על בחירות 2016 בארה"ב.
כ-13,500 אנשים הסכימו להתקין כלי שתיעד את המודעות שראו, והחוקרים הצליבו את המידע עם רישומי ההצבעה בפועל.
הם מצאו ששיעור ההצבעה אצל מי שנחשף למודעות דיכוי הצבעה ירד ב-1.86 נקודות אחוז. החוקרים מעריכים שבהיקף ארצי מדובר בכ-4.7 מיליון קולות. האפקט הממוצע קטן, אך בקרב אוכלוסיית היעד של אותן מודעות – אנשים שאינם לבנים במחוזות עם אוכלוסיית מיעוטים גדולה במדינות מתנדנדות – שיעור ההצבעה היה נמוך ב-14.2% לעומת קבוצות אחרות שלא נחשפו לקמפיין.
בקנדה בדקו החוקרים אנקה קסלר וטום קורנוול את השיחות האוטומטיות מ-2011, שהפנו בוחרים למקום הצבעה שגוי, והעריכו שבמחוזות שנפגעו ההצבעה הייתה נמוכה בכ-3 נקודות אחוז – כ-2,500 מצביעים.
במחקר נמצא כי בטקסס, חסם מנהלי פגע בהצבעה בצורה ברורה: חוק SB1 דרש ממי שמבקש להצביע בדואר לציין באיזה מספר זיהוי נרשם, ובפריימריז של 2022 עלו שיעורי הדחייה על 10%, גבוהים יותר אצל בוחרים שאינם לבנים. מי שבקשתו נדחתה הצביע בבחירות הכלליות בשיעור נמוך ב-16%, וההשפעה נמשכה גם לפריימריז של 2024.
לא כל מחקר מצא השפעה. מחקר ב-Nature Communications שעקב אחרי כ-1,500 משתמשי טוויטר ב-2016 לא מצא שינוי בהצבעה בעקבות פוסטים של מפעילים רוסים, והראה שאחוז אחד מהמשתמשים קיבל 70% מהחשיפות. ייתכן שהייתה השפעה גדולה על אוכלוסייה ספציפית שהמחקר לא הצליח לבודד.
יש קושי רב במדידה ובזיהוי בזמן אמת של אירועים כאלה, גם בגלל היעדר קבוצת ביקורת וגם בגלל שקמפיינים רבים מנצלים את האופן שבו ניתן ברשתות החברתיות לטרגט אוכלוסיות ספציפיות – להציג מודעות או פוסטים מסוימים רק לקבוצה שנבחרה.
לפי קים ועמיתיה, בשיטה זו אפשר לדכא הצבעה בלי שאחרים ישימו לב. המיקוד באוכלוסייה כזו הוא גם הסיבה שמחקרים שנעשים על אוכלוסיות רחבות אינם מזהים השפעה שניתן למדוד רק בקרב אוכלוסיית היעד.
האם בישראל פועלים קמפיינים להימנעות מהצבעה?
רעות ענבר ממיזם התקשורת "יאללה תקווה" התריעה מפני קמפיין אפשרי לדיכוי הצבעה אצל צעירים. לפי הדיווח, משתמשת בעלת חשבון אינסטגרם קטן העלתה סרטון שבו היא קורעת את פתק ההזמנה לקלפי.
לסרטון המקורי היו 116 לייקים ו-27 שיתופים, ואף על פי כן, אומרת ענבר, הוא שותף בעמוד החדשות PUSH תחת הכותרת "עוד ועוד אזרחים מסרבים להצביע בבחירות, כולם אותו דבר, נמאס לנו".
ב"יאללה תקווה" מזהירים מכך שמדובר בקמפיין שמטרתו להשפיע על צעירים – קהל היעד העיקרי של העמוד – שלא יצאו להצביע. ואכן, סרטון הריל בעמוד PUSH נצפה, נכון ל-5 באוקטובר 2026, 1.1 מיליון פעמים.
בעבר נשמעו בישראל קריאות להימנע מהצבעה, או להצביע בפתק לבן. בחברה הערבית תועדו קמפיינים שקראו לא להצביע.אוהד חמו מחדשות 12 חשף כי ב-2019 רכשו קונים אנונימיים, יהודים, שלטי חוצות ביישובים ערביים ברבע מיליון שקל. השלטים קראו להחרים את הבחירות.
![מצלמה נסתרת שהוגנבה לכאורה לתחנת קלפי בעיר ערבית על ידי משגיח מטעם הליכוד ביום הבחירות באפריל (צילום: באדיבות חד"ש-תע"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/hadash-1024x640.jpg "מצלמה נסתרת שהוגנבה לכאורה לתחנת קלפי בעיר ערבית על ידי משגיח מטעם הליכוד ביום הבחירות באפריל (צילום: באדיבות חד"ש-תע"ל)")
באוקטובר 2022 דיווחו חדשות 13 על קמפיין אנונימי ברחוב הערבי, שעלה כמה ימים לפני הגשת הרשימות, תחת הכותרת "לא מתאחדים? לא מצביעים". לפי הדיווח, מאחורי הקמפיין עמדה גיטה חזני-מלכיאור, יועצת אסטרטגית שעבדה עבור הליכוד וקיבלה ממנו יותר מחצי מיליון שקל. בליכוד מסרו בתגובה שהדיווח והטענות שבו אינם נכונים.
בבחירות באפריל 2019 דווח על מצלמות שהציבו פעילי ליכוד בקלפיות ביישובים ערביים, בהם מע'אר, אום אל-פאחם, סכנין, דיר חנא, כפר יאסיף וטמרה. לפי דיווחים, חלק מהמצלמות הוסתרו על ידי פעילי הליכוד וחלקן הותקנו בקלפיות.
הליכוד הודתה שהיא עומדת מאחורי הפעילות וטען שהמטרה הייתה "שמירה על טוהר הבחירות". ועדת הבחירות המרכזית קבעה שצילום בקלפי מפר את החוק ואסרה על המשקיפים בקלפיות ופעילי המפלגות לעשות זאת.
לא ברור אם האיסור נאכף; בקלפיות רבות ביישובים ערביים נמצאו מצלמות בזמן הבחירות, אך ועדת הבחירות והמשטרה לא מצאו ראיות לכך שפעילי ליכוד, או כל גורם אחר, אכן צילמו מצביעים בפועל.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט חנן מלצר, המליץ ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית של פעילי הליכוד שהציבו את המצלמות. ארגון עדאלה פנה למשטרה ולפרקליטות בדרישה לפתוח בחקירה. אך מנדלבליט לא הורה על פתיחת חקירה, בנימוק שלא התקבל מידע על מקרים שבהם צולמו מצביעים בקלפי בפועל.
במפלגות הערביות טענו שמטרת הצבת המצלמות הייתה הפחדה. חברת יחסי הציבור קייזלר-ענבר פרסמה בפייסבוק שהיא ארגנה את הפעילות, וציינה שההצבעה בקרב ערבים באותה מערכת הבחירות הייתה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות.
שגיא קייזלר, שותף בחברה התפאר בכך ש"הפעילות שלה מנעה הצבעה של כ-40 אלף ערבים" – נתון שלא בוסס. פחות ממחצית מהערבים בישראל הצביעו באותן בחירות, אך לפי הניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לא ניתן לבודד את השפעת המצלמות על שיעור ההצבעה.
הצבת המצלמות בקלפיות היא קמפיין דיכוי הצבעה באמצעות איומים והפחדה. עורך דין של הליכוד, קובי מצא, טען שהמצלמות לא הוסתרו ונועדו למנוע זיוף.
אילו חסמים מנהליים פוגעים בהצבעה בישראל?
ב-2026, הכנסת, ביוזמת הקואליציה, הסירה מחוק הבחירות את החובה להציב קלפיות בבתי אבות שבהם הוצבו קלפיות במערכות הבחירות הקודמות, אף שוועדת הבחירות ביקשה לאשר אותה.
בעקבות זאת הוגשו שלוש עתירות של אזרחים ותיקים וארגונים חברתיים לבג"ץ שטענו שההסדר בוטל למרות עמדת גורמי המקצוע בוועדה, ושהדבר פוגע בזכות הבחירה, בכבוד האדם ובשוויון בבחירות.
בדיון באוגוסט אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שהסדר הצבת הקלפיות בבתי האבות "עבד מצוין" במערכת הבחירות הקודמת, ושזו פעם ראשונה שבה הכנסת "הולכת אחורה" ומצמצמת את האפשרות להצביע. השופטים הורו לוועדת הבחירות לעדכן אילו פעולות היא עושה כדי לאפשר לדיירים לממש את זכותם להצביע.
בהמשך המליצה הוועדה להציב קלפיות ב-159 מתוך 290 בתי אבות ומוסדות דיור מוגן שנבחנו ושהסכימו לתנאים. העותרים מסרו שכ-100 קלפיות נוספות לא יוצבו משיקולים פוליטיים, ושהמאבק טרם הושלם.
זהו חסם מנהלי שפוגע בנגישות ההצבעה של דיירי בתי אבות, ובהם אנשים עם מוגבלות בניידות.
חסם מנהלי ותיק יותר פוגע בבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב. בכפרים אלה לא מוצבות קלפיות, והתושבים רשומים להצביע ביישובים מוכרים הנמצאים במרחק של חמישה עד 65 קילומטרים מבתיהם.
לפי נתוני ארגון יוזמות אברהם, בבחירות ב-2022 הצביעו 38% מתושבי הכפרים, לעומת 70.63% בכלל המדינה. באוגוסט 2022 דחה יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט יצחק עמית, עתירה להציב קלפיות בכפרים, וקבע שנדרש לכך תיקון חקיקה.
מה אפשר לעשות כדי לא ליפול להטעיה בבחירות?
לבדוק מידע על ההצבעה רק במקור רשמי, במיוחד אם יש פרסומים על שינוי או הארכה של שעות הצבעה, או על שינוי מיקום. מידע כזה יתפרסם בערוצי תקשורת רשמיים, אך עדיף לבדוק באתר ועדת הבחירות המרכזית. לגבי זכאות לבחור, ניתן לבדוק באתר משרד הפנים או באזור האישי הממשלתי.
לשים לב לקמפיינים של השפעה, כולל תכנים מיוזרים אנונימיים או לא מוכרים, מידע שנראה מזויף או לא אופייני, מסרים שמשכנעים שאין טעם להצביע, שכל המועמדים זהים או שהתוצאה ידועה מראש, או הקוראים להצבעת מחאה בפתק לבן.
לדווח על איומים. סעיף 122(3) לחוק הבחירות לכנסת אוסר לאיים על בוחר בגרימת נזק בשל הצבעתו. העונש הוא חמש שנות מאסר או קנס, ואפשר להגיש תלונה במשטרה.
טבלה מסכמת של סוגי דיכוי ההצבעה
| סוג | תיאור | דוגמה |
|---|---|---|
| איומים והפחדה | איום או נוכחות שמרתיעים בוחרים, מאלימות ועד צילום בקלפי | מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, ישראל 2019 |
| מידע כוזב על מועד, מקום או דרך הצבעה | הודעה שמטעה את הבוחר איפה, מתי או איך מצביעים | שיחות אוטומטיות בקנדה 2011, שהפנו בוחרים למקום הצבעה שגוי |
| קריאות להימנע מהצבעה | מסרים שמשכנעים קבוצה שההצבעה חסרת טעם, בטקסט, בקול או בסרטון | שיחה מזויפת בקולו של ביידן בארה"ב ב-2024; שלטי חוצות להימנעות מהצבעה ביישובים ערביים בישראל ב-2019 |
| חסמים מנהליים ומשפטיים | דרישות או הליכים שמקשים על קבוצה להצביע, בטעות או בכוונה | ביטול קלפיות נגישות בבתי אבות בישראל 2026 |
שאלות העולות מן הנושא
מה ההבדל בין דיכוי הצבעה לבין תעמולה רגילה?
תעמולה היא הניסיון לשכנע מצביעים להצביע למפלגה מסוימת, ואילו דיכוי הצבעה נועד להרתיע, לייאש או למנוע הצבעה של קבוצות מסוימות באוכלוסייה.
האם גם בישראל היו ניסיונות לדיכוי הצבעה?
כן. למשל ב-2019 פעילי ליכוד הציבו מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים. במשרד היח"צ שארגן את המהלך התפארו בכך ש"מנעו הצבעה של כ-40 אלף ערבים". לא ידוע אם ההתפארות מבוססת ואם הקמפיין אכן מנע מערבים להצביע.
האם איום על בוחר הוא עבירה בישראל?
כן. סעיף 122(3) לחוק הבחירות לכנסת קובע עונש למי שמאיים על בוחר בגרימת נזק אם יצביע או יימנע מהצבעה.
מקורות
- יאללה תקווה, סרטון על דיכוי הצבעה באינסטגרם
- מחקר של Kim ועמיתיה על מודעות דיכוי הצבעה בבחירות 2016, PNAS, 2026
- זמן ישראל, PR agency takes credit for hidden cameras at Arab polling stations
- "הארץ", מליאת ועדת הבחירות אישרה להציב קלפיות ב-159 בתי אבות בבחירות לכנסת
- CBC, Key facts in Canada's robocalls controversy
- Global News, Will Michael Sona go to jail? Sentencing scheduled Friday in robocalls case
- AP, Appeals court overturns right-wing influencer's conviction for spreading 2016 election falsehoods
- WBUR, N.H. jury acquits consultant behind AI robocalls mimicking Biden on all charges
- "רויטרס", Hoax bomb threats linked to Russia target polling places in multiple states: FBI
- נייר עבודה של Kessler ו-Cornwall על השיחות האוטומטיות בקנדה, CEPR, 2012
- מחקר על השפעת חוק SB1 בטקסס על ההצבעה בדואר, SSRN
- מחקר של Eady ועמיתיו ב-Nature Communications, Exposure to the Russian Internet Research Agency foreign influence campaign on Twitter in the 2016 US election and its relationship to attitudes and voting behavior
- הריל בעמוד PUSH באינסטגרם
- ynet, רק לא פתק לבן
- "העין השביעית", קמפיינים של דיכוי הצבעה בחברה הערבית צפויים לצוץ ברשתות החברתיות, האם יש להם מענה?
- חדשות 13, הקמפיין החשאי של הליכוד נחשף: מיהי היועצת המסתורית?
- N12, נתפסו עם מצלמות נסתרות בקלפיות
- N12, כך הדריכו בליכוד את "הפעילים המתעדים" בקלפיות
- זמן ישראל, New research claims fewer than half of Arab Israelis voted on April 9
- ynet, חרף המלצת ועדת הבחירות: הקואליציה התנגדה להצבת קלפיות בבתי אבות
- "וואלה", בעקבות העתירות לבג"ץ: 159 קלפיות יוצבו בבתי אבות ובדיור מוגן
- יוזמות אברהם, נייר עמדה על נגישות ההצבעה בכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב, ינואר 2024
- "דבר", בדואים בתגובה להחלטת ועדת הבחירות שלא להציב קלפיות ביישובים לא מוכרים: "פגיעה במוסריות הישראלית"
- ערוץ היוטיוב של ועדת הבחירות המרכזית
- "הארץ", ועדת הבחירות: חובה לסמן תעמולת בחירות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית
- "הארץ", בוטים לזיוף סקרים ואמצעי ריגול: ארגז הכלים העדכני של קמפיין הבחירות
- אתר ועדת הבחירות המרכזית
- אתר משרד הפנים, הבחירות לכנסת ה-26
- האזור האישי הממשלתי
- כל זכות, איסור על איום כדי להשפיע על ההצבעה בבחירות לכנסת
- נוסח חוק הבחירות לכנסת בספר החוקים הפתוח
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו