בקצרה:
- המוסדות המגבילים את כוחו של השלטון הם אלה ששומרים על זכויות הנשים. המוסדות הללו נחלשים, ואחרי הבחירות הם עלולים להיחלש עוד יותר.
- שלט שהורה על הפרדה ברחוב בבני ברק הוסר רק אחרי פניית היועמ"שית; מינואר, הממשלה תוכל לקבוע שעמדת היועמ"ש אינה משקפת את הדין.
- חוק הבוררות בבתי הדין הדתיים עבר בכנסת.
- לפי V-Dem, ישראל איבדה ב־2023 את מעמדה כדמוקרטיה ליברלית ומוגדרת כיום כדמוקרטיה אלקטורלית.
הניסיון בעולם מראה מה עלול לקרות לזכויות נשים כשמוסדות שאמורים להגביל את כוחו של השלטון נחלשים או נעקפים. אחרי הבחירות צפויים להיכנס לתוקף שינוייים שהממשלה הנוכחית עשתה במנגנונים שמגינים על זכויות נשים כיום.
מה מנע עד היום הפרדה מגדרית במרחב הציבורי בישראל?
בכמה מקרים בשנים האחרונות, ההתערבות שעצרה או הגבילה הפרדה והדרה של נשים הגיעה מגורם משפטי, ולא מהגוף הציבורי שקיבל את ההחלטה מלכתחילה.
שלושת רבני העיר בני ברק – חיים יצחק אייזיק לנדא, שבח צבי רוזנבלט ומסעוד בן שמעון – הורו להפריד בין גברים לנשים במדרכות ברחובות עזרא ושלמה המלך, סמוך לאולמות אירועים. ארגון שהוקם בהכוונתם בשם "שמירה כהלכה" תלה שלטים שקראו לציבור לשמור על ההפרדה.
עיריית בני ברק מסרה תחילה לתקשורת כי "מכתב רבני העיר ברור מאוד ומדבר בעד עצמו", אך בהמשך טענה כי "לא מדובר בהנחיה או במדיניות עירונית". יעל יחיאלי, מנהלת מיזם 50/50, הצהירה בתגובה: "התחיל באוטובוסים, המשיך באירועים ואז באקדמיה ועכשיו במדרכות".
השלט הגדול ברחוב שלמה המלך הוסר רק לאחר פנייה של הייעוץ המשפטי לממשלה לעירייה, בעקבות פנייה של חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין. שלטים קטנים יותר נשארו במקום. מקור המקורב לרבני העיר אמר ל"הארץ": "אני מעריך שעכשיו יתחיל משחק של חתול ועכבר – העירייה תוריד ומישהו ידאג לתלות שוב".
כך קרה גם במקרים נוספים. בוועד העובדים של רשות מקרקעי ישראל דיווחו כי ממלא מקום מנכ"ל הרשות, יהודה אליהו, חזר בו מהחלטה לבטל מחזמר לעובדים בשל שירת נשים, לאחר שהובהר לו כי הייעוץ המשפטי לא יגן על עמדתו.
ב־2023 נעצר פיילוט של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לקיום שעות רחצה בהפרדה במעיינות, לאור עמדת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שלפיה רשות הטבע והגנים "אינה מוסמכת להגביל כניסה לאתריה על בסיס מגדרי ונדרשת לכך הסמכה מפורשת בחקיקה".
ובבית שמש, לאחר שנים שבהן העירייה והמשטרה לא אכפו פסיקות להסרת שלטי צניעות, הורה בית המשפט העליון ב־2021 ליועץ המשפטי לממשלה להתערב.
למה זכויות נשים תלויות במוסדות שמגבילים את השלטון?
זכויות אינן נשמרות רק משום שהן כתובות בחוק. הן תלויות גם במוסדות שמסוגלים לאכוף אותן, אם הממשלה, רשות מקומית או גוף ציבורי פוגעים בהן בניגוד לחוק.
!["קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/mehadrin-1024x640.jpg ""קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)")
נייר מדיניות של פרויקט V-Dem מ-2023 מצא כי השוויון המגדרי בפועל בדמוקרטיות גבוה יותר מאשר במשטרים אוטוריטריים. לפי הנייר, משטרים אוטוריטריים אימצו רפורמות לזכויות נשים בחוק כדי לחזק את הלגיטימיות שלהם, אבל הפער נמצא באכיפה ובמימוש של הזכויות הללו בפועל.
זהו תפקידם של מנגנוני האיזונים והבלמים בדמוקרטיה: בתי משפט עצמאיים, ייעוץ משפטי מקצועי, גופי פיקוח, תקשורת וחברה אזרחית חופשית. הם אינם יוצרים את הזכויות, אבל הם מעניקים להן כוח מעשי.
המגמה של פגיעה בזכויות בגלל אי-אכיפה מופיעה גם בנתונים הבינלאומיים. מחקר של International IDEA מצא ביולי 2025 שמאז 2015 חלה בעולם ירידה בכל ארבעת עמודי התווך הדמוקרטיים שהוא מודד – ייצוג, זכויות, שלטון החוק והשתתפות – והצביע על "קשר חזק בין נסיגה דמוקרטית לבין נסיגה בשוויון המגדרי".
הקשר הזה לא אומר שכל פגיעה בדמוקרטיה מובילה אוטומטית לפגיעה בנשים, אלא מצביע על כך ששני התהליכים נוטים להופיע יחד: כאשר נחלשים המוסדות שאמורים לפקח על השלטון ולרסנו, נחלשים גם הכלים שמגינים על קבוצות שמיוצגות פחות במוקדי הכוח.
עו"ד ניצן כספי שילוני, שסקרה עבור מכון "זולת" את מצב הנשים בתקופת הממשלה הנוכחית, התראיינה ל"הארץ" ואמרה כי תפקידה של מערכת המשפט אינו מתמצה בביטול החלטות שכבר התקבלו:
"עצם קיומה של מערכת (משפט) חזקה ועצמאית משמש כגורם מרתיע לרשויות מפני פגיעה בזכויות יסוד".
עבור נשים, למנגנון הזה יש משמעות מיוחדת כאשר הן מיוצגות פחות במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. לפי מדד הפער המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2025, ישראל דורגה במקום ה-104 מתוך 148 מדינות בעוצמה הפוליטית של נשים. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב־2022 דורגה ישראל במקום ה-61 באותו מדד.
נסיגה בזכויות נשים אינה מתחילה בהכרח בביטול מפורש של חוק. לעיתים היא מתחילה הרבה קודם: בשינוי השיח, בהחלשת גופים מקצועיים, בפגיעה במנגנוני אכיפה, או בשינוי הדרך שבה מדיניות מתפרשת ומיושמת.
החוקרות קוני רוגבנד ואנדריאה קריזן תיארו בנייר דיון של הארגון הבינלאומי לשוויון מגדרי, UN Women מ־2020 כמה צורות של נסיגה במדיניות השוויון: דה-לגיטימציה של רעיון השוויון בשיח הציבורי; פירוק או שינוי של מדיניות קיימת; החלשת מנגנוני היישום; ופגיעה במנגנוני השתתפות ואחריותיות.
בכל אחד מהשלבים האלה החוק עצמו יכול להישאר ללא שינוי, בזמן שהכלים הדרושים כדי לממש אותו נחלשים. זו גם הסיבה שקשה לעיתים לזהות את נקודת הזמן שבה מתחילה הנסיגה: אין בהכרח רגע אחד שבו זכות מתבטלת.
זו לא תופעה שולית. לפי UN Women, כמעט ברבע מהמדינות בעולם דווח ב־2024 על תגובת נגד לזכויות נשים. הנתון מבוסס על דיווחיהן של 159 ממשלות.
גם בישראל עלתה בשנים האחרונות הצעה לשינוי הגוף שאמור לקדם את השוויון המגדרי. ביולי 2023 אישרה הכנסת בקריאה טרומית, ברוב של 56 מול 48, הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) שנועדה לשנות את מבנה הרשות לקידום מעמד האישה ולהחליש אותה. לפי הצעת החוק, הרשות – שהיא גוף מקצועי – תוכפף לשרה לקידום מעמד האישה, והוועדה המייעצת המקצועית שלה תוחלף בוועדה שבראשה נציג של השרה.
המכון לדמוקרטיה מזהיר שבעוד החוק הקיים "מושתת על ההכרה במציאות המפלה נגד נשים בישראל", ההצעה החדשה "משמיטה כמעט כליל את ההכרה באפליה". ארגוני נשים כתבו לראש הממשלה בנימין נתניהו כי ההצעה תהפוך את מנהלת הגוף "למוציאה לפועל של מדיניות השר ולא למובילת מדיניות עקבית ומתמשכת לקידום שוויון מגדרי".
השינוי המוצע לא נועד לבטל במישרין זכות של נשים. הוא מיועד לשנות את העצמאות, המנדט והמנגנונים של הגוף שאמור לקדם את השוויון. זה בדיוק סוג השינויים המוסדיים שמתאר המחקר על נסיגה בזכויות נשים.
בסופו של דבר, ההצעה לא הגיעה לקריאה ראשונה ונמחקה עם פיזור הכנסת. ב-2024 הוחלט לסגור את המשרד לקידום מעמד האישה, והרשות חזרה לפעול תחת המשרד לשוויון חברתי.
מה ישתנה ביחס לזכויות נשים אחרי הבחירות?
שני המנגנונים שמילאו תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות נשים – הייעוץ המשפטי ובתי המשפט – עומדים בפני שינויים שכבר עוגנו בחקיקה במסגרת ההפיכה המשטרית.
דוח V-Dem ל־2026 שהגדיר את ישראל כ"כדמוקרטיה ליברלית" במשך עשרות שנים, הוריד את מעמדה ל"דמוקרטיה אלקטורלית" בלבד. המשמעות היא שיש בישראל פגיעה במנגנונים השומרים על זכויות הפרט והשוויון בפני החוק ומגבילים את השלטון.
החוק שאושר ביולי מאפשר לממשלה לקבוע שחוות דעתו של הייעוץ המשפטי לממשלה "לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים". החוק אמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027 – בהנחה שהכנסת הבאה לא תבטל אותו.
במרץ 2025 אושר שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים שנועד להכניס שופטים מוטים פוליטית לבתי המשפט. השינוי אמור להיכנס לתוקף מהכנסת הבאה, כלומר מייד אחרי הבחירות. זאת, בהנחה שהכנסת הבאה לא תבטל אותו: מפלגות האופוזיציה (ישר!, ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים) התנגדו לשני תיקוני החוק הללו והבטיחו לבטל אותם אחרי הבחירות, אם יהיה בכוחן.
במקרים של ההפרדה המגדרית בבני ברק ובמעיינות וביטול ההופעה ברמ"י, הבלם היה הייעוץ המשפטי. החל בינואר הקרוב תוכל הממשלה לקבוע שעמדתו אינה משקפת את הדין – אם החוק החדש לא יבוטל.
עמדה משפטית כמו זו שעצרה את פיילוט הרחצה בהפרדה לא תחייב עוד את הממשלה באותה דרך, והשופטים שיידרשו להכריע בעתירות עתידיות ייבחרו באמצעות ועדה בהרכב שונה. הסרת הבלמים האלה עשויה להתיר, ואולי אף להאיץ, אירועים ותהליכים של פגיעה בזכויות נשים, כמו אלה שנבלמו עד היום.
האם יש פגיעה בזכויות נשים בישראל כמדיניות מכוונת?
הקואליציה העבירה בכנסת היוצאת שני חוקים משמעותיים הפוגעים בזכויות נשים: הרחבת האפשרות להפרדה מגדרית בלימודים לתארים מתקדמים, שעברה במליאה ברוב של 52 מול 43 ח"כים, וחוק הבוררות בבתי הדין הדתיים, שעבר ברוב של 65 מול 41.
בנוסף, הליכוד התחייב בהסכמים הקואליציוניים להתיר לבעלי עסקים להפלות בין לקוחות ועובדים מטעמי אמונה דתית, ולהסדיר הפרדה מגדרית בחוק ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". שני היעדים האחרונים לא הושלמו בקדנציה הנוכחית.
חוק הבוררות, שאושר במרץ 2026, מאפשר לצדדים לסכסוך אזרחי להסמיך, בהסכמה, בית דין רבני או שרעי לפסוק ביניהם. לפי החוק, בית הדין יוכל לפסוק "בהתאם לדין הדתי החל בו", בכפוף לכך שלא ייגרעו זכויות מהותיות הקבועות בחוק לשיווי זכויות האישה. עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים, או מי שהיו נשואים, הוחרגו מהחוק.
עוד נקבע כי פסק הבוררות אינו טעון עוד באישור של בית משפט לפני ביצועו: ניתן לפנות באמצעותו ישירות להוצאה לפועל.
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, אמר על החוק בריאיון לכאן חדשות, כי "זו הצעה פשוטה וטריוויאלית שהייתה צריכה להיות מוסכמת על כולם".
המתנגדים לחוק העלו שתי טענות מרכזיות. העיתונאי והפעיל החברתי שחר אילן כתב ב"כלכליסט" על מערכת בתי הדין הרבניים: "יש בה רק דיינים גברים, וגם החוק הדתי היהודי מפלה נשים לרעה". ארגונים שהתנגדו לחוק הזהירו כי צד חלש בסכסוך עלול להסכים לבוררות גם כאשר חופש הבחירה שלו מוגבל, וכי היעדר הצורך באישור שיפוטי מצמצם את הפיקוח החיצוני על ההליך.
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, אמרה אחרי אישור החוק כי "מבחינת מקבלי ההחלטות, נשים הן אזרחיות סוג ב'".
המחלוקת סביב החוק ממחישה את החשיבות של הבקרה המוסדית: לא רק מה מותר על הנייר, אלא כיצד מוודאים שהסכמה היא אכן חופשית, שהזכויות נשמרות, ושיש גורם חיצוני שיכול לבדוק זאת כאשר קיים פער כוח בין הצדדים.
האם משטר ארדואן בטורקיה פגע בזכויות נשים?
בעשורים האחרונים עברו מספר מדינות תהליך של "נסיגה דמוקרטית": ממשלות פופוליסטיות לא ביטלו את הדמוקרטיה כליל, אך החלישו מאוד את המנגנונים הבולמים את כוחן ושומרים על השוויון בפני החוק וזכויות הפרט.
הדוגמאות הידועות ביותר למדינות שעברו תהליכים כאלה הן טורקיה בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן (הדמוקרטיה בטורקיה תמיד הייתה רעועה, אך ארדואן דרדר את המצב בהרבה), הונגריה מ-2010 עד מאי השנה, בהנהגת ראש ממשלתה לשעבר ויקטור אורבן, ופולין בשנים 2015-2023 בשלטון מפלגת "החוק והצדק". בהונגריה ופולין הממשלה הוחלפה בשנים האחרונות והתהליך נעצר.
בפולין ובטורקיה החלשת מנגנוני האיזון והבקרה הדמוקרטיים על השלטון פגעה בזכויות הנשים. בפולין זכויות הנשים נפגעו בשל שינוי במעמד בית המשפט; בטורקיה, בשל ריכוז כוח בידי הנשיא. בשני המקרים, החלטות בעלות השפעה עמוקה על זכויות נשים התקבלו בלי הצבעה בפרלמנט.
בפולין, הממשלה והפרלמנט (הסיים) שינו ב-2017 את אופן בחירת השופטים, במהלך שהעביר את עיקר הכוח בבחירתם מהגורמים המקצועיים לדרג הפוליטי בסיים, באופן דומה למדי לשינוי בחוק בארץ שאמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות. במקביל, בהשפעת הממשלה הפולנית הקודמת, נבחרו והושבעו בבית המשפט החוקתי בפולין שופטים שמרנים ונוצרים-דתיים.
לשינוי החוקתי בפולין הייתה השפעה ישירה וקשה על זכויות נשים. ב-2020 פסל בית המשפט החוקתי בפולין סעיף בחוק המתיר הפלות במקרה של מומים אצל עוברים. זאת, בטענה שהסעיף "אינו חוקתי".
![ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא פולין אנדריי דודה באומות המאוחדות, 26 בספטמבר 2018 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/11/Bibi-Duda-1024x640.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא פולין אנדריי דודה באומות המאוחדות, 26 בספטמבר 2018 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)")
למעשה, החוקה הפולנית אינה אוסרת על הפלות, אך פסיקות של בתי המשפט החוקתיים בפולין הרחיבו את הזכות לחיים המוזכרת בחוקה הפולנית גם לעוברים; הפסיקה מ-2021 הרחיבה את האיסור גם לעוברים בעלי מום.
פולין היא אחת משתי המדינות היחידות באיחוד האירופי המגבילות הפלות (בנוסף למלטה), ונשים הרות, וכן ארגונים לזכויות נשים עתרו לבית הדין האירופי לזכויות אדם נגד פסיקת בית המשפט הפולני.
ב-2023 דן ביה"ד לזכויות אדם במקרה של אישה בפולין שהעובר שנשאה אובחן עם תסמונת דאון ונאלצה לנסוע למדינה אחרת כדי לעבור הפלה. בית הדין קבע שהפסיקה בפולין פגעה בזכותה לחיים פרטיים ומשפחתיים.
בפסק הדין נקבע כי בהליך בחירתם של שופטים שישבו בהרכב שנתן את הפסיקה נגד ההפלה נפלו "אי-סדרים חמורים", שפגעו בלגיטימיות שלו כ"בית דין שהוקם על פי חוק". עם זאת, בית הדין האירופי לא ביטל את הפסיקה הפולנית (כיוון שהחוקה האירופית לא מגדירה הפלה כזכות יסוד) אלא דרש מהסיים לעגן את נושא ההפלות בחקיקה.
וכך, פוליטיזציה של בחירת השופטים בפולין, הדומה לזו שאמורה להתרחש בקרוב בישראל, הביאה לפסיקה שפגעה ישירות בזכויותיהן הבסיסיות וברווחתן של נשים. שינוי בעצמאותו ובהרכבו של מוסד שאמור להגביל את השלטון יכול להפוך גם לכלי שבאמצעותו נפגעות זכויות נשים.
הממשלה החדשה בפולין ניסתה ליזום חקיקה שתתיר הפלות. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הודה ב-2024 שאין להצעה רוב בפרלמנט בקדנציה הנוכחית. בעקבות זאת, הממשלה יזמה חוק שמתיר הפלות במקרים של מום אצל עובר; החוק הזה עבר קריאה ראשונה ונמצא כיום בדיונים ובהצבעות בסיים.
גם בטורקיה, נראה כי כוחו השלטוני של הנשיא וחולשת הפרלמנט ובתי המשפט הביאו, בעקיפין, לפגיעה בנשים.
בטורקיה נחתמה ב-2012 אמנת אינסטנבול – אמנה בינלאומית למאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים. טורקיה הייתה המדינה הראשונה בעולם שאשררה את האמנה, שעברה בפרלמנט הטורקי פה אחד. האמנה נחתמה בתקופת שלטונו של ארדואן, בוועידה שארדואן השתתף בה, ובתמיכתו הנלהבת.
אלא שאנשי דת, ארגוני נשים איסלמיסטיות ומשפיענים איסלמיסטים, רובם תומכים של ארדואן וחלקם מקורבים אליו, התנגדו לאמנה, בטענה ל"פגיעה בערכי המשפחה". הארגונים הללו הפיצו תעמולה כוזבת, לפיה אמנת אינסטנבול "מעודדת הומוסקסואליות ופירוק משפחות".
ב-2021 ארדואן נכנע ללחץ והודיע בצו נשיאותי על פרישה מהאמנה, מבלי שהתקיים דיון פרלמנטרי בנושא – למרות התנגדות עזה של האופוזיציה בפרלמנט הטורקי, ארגוני זכויות אדם וחלק גדול מהציבור בטורקיה. ארדואן טען כי הוא עדיין תומך בזכויות נשים וכי האמנה "נחטפה על ידי ההומוסקסואלים", כביכול.
בפועל, נראה כי לפרישת טורקיה מהאמנה הייתה משמעות מעשית – הידרדרות באכיפת צווי הגנה על נשים מוכות ומאוימות.
ב-2021 חל זינוק במספר הנשים שנרצחו בטורקיה בעודן תחת צו הגנה. לפי נתוני משרד הפנים הטורקי, באותה שנה נרצחו בטורקיה 38 נשים תחת צו הגנה, יותר מעשירית מהנשים שנרצחו בטורקיה, המספר הגבוה ביותר עד לאותה שנה.
בארגון Woman Rights Watch הסבירו שלפני הפרישה מהאמנה הייתה טורקיה כפופה ל-GREVIO, ועדת המומחים שמפקחת על יישום האמנה; ביטול הפיקוח של הוועדה הביא, לפי הפרשנות, להתרופפות ההגנה על הנשים.
הנתונים האלה אינם מוכיחים שהפרישה מהאמנה גרמה לרציחות, אבל הם ממחישים את הפער האפשרי בין זכויות והגנות שקיימות בחוק לבין היכולת לממש ולאכוף אותן, ואת חשיבותם של מנגנוני פיקוח חיצוניים.
שאלות העולות מן הנושא
האם הכנסת ה-25 העבירה חוקים שכופים הפרדה מגדרית או בוררות דתית?
חוקים ושינויי חקיקה שהעבירו הממשלה והכנסת היוצאות לא מחייבים הפרדה מגדרית אך מאפשרים לגופים ציבוריים שונים לכפות אותה. עיריות חרדיות, למשל, יוכלו לכפות הפרדה מגדרית בקלות רבה יותר; אוניברסיטאות יוכלו לפתוח מסלולים ללימודים בהפרדה מגדרית, שההשתתפות או אי-ההשתתפות בהם היא בחירה של הסטודנטים והסטודנטיות אבל נכפית על המרצות והמרצים.
חוק הבוררות שעבר בכנסת האחרונה מאפשר בוררות בבית דין רבני, או שרעי (מוסלמי-דתי), בהסכמה של שני הצדדים. אבל המתנגדים לו טוענים כי במצבים של פערי כוח, ההסכמה עלולה שלא להיות חופשית בפועל, וכי היעדר אישור שיפוטי לפסק מצמצם את הפיקוח החיצוני.
האם כל הפרדה בין נשים לגברים היא עניין משפטי?
לא בהכרח. החוק מתיר הפרדה מגדרית במקרים מסוימים, כמו תפילות אורתודוקסיות, הליכים רפואיים או שירותים ציבוריים, למשל. עם זאת, ברירת המחדל של החוק היא שהפרדה מגדרית ללא סיבה מיוחדת במרחב הציבורי אסורה; כאשר גופים ציבוריים מחייבים או מאפשרים הפרדה מגדרית או מגבילים גישה לשירות או למרחב ציבורי על בסיס מגדר, הם עוברים על החוק.
כך, למשל, ב־2023 קבעה היועמ"שית שרשות הטבע והגנים אינה מוסמכת להגביל כניסה לאתריה על בסיס מגדרי ללא הסמכה מפורשת בחקיקה.
מקורות
- V-Dem Institute, Democracy Report 2026
- V-Dem Institute, נייר מדיניות על מגדר ודמוקרטיה, 23.1.2023
- International IDEA, Assessing a Decade of Action: SDG 5 and 16 in Focus, 14.7.2025
- UN Women, Democratic Backsliding and the Backlash against Women's Rights, 2020
- UN Women, One in four countries report backlash on women's rights in 2024, 6.3.2025
- בית הדין האירופי לזכויות אדם, M.L. נגד פולין, 14.12.2023
- פסק הדין M.L. נגד פולין במאגר HUDOC
- Human Rights Watch, World Report 2026: Poland
- Human Rights Watch, Combatting Domestic Violence in Turkey: The Deadly Impact of Failure to Protect, 26.5.2022
- Notes from Poland, Tusk admits Polish abortion law liberalisation unlikely this parliamentary term
- מועצת אירופה, הצהרה על פרישת טורקיה מאמנת איסטנבול, 21.3.2021
- מועצת אירופה, עובדות מרכזיות על אמנת איסטנבול
- הפורום הכלכלי העולמי, Global Gender Gap Report 2025
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, יום האישה הבינלאומי 2026
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, לקראת פתיחת המושב השני של הכנסת ה-25, אלה היוזמות שעלולות לפגוע בזכויות הנשים בישראל
- "הארץ", ב-4 שנים הידרדר מעמד הנשים בישראל. הבחירות יכריעו אם אפשר לשנות כיוון
- "הארץ", במימון ציבורי ובהנחיית רבנים, בבני ברק מחילים הפרדה מגדרית ברחובות
- "הארץ", לאחר פניית היועמ"שית, בני ברק הסירה שלטי הפרדה, אך אחרים נותרו במקומם
- "חדשות 13", מדרכה לגברים – ואחרת לנשים: בבני ברק מתכננים הפרדה מגדרית
- "הארץ", אושר בטרומית החוק המכפיף את הרשות לקידום מעמד האישה למשרד של מאי גולן
- מאגר החקיקה של הכנסת, הצעת חוק לקידום הנשים בישראל
- ynet, המשרד של מאי גולן ייסגר, אבל היא תישאר שרה | כל הפרטים
- כאן חדשות, הצעת החוק להסמכת בתי דין רבניים לערוך בוררות בסכסוכים אזרחיים אושרה בכנסת
- "גלובס", אושר סופית: בית הדין הרבני יוכל לנהל בוררות בעניינים אזרחיים
- "כלכליסט", אפליית נשים והחלשת בג"ץ: הסכנות בהרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים
- ynet, סעיף ההדחה הנחבא – ו"הפיצול שהפך לחיסול": כל מה שצריך לדעת על חוק המהפכה המשפטית
- "כלכליסט", הכנסת אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
- הכנסת, אישור הרחבת ההפרדה בלימודים לתארים מתקדמים, 16.7.2026
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו