בקצרה:
- מפלגת הליכוד השתנתה מאוד בשנים האחרונות.
- את רשימת הליכוד לבחירות 2026 קבעו 75,177 מתפקדים, כ-7% ממספר בוחרי המפלגה.
- רק 40% מהבוחרים תמכו ברפורמה המשפטית, לעומת 61.1% מהמתפקדים.
בעשרים השנים האחרונות, קבוצות מאורגנות קטנות, ולצידן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעומד לדין במשפט פלילי, שינו את הליכוד מבפנים. מי שמחפש בה את הימין של רה"מ לשעבר ומייסד הליכוד מנחם בגין לא ימצא אותו שם.
הליכוד עדיין מציגה את עצמה כביתו של הימין הממלכתי. "זו מורשת בגין. זו דרכו של הליכוד. זו דרכי", כתב נתניהו ב-2015, ביום השנה לפטירת בגין.
השם, הסמל ותמונת בגין על הקיר נשארו, ורבים מבוחריה ממשיכים להצביע לה מתוך הרגל.
אבל מי שבוחר את חברי הכנסת, היחס לבית המשפט, הכיוון הדתי והטון – הוחלפו. לפי סקר, רק 40% ממצביעי הליכוד תמכו ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), לעומת 61.1% ממתפקדי המפלגה.
הבוחר לא השתנה. המפלגה שלו השתנתה.
האם הליכוד בתקופת בגין ושמיר הייתה שונה מזו של היום?
הליכוד הגדירה את עצמה תמיד כמפלגה "לאומית ליברלית". הליכוד הייתה תמיד ימנית-ניצית בעמדותיה בנושאים המדיניים; במקביל, היא הייתה בעבר ליברלית ביחס לעליונות שלטון החוק, לזכויות האזרח ולכלכלה.
ב-1979 פסק בג"ץ נגד החלטה שהובילה ממשלת בגין על בנייה בהתנחלות אלון מורה בשומרון, כיוון שהיה מדובר בבנייה על קרקע פרטית של תושבים ערבים. בגין קיבל את הפסיקה ואמר ש"אין צורך שאגיד שאכבד אותה, זה מובן מאליו". בגין הצהיר ביראת כבוד "יש שופטים בישראל" (הצהרה שזכורה בטעות כאילו אמר "יש שופטים בירושלים" ומזוהה איתו מאז).
בשנות ה-80 הליכוד החרימה את מפלגת כך בראשות הרב ופעיל הטרור מאיר כהנא, מורו הרוחני של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיה פעיל בה בצעירותו. הליכוד סירבה להכניס את כך לקואליציה והעדיפה על פניה ממשלת אחדות לאומית עם המערך (מפלגת העבודה).
כאשר כהנא נאם במליאת הכנסת, הח"כים של הליכוד, כמו רוב הח"כים, יצאו מהמליאה במחאה. ראש הממשלה לשעבר וראש הליכוד דאז, יצחק שמיר, כינה את כהנא "דמות מסוכנת".
רבים מאנשי הליכוד של העבר נמצאים היום מחוץ למפלגה ומבקרים אותה. דן מרידור, שכיהן כשר ברבות מהממשלות של הליכוד – כולל ממשלות בראשות נתניהו – אמר ש"הליכוד הפכה לתנועה שנלחמת בכוח בכל מה שבגין עשה והאמין בו".
בנו של מנחם בגין, בני בגין, שגם הוא כיהן שנים רבות כשר וכח"כ מטעם הליכוד, עזב את הליכוד לקראת בחירות 2021 וכינה אותה "מכונת כזב". בספטמבר האחרון הצהיר כי האחריות העליונה על הכשלים שאפשרו את הטבח ב-7 באוקטובר מוטלת על נתניהו.
גם מי שנשאר בפנים מאוחר יותר נדחק החוצה. במאי 2024, בישיבת סיעת הליכוד, אמר שר הביטחון דאז יואב גלנט מהליכוד: "אנחנו ממשיכי דרכו של בגין, לא של בן גביר". חצי שנה אחר כך פיטר אותו נתניהו, ובינואר 2025 גלנט התפטר מהכנסת, בין השאר בגלל התנגדותו לחוק הפטור מגיוס. בפברואר החליט שלא להתמודד בפריימריז כל עוד נתניהו עומד בראש הליכוד.
מי שינה את הליכוד?
את המפלגה שינה מיעוט מאורגן, באמצעות ההתפקדות. בפריימריז בליכוד באוגוסט הצביעו 75,177 מתפקדים, ושיעור ההצבעה ירד ל-53.5%, לעומת 58% ב-2022.
מדובר בכ-7% מ-1.1 מיליון הקולות שקיבלה הליכוד בבחירות הקודמות. כשכמה אלפי קולות מכריעים מקום ריאלי, קבוצה ממושמעת קובעת את הרשימה.
הקבוצות האלה ידועות. קבוצת המתפקדים "מנהיגות יהודית" בהובלת משה פייגלין – איש ימין קיצוני ונאמן הר הבית שהורשע בעבר בהמרדה, וכיום הוא מועמד לכנסת במפלגת הציונות הדתית – הכניסה למפלגה אלפי מתפקדים. אחריה באה רשת המתפקדים "הליכוד שלי" שחלק ניכר מחבריה הם מתיישבים ביו"ש, וקבוצות מתפקדים חרדיות שמגיעות לקלפי עם טופס מוכן. לפי פרסומים, רבים מהמתפקדים החרדים כלל לא מצביעים לליכוד בבחירות לכנסת.
לדרך שבה זרמים דתיים-לאומיים וחרדיים חדרו לליכוד קרא החוקר אריאל דוד בספרו "השיטה הטרויאנית". דוד מתאר את המהלך בדימוי מדויק: הזרמים הללו מסתירים מטרה דתית מאחורי מילים מקובלות כמו "ביטחון", "שמרנות" ו"משילות". הקליפה הליכודניקית נשארת, והתוכן שבתוכה מוחלף.
אחת הדוגמאות שדוד מביא היא שאחרי תוכנית ההתנתקות ב-2005 פרסם העלון "מעייני הישועה" בשערו את הקריאה "לשטוף את המוחות של ההמון. להשתלט על מנגנוני השלטון". מייסד העמותה ומנהלה אז היה אביחי בוארון, היום ח"כ משפיע בליכוד וממובילי ההפיכה המשטרית.
בטקסט אחר מאותה תקופה, שדוד מצטט גם אותו בספרו, כתב בוארון:
"דרוש מהפך במשפט, בכלכלה, בצבא, בתקשורת, ובכל תחומי החיים".
בעמוד שאחריו מובא הנימוק של ארגון "ציון וירושלים", שבוארון מוביל, למה על מתנחלים להתפקד דווקא לליכוד: "השינוי הזה לא יקרה מכוח שום מפלגה אחרת, ודאי לא מפלגה סקטוריאלית של מנדטים בודדים".
חשוב להבהיר על מי מדובר. דוד מגדיר את "הלאומיות המתחרדת" של קבוצות אלה לפי אג'נדה פוליטית והכפפת מוסדות המדינה להלכה – לא לפי שמירת מצוות. רוב הדתיים והמסורתיים בישראל אינם שותפים לה.
האם נתניהו של היום הוא נתניהו של העבר?
ב-2012 הצהיר נתניהו כי "עצמאות בית המשפט הכרחית", וכי הוא דחה וידחה כל הצעה שנועדה לפגוע בה. אבל מאז שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים ב-2019 הוא החל לדבר על "ניסיון הפיכה" של מערכת המשפט, כביכול.
מאז ביצעה הממשלה בראשותו את ההפיכה המשטרית; ניסתה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התעלמה בשיטתיות מהמלצותיה המחייבות והעבירה חוק שמחליש את סמכויותיה; פיטרה את ראש שב"כ, רונן בר, בזמן שניהל חקירה על חשד לעבירות ביטחוניות של יועצים בכירים של נתניהו.
בג"ץ קבע שנתניהו היה בניגוד עניינים כשפיטר את בר ושהפיטורים נעשו שלא לפי הנהלים, אף כי לא ביטל אותם; לגבי פיטורי בהרב-מיארה, בג"ץ קבע כי הם לא חוקיים וביטל אותם.
בינואר 2026 הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד הצעת חוק לביטול עבירת המרמה והפרת האמונים שבה נאשם נתניהו.
רבים בצמרת הליכוד נאשמים או חשודים בפלילים. ח"כ דוד ביטן מהליכוד הוא נאשם בפלילים; שר האנרגיה אלי כהן – השני ברשימת הליכוד בכנסת הבאה – והשרה לשוויון חברתי מאי גולן, גם היא מהליכוד, נחקרו בחשד לעבירות פליליות ובכירים במשטרה סבורים שיש ראיות להעמיד אותם לדין.
נתניהו עצמו ביקש מהנשיא יצחק הרצוג חנינה, אף כי משפטו עדיין מתנהל והוא מסרב להודות בפשעים שהוא נאשם בהם. מחלקת החנינות במשרד המשפטים מתנגדת כיוון שמעולם לא ניתנה חנינה למי שלא הודה בפשעים, וכמעט לא הוענקו חנינות למי שלא הורשע. לפי דיווחים, הרצוג אינו מתכוון להעניק לנתניהו חנינה.
שני התהליכים העוברים על הליכוד – השחיתות החמורה בצמרת והתפקדויות של חרדים ואנשי ימין קיצוני – מתחברים ביניהם. הזרמים המתחרדים נותנים לנתניהו גב במאבקו במערכת המשפט, כי יש להם אג'נדה משלהם נגד בג"ץ, שעומד על חובתם של החרדים להתגייס ועל האיסור לבנות התנחלויות על קרקעות בבעלות פרטית. בתמורה לתמיכתם בנתניהו, הקיצונים והחרדים קיבלו השפעה על עיצובו מחדש של הימין.
האם הליכוד של פעם הייתה משלימה עם טרור יהודי?
הליכוד של שמיר החרימה את כהנא. הליכוד של היום סללה את הדרך של יורשיו לכנסת. נתניהו הוא זה שלחץ לאיחוד בין מפלגת עוצמה יהודית בראשות בן גביר למפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ', שהביא לכניסתו של בן גביר לכנסת. נתניהו הכניס את עוצמה יהודית לממשלה, ואפשר לבן גביר להשתלט על המשטרה ולבצע בה פוליטיזציה.
בינואר 2025 ביטל שר הביטחון ישראל כ"ץ מהליכוד את צווי המעצר המנהליים נגד מתנחלים, בלי לקבל את הערכת שב"כ. הוא הסביר שמדובר ב"מסר ברור של חיזוק ההתיישבות". לפי נתוני צה"ל, היקף האלימות שמובילים מתנחלים קיצונים מאז זינק.
האם הליכוד עדיין מחויבת לשלטון החוק?
חוקת הליכוד מגדירה אותה "תנועה לאומית-ליברלית" ומונה בין עקרונותיה את עליונות החוק. אבל מאז 2023 הובילה המפלגה שורת חוקים שמחלישים את בתי המשפט, את היועצת המשפטית לממשלה ואת התקשורת.
בליכוד של העבר, החובה לציית לחוק – כפי שהוא מתפרש בפסיקות של בית המשפט – הייתה מובנת מאליה. כיום המצב השתנה. ב-2019 אמר אמיר אוחנה, אז שר המשפטים וכיום יו"ר הכנסת מטעם הליכוד, ש"לא את כל פסקי הדין הניתנים על ידי בית משפט חייבים לכבד".
שר המשפטים הנוכחי, יריב לוין, גם הוא מהליכוד, מוביל מסע של חקיקה, השתלחות וחרם נגד בית המשפט העליון ובהרב-מיארה.
שומרי הסף הפכו ליעד. אחרי שבג"ץ הקפיא את פיטורי בהרב-מיארה, הורה שר התקשורת שלמה קרעי לעובדי משרדו שלא להכיר בסמכותה.
התמונה הזאת לא נעלמה מעיני העולם. ב-2024 הוריד מכון המחקר V-Dem את הדירוג של הדמוקרטיה הישראלית מהדרגה הגבוהה, "דמוקרטיה ליברלית", שבה נמצאה יותר מ-50 שנה, לדרגה האמצעית, "דמוקרטיה אלקטורלית". בין הסיבות ציין את המתקפה על מערכת המשפט.
איזה מפלגות ימין תומכות כיום בשלטון החוק ובשוויון בנטל?
כיום יש בכנסת שלוש מפלגות ימין-מרכז שהעמדות שלהן בנושאים ביטחוניים וכלכליים קרובות לאלה של הליכוד, אך הן תומכות בגיוס מלא של החרדים, בשמירה על שלטון החוק, בביטול ההפיכה המשטרית ובהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל שהוביל לטבח ב-7 באוקטובר.
שלוש המפלגות הללו נמצאות באופוזיציה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, ישר! בראשות גדי איזנקוט, וביחד בראשות נפתלי בנט. ליברמן ובנט שימשו במשך שנים שרים בממשלות נתניהו, עד שפרשו במחאה על התנגדות נתניהו לגיוס חרדים ומדיניותו שאפשרה לחמאס להמשיך לשלוט בעזה.
ישראל ביתנו מציגה את עצמה כ"ליכוד של פעם". הפרשנים הפוליטיים מציינים שישר! פועלת בשנה האחרונה בשטח ב"ערים שהיסטורית נחשבות ליכודיות".
מקורות: אריאל דוד, "השיטה הטרויאנית: כך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל", עוגן לעתיד, 2026, עמ' 85–86, 98–113; בנימין נתניהו: יום השנה לפטירת בגין (2015); גלנט בישיבת סיעת הליכוד: ממשיכי דרכו של בגין; גלנט מתפטר מהכנסת; זמן ישראל: גלנט לא יתמודד בפריימריז; המכון הישראלי לדמוקרטיה: פסק הדין בעניין עילת הסבירות; "וואלה": אוחנה על כיבוד פסקי דין; החרם על השבעת נשיא העליון; קרעי והיועצת המשפטית לממשלה; בג"ץ ביטל את פיטורי היועצת המשפטית; המכון הישראלי לדמוקרטיה: ירידת ישראל במדדי הדמוקרטיה; איתן מליץ, זמן ישראל: עורו, הליברלים; דורון שולצינר, "וואלה": הליכוד משנה פנים; רמי הוד על כהנא בכנסת; המאבק של נתניהו בשומרי הסף; התוצאות הסופיות בפריימריז הליכוד; זמן ישראל, המבצר: התיק המלא על אלי כהן; כ"ץ ביטל את צווי המעצר המנהליים; יורם כץ, זמן ישראל: השפעת ביטול המעצרים המנהליים; זמן ישראל על כהנא והליכוד; נעה שפיגל וחן מענית, "הארץ": הקואליציה מקדמת ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים; חדשות 12: הרצוג לא מתכנן להעניק חנינה לנתניהו בטווח הקרוב; "העין השביעית": משפט ביטן; כאן: הסתיימה חקירת אלי כהן בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים; חדשות 12: הסתיימה חקירת השרה מאי גולן; משה גורלי, "כלכליסט": נתניהו והליכוד מחקו את מורשת בגין; מומי דהן: פער ההצבעה בין מזרחים לאשכנזים.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו