"השיטה הטרויאנית": מיעוט קיצוני מנסה לשנות את ישראל מבפנים

אריאל דוד, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, הצביע על עניין שרבים חשו, אך לא ידעו לנסח: הוא מיפה את התהליך הארוך שבו נציגי זרמים דתיים קיצוניים חדרו במכוון למוקדי הכוח בישראל, כחלק משיטה.

"השיטה הטרויאנית: כך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל", שיצא בהוצאת "עוגן לעתיד", הוא ספר חשוב, בהיר וחוצה-מגזרים, שמניח סימן אזהרה גדול בפני המחנה הליברלי. תרומתו הגדולה של הספר אינה בפרט חדש כזה או אחר, אלא בראייה הרחבה.

דוד מצליח לחבר תופעות שנתפסו כנפרדות – מההתפקדות המאורגנת של אנשי ימין קיצוני וחרדים לליכוד ועד ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), ומן השיח התקשורתי ועד לרבנות הצבאית – לכדי תיאור קוהרנטי אחד. הוא מוצא את המכנה המשותף בין התפתחויות שנראו מנותקות, ומראה שהן חוליות בתהליך אחד ארוך. זו עבודת מיפוי שהופכת את הספר לקריאת חובה למי שרוצה להבין מה עבר על הפוליטיקה הישראלית.

כריכת הספר "השיטה הטרויאנית" מאת אריאל דוד (צילום: איתן מליץ)

מתי נולד הזרם החרד"לי ביהדות?

ההתרחשויות שדוד פורש מתחילות הרבה לפני העשור האחרון. שורשיהן כבר בעשור הראשון של המדינה, באכזבה עקרונית של תנועות שוליים בתוך החברה הדתית מכך שישראל לא קמה כמדינת הלכה.

המיינסטרים של הציונות הדתית באותה תקופה, בהובלת תנועת המזרחי, תמך באופייה הדמוקרטי של המדינה והיה שותף מרכזי של מפלגת השלטון דאז. אבל בשוליים שלו פעלו שתי תנועות גרעיניות קטנות שלפי דוד, תמכו במדינת הלכה.

אחת התנועות הללו  הללו הייתה "שבט גחל"ת" בתנועת הנוער הדתית-לאומית "בני עקיבא". דוד כותב כי גחל"ת הייתה "חבורת נוער שולית, שהצטרפה לישיבת 'מרכז הרב' ואימצה שם את תורת הגאולה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מאותו מפגש יצא דור הרבנים שיוביל לימים את הזרם החרד"לי…"

תנועה נוספת שדוד מציין כי תמכה במדינת הלכה צמחה ביהדות הספרדית סביב ישיבת "פורת יוסף" והניחה את היסודות שעליהם נבנתה אחר כך מפלגת ותנועת ש"ס בהובלת הרב עובדיה יוסף.

בשנות השבעים והשמונים הפכו התנועות הקטנות האלה לתנועות ארציות של ממש. מלחמת ששת הימים ליבתה להט משיחי והולידה את מפעל ההתנחלויות ואת תנועת "גוש אמונים", שהזרם החרד"לי פעל בתוכה; ש"ס הובילה פרויקט של החזרה בתשובה בתוך האוכלוסייה המסורתית בפריפריה. 

הרב מאיר כהנא בתחילת שנות השמונים, כשהקים את תנועת כך (צילום: משה שי/פלאש90)

באותן שנים הגיע לישראל גם הרב מאיר כהנא, מייסד המפלגה הימנית-קיצונית וארגון הטרור כך. לפי ספרו של דוד, כהנא החזיק ביסודות רעיוניים דומים לאלה של החרד"לים, אבל בניגוד לתנועות שהסתירו את רצונן במדינת הלכה והתכוונו לקדם אותה בהדרגה, הוא הכריז על שאיפתו למדינת הלכה בריש גלי.

מתי החל העימות בין הימין והחרדים לבית המשפט העליון?

בשנות התשעים הגיעו העימותים הפומביים הראשונים על אופייה של ישראל. דוד מיטיב לתאר בספרו עד כמה הם מזכירים את ימינו.

ב-1992, המפלגות החרדיות (אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס) ומפלגות הימין הקיצוני (התחיה ומולדת) היו המתנגדות העיקריות לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהפך לבסיס להגנה המשפטית על זכויות האדם והאזרח בישראל. זאת, למרות שהליכוד והמפלגה הדתית לאומית הממסדית (המפד"ל) היו ממובילות החוק.

החרדים התנגדו לחוק כיוון שעצם קיומם של חוקי יסוד, שנועדו להיות בסיס לחוקה, וגם עקרון השוויון בפני החוק, סותרים לשיטתם את ההלכה. בימין הקיצוני הצהירו כבר אז כי הם חוששים שהחוק יוביל לביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת. כלומר, החשש היה שהחוק אינו רק הצהרה על זכויות אדם, אלא ייצור כלי שבאמצעותו בית המשפט יוכל בעתיד לבחון ולפסול חוקים.

יו"ר ש"ס אריה דרעי אחרי ישיבת סיעה בנושא חוק הגיוס מחוץ למשרדי ש"ס בירושלים, 4 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כמה שנים אחר כך הוביל לחץ של ש"ס לחקיקת "פסקת ההתגברות" ראשונה – חקיקה שריסנה את כוחו של בג"ץ להתערב בחוק פרטני מסוים. ש"ס הובילה חקיקה של חוק שימנע ייבוא בשר לא-כשר לארץ, אך היא סתרה את חוק יסוד: חופש העיסוק, ולכן ש"ס הובילה תיקון של חוק היסוד עצמו.

בפברואר 1999 יצאו מאות אלפים להפגנה ענקית בירושלים נגד בית המשפט העליון, שכונה שם "דיקטטורה שיפוטית". את ההפגנה הובילה ש"ס. בראש ש"ס עמד אז אריה דרעי, שנשפט והורשע בקבלת שוחד.

ש"ס הובילה נרטיב לפיו דרעי "נרדף" כביכול. לפי תאוריית הקונספירציה שהפיצה המפלגה, "מערכת המשפט היא כלי שרת של אליטה חילונית-אשכנזית הרודפת את הציבור הדתי, המסורתי והמזרחי", כביכול.

במקביל, פעילי ימין קיצוני החלו לפתח עוינות לבג"ץ בגלל הקפדתו על שמירת החוק בשטחים. השנאה לבג"ץ הפכה ל"דבק" שליכד לראשונה חרדים, חרד"לים, כהניסטים וגם אנשי ימין קיצוני חילונים ודתיים-לאומיים.

אבל שני המאבקים – המאבק הפרלמנטרי של החרדים והימין הקיצוני נגד חוקי היסוד, וההפגנות נגד בג"ץ – נכשלו, משום שבתוך הימין עדיין עמדו כוחות ליברליים חזקים שבלמו אותו.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הלקח שהפיקו שני הצדדים מאותם מאבקים היה הפוך. הליברלים הניחו שההסכמה על האופי היהודי-דמוקרטי של המדינה תחזיק לנצח, ולאחר מכן "נרדמו בשמירה". החרדים, החרד"לים ואנשי הימין הקיצוני הבינו שכדי לנצח את הדמוקרטיה לא די להפגין נגדה מבחוץ, אלא צריך לשנות אותה מבפנים – והלכו לעבוד.

מתי התחיל הימין הקיצוני להשתלט על הליכוד?

בסוף שנות ה-90, בזמן כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה, החל חיבור בין נתניהו לחרדים ולימין הדתי. לאחר מכן, בשנות ה-2000, החלו החרד"לים ואנשי הימין הקיצוני לחדור לתוך הליכוד ולשנות אותו מבפנים.

משה פייגלין ותנועת "מנהיגות יהודית" הכניסו אלפי מתפקדים אידיאולוגיים – חלקם כאלה שמעולם לא הצביעו לליכוד – עד שהפכו לאחת הסיעות הפנימיות החזקות במפלגה. במערכת של פריימריז, שבה חבר הכנסת קשוב למתפקדים ולחברי המרכז ולא למצביע הכללי, גוש מאורגן כזה מספיק כדי להסיט ימינה את כל הסיעה.

דוד המחיש את השינוי שפייגלין ואנשי ימין קיצוני אחרים עשו בתוך הליכוד בדימוי מדויק: הקליפה הליכודניקית נשארה על מקומה, אבל התוכן שבתוכה הוחלף. המפלגה המשיכה להיראות כשהייתה, אך ערכיה השתנו. דוד מציין בספרו כי חלק ממובילי הקו הימני-קיצוני בליכוד, כמו שר המשפטים יריב לוין, נבחרו לרשימת הליכוד ודרכה לכנסת בסיוע אותם מתפקדים.

שר המשפטים יריב לוין בכנס "בשבע" בירושלים, 16 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דוד כתב בספרו: "יריב לוין – לימים שר המשפטים, וממובילי הרפורמה המשפטית והקו הקיצוני נגד מערכת המשפט בליכוד – נבחר לכנסת ב-2009 בסיוע קבוצת 'מנהיגות יהודית', שתמכה בו בפריימריז. לוין הצהיר אז: 

'ללא תרומת המתפקדים שלו (של פייגלין) הרכב רשימת הליכוד כיום היה רחוק יותר מהעמדות הלאומיות. אם היו יותר מתפקדים, הרשימה הייתה נצבעת בצבע לאומי חזק יותר. פייגלין נותן כבר כיום מענה מסוים לבעיה'".

השיטה שפיתח פייגלין שוכפלה מאז בידי קבוצות נוספות, עד שגם חרדים אנטי־ציונים מתפקדים היום לליכוד כדי להשפיע עליו מבפנים.

מה היא "לאומיות מתחרדת"?

דוד יצר בספרו קטגוריה שאותה הוא מכנה "לאומיות מתחרדת". ה"לאומיות המתחרדת" אינה מאפיינת אנשים ממגזר ספציפי ביהדות, אלא אג'נדה פוליטית. ה"לאומיים המתחרדים", לפי דוד, "מאמינים שהזהות היהודית הלגיטימית היחידה היא דתית-אורתודוקסית, ושיש לבסס עליה את המדינה".

פקחי עיריית ירושלים סוגרים בית קפה זמני שהקימה תנועת "התעוררות" במרכז ירושלים עקב סגירת "קפה בסמטה". 5 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אדם יכול להיות "לאומי מתחרד" גם אם אינו שומר מצוות, ואף אם הוא חילוני. זו הבחנה חשובה. דוד מבהיר כי חלק ניכר מהדתיים והמסורתיים בישראל כלל אינם שותפים לאג'נדת ה"לאומיות המתחרדת" אלא תומכים באופייה הליברלי-דמוקרטי של המדינה.

דוד מתאר את ה"לאומיות המתחרדת" כקואליציה של כמה זרמים בעלי שיטות שונות ומטרה אחת. החרד"לים פעילים יותר בצה"ל ובהתיישבות ביהודה ושומרון; אנשי חב"ד וש"ס בהחזרה בתשובה; הכהניסטים באלימות; פורום קהלת, שדוד משייך גם אותו ל"לאומיות המתחרדת", פעיל בזירה המשפטית-פרלמנטרית.

"אבל מטרת-העל של כולם", כדבריו, "היא הקמת "מדינת התורה" (ההלכה), ועל כך הם פועלים בהדרגה ובמסווה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מצטלמים עם חברי הקואליציה לאחר העברת תקציב המדינה. 24 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מי הוא אריאל דוד, מחבר הספר "השיטה הטרויאנית"?

דוד הוא חוקר פוליטיקה ישראלית ודוקטורנט באוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר הזהות המזרחית ובחקר הימין הדתי.

דוד כותב על עצמו: "אני חוקר אקדמי ויישומי, אני חוקר גם סרטוני בחירות וגם כתבים הלכתיים, אני אוהב מאוד מחקר תיאורטי – ואני גם אוהב מאוד את השטח.

"בשנים האחרונות, למשל, הייתי מבקר אדוק בכל האירועים הפוליטיים הגדולים של הימין: בהפגנות הגדולות למען הרפורמה, ב'חפלה' מול הבית של (נשיא ביהמ"ש לשעבר) אהרן ברק, בכנס הגדול בבנייני האומה למען התיישבות בעזה בינואר 2024, ובעצרת החרדית הגדולה נגד גיוס בני הישיבות באוקטובר 2025".

מהי "השיטה הטרויאנית"?

המושג "סוס טרויאני" מתאר תהליך של כיבוש יעד מבפנים.

המושג מבוסס על אגדה מהמיתולוגיה היוונית. לפי הספר "האיליאדה" של הומרוס, הצבא היווני הקדום צר על העיר טרויה ולא הצליח לכבוש אותה. לכן, היוונים בנו סוס ענק מעץ, התחבאו בתוכו, והעמידו לידו שליח שסיפר לטרויאנים שהיוונים נכנעו וזוהי "מתנה". הטרויאנים הכניסו את סוס העץ לעירם, ובלילה, הלוחמים היוונים התגנבו מתוכו ופתחו את שערי העיר. הצבא היווני נכנס לעיר והיא נכבשה.

Israeli soldiers stand guard during a Palestinian protest near the Jewish settlement of Elon Moreh,east of Nablus, in the West Bank, November 25, 2022. Photo by Nasser Ishtayeh/Flash90 *** Local Caption *** עימותים<br />הפרות סדר<br />פלסטנים<br />חיילים<br />ישראלים<br />מפגינים<br />אלון מורה

ספרו של דוד נקרא "השיטה הטרויאנית" כיוון שדוד מייחס לזרמים מסוימים בימין הקיצוני וביהדות החרדית והחרד"לית אסטרטגיה דומה. לפי דוד, הזרמים האלה גילו שהמסרים הדתיים והמשיחיים שלהם מרחיקים את רוב הציבור, ולכן למדו להסתיר אותם מאחורי מושגים כלל-ישראליים מקובלים.

הדוגמה המכוננת, לפי דוד, היא פרשת הקמת ההתנחלות אלון מורה בשומרון. המתיישבים הקימו את אלון מורה בהתחלה על קרקע פרטית של פלסטינים, בניגוד לחוק (וגם להלכה היהודית), אך בג"ץ פסק כי אסור להם להתיישב בה. בעקבות הפסיקה, המתנחלים נאלצו להעביר את ההתנחלות מקום.

דוד כתב בספרו כי "אחרי פסיקת בג"ץ ב-1979, המתנחלים הבינו שטיעון דתי גלוי (להצדקת ההתיישבות, א.מ) לא יעמוד במבחן, הם החליפו את שפת הגאולה בשפה של 'ביטחון' ו'ריבונות'". אותו דפוס חוזר בכל התחנות.

דוד מביא בספרו דוגמאות נוספות ל"מהלכי סוס טרויאני" של אנשי ימין קיצוני. למשל, דוד כותב כי נרטיב "ישראל השנייה" מגייס את השיח המזרחי להצדקת המתקפה על מערכת המשפט.

מפגינים נגד ההפיכה המשטרית מחוץ למשרדי פורום קהלת בירושלים, 9 במרץ 2023 (צילום: P Photo/Ohad Zwigenberg)

דוד מצטט בספרו גם מחקר על תנועת "השמרנות" שעליה נמנה פורום קהלת. לפי המחקר, שכתב הפילוסוף ופעיל השמאל, ד"ר חיים כצמן שנרצח בטבח ב-7 באוקטובר, מכוני חשיבה פוליטית כמו פורום קהלת, מונעים, למעשה, אידאולוגיה ימנית קיצונית שבסיסה דתי, שתורגמה לשפה חילונית של מכוני חשיבה והצעות חוק.

אחד הפרטים שדוד מזכיר בספרו הוא שח"כ אביחי בוארון מהליכוד, ממובילי ההפיכה המשטרית, כתב בשנת 2005 קריאה "לשטוף את המוחות של ההמון ולהשתלט על מנגנוני השלטון".

דוד סבור כי אנשי הימין הקיצוני והחרדים נתנו לנתניהו גב במלחמתו במערכת המשפט לא מטעמי נאמנות, אלא משום שלמפלגות הגוש אג'נדה ותיקה משלהן נגד בית המשפט. בתמורה לתמיכתם בנתניהו, אומר דוד, הם קיבלו את המפתחות לעיצוב מחדש של אופיו של המשטר הישראלי.

לדעתו של דוד, היעד של הימין הקיצוני הוא "מדינת הלכה" – שאין פירושה בהכרח כפיית מצוות על היחיד, אלא ביטול "החיים היהודיים החופשיים": שעבוד המרחב הציבורי ומוסדות המדינה, מן החינוך, דרך הצבא ועד המשפט, לסמכות ההלכה והרבנים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כדי לממש חזון משיחי צריך, בפועל, להשתלט על מנגנוני השלטון והמשפט ולנטרל את מי שמגביל אותם.  וכבר היום מתורגם החזון הזה למדיניות ממשית – משר החינוך דוד קיש שמבקש שהזהות היהודית "לא תישאר עניין של בחירה פרטית", דרך שעבוד תכני החינוך לנקודת מבט אורתודוקסית, ועד היוזמות לצמצם את סמכות בית המשפט ולהעביר את משקלה, בעתיד, אל גופים רבניים.

האם ה"שיטה הטרויאנית" היא המצאה של אריאל דוד?

דוד מתאר תופעות קיימות שכבר תוארו במחקרים שנעשו לפניו, גם אם קראו להן בשמות אחרים.

עורך הדין יאיר נהוראי, בספרו "המהפכה השלישית" ובאינספור הרצאות, ראיונות ומאמרים, חשף כוונות של רבנים ביהדות החרד"לית-משיחית לכונן כאן מדינת הלכה.

נהוראי חשף שיטה שרבנים במכינת "בני דוד" בעלי כינו "שיטת אלקנה". לא מדובר בכיבוש כוחני של המדינה, אלא בחדירה הדרגתית למוקדי ההשפעה: לצבא, לשירות הציבורי, לחינוך ולמשפט, במטרה שהמערכת כולה תוכפף להלכה ולעמדותיהם המשיחיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור במכינת עלי. 30 בינואר 2024 (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)

נהוראי תיאר במחקריו כיצד חניכי מכינות צבאיות מסוימות, כמו "בני דוד" בעלי, הוכוונו על ידי רבניהם המשיחיים לעמדות מפתח בכירות.

האם הדמוקרטיה הליברלית בישראל בסכנה?

אל האזהרה הזו מגיע דוד בסופו של הספר, והיא מכוונת אל המחנה הליברלי. 

דוד סבור כי השתלטות הימין הקיצוני וה"ציונות המתחרדת" על ישראל, והפיכתה למדינת הלכה, אינה גזירה, אפשר לבלום אותה – אבל רק במטבע שבו נוצרה. לפי דוד:

"המחאה הגדולה הכרחית אך אינה מספקת, וההגנה על בית המשפט מטפלת בסימפטום ואיננה תוכנית. מה שחסר הוא זהות יהודית חופשית וחיובית – כזו שאינה מפקירה את המסורת לצד המתחרד ואינה מצטמצמת לאינדיבידואליזם, אלא ממשיכה מסורת בת מאתיים שנה של יהדות חופשית, מן ההשכלה ועד הציונות, ומעזה לחנך למען ערכיה.

"כאשר בית המשפט, מערכת החינוך והצבא כבר הפכו לזירות מאבק על אופייה של המדינה, בנייתה של זהות יהודית חופשית כזו איננה מותרות אלא תנאי הישרדות.

"גוסטב מאהלר כתב ש'מסורת אינה שמירה על האפר, אלא שמירה על האש שתמשיך לבעור'".

ספרו הבהיר והחשוב הזה הוא ניסיון להצית מחדש את האש, בעודה בוערת.

"השיטה הטרויאנית: כך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל", מאת אריאל דוד. הוצאת "עוגן לעתיד", 2026.

מקורות מחקר עיקריים: פרופ' ניסים ליאון, פרופ' אבי שגיא, פרופ' דב שוורץ, פרופ' מוטי ענברי, ד"ר חיים כצמן ז"ל, ד"ר ריקי טסלר, ד"ר עמי פדהצור, ד"ר גייל טלשיר; והמחברים מנחם רהט, אריה דיין, יואל ניר ויאיר אטינגר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.