בכירים בשוק ההון הישראלי וכלכלנים מובילים עוקבים בדאגה אחר המכרז שפרסם משרד הבינוי והשיכון באוגוסט לבנייה רוויה בשבעה מגרשים, ובהם 1,234 יחידות דיור. מאחורי המספרים עומדת שכונת "מבשרת אדומים", הנמצאת בתחום המוניציפלי של מעלה אדומים, באזור המוכר בעולם כ־E1.
בנייה נרחבת בשטח הזה עלולה לקטוע את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בין צפון הגדה המערבית לדרומה ולהקשות על התנועה ביניהם.
המועד האחרון להגשת הצעות הוא 19 באוקטובר, שמונה ימים לפני הבחירות. החשש הוא שהתקדמות המכרז תיצור התחייבויות שיהיה קשה לסגת מהן, ותקרב את ישראל לעימות כלכלי ומדיני עם מדינות שכבר הזהירו מפני השלכות הבנייה באזור.
הסכנה הפעם אינה מסתכמת בהודעות נזיפה מבריסל, מלונדון, מפריז ומרומא, או בסנקציות על יזמי נדל"ן ועל שרים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. החשש הוא שהסנקציות יגיעו גם למי שמאפשרים את הבנייה: גופים פיננסיים שיעמידו אשראי, חברות ביטוח שיבטחו את הפרויקט ובנקים שילוו אותו.
"19 באוקטובר, זה כמה ימים לפני הבחירות כי הממשלה הנוכחית חוששת שהיא לא תיבחר מחדש. אם המכרז ייסגר, המדינה תהיה חתומה על התחייבויות מול יזמים וקבלנים ולא תוכל לסגת"
בקרב בכירים בשוק ההון, כלכלנים ומנהלים בענפי הביטוח והמימון מתנהלות בימים אלה תכתובות פנימיות על ההשלכות האפשריות על המגזר העסקי. איש עסקים העומד בראש גוף פיננסי המנהל עשרות מיליארדי שקלים עבור לקוחות עסקיים אמר לזמן ישראל כי להערכתו, מועד סגירת המכרז אינו מקרי.
"19 באוקטובר, זה כמה ימים לפני הבחירות כי הממשלה הנוכחית חוששת שהיא לא תיבחר מחדש. אם המכרז ייסגר, המדינה תהיה חתומה על התחייבויות מול יזמים וקבלנים ולא תוכל לסגת. בבירות אירופה יושבים ומחכים לראות מה יקרה ב־19 באוקטובר ולא רק מה יקרה ב־27 באוקטובר. האירוע הזה עשוי לדרדר אותנו לעימות בלתי הפיך", הסביר.
את המהלך מובילה הפעם בריטניה. מאז פרסום המכרז באוגוסט השמיעו ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם ושר החוץ אד מיליבנד שורה של הצהרות חריפות נגד מדיניות ישראל.
האזהרות מפני סנקציות הובאו לידיעת הממשלה, ובמקביל החריפו היחסים בין המדינות: ישראל איימה בסילוק הנציגים הבריטים ממרכז התיאום הבינלאומי לעזה, הנמצא בקריית גת (IGSC), ושר החוץ גדעון סער איים בסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים.
בתגובה דווח כי בריטניה עשויה לגרש דיפלומטים ישראלים מלונדון. המהלך בירושלים הוצג בתקשורת הישראלית כמעשה עשוי, אך הבריטים הבהירו כי הנציגות תמשיך לפעול, גם אם במתכונת מצומצמת ותחת שם אחר.
אם לא די בכך, במסגרת אותה תוכנית בנייה מקודם מכרז נפרד ל־2,167 יחידות דיור נוספות ב־E1. המכרז צפוי להיפתח להגשת הצעות ב־25 באוקטובר, יומיים לפני הבחירות
כמו כן, לאורך כל התקופה הזו אין שגריר ישראלי בבריטניה. ציפי חוטובלי חזרה לישראל לפני כשנה ומונתה לראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. מיותר לציין שנתניהו אינו מאפשר לה להסביר דבר. היא שומרת על שתיקה מוחלטת. מי שיועד לתפקיד השגריר הבא היה ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן, אך בשל החשדות הפליליים נגדו הוא לא יצא מישראל.
בשיחות עם גורמים בריטים ביקשנו להבין כיצד הם רואים את התקדמות המכרז לבנייה ב־E1 ואת מועד סגירתו המתקרב. לדבריהם, המכרז הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שממשלת בריטניה לא המתינה עד לאחר הבחירות כדי להכריז על צעדי ענישה. הסיבה הנוספת היא ההסלמה באלימות המתנחלים כלפי פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, בשטחי A ,B ו־C.
אם לא די בכך, במסגרת אותה תוכנית בנייה מקודם מכרז נפרד ל־2,167 יחידות דיור נוספות ב־E1. המכרז, שפורסם במקור בדצמבר 2025 ועודכן בספטמבר האחרון, צפוי להיפתח להגשת הצעות ב־25 באוקטובר, יומיים לפני הבחירות. בסך הכול כוללים שני המכרזים 3,401 יחידות דיור.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה תחילה כי יש להמתין עם קידום המכרזים עד חודש לאחר הבחירות. אולם בעקבות סיכום שהושג בהמשך, הוחלט לאפשר את הגשת ההצעות במועד שנקבע, ולדחות את פתיחתן ואת ההכרעה במכרז עד לאחר הבחירות. מעיון באתר המכרזים עולה כי המועד האחרון להגשת הצעות נותר בעינו.
הדאגה בקרב כלכלנים ואנשי שוק ההון מובנת. פרויקט של אלפי יחידות דיור דורש מימון בהיקף נרחב: אשראי, ערבויות, ליווי בנקאי וביטוח. אם משטר הסנקציות שמתכננת בריטניה יחול גם על השירותים האלה, החשיפה לא תיעצר אצל הקבלן הזוכה. היא עלולה להגיע לגופים הפיננסיים המלווים אותו ולהשפיע על קשריהם העסקיים בחו"ל.
אומנם מדובר בפרויקט אחד מני רבים, אך הבנקים, חברות הביטוח וגופי המימון המעורבים בו פועלים בכלל המשק. סנקציות עליהם עלולות אפוא להשפיע גם על פעילות שאין לה קשר לבנייה ב־E1
אומנם מדובר בפרויקט אחד מני רבים, אך הבנקים, חברות הביטוח וגופי המימון המעורבים בו פועלים בכלל המשק. סנקציות עליהם עלולות אפוא להשפיע גם על פעילות שאין לה קשר לבנייה ב־E1.
עם זאת, איש העסקים ששוחח עם זמן ישראל אינו צופה קריסה מיידית בשוק ההון. לדבריו, גם לפי לוח הזמנים הבריטי צפויים לחלוף כתשעה חודשים בין ההכרזה על הסנקציות לבין יישומן.
האזהרות אינן חדשות. ב־22 במאי פרסמו כמה מדינות מערביות, ובהן גרמניה, קנדה, צרפת ואיטליה, קריאה פומבית לעסקים להימנע מהשתתפות במכרזי הבנייה ב־E1. ההודעה הזהירה מפני השלכות משפטיות ותדמיתיות של הבנייה באזור על הגופים המעורבים בה.
בהמשך הודיעו כמה מהמדינות על הגבלות סחר במוצרים מההתנחלויות, ואחרות הצהירו כי הן בוחנות צעדים כאלה. את המהלך הסבירו בהתגברות האלימות כלפי פלסטינים בגדה המערבית ובתגובה הבלתי מספקת של רשויות אכיפת החוק בישראל.
האזהרות אינן חדשות. ב־22 במאי פרסמו כמה מדינות מערביות, ובהן גרמניה, קנדה, צרפת ואיטליה, קריאה פומבית לעסקים להימנע מהשתתפות במכרזי הבנייה ב־E1. ההודעה הזהירה מפני השלכות משפטיות
בשבוע שעבר כבר הגיע הנושא לשיחות בין איגוד הבנקים, משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים ובנק ישראל. בראש המשרד לעניינים אסטרטגיים אין שר מאז עזיבתו של רון דרמר לפני כשנה. מנכ"ל המשרד הוא אלוף משנה במילואים יובל ג'רבי.
לפי דיווח ב"כלכליסט", איגוד הבנקים הציג חוות דעת משפטית בדבר האפשרות להרחבת הסנקציות הכלכליות גם לענף הבנקאות. תשומת לב מיוחדת הופנתה למהלכים בבריטניה, בשל מעמדה של לונדון כמרכז פיננסי בעל השפעה עולמית.
זו הסיבה שבשוק ההון מביטים כעת לא רק אל יום הבחירות, אלא גם אל מועד סגירת המכרז. מבחינתם, ההחלטות שיתקבלו לפני 27 באוקטובר עלולות להטיל על המשק התחייבויות וסיכונים שילוו אותו זמן רב אחרי שתוקם הממשלה הבאה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו