המשטרה הודיעה כי הגישה כתב אישום נגד אליה אזרד, תושב בני ברק בן 26, שלפי החשד השליך שתי מלחיות זכוכית לעבר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בעת שיושב ראש מפלגת ביחד שוחח עם מצביעים בעיר החרדית ביום חמישי שעבר.

אזרד, שנמצא במעצר מאז התקרית, מואשם בתקיפה ובהתנהגות העלולה להפר את הסדר הציבורי, כך לפי המשטרה. עוד הודיעה המשטרה כי ביקשה להשאיר את החשוד במעצר בית עד תום ההליכים המשפטיים.

לפי המשטרה, המלחייה הראשונה שהשליך אזרד פגעה בשתי נשים מצוותו של בנט, ואילו המלחייה השנייה לא הגיעה אליו. במפלגת ביחד אמרו כי אחת הנשים מצוותו של בנט קיבלה טיפול רפואי במקום.

איחוד האמירויות פתחה בחקירת אירוע טיסת פליי דובאי מדובאי לישראל, שבמהלכו דקר טייס המשנה את הקברניט. לפי סוכנות הידיעות הממלכתית של האמירויות, החקירה נועדה לברר את נסיבות האירוע ומניעיו, וכן לקבוע אם היה קשור לפעילות טרור, למטרה טרוריסטית, לתכנון מוקדם או להכוונה מצד גורם אחר.

הרשויות באמירויות ציינו כי יש להן סמכות שיפוט באירוע משום שהמטוס רשום במדינה וטס תחת דגלה. לפי ההודעה, החוק האמירתי חל על עבירות שבוצעו על סיפון מטוס הרשום במדינה גם אם הן התרחשו מחוץ לשטחה.

נציגים של ממשלת סוריה ושל ארגון חזבאללה הלבנוני קיימו שיחות פנים אל פנים בטורקיה בניסיון להפחית את המתיחות ביניהם, כך לפי שישה מקורות שתודרכו על הפגישה הראשונה הידועה בין היריבים הוותיקים.

הגורמים הסורים ונציגי הארגון הנתמך בידי איראן נפגשו בחשאי לפחות פעם אחת בחודש שעבר, כך אמרו לרויטרס המקורות, ובהם שני גורמים סורים, גורם אמריקאי וגורם ביטחוני לבנוני בכיר המקורב לחיזבאללה.

במשך שנים שלח חזבאללה לוחמים לסוריה כדי להגן על ממשלתו של הנשיא לשעבר בשאר אסד במהלך מלחמת האזרחים במדינה.

בפגישה שנערכה בחודש שעבר השתתפו נציגי חיזבאללה וגורמים מהמודיעין וממשרד החוץ הסורי, והיא התקיימה בהזמנת גופי הביטחון והמודיעין של טורקיה במאמץ להפחית את המתיחות, כך אמרו ששת המקורות.

כל המקורות שוחחו בעילום שם בשל רגישות הפגישה, שלא דווחה בעבר.

בג"ץ החל לדון בפסילת מפלגות ומועמדים ערבים מהבחירות ב־27 באוקטובר, בעוד מפגינים מתכנסים מחוץ לבית המשפט העליון.

הרכב מורחב של תשעה שופטים צפוי לדון בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית מהשבוע שעבר לפסול את יושב ראש בל"ד סמי אבו שחאדה ואת חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש, וכן את רע"ם בראשות מנסור עבאס ואת הרשימה המשותפת – גוש המורכב מבל"ד, חד"ש ותע"ל.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט פתח בדיון בעניינו של אבו שחאדה, ולאחר מכן ידון בעניינם של כסיף, הרשימה המשותפת ורע"ם בהמשך היום.

מחוץ לבית המשפט מפגינים מוחים נגד הפסילות, וכסיף אמר לקהל לפני הדיונים כי הם "יביאו צדק, שלום ועתיד משגשג לכל ילדינו – פלסטינים וישראלים, יהודים וערבים".

"נביס את הפשיזם, והוא יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה", הוסיף.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמפלגתו עוצמה יהודית עתרה לפסילת אבו שחאדה, הגיע לבית המשפט כשהוא לבוש בגלימת עורך דין, לצד מספר 2 במפלגה, טלי גוטליב. השניים, עורכי דין במקצועם, הגיעו לייצג את המפלגה בדיונים.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"סמי אבו שחאדה לא יכול להיות חבר כנסת. תומך טרור מקומו בכלא, לא בכנסת", אמר בן גביר, וטען כי מנהיג בל"ד "תמך" במתקפת חמאס בהובלת 7 באוקטובר 2023.

מרבית החלטות הפסילה צפויות להתבטל, למעט זו של אבו שחאדה, שרק פסילתו זכתה לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות מאמר שפרסם יום לאחר המתקפה, שלדבריה הביע תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. גם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושופט בית המשפט העליון נעם סולברג, וכן מפלגות ברחבי האופוזיציה הציונית, תמכו בפסילתו.

אבו שחאדה מכחיש כי תמך באלימות או בטרור, וטוען כי המאמר אינו מהווה עילה לפסילתו.

הפגנה מחוץ לדיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת, 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט העליון התיר לפרסם את שמו של קצין מודיעין הבכיר, שלפי ההערכה מילא תפקיד מרכזי בכשלים שהובילו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. סגן־אלוף אריה עמידרור היה קצין המודיעין של אוגדת עזה, היחידה המרחבית בצה"ל האחראית לרצועת עזה ולגבול עימה, ושימש בתפקיד לפני 7 באוקטובר 2023 ובמהלכו.

עמידרור דחה אזהרות מפורטות שהעביר נגד על מתקפה מתקרבת, וכינה אותן "דמיוניות לחלוטין".

בנובמבר הדיח הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, כמה קצינים בכירים, ובהם עמידרור, בשל חלקם בכשלי 7 באוקטובר 2023.

ואולם, רק מוקדם יותר החודש שוחרר עמידרור רשמית משירות, לאחר שבמשך חודשים נאבק בבית המשפט נגד הדחתו. עמידרור ערער גם על פרסום שמו, אף שזה כבר הופץ באינטרנט במשך חודשים.

אביו של עמידרור, האלוף במילואים וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור, מתראיין באופן קבוע בטלוויזיה הישראלית בנושאי ביטחון, מבלי לחשוף את תפקידו של בנו, ובאחת הפעמים אף אמר כי הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית כתב בהחלטה כי קיים עניין ציבורי בפרסום שמו של עמידרור, "כמי ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה במהלך אירוע טראומטי בממדים תנ"כיים שפקד את מדינתנו".