כך תיראה מערכת המשפט אם הקואליציה תנצח בבחירות

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא להכיר בהחלטות של מועצת הרשות השנייה כיוון שהרכב המועצה לא היה לרוחה. זאת, בניגוד לפסק דין של בג"ץ. אם הקואליציה תנצח בבחירות ב-27 באוקטובר, החלטה כזו עלולה להפוך מחריגה לעניין שבשגרה.

חלק מהשינויים במערכת המשפט שבמסגרת ההפיכה המשטרית כבר מעוגנים: חוק הבחירה הפוליטית של הוועדה לבחירת שופטים וחוק החלשת היועצים המשפטיים לממשלה ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים. בינתיים, כעשרה שופטי בית המשפט העליון יוחלפו עד ספטמבר 2029, וגם כהונות היועמ"שית ופרקליט המדינה יסתיימו, והממשלה תוכל להחליף אותם באנשי שלומה.

ואת השאר הבטיחו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' להשלים: פיצול תפקיד היועמ"ש, פסקת התגברות על החלטות ביהמ"ש והגבלת העתירות. 

יחד הם עלולים להשאיר את ישראל, בתוך שנים ספורות, בלי שומרי סף ומערכת משפט עצמאית.

איזה חלקים מהרפורמה המשפטית כבר אושרו?

ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת ברוב של 67 ח"כים את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. האופוזיציה יצאה מהמליאה בזמן ההצבעה.

החוק מוציא מהוועדה את נציגי לשכת עורכי הדין, הקואליציה תחזיק בה בארבעה קולות מתוך תשעה ונציגי המערכת הפוליטית יהיו בה רוב. מינוי שופטים לעליון יעבור ברוב רגיל של חמישה, במקום שבעה כיום.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בדרכו לישיבת הוועדה לבחירת שופטים בירושלים, 26 בינואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בפועל, שום שופט לא ימונה בלי הסכמת הקואליציה, והיא תזדקק לקול אחד בלבד מבחוץ: נציג אופוזיציה אחד או שופט אחד. השופטים, שבשיטה הקיימת יכלו לחסום מינוי, יאבדו לפי החוק החדש את זכות הווטו.

החוק כולל גם מנגנון לשבירת קיפאון: פעם בקדנציה יוכל שר המשפטים להפעיל הליך שבו הקואליציה והאופוזיציה מציעות כל אחת שלושה מועמדים. פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן כינה את ההסדר "מנגנון דד-לוק תמוה שאיני מכיר כמותו באף מדינה דמוקרטית".

ב-15 ביולי 2026 עבר חוק החלשת היועמ"שים, ברוב של 65 מול 51. מ-1 בינואר 2027 תוכל הממשלה לקבוע שחוות דעת של היועמ"ש ושל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה אינן מחייבות אותה, פרט לתחום הפלילי, ולהציג בבית המשפט עמדה משלה. בתוך 30 יום מאותו מועד תחליט הממשלה מחדש איך ממנים ומדיחים יועמ"ש.

גם בחירת נציב התלונות על שופטים עברה לוועדה שבה יושבים שני שרים וחבר כנסת. עבר גם תיקון לחוק הנבצרות, שמקשה מאוד – כמעט לא מאפשר – להכריז על ראש ממשלה כנבצר למלא את תפקידו, והוא יחול מתחילת כהונת הכנסת הבאה (בהתאם לפסיקת בג"ץ).

ההצבעה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת חוקה. 19 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בג"ץ דן ב-21 ביוני 2026 בהרכב של 11 שופטים בעתירות נגד חוק בחירת השופטים. נציגי הממשלה והכנסת טענו שאין לבהמ"ש סמכות לבקר חוקי יסוד, ונשיא העליון יצחק עמית אמר בדיון "אנחנו בשינוי משטרי". עד היום לא פורסם פסק דין.

המאבק על העליון לא מחכה לחוק החדש. במשך שנים סירב לוין לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ורק אחרי שבג"ץ חייב אותו התכנסה הוועדה. בינואר 2025 נבחר יצחק עמית לנשיא, ולוין החרים את הישיבה והודיע שאינו מכיר בבחירה.

ביוני 2026 חייב בג"ץ את לוין, פה אחד, לשתף פעולה עם הנשיא. לוין הגיב שהוא מסכים שראוי לשתף פעולה עם נשיא העליון, "כשיש כזה".

בספטמבר 2026 הציגה הציונות הדתית סרטון בחירות שנוצר בבינה מלאכותית, ובו נשיא העליון עמית, היועמ"שית והשופטת דפנה ברק-ארז נגררים בידי שוטרים ברחובות בוערים.

אם הקואליציה הנוכחית תנצח בבחירות, שר משפטים שאינו מכיר בנשיא העליון, ושותפים שמציגים אותו נגרר בידי שוטרים, יובילו את בחירת השופטים הבאים.

כמה שופטים יתחלפו בשנים הקרובות?

העליון פועל היום עם 11 שופטים מתוך 15. שישה נוספים יגיעו לגיל פרישה עד ספטמבר 2029: אלכס שטיין, ח'אלד כבוב, יצחק עמית, גילה כנפי-שטייניץ, דוד מינץ ויעל וילנר. כלומר, כעשרה מינויים בתוך ארבע שנים – כשני שלישים מבית המשפט.

גם העליון של היום אינו נשלט בידי מחנה אחד. בעליון יש שופטים שמרנים מובהקים שמונו בידי שרי המשפטים יעקב נאמן, איילת שקד וגדעון סער. נאמן ושקד כיהנו בממשלות נתניהו וסער מכהן בה כיום.

אבל גם השופטים הללו הצטרפו פה אחד לביטול הדחת היועמ"שית. מכאן שהקואליציה אינה מחפשת איזון אידאולוגי, שכבר קיים, אלא שופטים שלא יעמדו מולה כלל.

השופטים גילה כנפי-שטייניץ, יצחק עמית ועופר גרוסקופף דנים בעתירות בנוגע להצבת קלפיות בבתי אבות ובדיור מוגן בבחירות לכנסת ה-26, בבית המשפט העליון בירושלים. 11 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שר המשפטים יריב לוין מכיר את לוח הפרישות. "בקדנציה הבאה מתחלפים שני שלישים משופטי בית המשפט העליון", אמר ביולי, וביקש "גיבוי מוחלט אחרי הבחירות" כדי להשלים את ההפיכה המשטרית.

בהקלטות שפורסמו בתקשורת אמר לוין כי בקדנציה הבאה השופטים הנוכחיים "פשוט ייכחדו". עד מאי מינה לוין 196 שופטים בכל הערכאות – כרבע מכ-850 השופטים בישראל.

באותו חלון זמן מתחלפים גם שומרי הסף, אחרי שהממשלה כבר ניסתה להחליף אחד מהם. ביולי 2025 החליטה הממשלה פה אחד להדיח את היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה ובדצמבר 2025 ביטל בג"ץ את ההחלטה בהרכב של שבעה שופטים, פה אחד, בשל פגמים בהליך.

כהונתה של בהרב-מיארה מסתיימת בפברואר 2028. פרקליט המדינה עמית איסמן מונה ביוני 2021 לשש שנים, כך שכהונתו צפויה להסתיים במהלך 2027.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

את היועמ"ש הבא תמנה ממשלה שתקבע בעצמה את שיטת המינוי, לפי חוק היועמ"שים.

איזה חוקים הבטיחה הממשלה להעביר בכנסת הבאה?

ב-15 בספטמבר הציגו סמוטריץ' וחבר מפלגתו, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן, את התוכנית "משחררים את החסימה", כתנאי סף לכניסת הציונות הדתית לכל קואליציה. "הבחירות הן על מערכת המשפט", הצהיר סמוטריץ'.

פיצול תפקיד היועמ"ש. התוכנית של הציונות הדתית מבקשת לפצל את התפקיד ליועץ שהממשלה ממנה ולתובע כללי.

יועצים משפטיים. לפי התוכנית, השרים ימנו את היועצים המשפטיים במשרדיהם.

פסקת התגברות. לפי הצעת חוק במסגרת התוכנית, הכנסת תוכל לחוקק מחדש, ברוב של 61, כל חוק שבג"ץ פסל.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב. 30 בספטמבר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

הגבלת העתירות. התוכנית כוללת הצעת חוק המגבילה את הטלת צווי הביניים בידי בג"ץ וגם את זכות העמידה בבג"ץ.

הליכים פליליים. לפי התוכנית, עבירת הפרת אמונים תבוטל, והליכים פליליים נגד ראש הממשלה ושרים יידחו עד תום כהונתם (בלא הגבלת כהונה, הקיימת במדינות שבהן יש חוקים כאלה).

מינויים בכירים. הממשלה והשרים ימנו עד מחצית מהמשרות הבכירות בשירות המדינה.

חלק מהצעדים כבר נמצא בצנרת החקיקה. חוק פיצול תפקיד היועמ"ש אושר בקריאה ראשונה ב-2 ביוני 2026, ברוב של 65 מול 47. לפי הנוסח, כהונת היועמ"ש תהיה צמודה לממשלה, ופתיחת חקירה נגד ראש ממשלה תחייב אישור של בית משפט מחוזי.

המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון הזהיר: "החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול". לדבריו נשקפת ממנו גם "סכנה לטוהר הבחירות".

המחלקה לחקירות שוטרים בירושלים, 28 בספטמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בינואר קידמה הקואליציה הצעות להכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לשר המשפטים, ולהכפיף את היועצים המשפטיים במשרדים למנכ"לים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מנה 263 הצעות חוק בכנסת ה-25 שלפיו נועדו להחליש את מוסדות הדמוקרטיה; 28 מהן אושרו. החוקים שמתוארים כאן הם רק הבולטים שבהם.

מה הקשר בין הרפורמה המשפטית למשפט נתניהו?

את התוכנית להחלשת מערכת המשפט מיישמת ממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000, 2000 ו-4000.

המשפט מתארך. 142 מתוך 215 הדיונים שנקבעו במשפט לשלב ההגנה לא התקיימו, רובם לבקשת ההגנה. כל עוד המשפט נמשך (כולל, ובמיוחד, אם וכאשר יוגש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון) האינטרס של נתניהו להחליש את המערכת שמנהלת אותו נשאר בעינו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לדיון במשפט השחיתות שלו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עם פתיחת משפטו, במאי 2020, טען נתניהו שגורמים במשטרה ובפרקליטות "תופרים" לו תיקים ו"רוצים לחסל" אותו, כביכול. 

כמה מחוקי ההפיכה המשטרית – אלה שאושרו ואלה שהקואליציה שואפת להעביר – נוגעים ישירות במשפטו: ביטול עבירת הפרת אמונים, דחיית הליכים נגד ראש ממשלה עד תום כהונתו, ויועמ"ש שהממשלה בוחרת. גם בלי ביטול ישיר, החלשת בית המשפט והיועמ"ש עלולה לאפשר דחיות נוספות.

אם התביעה תעבור לידי מי שהממשלה ממנה, עמדת המדינה בבקשות דחייה ובהסדר טיעון עלולה להשתנות.

כך מצטרף האינטרס האישי של ראש הממשלה לשאיפה האידאולוגית של שותפיו להחליש את מערכת המשפט.

עם מינויו מחדש לתפקיד רה"מ ב-2020, אחרי הגשת כתב האישום, חתם נתניהו על התחייבות שלא לעסוק בתחומים הנוגעים למערכת המשפט ואכיפת החוק, בשל ניגוד העניינים הכרוך בכך בגלל היותו נאשם בפלילים. מובן שנתניהו, העומד בראש ממשלה וקואליציה המבצעות שינויים גדולים במערכת המשפט, ומעורב בהם בגלוי, הפר את התחייבותו.

חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) מגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להביע תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך משפט השחיתות שלו. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

איך יישום הרפורמה המשפטית ייראה בחיי היומיום?

לאחר שחוקי ההפיכה המשטרית שאושרו בכנסת הנוכחית ייכנסו לתוקף, תהיה להם השפעה מהותית על חיי היום-יום של האזרחים.

לדוגמה: אזרחית שעותרת נגד משרד ממשלתי תפגוש בבג"ץ יועץ משפטי שהשר מינה. אם תוגבל זכות העמידה, ייתכן שעמותה כלל לא תוכל לעתור נגד מכירת ערוץ טלוויזיה או נגד מינוי פסול, כי הפגיעה היא בציבור כולו ולא בה אישית.

אזרח שנפגע משוטר יגיש תלונה למח"ש. אבל אם ההצעה תעבור, המחלקה תהיה כפופה לשר המשפטים – חבר באותה ממשלה שאחראית על המשטרה. היועמ"שית התנגדה להצעה משום שלדבריה היא תחליש את יכולת מח"ש לחקור.

ברמה הלאומית, לקראת הבחירות של 2030, עלול יועמ"ש שמונה בידי ממשלה שמפלגותיה מתמודדות בבחירות לקבוע את עמדת המדינה בהליכי פסילת רשימות ובשאלת השימוש במשאבי מדינה בקמפיין. זו הסכנה העתידית לטוהר הבחירות שעליה הצביע לימון.

דוגמה קשה לאירוע שבו רפורמה משפטית השפיעה בצורה דרמטית על חיי היום-יום התרחשה בעשור הקודם בפולין. הממשלה הקודמת בפולין, בהובלת מפלגת הימין הקיצוני "חוק וצדק" ביצעה רפורמה במינוי השופטים במדינה – דומה למדי לזו שעומדת להיכנס לתוקף בישראל. במסגרת הרפורמה, הממשלה הפולנית מינתה שופטים משלה לבית הדין החוקתי בפולין והציבה בראשו מקורבת ליו"ר המפלגה.

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בפולין, דצמבר 2015 (צילום: AP Photo/Alik Keplicz)

ב-2020 אסר בית הדין החוקתי על הפלות בשל מומים קשים של העובר. זאת, בטענה שהסעיף "אינו חוקתי". למעשה, החוקה הפולנית אינה אוסרת על הפלות, אך פסיקות של בתי המשפט החוקתיים בפולין הרחיבו את הזכות לחיים המוזכרת בחוקה הפולנית גם לעוברים; הפסיקה מ-2021 הרחיבה את האיסור גם לעוברים בעלי מום.

מפלגת "חוק וצדק" ניסתה להעביר חוק שיאסור על הפלות מסוג זה בפרלמנט הפולני (הסיים) ב-2016 וב-2018, אך בעקבות מחאות המונים, היא לא הצליחה. בית הדין שמונה באופן פוליטי עשה את מה שחלק מהפוליטיקאים נסוגו ממנו.

וכך, פוליטיזציה של בחירת השופטים בפולין, הדומה לזו שאמורה להתרחש בקרוב בישראל, הביאה לפסיקה שפגעה ישירות בזכות בסיסית של נשים וברווחתן של משפחות. 

ב-2023 התחלפה הממשלה בפולין. הממשלה החדשה יזמה חוק שמתיר הפלות במקרים של מום אצל עובר; החוק הזה עבר קריאה ראשונה ונמצא כיום בדיונים ובהצבעות בסיים.

הזוג נתניהו וחברי הקואליציה צוחקים בערב גיבושון במסעדה בירושלים, 13 בספטמבר 2023 (צילום: שרון רביבו)

האם ממשלת ישראל כבר סירבה לכבד פסיקה של בג"ץ?

ב-17 ביוני הורה בג"ץ למועצת הרשות השנייה להמשיך לפעול למרות שהממשלה ניסתה לאסור את פעילותה.למרות זאת, ב-5 ביולי השיבה הממשלה בהחלטה פה אחד שלא תכיר באף החלטה של המועצה.

לפי הערכות של פרשנים, מטרת המהלך הייתה למנוע את מכירת ערוץ 13 ל"קבוצת ההייטקיסטים" שחלק מחבריה מזוהים עם המחאה נגד הממשלה.

חמישה נשיאי עליון בדימוס, בהם אהרן ברק ואסתר חיות, כתבו כי "אי-ציות לצווים והחלטות של בית המשפט הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של הדמוקרטיה". הנשיא יצחק הרצוג כתב שמדובר ב"קו אדום שאסור לחצות אותו בשום פנים ואופן".

שאלות שעולות מן הנושא

האם בג"ץ יכול עוד לעצור את חוק שינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים?

כן. הוגשו עתירות נגד החוק והדיון בהן עדיין מתקיים. 

האם הרפורמה המשפטית תשפיע על משפט נתניהו?

תוכנית ההפיכה המשטרית כוללת גם הצעת חוק לביטול עבירת הפרת אמונים, שבה נאשם נתניהו, ודחיית הליכים פליליים נגד ראש ממשלה מכהן. משפט נתניהו נמצא בשלב עדי ההגנה, ומועד להכרעת הדין לא נקבע.

השפעת ה"רפורמה" על נתניהו עלולה להיות דרמטית: ביטול הפרת אמונים יסיר אישום המופיע בכל שלושת התיקים, ודחיית ההליכים עלולה להקפיא את המשפט כל עוד נתניהו מכהן.

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, המהלכים המרכזיים להחלשת הדמוקרטיה בכנסת ה-25; המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתוח שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; כאן, אישור החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים; כאן, פסק הדין בעניין חוק הנבצרות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.