בכנסת ה־25 ישבו בקואליציה שלושה שרים וחברי כנסת שהורשעו בעבר בפלילים, שלושה שעומדים לדין או שהוגש נגדם כתב אישום, ושמונה שעניינם נחקר, נבדק או מונח על שולחן הפרקליטות. העבירות המיוחסות להם נעות בין שוחד, מרמה והפרת אמונים לעבירות מין ולעבירות לפי חוק שב"כ. במקביל אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתחייב את אישור הכנסת לפני פתיחת חקירה נגד חבר כנסת. להלן הרשימה, נכון לספטמבר 2026.
שלושה שרים וחברי כנסת מסיעות הקואליציה הורשעו בעבר בפלילים: אריה דרעי, איתמר בן גביר וחיים כץראש הממשלה נתניהו ודוד ביטן עומדים לדין; נגד טלי גוטליב הוגש כתב אישום, והכנסת העניקה לה חסינותעניינם של שמונה נוספים נחקר, נבדק או מונח על שולחן הפרקליטותהעבירות: שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, עבירות מין, עבירות לפי חוק שב"כ וכניסה לבסיס צבאיחנוך מילביצקי מונה ליו"ר ועדת הכספים ארבעה ימים אחרי שנחקר באזהרה בחשד לאונסמאי גולן סירבה להתייצב לחקירה; המשטרה העבירה את תיקה לפרקליטות עם המלצה להעמידה לדיןניסים ואטורי ועמיחי אליהו סירבו להתייצב לחקירה בפרשת הפריצה לשדה תימןבדצמבר 2024 אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתחייב אישור של הכנסת לפתיחת חקירה נגד חבר כנסתבחוק היסוד הישראלי, מי שנידון ליותר משלושה חודשי מאסר בעבירה שיש עמה קלון מנוע מלהתמודד לכנסת במשך שבע שנים
הורשעו
- אריה דרעי (ש"ס): ב־1999 הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בקבלת שוחד, במרמה, בהפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה, ונידון לארבע שנות מאסר; ב־2000 קיבל בית המשפט העליון חלקית את ערעורו והפחית את העונש לשלוש שנים (ynet). בינואר 2022, במסגרת הסדר טיעון, התפטר מהכנסת והורשע בשתי עבירות מס, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקל ("ישראל היום"). בינואר 2023 קבע בג"ץ כי מינויו לשר אינו סביר, והוא הודח מהממשלה (התיק המלא).
- איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): לפי תשובת היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ, בין 1993 ל־2007 הוגשו נגדו 15 כתבי אישום, וב־13 מהם הורשע באופן מלא או חלקי, בהם בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות ("כלכליסט"; התיק המלא).
- חיים כץ (הליכוד): ב־2019 החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין במרמה ובהפרת אמונים, בפרשה שעסקה בחקיקה שקידם בעת שהיה בניגוד עניינים ("גלובס"). בפברואר 2022, במסגרת הסדר טיעון, הורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים, ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של כ־75 אלף שקל, בלי קלון (N12).
עומדים לדין
- בנימין נתניהו (הליכוד): עומד לדין בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו־4000. עדותו הסתיימה ביוני 2026 אחרי 98 ישיבות ("הארץ"), והמשפט נמצא בשלב עדי ההגנה (Bizportal). בנובמבר 2025 ביקש חנינה מהנשיא הרצוג, ובאפריל 2026 הקפיא הנשיא את ההחלטה (ynet).
- דוד ביטן (הליכוד): באוגוסט 2021, אחרי שוויתר על חסינותו, הוגש נגדו כתב אישום בקבלת שוחד בסך 715 אלף שקל בשבע פרשות, בהפרת אמונים, בהלבנת הון ובעבירות מס ("כלכליסט"). משפטו מתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, ועדותו הסתיימה ביוני 2026 (העין השביעית).
- טלי גוטליב (עברה מהליכוד לעוצמה יהודית): במאי 2026 הוגש לכנסת כתב אישום נגדה בעבירה לפי חוק שב"כ, בגין חשיפת זהותו של איש שב"כ ("הארץ"). ב־17 ביוני 2026 העניקה לה מליאת הכנסת חסינות, ברוב של 61 מול 48 ("וואלה"; התיק המלא).
בחקירה או בפרקליטות
- חנוך מילביצקי (הליכוד): ב־25 ביולי 2025 נחקר באזהרה בלהב 433 בחשד לעבירות מין, ובהן אונס ומעשים מגונים, ובחשד להדחת עדה ולשיבוש מהלכי משפט; החקירה הסמויה החלה ב־2022 (N12). ארבעה ימים לאחר מכן מונה ליו"ר ועדת הכספים (ynet). מילביצקי מכחיש ומכנה את החשדות "עלילת דם" (ynet). בנובמבר 2025 דווח כי התיק צפוי להיסגר, משום שהמתלוננת מסרבת להעיד (סרוגים).
- מאי גולן (הליכוד): בספטמבר 2025 נחשפה חקירה נגדה בחשד לשוחד, למרמה והפרת אמונים, לקבלת דבר במרמה ולשיבוש מהלכי משפט (ynet). היא סירבה להתייצב לחקירה (ynet). ביוני 2026 העבירה המשטרה את התיק לפרקליטות עם המלצה להעמידה לדין ("ישראל היום").
- אלי כהן (הליכוד): באוגוסט 2024 פשטו חוקרי להב 433 על משרד החוץ בחשד שהונפקו דרכונים דיפלומטיים למי שאינם זכאים להם, בהם יאיר נתניהו וראשי רשויות (ynet). בספטמבר 2025 נחקר כהן באזהרה בחשד להפרת אמונים; לטענתו, הדרכונים הונפקו משיקולי ביטחון ובסמכות מנכ"ל המשרד ("גלובס"). ביוני 2026 הועבר התיק לפרקליטות (ערוץ 7).
- ניסים ואטורי (הליכוד), צבי סוכות (הציונות הדתית) ועמיחי אליהו (עוצמה יהודית): במרץ 2025 אישרו היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לחקור את השלושה בחשד לכניסה לבסיס שדה תימן ביולי 2024, במהלך ההתפרעות שם ("ישראל היום"). ואטורי ואליהו הודיעו שלא יתייצבו ל"חקירה פוליטית" ("דבר"). ביולי 2025 הועבר התיק לפרקליטות ("ישראל היום"); בנובמבר 2025 נחקר סוכות, ואמר כי נכנס לבסיס "להרגיע את הרוחות" ("ישראל היום"; התיק המלא).
- חיים ביטון (ש"ס): במרץ 2025 נחשפה חקירה בחשד שכספי משרד החינוך שהועברו לרשת החינוך של ש"ס, שבראשה עמד, שימשו למימון מוסף ילדים בעיתון של התנועה (ynet). באוגוסט 2026 הועבר התיק לפרקליטות ("כלכליסט").
- יעקב טסלר (יהדות התורה): לפי "הארץ", היה מעורב בהסכם שבמסגרתו שולמו ב־2017 100 אלף שקל לתלמיד שהתלונן על אביו, הרב אפרים טסלר, בעבירות מין ("הארץ"). באוגוסט 2024 הורה פרקליט המדינה על השלמת חקירה בעניין חלקו ("הארץ"). יהדות התורה פרשה מהקואליציה ביולי 2025.
נחקרו, והתיקים נסגרו
- דוד אמסלם (הליכוד): ב־2003 נעצר בחשד לזיוף טפסי התפקדות לליכוד; המשטרה המליצה להעמידו לדין, והתיק נסגר מחוסר ראיות. ב־2010 נחקר באזהרה בפרשת הולילנד, וגם תיק זה נסגר מחוסר ראיות ("כלכליסט").
- בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): ב־2005, בתקופת ההתנתקות, נעצר בידי שב"כ ושוחרר בלי כתב אישום. דביר קריב, איש שב"כ לשעבר שעצר אותו, כתב ב־2025: "לפני 20 שנה עצרתי את בצלאל סמוטריץ' וחבריו עם 700 ליטר דלק", והוסיף כי "לאחר שלושה שבועות של שתיקה, כמקובל אצל בדוקאי שב"כ במגזר זה, והארכות מעצר, שוחררה החבורה למעצר בית" ("מעריב"). ב־2019 אמר יצחק אילן, לשעבר בכיר בשב"כ שחקר אותו, כי סמוטריץ' "רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון" ("מעריב"). סמוטריץ' מכחיש את הטענה, ואמר עליה: "לא היה ולא נברא" ("מקור ראשון"; התיק המלא).
- מירי רגב (הליכוד): ב־2024 נפתחה חקירה בעקבות תחקיר "המקור", שלפיו דורגו רשויות מקומיות לפי יכולתם של ראשיהן לסייע לה בפריימריז ("כלכליסט"). בפברואר 2026 סיימה המשטרה את החקירה בלי שחקרה אותה, והעבירה את התיק לפרקליטות עם המלצה לסגרו (N12; התיק המלא).
- מאיר פרוש (יהדות התורה): ב־2000 המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד שבהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה לזכאי סיוע בדיור וביקש מהם לתמוך במפלגתו (ynet). ב־2003 הורה היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק ("הארץ").
- אוריאל בוסו (ש"ס): ב־2011, כשהיה סגן ראש עיריית פתח תקווה, נעצר יחד עם ראש העיר יצחק אוחיון בחשד לשוחד. ב־2013 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות ("גלובס").
החסינות
ב־4 בדצמבר 2024 אושרה בקריאה טרומית, ברוב של 57 מול 53, הצעת החוק של טלי גוטליב לתיקון חוק החסינות (ynet). לפי ההצעה, פתיחת חקירה משטרתית או הליך אזרחי נגד חבר כנסת בגין פעולה שנעשתה במסגרת תפקידו תחייב את אישור הכנסת; עבירות חמורות, ובהן שוחד ועבירות מין, הוחרגו ממנה (ynet). ההצעה לא הושלמה עד פיזור הכנסת ביולי 2026 (N12).
מה נהוג במקומות אחרים
בחוק יסוד: הכנסת נקבע כי מי שנידון למאסר של יותר משלושה חודשים בעבירה שיש עמה קלון אינו רשאי להתמודד לכנסת במשך שבע שנים מתום ריצוי העונש. בהודו נפסלים חברי פרלמנט שנידונו לשנתיים מאסר ומעלה, ומאז 2013 הפסילה חלה מיד עם ההרשעה (Wikipedia). בברזיל אוסר "חוק הרישום הנקי" מ־2010 על מי שהורשע בעבירה חמורה להתמודד במשך שמונה שנים (AS/COA). באיטליה הורחק סילביו ברלוסקוני מהסנאט ב־2013, אחרי שהורשע בהונאת מס (Al Jazeera).
התיעוד המלא: נחקרי ציבור
1. פתח דבר
הכנסת ה־25 והממשלה ה־37 הציבו מחדש שאלה ותיקה בדמוקרטיה הישראלית: מה דינו הציבורי של נבחר ציבור שממשיך לכהן בזמן חקירה, כתב אישום, משפט פלילי או לאחר הרשעה שאינה חוסמת כהונה. נקודת המוצא המשפטית ברורה יחסית: חקירה או כתב אישום אינם מפסיקים כהונת חבר כנסת, והפסקת כהונה תלויה בדרך כלל בהרשעה סופית ובקלון. גם לגבי שרים וראש ממשלה קיימים כללי כשירות נפרדים. הפער בין הכשירות המשפטית לבין האחריות הציבורית הוא לב הבדיקה.
בתוך הקואליציה שהוקמה בדצמבר 2022 הופיעו כמה מסלולים שונים של אותה תופעה. בנימין נתניהו המשיך לכהן כראש ממשלה בזמן משפטו בתיקי 1000, 2000 ו־4000; אריה דרעי מונה לשר לאחר הרשעה בעבירות מס, ומינויו נפסל בבג"ץ; דוד ביטן המשיך לכהן כחבר כנסת וכיו"ר ועדת הכלכלה בזמן משפט שוחד; חיים כץ חזר לתפקיד שר לאחר הרשעה ללא קלון. לצדם נפתחו או התנהלו חקירות ופרשות בעניינם של מאי גולן, חנוך מילביצקי, חיים ביטון, אלי כהן, מירי רגב, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, צבי סוכות ועמיחי אליהו. בחלק מהמקרים מדובר בחשדות שטרם הוכרעו, ובחלק אחר בהרשעות עבר או בהליכים שלא הבשילו לכתב אישום.
השאלה אינה רק כמה נבחרי ציבור נספרים בכל קטגוריה. הנתונים הפומביים מצביעים על תשעה עד אחד־עשר מקרים, בהתאם להגדרה. השאלה המרכזית היא כיצד הכנסת והממשלה מגיבות לריכוז כזה: האם באמצעות מנגנוני אתיקה, קלון וביקורת שיפוטית, או באמצעות חקיקה וחסינות שמצמצמות את חשיפת נבחרי הציבור לחקירה ולהעמדה לדין.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
מסגרת השחקנים: נקודת המוצא לבדיקה היא הכנסת ה־25 והממשלה ה־37: הקואליציה הוקמה בדצמבר 2022 סביב הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם; בדיווח ynet מאפריל 2025 נספרו "תשעה ח"כים ושרים" מהקואליציה תחת חקירה פלילית או משפט פלילי ומצביע על אשכול תיקים משמעותי בתוך קואליציה בת 64 ח"כים ynet, אפריל 2025; אתר הכנסת – הממשלה ה־37. מאומת
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית רלוונטית, 2022–2026 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בנימין נתניהו | ראש הממשלה; יו"ר הליכוד | המשך כהונה במקביל למשפט פלילי; התנגדות להתערבות משפטית בכשירותו | עומד לדין בתיקי 1000, 2000 ו־4000; במרץ 2023 הקואליציה קידמה את "חוק הנבצרות", ובינואר 2024 בג"ץ דחה את תחולתו לכנסת הבאה | ynet – משפט נתניהו; הכנסת, 14 במרץ 2023. מאומת |
| אריה דרעי | יו"ר ש"ס; שר לשעבר בממשלה ה־37 | חזרה לשולחן הממשלה לאחר הרשעה והסדר טיעון | בינואר 2023 בג"ץ פסל את כהונתו כשר; במרץ 2023 קודמה הצעת "חוק דרעי 2" לצמצום ביקורת שיפוטית על מינוי שרים | N12, 18 בינואר 2023; הכנסת, 21 במרץ 2023. מאומת |
| דוד ביטן | ח"כ ליכוד; יו"ר ועדת הכלכלה | המשך כהונה וראשות ועדה כלכלית בזמן משפט שוחד | בינואר 2023 נבחר ליו"ר ועדת הכלכלה למרות כתב האישום; ב־2025 נמשכה חקירתו הנגדית במשפט השוחד | כלכליסט, 10 בינואר 2023; ynet, 2025. מאומת |
| חיים כץ | ח"כ ליכוד; שר תיירות בממשלה ה־37 | חזרה לתפקיד ביצועי לאחר הרשעה ללא קלון | בינואר 2022 אושר הסדר טיעון: מאסר על תנאי וקנס, ללא קלון; בדצמבר 2022 מונה לשר | ישראל היום, 2022. מקור-יחיד |
| איתמר בן גביר | השר לביטחון לאומי; יו"ר עוצמה יהודית | הגנה פוליטית על נבחרי ימין מול אכיפה; שליטה מיניסטריאלית במשטרה | בג"ץ דן ב־2023 בעתירות נגד מינויו נוכח עברו הפלילי; במרץ 2025 טען ביחס לחקירת שדה תימן: "אכיפה סלקטיבית" | פסק דין בג"ץ 8910/22; ישראל היום, 26 במרץ 2025. מאומת |
| מאי גולן | שרה מהליכוד | דחיית החשדות וטענה לרדיפה פוליטית | בספטמבר 2025 נפתחה חקירה גלויה בלהב 433; ביוני 2026 דווח כי התיק הועבר לפרקליטות בחשדות שוחד, מרמה והפרת אמונים, זיוף ושיבוש | חדשות 13, 10 ביוני 2026. מקור-יחיד |
| חנוך מילביצקי | ח"כ ליכוד | המשך כהונה בזמן זימון לחקירה | באוגוסט 2025 דווח כי זומן ללהב 433 בחשד לעבירת מין והדחת עד, בעקבות תחקירי חדשות 12 | N12, 2025. מקור-יחיד |
| טלי גוטליב | ח"כ ליכוד; יוזמת הצעת חוק חסינות | הרחבת חסינות ח"כים; טענה לחסינות מהותית | במאי 2026 היועמ"שית הודיעה על כתב אישום בגין גילוי מידע סודי; ביוני 2026 ועדת הכנסת והמליאה אישרו לה חסינות, והיא אמרה: "זה נעשה במסגרת התפקיד שלי" | כלכליסט, 2026; הכנסת, 17 ביוני 2026. מאומת |
| הצעת חוק החסינות | ועדת הכנסת; יוזמת: גוטליב | העברת נקודת הכוח מהיועמ"שית/משטרה לכנסת | בדצמבר 2024 אושרה בקריאה טרומית; בינואר–מרץ 2025 נדונה כהסדר שלפיו לא תיפתח חקירה פלילית נגד ח"כ ללא אישור הכנסת | הכנסת, 4 בדצמבר 2024; הכנסת, 28 בינואר 2025. מאומת |
| עמיחי אליהו, ניסים ואטורי, צבי סוכות | שר/ח"כים מהקואליציה | הצגת חקירת שדה תימן כאכיפה פוליטית | במרץ 2025 היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו חקירה באזהרה בחשד למעורבות בפריצה לבסיס שדה תימן ביולי 2024; אליהו וואטורי הודיעו שלא יתייצבו | ישראל היום, 26 במרץ 2025; הכנסת, 17 בדצמבר 2024. מאומת |
| אלי כהן | שר לשעבר; ח"כ ליכוד | טענה שהנפקת דרכונים דיפלומטיים נעשתה כדין | ביוני 2026 המשטרה הודיעה שסיימה חקירה שנפתחה בינואר 2024 בחשד להפרת אמונים סביב דרכונים דיפלומטיים | וואלה, 17 ביוני 2026. מקור-יחיד |
| מירי רגב | שרת התחבורה | הכחשת חשדות "שיטת הרמזור" | באוקטובר 2024 להב 433 פשטה על משרד התחבורה; ב־2026 דווח שהמשטרה סיימה את החקירה ולא מצאה חיזוק לחשד מרמה והפרת אמונים | ynet, 2026. מקור-יחיד |
| דודי אמסלם | שר לשיתוף פעולה אזורי; ליכוד | עימות עם מערכת אכיפת החוק; שמירה על מקורבים פוליטיים | ב־2025 דווח על בדיקה מקדימה משטרתית סביב קשר בינו לבין גורמים בעיריית ירושלים בפרשת בת זוגו | N12, 2025. מקור-יחיד |
| בצלאל סמוטריץ' וגלית דיסטל־אטבריאן | שר האוצר; ח"כית ליכוד | קו פוליטי נגד היועמ"שית, צמרת המשפט והביקורת המוסדית | במאי 2026 סמוטריץ' אמר בוועדת החוקה: "נסיים את דיקטטורת היועמ"שית"; בדצמבר 2024 דיסטל אמרה במליאה: "אנחנו נלחמים נגד צמרת צה"ל, צמרת המשפט והתקשורת" | הכנסת, 18 במאי 2026; N12, 17 בדצמבר 2024. מאומת |
| חיים ביטון / יעקב טסלר / מאיר פרוש / אוריאל בוסו | ש"ס ויהדות התורה | שחקני קואליציה חרדיים סביב סוגיות אכיפה, חסינות ומוסדות | חיים ביטון נחקר בפרשת "הדרך"; לגבי טסלר נמצאו דיווחים על חשדות נגד אביו וצוין שאין חשדות נגדו; לגבי פרוש נמצאו דיווחים על חקירת בניו; בוסו הופיע כתומך בבקשת חסינות גוטליב בוועדת הכנסת | ynet – חיים ביטון, 2026; ynet – טסלר, 2023; ynet – בני פרוש, 2023; הכנסת, 15 ביוני 2026. [שנוי במחלוקת/מקור-יחיד לפי אדם] |
| היועמ"שית, פרקליט המדינה, להב 433, בג"ץ, ועדות הכנסת | מוסדות קבלת החלטות | פתיחה בחקירות, אישור חקירת נבחרי ציבור, הגשת כתבי אישום, ביקורת שיפוטית או חסינות | היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו חקירות שרים/ח"כים; ועדת הכנסת יכולה להעניק חסינות; ועדת האתיקה מוסמכת לסנקציות אך לא לשלילת הצבעה | הכנסת – ועדת האתיקה; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023. מאומת |
מפת קשרים: ציר העימות המרכזי הוא קואליציה–מערכת אכיפת החוק: היועמ"שית/פרקליט המדינה/להב 433 מאשרים חקירות ומעבירים תיקים לפרקליטות; בג"ץ בוחן כשירות ונבצרות; ועדת הכנסת והמליאה משמשות זירת נגד באמצעות חסינות וחקיקת יסוד. בתוך הקואליציה, נתניהו–דרעי–בן גביר–גוטליב הם מוקדי עימות גלויים מול היועמ"שית ובג"ץ; ביטן, גולן, כהן, ביטון, מילביצקי, רגב וקבוצת שדה תימן הם מוקדי תיקים פרטניים; ועדת הכנסת בראשות הקואליציה היא מקבל החלטות מרכזי בחסינות גוטליב ובהמשך הצעת חוק החסינות הכנסת, 17 ביוני 2026.
3. ציר זמן מתועד
מי עשה מה – לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 23–25 בינואר 2022 | מאומת אריה דרעי התפטר מהכנסת לפני אישור הסדר הטיעון, הודה והורשע בעבירות מס; ההסדר כלל קנס ומאסר על תנאי ללא הכרעת קלון שתחסום חזרה פוליטית מיידית. | אריה דרעי, פרקליטות המדינה, בית משפט השלום בירושלים | N12, 23 בינואר 2022; וואלה, 25 בינואר 2022 |
| 7 בפברואר 2022 | מאומת בית המשפט אישר את הסדר הטיעון עם ח"כ חיים כץ: הרשעה בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים, קנס ומאסר על תנאי; ללא קלון. | חיים כץ, בית משפט השלום בראשון לציון, פרקליטות מיסוי וכלכלה | N12, 7 בפברואר 2022; News1, 7 בפברואר 2022 |
| 22–27 בדצמבר 2022 | מאומת הכנסת קידמה ואישרה תיקון לחוק יסוד: הממשלה שקבע כי פסלות מינוי שר בשל הרשעה תחול רק אם נגזר מאסר בפועל; המהלך אפשר את מינוי דרעי לשר בממשלה ה-37. | הכנסת ה-25, שלמה קרעי, משה ארבל, אריה דרעי, בנימין נתניהו | הודעת הכנסת, 22 בדצמבר 2022; ישראל היום, 27 בדצמבר 2022 |
| 18 בינואר 2023 | מאומת בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר; בפסק הדין נדונו הרשעת המס, ההתפטרות מהכנסת והשתק שיפוטי/חוסר סבירות קיצוני. | בג"ץ, אריה דרעי, בנימין נתניהו, ש"ס | פסק הדין, PDF; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023 |
| 14–27 במרץ 2023 | מאומת הכנסת קידמה ואישרה את "חוק הנבצרות", שקבע כי נבצרות ראש ממשלה תוכר בעיקר מטעמים פיזיים/נפשיים ובהליך פוליטי מוגדר; ההקשר הציבורי היה משפט נתניהו ועתירות נבצרות. | בנימין נתניהו, אופיר כץ, הכנסת ה-25 | הודעת הכנסת, 14 במרץ 2023; ספר החוקים, 27 במרץ 2023 |
| מרץ 2023 | מאומת "חוק דרעי 2" קודם לקריאה ראשונה ונועד לצמצם ביקורת שיפוטית על מינוי/העברת שרים; הייעוץ המשפטי לכנסת והממשלה הצביעו על קשיי פרסונליות. | אריה דרעי, ועדה מיוחדת בכנסת, שמחה רוטמן, ייעוץ משפטי | כלכליסט, מרץ 2023; הודעת הכנסת, 26 במרץ 2023 |
| 21 בפברואר 2024 | מאומת בג"ץ דחה עתירה נגד מינוי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, תוך ציון עבר פלילי שהתיישן ושיקול דעת רחב לראש הממשלה. | איתמר בן גביר, בנימין נתניהו, בג"ץ | ynet, 21 בפברואר 2024; פסק הדין, PDF |
| יוני 2024 | מאומת בעקבות תחקיר "המקור", להב 433 פתחה בחקירה בחשד למרמה והפרת אמונים במשרד התחבורה סביב "שיטת הרמזור"; רגב לא הועמדה לדין בשלב זה. | מירי רגב, להב 433, משרד התחבורה | ynet, יוני 2024; ynet, סיכום חקירה |
| יולי–אוגוסט 2024 | מאומת לאחר פריצת מפגינים לבסיס שדה תימן ב-29 ביולי 2024, תועדו במקום נבחרי ציבור מהקואליציה; נפתחה חקירת פריצה לבסיסים. | צבי סוכות, ניסים ואטורי, עמיחי אליהו, משטרה, מצ"ח | ynet, אוגוסט 2024; כלכליסט, יולי 2024 |
| 28 בינואר 2025 | מאומת ועדת הכנסת החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק החסינות של ח"כ טלי גוטליב, שנועדה לדרוש אישור כנסת לפתיחה בחקירה פלילית או הליך אזרחי נגד ח"כ. | טלי גוטליב, ועדת הכנסת, ייעוץ משפטי לכנסת | הודעת הכנסת, 28 בינואר 2025; מאגר החקיקה הלאומי |
| פברואר 2025 | מקור-יחיד בעקבות תחקיר חדשות 12, הייעוץ המשפטי לממשלה הנחה לפתוח בחקירה פלילית נגד השרה מאי גולן בחשדות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ותצהיר כוזב. | מאי גולן, יועמ"שית, להב 433 | N12, פברואר 2025 |
| מרץ 2025 | מאומת היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו לחקור באזהרה את עמיחי אליהו, ניסים ואטורי וצבי סוכות בחשד למעורבות בפריצה לשדה תימן. | גלי בהרב-מיארה, עמית איסמן, עמיחי אליהו, ניסים ואטורי, צבי סוכות | News1, 26 במרץ 2025; ישראל היום, מרץ 2025 |
| מרץ–יולי 2025 | מאומת פרסומי ynet וכלכליסט מנו תשעה שרים וח"כים מהקואליציה בחקירה או משפט: נתניהו, רגב, גולן, אליהו, חיים ביטון, גוטליב, סוכות, ואטורי ודוד ביטן. | חברי קואליציה בכנסת ה-25 | ynet, מרץ 2025; כלכליסט, 22 ביולי 2025 |
| מרץ 2025 ואילך | מאומת השר חיים ביטון מש"ס זומן/נחקר בפרשת "הדרך" בחשד לשימוש בכספי ציבור שיועדו לחינוך למימון מוסף בעיתון מפלגתי. | חיים ביטון, ש"ס, להב 433, רשת מעיין החינוך התורני | ynet, מרץ 2025; כלכליסט, מרץ 2025 |
| 25–29 ביולי 2025 | שנוי-במחלוקת ח"כ חנוך מילביצקי זומן לחקירה בחשד לעבירות מין והדחת עד; ימים לאחר מכן ועדת הכנסת המליצה שיכהן כיו"ר ועדת הכספים. מילביצקי הכחיש. | חנוך מילביצקי, להב 433, ועדת הכנסת | N12, 25 ביולי 2025; הודעת הכנסת, 29 ביולי 2025 |
| יוני–אוגוסט 2025 | מאומת הממשלה קידמה שינוי מנגנון ופיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בזמן שמתנהלים הליכים פליליים או חקירות נגד ראש הממשלה וחברי קואליציה; בג"ץ הקפיא/בחן את ההחלטות. | ממשלת נתניהו, יריב לוין, גלי בהרב-מיארה, בג"ץ | עתירת התנועה לאיכות השלטון, 14 באוגוסט 2025; פסק דין/מסמך ממשלתי |
| 29 באוקטובר–10 בנובמבר 2025 | מאומת הכנסת קידמה הצעות לפיצול תפקיד היועמ"ש והתובע הכללי; בדיונים נכללה העברת סמכויות פתיחת חקירה/העמדה לדין נגד ראש ממשלה, שרים וח"כים. | מישל בוסקילה, ניסים ואטורי, שמחה רוטמן, ועדת החוקה | הודעת הכנסת, 29 באוקטובר 2025; הודעת הכנסת, 10 בנובמבר 2025 |
| 2 ביוני 2026 | מאומת מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חקיקה להעברת סמכויות בתחום הפלילי ביחס לח"כים מהיועמ"ש לתובע כללי, ולדרישת אישור בית משפט/ועדה לפתיחת חקירה או כתב אישום נגד בכירים. | הכנסת, קואליציה, יועמ"שית, תובע כללי מוצע | הודעת הכנסת, 2 ביוני 2026 |
| 10 ביוני 2026 | מקור-יחיד המשטרה הודיעה על סיום חקירת השרה מאי גולן והעברת התיק לפרקליטות; דווח כי גורמי החקירה סברו שיש ראיות לכתב אישום. | מאי גולן, להב 433, פרקליטות | News1, 10 ביוני 2026 |
| יוני 2026 | מאומת ועדת הכנסת ולאחריה מליאת הכנסת אישרו חסינות מפני דין פלילי לח"כ טלי גוטליב, לאחר הודעת היועמ"שית על כוונה להגיש כתב אישום בגין גילוי/פרסום מידע סודי לפי חוק שב"כ. | טלי גוטליב, ועדת הכנסת, מליאת הכנסת, גלי בהרב-מיארה | הודעת הכנסת, 15 ביוני 2026; הודעת הכנסת, 17 ביוני 2026 |
| יוני–יולי 2026 | מקור-יחיד נתניהו סיים את עדותו בתיקי האלפים לאחר תקופה ממושכת של ישיבות.
5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| המסגרת הנורמטיבית: חוק החסינות מעניק לח"כ חסינות מהותית על הצבעה/הבעת דעה/מעשה במילוי התפקיד, אך אינו יוצר כיום חסינות דיונית אוטומטית מפני כתב אישום. | מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת | מאומת | חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 |
| תנאי הפסקת כהונה של ח"כ לאחר הרשעה תלויים בפסק דין סופי, מאסר בפועל/קלון לפי חוק-יסוד: הכנסת; חקירה או כתב אישום כשלעצמם אינם מפסיקים כהונה. | נוסח חוק-יסוד באתר הכנסת | מאומת | חוק-יסוד: הכנסת |
| כלי הכנסת נגד התנהגות ח"כים הוא בעיקר ועדת האתיקה: הערה, אזהרה, נזיפה, הגבלת פעילות והרחקה; אין שלילת הצבעה. | אתר הכנסת | מאומת | זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת |
| נתניהו המשיך לכהן כראש ממשלה בזמן משפט פלילי בתיקי 1000, 2000 ו-4000; בדצמבר 2024 החלה עדותו כנאשם. | דיווח משפטי, ynet, יולי 2024/דצמבר 2024 | מאומת | השופטים קבעו: נתניהו יעיד במשפטו החל מ-2 בדצמבר |
| כתב האישום בתיקי נתניהו כולל שוחד בתיק 4000 ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000; נתניהו כופר באישומים. | News1, דצמבר 2024 | מאומת | נתניהו – ראש הממשלה המכהן הראשון המעיד במשפטו הפלילי |
| דרעי הורשע בפברואר 2022 בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון; נגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס 180 אלף ש"ח. | פסק דין/מאגר משפטי | מאומת | אריה דרעי פסק דין פלילי 2022 עבירות מס |
| בינואר 2023 בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר בממשלה ה-37, בין היתר על בסיס סבירות/השתק שיפוטי לאחר הסדר הטיעון. | פסק דין בג"ץ | מאומת | בג"ץ 8982/22: התנועה לטוהר המידות נ' בנימין נתניהו |
| "חוק דרעי" – תיקון כשירות שרים בדצמבר 2022 – נותח כחקיקה שנועדה לאפשר את כהונת דרעי כשר חרף הרשעתו ומאסר על תנאי. | חוות דעת משפטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מקור-יחיד | חוק דרעי: המשמעות המסוכנת של תיקון חוק יסוד: הממשלה |
| דוד ביטן נאשם מאז 2021 בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; בשנים 2023–2026 התנהל שלב ההוכחות בעודו ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה. | דיווח משפטי, ynet, פברואר 2023 | מאומת | החל שלב ההוכחות במשפט השוחד של דוד ביטן |
| ביטן ויתר על בקשת חסינות לפני הגשת כתב האישום; לפי הדיווח יוחסו לו שבע פרשות וסכום שוחד נטען של 715 אלף ש"ח. | כלכליסט, אוגוסט 2021 | מאומת | לאחר שוויתר על חסינותו: כתב אישום בגין שוחד נגד ח"כ דוד ביטן |
| חיים כץ הורשע בפברואר 2022 בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים; לא נקבע קלון והוא חזר לכהן כשר בממשלה שהוקמה בדצמבר 2022. | דיווח משפטי, N12 | מאומת | מאסר על תנאי ובלי קלון: אושר הסדר הטיעון עם חיים כץ |
| בן גביר מונה לשר לביטחון לאומי חרף עבר פלילי; בג"ץ דחה עתירה נגד המינוי באפריל 2023, תוך ציון חלוף הזמן ושיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה. | פסק דין בג"ץ | מאומת | בג"ץ 8910/22: פטרושקה ואח' נ' ח"כ בנימין נתניהו |
| טלי גוטליב: ביוני 2024 אושרה חקירה בחשד לגילוי מידע סודי; ב-2026 הכנסת אישרה לה חסינות מפני דין פלילי בפרשה. | הודעת הכנסת, יוני 2026 | מאומת | מליאת הכנסת אישרה קביעת חסינות מפני דין פלילי לחברת הכנסת טלי גוטליב |
| מסמך ניתוח מ-2026 מסביר כי כתב האישום נגד גוטליב נוגע לחשיפת זהות עובד שב"כ, וכי ועדת הכנסת והמליאה קיבלו את בקשת החסינות. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2026 | מקור-יחיד | גוטליב, כתב האישום ובקשת החסינות – סדר בתהליך |
| מאי גולן: ב-2025 נפתחה חקירה פלילית בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים ותצהיר כוזב בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12. | N12, יולי 2025 | מאומת | בעקבות תחקיר "המבקר": המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד השרה מאי גולן |
| חנוך מילביצקי: ביולי 2025 זומן לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירת מין והדחת עד; לפי דיווחים, החקירה הוגדרה מורכבת. | N12, יולי 2025 | מקור-יחיד | חה"כ חנוך מילביצקי זומן לחקירה בלהב 433 |
| מירי רגב: ביוני 2024 נפתחה חקירה בעקבות תחקיר "המקור" בחשד לעבירות טוהר מידות ושיבוש מהלכי משפט במשרד התחבורה. | כלכליסט, יוני 2024 | מאומת | בעקבות התחקיר על מירי רגב: המשטרה פתחה בחקירה |
| אלי כהן: חקירת "הדרכונים הדיפלומטיים" נפתחה בינואר 2024, וביולי 2026 המשטרה הודיעה שסיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות. | וואלה, יולי 2026 | מקור-יחיד | פרשת אלי כהן: המשטרה הודיעה על סיום החקירה |
| צבי סוכות, עמיחי אליהו וניסים ואטורי: זומנו/נחקרו בפרשת הפריצה לבסיס שדה תימן, אירוע מיולי 2024; סוכות נחקר באזהרה בנובמבר 2025. | ynet, נובמבר 2025 | מאומת | צבי סוכות נחקר באזהרה על הפריצה לשדה תימן |
| תמונת מצב כמותית: ב-2025 דווח כי תשעה ח"כים ושרים מהקואליציה היו בחקירה פלילית או משפט; | ynet, 2025 | שנוי-במחלוקת | 9 חברי כנסת ושרים מהקואליציה נמצאים תחת חקירות והליכים פליליים |
| דיווח נוסף מנה 11 חברי קואליציה שמתנהל נגדם הליך פלילי או חקירה, כולל מורשעים בעבר; ההבדל מול "9" נובע מהגדרת הקבוצה: חקירה/משפט פעיל לעומת הרשעות עבר. | N12 Data, 2025 | שנוי-במחלוקת | עיר מקלט: גולן לא לבד |
| הצעת חסינות רחבה מ-2024/2025 ביקשה לדרוש אישור הכנסת לפתיחה בחקירה פלילית או בהליך אזרחי נגד ח"כ, עם חריגים לעבירות חמורות; לפי מסמכי הכנסת היא קודמה בוועדות אך אינה מתועדת כאן כחוק שהושלם. | מסמך הכנה של הכנסת | מאומת | הצעת חוק חסינות חברי הכנסת – נייר הכנה |
| ב-18 במאי 2026 ועדת החוקה קידמה נוסח העוסק בפתיחה בחקירה, הגשת כתב אישום וקלון, כחלק ממהלכי חקיקה מוסדיים רחבים. | הודעת הכנסת | מאומת | ועדת החוקה מיזגה את 10 הצ"ח הפרטיות |
על היבטים הנוגעים לגלית דיסטל, דודי אמסלם, סמוטריץ', מאיר פרוש, אוריאל בוסו ויעקב טסלר נמצאו בעיקר מקורות על התבטאויות, עתירות אזרחיות או פעילות פוליטית, ולא נמצאה בתיחום 2022–2026 תשתית מספקת לחקירה פלילית/כתב אישום פעיל; דוגמה להליך אזרחי בתחום החסינות היא תביעת לשון הרע נגד דיסטל ב-2024–2026: ת"א 5803–09–24 רונן נ' דיסטל אטבריאן.
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: מאומת הדין הישראלי אינו קובע פסילה אוטומטית של ח"כ או ראש ממשלה בשל חקירה או כתב אישום; לגבי ח"כ, פקיעת כהונה קשורה להרשעה סופית וקלון, ולגבי ראש ממשלה חוק-יסוד: הממשלה מאפשר כהונה עד שלב מתקדם בהרבה מהגשת כתב אישום: חוק-יסוד: הכנסת, נוסח הכנסת; חוק-יסוד: הממשלה, נוסח הכנסת. הפרכה/הקשר: מאומת התזה אינה טוענת בהכרח לאי-חוקיות הכהונה אלא להתרחבות נורמטיבית ופוליטית של כהונה תחת הליכים; בג"ץ עצמו ציין ביחס לנתניהו כי אין עילה משפטית למנוע ממנו להרכיב ממשלה, אך הדבר אינו מפחית מחומרת האישומים ומהקושי הציבורי: פסק דין/סיקור בג"ץ בעניין הטלת המנדט על נתניהו.
- טענה נגדית: מאומת הכנסת כן מפעילה מנגנונים פורמליים נגד חלק מהתופעות: חוקי היסוד כוללים פסילה/פקיעת כהונה במקרי קלון, וועדת האתיקה מוסמכת לנזיפה, הרחקה, שלילת דיבור וסנקציות נוספות: לקסיקון הכנסת – ועדת האתיקה; המכון הישראלי לדמוקרטיה, "ועדת האתיקה בהילוך גבוה", 2023. הפרכה/הקשר: מאומת מנגנוני האתיקה אינם מחליפים טיפול פלילי ואינם שוללים זכות הצבעה; בנוסף, ב-2024–2026 קודמו מהלכי חסינות שהיו עשויים להקשות על פתיחת חקירה או הליך אזרחי נגד ח"כים: הצעת חוק החסינות – הודעת הכנסת, ינואר 2025; נוסח חדש – דרישת 75 ח"כים, מרץ 2025; חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החסינות.
- טענה נגדית: מאומת בכמה מקרים המערכת המשפטית או המשטרתית צמצמה, סגרה או טרם הבשילה את החשדות: חקירת מירי רגב הסתיימה בלי שזומנה לחקירה; בעניינו של אלי כהן חקירת הדרכונים הדיפלומטיים הסתיימה והועברה להכרעת הפרקליטות, ללא כתב אישום נכון לדיווח: ynet על סגירת/סיום חקירת רגב, 2026; וואלה על סיום חקירת אלי כהן, 2026. הפרכה/הקשר: מאומת עצם פתיחת חקירות בענייני טוהר מידות של שרות/שרים מכהנים בתקופה הנבדקת תומכת בתזה על ריבוי הסתבכויות פוליטיות, אך אינה מצדיקה ספירה שלהם כמורשעים או נאשמים.
- טענה נגדית: מאומת איתמר בן גביר אינו דוגמה להליך פלילי חדש בשנים 2022–2026; הרשעותיו הן מן העבר, ובג"ץ דחה ב-2024 את העתירה נגד מינויו לשר לביטחון לאומי אף שציין קשיים בהתנהלותו ובעברו: N12 על דחיית העתירה נגד מינוי בן גביר, פברואר 2024. הפרכה/הקשר: מאומת בן גביר רלוונטי למחקר לא כ"נחקר חדש" אלא כמקרה של קבלת עבר פלילי לתפקיד אכיפה בכיר; גם פסק הדין לא הציג את המינוי כנטול קושי.
- טענה נגדית: מאומת חיים כץ הורשע בפברואר 2022 אך ללא קלון, ולכן לא חלה פסילה מכהונה; הדבר מחזק את הטענה שהמסגרת המשפטית מבדילה בין הרשעה פלילית לבין פסילה ציבורית: ynet על הסדר הטיעון והרשעת חיים כץ ללא קלון, פברואר 2022. הפרכה/הקשר: מאומת עצם המשך כהונתו לאחר הרשעה פלילית – גם ללא קלון – הוא בדיוק אחד ממוקדי התזה על הפער בין כשירות משפטית לבין רף ציבורי.
- טענה נגדית: מאומת במקרה אריה דרעי, המערכת דווקא פעלה נגד כהונה: בג"ץ פסל בינואר 2023 את מינויו לשר ברוב 10–1, כך שלא ניתן לומר שהכנסת והמוסדות לא מגיבים כלל: ישראל היום על פסילת דרעי, ינואר 2023. הפרכה/הקשר: מאומת במקביל, הקואליציה קידמה לאחר הפסילה תיקוני חקיקה שנועדו לצמצם ביקורת שיפוטית על כשירות שרים, ובדיוני הכנסת נאמר במפורש שהמוקד הוא עניינו של דרעי: הודעת הכנסת על דיוני "חוק דרעי 2", מרץ 2023.
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות מחייב סיוג של התזה: הטענה העקרונית שלפיה בקואליציה הנוכחית נוצר ריכוז חריג של נבחרי ציבור עם הרשעות עבר, כתבי אישום, חקירות או הליכי חסינות נתמכת במקורות רבים, בעיקר סביב נתניהו, דרעי, ביטן, כץ, גוטליב, גולן, מילביצקי, ביטון, רגב, אלי כהן, ואטורי, סוכות ואליהו. הנתונים הפומביים החזקים מצביעים על כ-9–11 בעלי הליכים פעילים מתוך 64, לצד קבוצה נוספת של בעלי הרשעות עבר, בדיקות, פרשות אתיקה או מחלוקות ציבוריות. הכנסת מפעילה מנגנוני אתיקה וקלון, אך בשנים 2024–2026 גם קידמה או הפעילה מנגנוני חסינות שמצמצמים חשיפה של נבחרי ציבור להליכים. לכן התזה נשארת חזקה לגבי שינוי נורמטיבי וריבוי הסתבכויות, אך יש לנסח מחדש את הטענה הכמותית ולהבחין בין חקירה, כתב אישום, הרשעה, הרשעת עבר, חסינות ואתיקה.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 – אריה דרעי
מאומת ינואר–פברואר 2022: דרעי הודה והורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון; נגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף ש"ח, והוא התפטר אז מהכנסת. דצמבר 2022: הכנסת תיקנה את חוק-יסוד: הממשלה כך שמגבלת הכשירות לשר תחול רק על מי שנידון למאסר בפועל – תיקון שזוהה ציבורית ומשפטית כמיועד לאפשר את מינויו לשר. ינואר 2023: בג"ץ פסל את מינויו לשר הפנים והבריאות, ברוב 10–1, בשל חוסר סבירות קיצוני שנבע מצבר הרשעותיו ומהמצג בהליך הפלילי. ראיה נגדית: דרעי וש"ס טענו כי לא נקבע קלון וכי הבוחר הכריע בבחירות 2022. מקור מרכזי: וואלה, "אחרי הסדר הטיעון: אריה דרעי הודה והורשע בעבירות מס", 25 בינואר 2022. (news.walla.co.il)
7.2 – חיים כץ
מאומת מרץ 2022: בית המשפט אישר הסדר טיעון עם ח"כ חיים כץ בתיק המניות; כץ הורשע בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, קיבל מאסר על תנאי וקנס, וללא קלון. הרקע הרלוונטי לטווח: ב-2022 כץ המשיך לכהן כחבר כנסת, ובהמשך כשר התיירות בממשלת נתניהו, אף שהרשעתו נגעה לניגוד עניינים בהליך חקיקה בכנסת. נקודת אחריותיות: הכנסת כבר עסקה בעבר בחסינותו, והפרשה משמשת תקדים ליחס הכנסת לנבחר ציבור שההליך הפלילי שלו נוגע לעבודתו הפרלמנטרית. ראיה נגדית: ההסדר המקל מחק את עבירת המרמה והפרת אמונים שיוחסה לו תחילה, ובית המשפט לא קבע קלון. מקור מרכזי: N12, "מאסר על תנאי ובלי קלון: אושר הסדר הטיעון עם חיים כץ", 21 במרץ 2022. (mako.co.il)
7.3 – איתמר בן גביר
מאומת פברואר 2024: בג"ץ דחה עתירות נגד מינוי בן גביר לשר לביטחון לאומי, אך פסק הדין תיעד כי לחובתו נרשמו בעבר 15 הרשעות ושני מקרים נוספים ללא הרשעה, וקבע כי עבר פלילי כזה רלוונטי במיוחד לתפקיד הממונה על המשטרה. ינואר 2025: בג"ץ הגביל את פרשנות "חוק בן גביר" וקבע גבולות להתערבות השר במשטרה. 2024–2026: היועמ"שית והמדינה טענו שוב ושוב כי השר מתערב באופן פסול בעבודת המשטרה; בן גביר טען מנגד כי מדובר באכיפה פוליטית נגד הימין ובמאבק על יכולת המשילות. מקור מרכזי: בג"ץ 8910/22 – פסק הדין בעניין מינוי בן גביר, PDF. (img.mako.co.il)
7.4 – נתניהו
מאומת 2022–2026: בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה בזמן שמשפטו הפלילי בתיקי 1000, 2000 ו-4000 נמשך בבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב האישום הרשמי מייחס לו שוחד בתיק 4000 ומרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000. דצמבר 2024–יוני 2026: נתניהו העיד במשפטו; לפי דיווחי יוני 2026 הסתיימה עדותו לאחר שנה וחצי ועשרות ישיבות. נקודת אחריותיות: ישראל ניהלה ממשלה בראשות נאשם פלילי מכהן; מנגנון הביקורת המרכזי היה בית המשפט, לא הכנסת. ראיה נגדית: נתניהו כופר באישומים וטוען לאורך השנים ל"תפירת תיקים" ולאכיפה בררנית. מקור מרכזי: משרד המשפטים, כתב האישום נגד נתניהו, PDF. (gov.il)
7.5 – דויד ביטן
מאומת 2022–2026: ח"כ דוד ביטן המשיך לכהן בכנסת ואף כיו"ר ועדת הכלכלה בזמן שמשפט השוחד נגדו נמשך. כתב האישום, שהוגש קודם לטווח, כולל שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס; בתקופת הטווח התקיימו דיוני הוכחות ועדותו. ספטמבר 2025: ביטן העיד וטען כי "מעולם לא קיבלתי שוחד". נקודת אחריותיות: הכנסת לא מנעה ממנו לכהן בתפקיד ועדתי בכיר חרף כתב אישום חמור. ראיה נגדית: ביטן מכחיש את האישומים, וההליך טרם הוכרע. מקור מרכזי: ישראל היום, "ח"כ דוד ביטן עלה לעדות במשפט השחיתות שלו: 'מעולם לא קיבלתי שוחד'", 9 בספטמבר 2025. (israelhayom.co.il)
7.6 – חנוך מיליביצקי
מאומת יולי 2025: ח"כ חנוך מילביצקי זומן ונחקר בלהב 433 בחשד לעבירות מין ולהדחת עדה, על רקע תחקירי חדשות 12 והקשר שלו בעבר לקהילת "בני ברוך/קבלה לעם". באותו חודש הכנסת אישרה את מינויו ליו"ר ועדת הכספים, והדיון הרשמי בוועדה כלל ביקורת מצד חברי אופוזיציה על הנורמה הציבורית שבמינוי אדם תחת חשדות כבדים לתפקיד מרכזי. מילביצקי הכחיש את הטענות, טען לפער בין הפרסומים לבין העובדות, והודיע כי אינו יכול להתייחס לפרטי החקירה. מקור מרכזי: N12, "חה"כ חנוך מילביצקי זומן לחקירה בלהב 433", יולי 2025. (mako.co.il)
7.7 – טלי גוטליב
מאומת ינואר 2024–יוני 2026: ח"כ טלי גוטליב פרסמה מידע שחשף לכאורה את זהותו של עובד שב"כ; היועמ"שית החליטה להגיש נגדה כתב אישום בגין גילוי או פרסום מידע סודי לפי חוק שב"כ. יוני 2026: ועדת הכנסת, ולאחר מכן המליאה, אישרו לה חסינות מפני דין פלילי; ההצבעה במליאה עברה ברוב 62 מול 48. גוטליב אמרה בוועדת הכנסת כי חשפה את המידע "בכוונת מכוון" בשם חסינותה המהותית; היועמ"שית הזהירה שקבלת הבקשה תפגע בעיקרון שוויון החוק. מקור מרכזי: הכנסת, "מליאת הכנסת אישרה קביעת חסינות מפני דין פלילי לחברת הכנסת טלי גוטליב", 17 ביוני 2026. (main.knesset.gov.il)
7.8 – מאי גולן
מאומת פברואר–יולי 2025: בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו חקירה פלילית באזהרה נגד השרה מאי גולן. החשדות שפורסמו: שוחד, מרמה והפרת אמונים, הגשת תצהיר כוזב, מינויים פיקטיביים וניצול תקציבים/משרות ציבוריות למקורבים. בהמשך דווח כי נבדקו גם טענות להעברת כסף ותכשיטים. גולן הכחישה שעברה עבירה. נקודת אחריותיות: החקירה נוגעת ישירות לשימוש אפשרי במשאבי ציבור ומינויים במשרד ממשלתי. מקור מרכזי: N12, "בעקבות תחקיר 'המבקר': המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד השרה מאי גולן", 2025. (mobile.mako.co.il)
7.9 – אלי כהן
מאומת ינואר 2024–יוני 2026: פרשת הדרכונים הדיפלומטיים נפתחה באישור היועמ"שית בחשד להפרת אמונים; ב-2025 השר אלי כהן נחקר באזהרה, וב-2026 המשטרה הודיעה על סיום החקירה והעברת התיק לפרקליטות. החשד: בעת שכיהן כשר החוץ הונפקו דרכונים דיפלומטיים לגורמים שלא עמדו בקריטריונים, לכאורה משיקולים לא ענייניים; בין המקרים שנבדקו – דרכון ליאיר נתניהו. כהן טען כי החקירה לא הייתה צריכה להיפתח וכי ישיב לכל השאלות. מקור מרכזי: N12, "הסתיימה חקירת המשטרה בפרשת הדרכונים הדיפלומטיים", יוני 2026. (mako.co.il)
7.10 – ניסים ואטורי
מאומת 2024–2025: ח"כ ניסים ואטורי נקשר לשני צירי ביקורת: התבטאויות מלחמה חריפות כלפי עזה, לרבות חזרה על אמירות על "לשרוף את עזה", והזמנה לחקירה באזהרה בפרשת הפריצה לבסיס שדה תימן לאחר מעצר חיילים החשודים בהתעללות בעצור נוח'בה. מאי 2025: ואטורי אמר ל"ישראל היום" כי אינו מכיר בסמכות היועמ"שית ואינו מתכוון להגיע לחקירה. נקודת אחריותיות: סירוב פומבי של נבחר ציבור להתייצב לחקירה באישור היועמ"שית מציב עימות ישיר מול מנגנוני אכיפת החוק. מקור מרכזי: ישראל היום, "ואטורי זומן לחקירה: 'לא מכיר בסמכות היועמ"שית'", 11 במאי 2025. (israelhayom.co.il)
7.11 – צבי סוכות
מאומת יולי 2024–נובמבר 2025: ח"כ צבי סוכות תועד ונחקר באזהרה בפרשת הפריצה לבסיס שדה תימן, לאחר שמפגינים ונבחרי ציבור נכנסו לבסיס בעקבות מעצר חיילים שנחשדו בהתעללות בעצור נוח'בה. מרץ 2025: היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו חקירה באזהרה נגד סוכות, ואטורי והשר עמיחי אליהו. סוכות טען בחקירתו כי נכנס "להרגיע את הרוחות". נקודת אחריותיות: האירוע בוחן גבולות חסינות והתנהגות של ח"כים מול מתקני צבא ואכיפה צבאית בזמן מלחמה. מקור מרכזי: N12, "ח"כ צבי סוכות זומן לחקירה באזהרה בפרשת הפריצה לבסיס", 2025. (mako.co.il)
7.12 – עמיחי אליהו
מאומת מרץ–מאי 2025: היועמ"שית ופרקליט המדינה אישרו לחקור באזהרה את השר עמיחי אליהו בפרשת הפריצה לשדה תימן; לפי הדיווחים, אליהו ו-ואטורי הודיעו כי לא יתייצבו לחקירה שאותה הגדירו פוליטית. פרקליט המדינה עמית איסמן מתח ביקורת פומבית על סירוב נבחרי ציבור להתייצב לחקירה ואמר כי במדינה דמוקרטית החוק אינו עניין של בחירה. נקודת אחריותיות: מדובר בשר מכהן שמיוחסת לו מעורבות באירוע מול בסיס צה"ל בזמן מלחמה. מקור מרכזי: ישראל היום, "בעקבות הפריצה לשדה תימן: אושרה פתיחת חקירה נגד השר אליהו, ח"כ ואטורי וצבי סוכות", 2025. (israelhayom.co.il)
7.13 – חיים ביטון
2024–2026 פורסם כי נפתחה חקירה פלילית בפרשת עיתון "הדרך", בחשד לשימוש בכספי ציבור שיועדו לחינוך למימון עיתון מפלגתי; ביולי 2026 דווח כי יאח"ה סיימה את החקירה ומצאה תשתית ראייתית, והתיק הועבר לפרקליטות. החשדות שפורסמו כוללים מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, גניבה או שליחת יד, רישום כוזב והלבנת הון. מקור מרכזי: חדשות 13, "נמצאה תשתית ראייתית: הסתיימה חקירת פרשת ח"כ חיים ביטון". (13tv.co.il)
7.14 – אמסלם
מקור-יחיד 2025–2026: לא נמצאה חקירה פלילית פתוחה נגד השר דודי אמסלם עצמו בטווח, אך נמצאה בדיקה משטרתית סביב קשרים נטענים בינו לבין גורמים בעיריית ירושלים, לאחר תחקיר "המבקר" על העסקת בת זוגו סיגלית יונה ועל מינויים לבני משפחתה. לפי הדיווח, הבדיקה עסקה בשאלה אם הייתה מעורבות של אמסלם במינויים ובסידורי עבודה. במקביל, אמסלם קידם מהלכים לשינוי מנגנוני מינוי ופיקוח ברשות החברות הממשלתיות, מה שמציב ציר של שלטון החוק ומינויים פוליטיים גם ללא כתב אישום. מקור מרכזי: N12, "בעקבות תחקיר המבקר: החשד החדש נגד ראש העיר ירושלים משה ליאון", 2025. (mako.co.il)
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. מאומת בדקנו כיצד נבחרי ציבור בקואליציה ובממשלה ה-37, שהושבעה בדצמבר 2022, ממשיכים לכהן כאשר ברקע קיימים נגדם כתבי אישום, הרשעות, חקירות, הליכי חסינות או בדיקות שהסתיימו ללא העמדה לדין; ומהם הכללים המשפטיים והפרלמנטריים שמאפשרים או מגבילים כהונה כזו. מסגרת הבדיקה נשענת על הרכב הממשלה ה-37 באתר הכנסת, על דפי הכנסת בעניין חסינות חברי הכנסת, ועל נוסחי חוקי היסוד הרלוונטיים: הממשלה ה-37 – אתר הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת – אתר הכנסת, חוק יסוד: הכנסת – gov.il, חוק יסוד: הממשלה – gov.il.
- ההשערה הנבדקת – לא מסקנה. שנוי-במחלוקת ההשערה היא שבשנים 2022–2026 גדלה בקואליציה הנוכחית נוכחותם הפוליטית של נבחרי ציבור המצויים בחקירה, משפט או לאחר הרשעה, ושבמקביל נעשו ניסיונות להרחיב או להפעיל מנגנוני חסינות והגנה פוליטית. בדיקה זו תבחן, בלי להניח מראש שההשערה נכונה, את הצעות החקיקה והליכי החסינות, ובהם הצעת חוק חסינות חברי הכנסת מ-2024–2025 והליך החסינות של ח"כ טלי גוטליב ביוני 2026: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת – מאגר החקיקה הלאומי, מליאת הכנסת אישרה חסינות לח"כ טלי גוטליב – 17 ביוני 2026, אתר הכנסת, ועדת הכנסת קיבלה את בקשת גוטליב – 15 ביוני 2026, אתר הכנסת, "גוטליב, כתב האישום ובקשת החסינות" – 8 ביוני 2026, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- מפת-הכיסוי. מאומת התיק יענה על שש שאלות משנה: מי מבין חברי הקואליציה בתקופה הנבדקת היה בחקירה, משפט, הרשעה או הליך חסינות; מה סוג העבירות או החשדות; האם קיימת מניעה משפטית לכהונה; אילו החלטות הכנסת, ועדת הכנסת או ועדת האתיקה התקבלו; האם נעשו שינויי חקיקה או ניסיונות שינוי; ומהן הראיות הנגדיות לטענה שמדובר בעלייה חריגה. לצורך זה ייבדקו גם מנגנוני פיקוח שאינם פליליים, בעיקר ועדת האתיקה והסנקציות שבסמכותה: ועדת האתיקה – אתר הכנסת, כללי אתיקה לחברי הכנסת – הכנסת.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו