הממשלה פעלה להחליש את התמריצים הכלכליים לגיוס חרדים

בג"ץ יצר ביוני 2024 מנוף כלכלי משמעותי שנועד להגדיל את התמריץ של חרדים להתגייס. זאת, באמצעות שלילת תקציבים מישיבות שבהן לומדים חייבי גיוס שאינם מתגייסים ושלילת הטבות אישיות ממשתמטים, ובראשן סבסוד מעונות היום. אבל ממשלת נתניהו פעלה שוב ושוב לצמצום, לדחייה ולעקיפה של המנופים הללו.

לצד שלילת כ־650 מיליון שקל בשנה מתקצוב הישיבות בגין חייבי גיוס, הממשלה המשיכה להזרים מיליארדי שקלים למערכת החינוך החרדית באמצעות כספים קואליציוניים וסעיפים תקציביים אחרים, ואף הגדילה את תקציביה.

במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והממשלה ניסו לדחות את ביטול סבסוד מעונות היום לאברכים חייבי גיוס, והקואליציה המשיכה לקדם חקיקה שתאפשר להחזיר את ההטבה. 

כך, בעוד בג"ץ ביקש ליצור מחיר ממשי לאי־גיוס, הממשלה פעלה במקביל ליצור מקורות מימון חלופיים ולהחליש את הסנקציות – ובכך החלישה חלק ניכר מהתמריץ הכלכלי שנועד להוביל לגיוס חרדים.

מה קבע בג"ץ בנוגע להטבות הכלכליות לחרדים משתמטים?

ביוני 2024 קבע בג"ץ פה אחד כי בהיעדר חוק הפוטר את תלמידי הישיבות משירות צבאי, אין בסיס חוקי להימנעות מגיוסם, וכי על המדינה לפעול לאכיפת חוק שירות הביטחון גם על תלמידי הישיבות.

בנוסף, בית המשפט קבע כי אין סמכות להמשיך להעביר תמיכות למוסדות תורניים עבור תלמידים שחייבים בגיוס ואינם מתגייסים. כלומר, בג"ץ תיאר במפורש את הקשר בין חובת הגיוס לבין התמיכה התקציבית בישיבות.

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

זו הייתה אמורה להיות נקודת מפנה. לראשונה נוצר מנגנון פשוט וברור: מי שאינו מתגייס אינו יכול ליהנות מתמיכה ממשלתית המותנית במעמדו כתלמיד ישיבה שאינו מתגייס.

החלטת בג"ץ הייתה צפויה ליצור מנגנון כלכלי שיתמרץ גיוס חרדים באמצעות עצירת מימון ממשלתי והטבות כלכליות שהציבור החרדי שאינו מתגייס מקבל.

אבל בפועל, הממשלה פעלה לצמצם את האפקט הכלכלי של החלטת בג"ץ ולמנוע לחץ כלכלי שיעודד חרדים להתגייס. בשנים 2024–2026 ממשלת נתניהו, בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המשיכה להעביר תקציבים של מיליארדי שקלים למוסדות ולמערכת החרדית.

בחלק מהמקרים אף נעשו ניסיונות מפורשים לפצות את עולם הישיבות על הכספים שנשללו מחייבי הגיוס. העברת תקציבי ענק למגזר החרדי באופן שאינו מותנה בנתוני הגיוס החלישה את התמריץ של מערכת הישיבות החרדית לעודד גיוס, ובכך צמצמה את הלחץ הכלכלי שנועד להוביל לשינוי בהתנהגות – תוך כדי העברת כספי ציבור בהיקף עצום למערכת החינוך שבה לומדים אותם חרדים שלא מתגייסים.

מפגינים חרדים מוחים נגד בית קפה הפועל בשבת ומתעמתים עם שוטרים, בעוד מפגינים חילונים מקיימים הפגנת נגד בתמיכה בבית הקפה במרכז ירושלים. 8 באוגוסט 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

פסק הדין מיוני 2024 היה חד: המדינה אינה יכולה להמשיך להימנע מגיוס גורף של תלמידי הישיבות, ובמקביל אין לה סמכות להמשיך ולשלם תמיכות עבור מי שחייבים בגיוס ואינם מתייצבים. עוד קודם לכן, כבר באפריל 2024, נכנס לתוקף צו הביניים שהפסיק את התמיכות בגין חייבי הגיוס.

ההשפעה הכלכלית הייתה משמעותית: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, התמיכה שנשללה בגין תלמידים חייבי גיוס הגיעה להיקף כולל של כ־650 מיליון שקל בשנה.

ברמת הפרט ההערכה היא שמדובר בתמיכות בהיקף ממוצע של כ־5,000 שקל לשנה לבן ישיבה רווק ובכ־10,000 שקל לאברך נשוי. במילים אחרות, בג"ץ יצר לראשונה מחיר תקציבי ממשי לאי־גיוס עבור מוסדות הישיבות.

פגיעה כלכלית מרכזית נוספת בצעיר חרדי שלא מתגייס מגיעה מביטול סבסוד מעונות היום. מאז מרץ 2025, בעקבות החלטת בג"ץ, נמנע מאברכים חייבי הגיוס סבסוד מעונות היום – כ־26,400 שקל בממוצע לשנה למשפחה חרדית, ובסך הכול, לפי הערכה, כ־250 מיליון שקל בשנה לכלל חייבי הגיוס.

שוטרים מתעמתים בירושלים עם מפגינים המוחים נגד גיוס החרדים לצבא, 8 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סנקציה מהותית נוספת היא הגבלת יציאה מן הארץ: חייבי גיוס הופכים ל"משתמטים" לאחר שנשלחו אליהם צווי גיוס ולא התייצבו, ולאחר שננקטו נגדם הליכי אכיפה שהובילו להוצאת "צו 12" שגם לו לא צייתו. לאחר שהפכו "משתמטים", נמנעת מהם יציאה מן הארץ.

בינואר 2026 היו במעמד "משתמט" כ־15 אלף איש, ועוד כ־17 אלף נוספים קיבלו "צו 12". המספרים צפויים לעלות באופן ניכר בקרוב, כאשר יבשילו הליכי אכיפה שכבר ננקטו.

לסיכום, פסיקת בג"ץ קבעה שילוב של סנקציות כלכליות על הישיבות עם סנקציות כלכליות אישיות כנגד החרדים שלא מתגייסים, יחד עם מגבלות אישיות. שילוב כלים אלה נועד ליצור מוטיבציה הן לעולם הישיבות החרדיות לעודד גיוס והן לחרדים עצמם להתגייס.

אך ממשלת נתניהו, בהובלת שר האוצר סמוטריץ', המשיכה להעביר תקציבים למוסדות החרדיים ובכך החלישה משמעותית את המוטיבציה הכלכלית של מערכת הישיבות לעודד גיוס.

יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן, מרכז האופוזיציה יריב לוין, יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו, יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יושב ראש ש"ס אריה דרעי ויושב ראש דגל התורה משה גפני, 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

כיצד מופיע תקצוב הישיבות בתקציב 2024?

תקציב המדינה לשנת 2024 אושר כבר במאי 2023, במקביל לתקציב 2023. תקציב זה תוקן שלוש פעמים במהלך 2024 בעקבות השפעות המלחמה בעזה ובלבנון.

כבר בתקציב 2024 ניתן לראות את גודל התמיכה הממשלתית במערכת הישיבות החרדיות. לפי נתוני תקציב משרד החינוך, בסיס התקציב המקורי של סעיף "מוסדות תורניים" עמד על כ־604 מיליון שקל. במקביל, במסגרת הכספים הקואליציוניים של הממשלה ה־37 נוספו מאות מיליוני שקלים לסעיף זה, כך שהיקף התמיכה במוסדות התורניים הגיע לכ־1.7 מיליארד שקל.

נתוני הצעת תקציב משרד החינוך ל־2024 ונתוני ביצוע התקציב מאפשרים לעקוב אחר השינוי. נתון זה של 1.7 מיליארד שקל הוא לאחר קיצוץ קל בכספים הקואליציוניים במהלך תיקוני התקציב שבוצעו ב־2024 ונבעו ממלחמת ה-7 באוקטובר.

מה השתנה בתקציבים לחרדים ב-2025?

הסיפור נעשה ברור עוד יותר בתקציב 2025 – התקציב הראשון שאושר לאחר החלטת בג"ץ שחייבה להפסיק את התקצוב עבור תלמידי ישיבות החייבים בגיוס ואינם מתגייסים.

בתקציב 2025 נכללו כ־1.843 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים למערכת החינוך החרדית. מתוך סכום זה הוקצו 269 מיליון שקל למוסדות תורניים, 60 מיליון שקל למוסדות תורניים לתלמידי חו"ל, 70 מיליון לתרבות יהודית חרדית, 75 מיליון להכשרת עובדות הוראה חרדיות, 50 מיליון לסבסוד צהרונים במוסדות פטור, 28 מיליון לתוכנית למניעת נשירה בישיבות קטנות – ועוד סכומים נוספים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיע לוועדת הכספים של הכנסת לדיון על תקציב המדינה, 16 באפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חשוב במיוחד הסעיף של 269 מיליון השקלים למוסדות תורניים: על פי הניתוח, מדובר בתקצוב מוסדות שבהם לומדים גם תלמידים החייבים בגיוס.

כלומר, בעוד שבג"ץ קבע כי אין להעביר כסף עבור תלמיד שחייב בגיוס ואינו מתגייס, הממשלה יצרה מסגרת רחבה מאוד של תקצוב מוסדות שבתוכם נמצאים גם חייבי גיוס.

בג"ץ מנע העברת תקציב מסוים לישיבות, וממשלת ישראל – בתקציב 2025 – המשיכה להעביר לאותה מערכת תקציבי ענק תחת סעיפים אחרים, וכך החלישה את התמריץ הכלכלי של אותן ישיבות לעודד גיוס חרדים.

הבעיה נמצאת במבנה התמריצים: כאשר הממשלה מונעת קיצוץ משמעותי מהמערכת שבה נמצא האברך שאינו מתגייס, היא מקטינה את התועלת הכלכלית של הבחירה להתגייס. בכך ההחלטות הכלכליות של הממשלה פגעו במוטיבציה של מערכת החינוך החרדית לעודד גיוס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (במרכז) וחברי הקואליציה חוגגים את העברת תקציב המדינה לשנת 2026 במליאת הכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה התווסף לחרדים בתקציב המדינה ל-2026?

המצב אף החמיר בתקציב 2026. דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר כיצד במהלך 2025 פעלו המפלגות החרדיות, שר האוצר סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש למציאת דרכים לפצות את עולם הישיבות על הפגיעה שנוצרה בעקבות פסיקת בג"ץ. בין היתר נבחנו והופעלו תקציבים דרך נוער בסיכון, רווחה, תלמידי חו"ל, תקציבים הקשורים למסלולי שירות והעברות תקציביות אחרות.

החלטת בג"ץ על הפסקת התקצוב לחייבי הגיוס הייתה צפויה ליצור לחץ כלכלי מצטבר על עולם הישיבות, שהיה צפוי לעודד גיוס חרדים. מנגד, מדיניות הממשלה – שמצאה דרכים אחרות להעביר כספים למערכת החינוך החרדית – החלישה משמעותית את המוטיבציה הכלכלית של אותה מערכת לעודד גיוס.

בג"ץ יצר סנקציה כלכלית ששוללת מהישיבות כ־650 מיליון שקל בשנה, אבל במקביל ממשלת ישראל מזרימה למערכת החרדית מיליארדי שקלים באמצעות סעיפים אחרים – בעיקר כספים קואליציוניים – ובכך מחלישה מהותית את עוצמת הסנקציה המקורית.

בהחלטת ממשלה 3971 מ־10 במרץ 2026 נקבע להקצות 1.269 מיליארד שקל לתוכנית התמיכה במוסדות תורניים. בהחלטה מצוין כי 729 מיליון שקל נכללו בתקציב המקורי, מעבר ל־316 מיליון שקל שכבר הופיעו בהצעת התקציב, וכן נקבעו עוד 200 מיליון שקל בכפוף למנגנוני בקרה ופיקוח.

תלמידי ישיבה. אילוסטרציה (המצולמים לא קשורים למאמר) (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי ניתוח עדכני של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תקציב הישיבות הכולל אף עלה ב־2026 לכ־1.9 מיליארד שקל, לעומת כ־1.7 מיליארד שקל ב־2025.

האם ילדי משתמטים מקבלים פעוטונים מוזלים?

כאמור, הסנקציה הכלכלית המשמעותית נגד צעיר חרדי שלא מתגייס היא ביטול סבסוד מעונות יום לילדיהם. כבר ביוני 2024 קבע בג"ץ שיש לבטל הטבה זו למשפחות שבהן האב הוא אברך החייב בגיוס ואינו מתגייס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייצב באוגוסט 2024 נגד עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי לאור החלטת בג"ץ יש להפסיק את סבסוד המעונות למשפחות אברכים חייבי גיוס. סמוטריץ' טען כי ההחלטה התקבלה ללא סמכות וכי אין לבטל את הסבסוד.

בהמשך, בספטמבר באותה שנה, אישרה הממשלה הצעת שר העבודה יואב בן צור להמשיך את סבסוד המעונות לכלל הציבור – כולל משפחות אברכים שלא התגייסו – למשך שלושה חודשים, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה.

פעוטון לילדות חרדיות בתוך דירה (צילום: בעלי הפעוטון)

לאחר מכן, במסגרת הפשרה שהגיעה לבג"ץ, אושרה הארכה נוספת של שלושה חודשים עד סוף פברואר 2025, כך שהביטול שנדרש בעקבות פסיקת בג"ץ לא נכנס לתוקף מיד אלא נדחה ביותר מחצי שנה מאז ההחלטה המקורית.

במקביל, הממשלה ניסתה לקדם מבחני תמיכה חדשים שיאפשרו להמשיך את הסבסוד גם למשפחות שבהן האב הוא אברך חייב גיוס – למשל באמצעות בחינת תעסוקת האם בלבד.

כלומר, לפני סוף פברואר 2025 הייתה שורה של ניסיונות למנוע את הפגיעה בהטבה: התנגדות שר האוצר לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החלטת ממשלה להמשיך את הסבסוד, הארכה שאושרה במסגרת בג"ץ, וניסיון לעצב מחדש את הקריטריונים כך שהסבסוד ימשיך להגיע גם למשפחות אברכים.

לסיכום, בחצי השני של 2024 ממשלת ישראל ניסתה למנוע, או לפחות לדחות באופן משמעותי, את הסנקציה הכלכלית האישית המשמעותית שנועדה לתת לצעיר חרדי מוטיבציה לגיוס – ביטול סבסוד מעונות יום. בפועל, המהלך דחה את מימוש הסנקציה ביותר מחצי שנה, אך לבסוף הסנקציה נכנסה לתוקף בתחילת מרץ 2025.

מפגינים, המתנגדים לגיוס החרדים לצה"ל, מוחים באלון שבות ליד ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חשוב להבהיר את הפעולות של הגופים השונים, כדי לבחון האם ניסו לקדם תמריצים כלכליים לגיוס צעירים חרדים או שניסו למנוע תמריצים אלה – ובכך היו צפויים לפגוע במוטיבציה של הצעיר החרדי להתגייס.

בג"ץ קבע את הסנקציה הכלכלית ובכך יצר כלי שנועד לעודד גיוס. היועצת המשפטית לממשלה קבעה שיש ליישם את החלטת בג"ץ, ובכך לממש את הכלי שנועד לעודד גיוס.

מנגד, שר האוצר סמוטריץ' ניסה לדחות ואולי אף למנוע את יישום הסנקציה – ובכך להחליש את המוטיבציה הכלכלית לגיוס – דבר שצפוי לפגוע בנתוני הגיוס של חרדים. גם הממשלה בראשות נתניהו אישרה הארכה, זמנית לפחות, של הסבסוד ובכך דחתה את הפגיעה הכלכלית שנועדה לעודד גיוס.

בניסיון לאפשר סבסוד מעונות יום גם לחרדים שלא מתגייסים, למרות החלטת בג"ץ, כבר באוקטובר 2024 הוגשה הצעת חוק ראשונה בנושא. באוקטובר 2025 נרשמה לדיון בכנסת הצעת חוק דומה – פ/4931/25, "הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו" – שביקשה לשנות את בסיס הזכאות כך שבבחינת הקדימות לקבלה למעון ובסבסוד שכר הלימוד יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ולא מצבו של האב.

ישראל אייכלר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המטרה הייתה, למעשה, להחזיר את הסבסוד למשפחות שבהן האם עובדת אך האב הוא אברך החייב בגיוס. ההצעה הוגשה תחילה בידי ישראל אייכלר (יהדות התורה) וקבוצת חברי כנסת מהקואליציה, ובהמשך קודמה בידי הח"כים משה גפני (יהדות התורה), יעקב אשר (יהדות התורה), ינון אזולאי (ש"ס), יוסף טייב (ש"ס), יונתן מישרקי (ש"ס), לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) וטלי גוטליב (הליכוד).

כלומר, לאחר שבג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה הביאו להפסקת הסבסוד בפועל, המהלך לא הסתיים: הממשלה והקואליציה המשיכו לקדם תיקון חקיקה שנועד לשנות את הקריטריון שבאמצעותו נשללה ההטבה, ובכך לאפשר את החזרתה.

הצעת חוק זו קודמה בידי חברי כנסת מסיעות הליכוד, עוצמה יהודית, יהדות התורה וש"ס – כלומר, גם נציגי הליכוד ועוצמה יהודית פעלו להסרת סנקציה מהותית ממשפחה חרדית שבה האב נמנע מגיוס, ובכך ביצעו מהלך שאילו הושלם היה מונע תמריץ כלכלי משמעותי להתגייס.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 44 מול 37 ובתמיכת מרבית חברי הכנסת של הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית. בחודש יוני החוק עבר בהצבעה בוועדת הכספים, בתמיכת סיעות הקואליציה. קידום החוק נעצר בגלל שנקבע מועד לבחירות.

ח"כ לימור סון הר-מלך משתתפת בדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בירושלים. 18 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

נציגי האוצר והייעוץ המשפטי הזהירו בדיוני הכנסת שהמהלך עלול לפגוע בתמריץ הכלכלי לגיוס. כלומר, אפילו הגורמים המקצועיים באוצר הכירו בכך שהמדיניות הכלכלית היא חלק בלתי נפרד ממדיניות הגיוס. אך זה לא מנע מהקואליציה של נתניהו לקדם את החוק.

בנוסף, מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ועדת החוץ והביטחון במרץ 2025, מיפה 18 הטבות אישיות לאוכלוסייה החרדית בתחומי הרווחה, החינוך, הדיור, התחבורה והתעסוקה.

מה הוא סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים?

אחת ההטבות הישירות ביותר היא "סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים": אברך העומד בתנאים – ובהם לפחות שלושה ילדים והכנסה משפחתית נמוכה – יכול לקבל ממשרד החינוך 1,040 שקל בחודש, עד חמש שנים, והכסף מועבר ישירות לחשבון הבנק שלו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הדגיש בדיון כי מדובר בתמיכה פרטנית באברכים, להבדיל מתקצוב המוסדות.

במקביל, תלמידי ישיבות ואברכים נהנו במשך השנים גם מתשלום מופחת של דמי הביטוח הלאומי והבריאות: לפי מיפוי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההפרש עמד על כ־87 שקל בחודש, כלומר כ־1,044 שקל בשנה לאדם.

שוטרים ומפגינים, המוחים נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, ליד מחנה דורי, 2 בספטמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לכך נוספה ב־2025 הרחבה של ההנחות בתחבורה הציבורית: 50% הנחה במנוי חודשי לתושבי אזורים בדירוג חברתי־כלכלי נמוך, שבהם מתגוררים כ־97% מהחרדים. לא כל ההטבות הללו ייחודיות מבחינה פורמלית לחרדים, אבל מבחינה כלכלית הן מצטברות לסל הטבות אישי משמעותי שמקטין את עלות הבחירה שלא להתגייס.

משום כך המליץ אגף התקציבים באוצר ב־2025 לקשור את ההטבות האישיות למעמד הגיוס, והזהיר כי תנאי להצלחת סנקציות כלכליות הוא שלא ייווצרו "צינורות מימון אלטרנטיביים" שיפצו את מי שאיבד את ההטבות. למרות ההמלצה המקצועית לכרוך את אותן הנחות בנושא הגיוס, הממשלה נמנעה מכך ובכך לא יצרה מנגנון נוסף של תמריץ כלכלי לגיוס.

האם פעולות הממשלה בתחום הכלכלי עודדו גיוס חרדים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יכולים לטעון שהם תומכים בגיוס חרדים, אבל כאשר בוחנים את סך המדיניות התקציבית, התמונה שונה לחלוטין.

הממשלה ניהלה מדיניות של העברת מיליארדי שקלים למערכת החינוך והישיבות החרדית; היא הכניסה כספים קואליציוניים בהיקפים חריגים; היא קידמה תקציבים חלופיים לאחר שנשלל המימון מחייבי גיוס; וב־2026 הגדילה מחדש את תקציב המוסדות התורניים והזרימה מאות מיליוני שקלים נוספים למערכת החינוך החרדית.

כוח של צה"ל באזור נחל סלוקי בדרום לבנון, בתמונה שהופצה על ידי הצבא ב־11 ביוני 2026 (צילום: צה"ל)

כל זאת, כמובן, בנוסף לניסיונות הקואליציה להעביר חוק "גיוס" שיפטור את רוב החרדים בפועל מגיוס באופן רשמי, שלא עבר בכנסת, ולחוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים שנפסל בבג"ץ. וכן, לעובדה הפשוטה שרבבות צעירים חרדים בגיל גיוס, החייבים בגיוס לפי החוק, אינם מתגייסים, ומשטרת ישראל כלל אינה מנסה לעצור אותם ולכפות עליהם את הגיוס, או לסייע לצה"ל לעשות זאת.

קמפיין הבחירות של הליכוד ושל הציונות הדתית – שבו נטען כי "בקדנציה הבאה נטפל בגיוס החרדים" – הוא כוזב. 

הרי הממשלה הנוכחית כבר מחזיקה בכל המנופים: משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה, הביטוח הלאומי, התקציב, הכספים הקואליציוניים, מבחני התמיכה והיכולת לקבוע את סדרי העדיפויות. 

אם במשך השנים שבהן בג"ץ כבר חייב את המדינה לגייס חרדים, הממשלה מנעה לחץ כלכלי מספיק שיוביל לגיוס משמעותי, מדוע שהציבור יאמין שהממשלה תעשה בקדנציה הבאה את מה שלא עשתה בנוכחית?

יו"ר נעם אבי מעוז, יו"ר דגל התורה משה גפני, יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, שר החינוך יואב קיש, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ש"ס אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ראשי הקואליציה, 22 בינואר 2023

ואף גרוע מכך – מדוע להאמין שהממשלה הבאה, אם תהיה מורכבת מאותן סיעות, תבצע מדיניות כלכלית שתעודד גיוס חרדים, כאשר הממשלה הנוכחית ביצעה צעדים אקטיביים ומשמעותיים שנועדו לצמצם משמעותית את הסנקציות הכלכליות על מי שלא מתגייס?

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.