80% מהמשתמטים הם חרדים, אבל רק 10% מהאכיפה מתבצעת נגדם

ב-2025 נספרו בישראל כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בהתייצבות לגיוס לצה"ל ולא התייצבו. כ-50 אלף מהם – כ-83% – הם חרדים. כך עולה ממסמך שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, במסגרת המעקב אחר יישום פסק הדין בעניין גיוס בני ישיבות.

לפי המסמך, מתוך 348 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה נגד משתמטים משירות, רק 34 הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים. הפער בין מי שלא מתגייס לבין מי שהחוק נאכף לגביו בפועל הוא הסיפור שמסתתר מאחורי הנתון היבש.

כמה מהמשתמטים מצה"ל הם חרדים?

לפי המסמך שהגישה בהרב-מיארה, מתוך כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בשנת 2025 בהתייצבות לגיוס ולא התייצבו, כ-50 אלף משתייכים לציבור החרדי. זהו הרוב המכריע של כלל המשתמטים במדינה, ולא נתון חלקי או מוערך בעל-פה: הוא מבוסס על ספירה של מי שקיבל צו התייצבות ולא הגיע אליו.

הנתון מתייחס ל-2025 כולה, השנה האחרונה שעליה יש בידי הרשויות תמונה שלמה.

שמונה מכל עשרה משתמטים מגיוס לצה"ל, בשנה האחרונה שיש עליה נתונים מלאים, הם חרדים.

שוטרים ומפגינים, שלקחו חלק במחאה שנערכה בעקבות מאמצי הרשויות לגייס חרדים לצה"ל, בירושלים, 30 באוקטובר 2025 (צילום: Fadel SENNA / AFP)

כמה כתבי אישום הוגשו נגד משתמטים חרדים?

הנתון השני שבמסמך היועמ"שית, חושף את הצד האחר של אותו מטבע. מתחילת השנה ועד לאמצע אוגוסט הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים משירות. רק 34 מהם – כעשירית – הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים, אף שהם מהווים את רוב המשתמטים בפועל.

ב-2025 כולה התמונה הייתה דומה בכיוונה: מתוך 422 כתבי אישום, רק 81 הוגשו נגד משתמטים חרדים – כחמישית בלבד. הפער המקומם נמצא גם בנתונים עצמם, וגם מופיע בגוף המסמך שבהרב-מיארה  הגישה בשם הממשלה לבג"ץ.

במילים אחרות: זהו לא ממצא שגורם חיצוני כפה על הממשלה, אלא תיעוד שהיא הגישה על עצמה, ביוזמתה, לערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במדינה.

האם מספר המתגייסים החרדים עלה?

מספר הצעירים החרדים שהתגייסו בפועל עלה מ-2,811 ב-2024 ל-4,298 ב-2025 – קפיצה של יותר מ-50%. אבל גם אחרי העלייה הזאת, מדובר במספרים זעומים לעומת מספר החרדים המשתמטים מגיוס.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

גם אחרי העלייה במספר המתגייסים, העובדה נשארת בעינה: עשרות אלפי חרדים ממשיכים להשתמט משירות ורק נגד קומץ מהם נפתחו הליכים כלשהם. כ-83% מכלל המשתמטים ב-2025 היו חרדים, אבל רק 19% מכלל כתבי האישום נגד משתמטים ב-2025 (81 מתוך 422) היו נגד חרדים, ורק כ-10% מאז תחילת השנה הנוכחית (34 מתוך 348).

במילים פשוטות יותר: מספר המתגייסים החרדים עלה, שיעור המתגייסים מכלל החרדים החייבים בגיוס נותר זעום, היקף האכיפה נגד המשתמטים החרדים היה ונותר זעיר. 

איזו אכיפה יש בשטח נגד חרדים שלא מתגייסים?

מנגנון האכיפה נגד צעירים חרדים החייבים בגיוס ואינם מתגייסים, נעצר עוד לפני שהוא מגיע לשלב המשפטי, כשהמשטרה נתקלת במשתמט.

לפי דיווחים, זאת הייתה המדיניות בפועל מזה זמן רב. לפי דיווחים נוספים, במאי השנה גיבש המפכ"ל דני לוי הנחיות מפורשות לשוטרים שלא לאכוף את חובת הגיוס על חרדים. לפי הדיווחים "שוטרים קיבלו הנחיה 'לא להתעסק עם זה', אלא לעכב ולהעביר דיווחים על משתמטים חרדים למשטרה הצבאית".

שוטרים מתעמתים עם גברים חרדים בהפגנה נגד אכיפת מגבלות הקורונה במאה שערים בירושלים, 4 באוקטובר, 2020 (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

ואולם, לפי הדיווחים הללו, "אם נציג צה"ל אינו מגיע תוך 30 דקות מרגע הדיווח, העריק ישוחרר ויימסר לו זימון לסור למשטרה הצבאית". חלון של חצי שעה, במקרים לא מעטים, הוא כל מה שעומד בין עיכוב לשחרור בפועל.

וגם חלון הזמן הזה אינו תמיד רלוונטי. באירוע נוסף בבית שמש ביוני פרצו מפגינים חרדים לתחנת המשטרה בעקבות מעצר של משתמט אחד, לאחר שארגון "צבע שחור" – המזוהה עם ההתנגדות לגיוס חרדים – הפעיל מערך קריאות טלפוניות שהביא המונים לזירה.

שמונה מהמפגינים נעצרו בחשד לתקיפת שוטרים, ושוחררו כעבור זמן קצר לאחר שנציג המשטרה הצהיר בדיון המעצר כי אין ראיות נגדם.

במקרה מתועד אחר, שהתרחש בקריית גת במאי, אברך שנעצר והועבר למשטרה הצבאית שוחרר לאחר שסגן השר ישראל אייכלר (יהדות התורה) פנה אישית לבכירי המשטרה. מלשכתו נמסר כי הובהר להם "העוול הנורא" שנעשה במעצרו.

חרדים תוקפים חיילות בבני ברק, 15 בפברואר 2026 (צילום: Screen grab/David Keshet/X)

מה הוא חוק הקפאת המעצרים?

הכנסת אישרה ביולי בשבוע האחרון של פעילותה, ברוב של 58 מול 54 וכשארבעה חברי קואליציה מצביעים נגד, חוק המקפיא לחלוטין את מעצרם של תלמידי ישיבות המוגדרים עריקים – למשך ארבעה חודשים וחצי, עד ל-30 בנובמבר – כל עוד הם רשומים בישיבה הלומדת 40–45 שעות שבועיות לפחות, ובלי יעדי גיוס כמותיים או סנקציות מהצד השני של המשוואה.

ואולם, בתגובה לשורת עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק בטענה לפגיעה חמורה בעקרון השוויון בפני החוק והשוויון בנטל ובצורכי צה"ל, הקפיא בג"ץ את יישום החוק בצו ביניים לשלושה חודשים, עד לדיונים שיקיים בשאלה אם לפסול אותו כליל. 

לפי הדיווחים, הקואליציה האיצה את קידום החוק בעקבות דרישה מפורשת של ח"כ משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי. סגנית שר החוץ שרן השכל (הליכוד) התפטרה מהממשלה במחאה על אישורו. 

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בכתב, יום לפני ההצבעה, את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ ויו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט: ההצעה "מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", ותפגע בשוויון ובאמון המשרתים. גם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון עצמה הזהירה כי החוק "מפר את האיזון" ומעניק "פטור מגזרי מבלי להציב משקולת" מאזנת.

כך או כך, האכיפה נגד חייבי גיוס חרדים ממילא כמעט שאינה מתקיימת, ולא התקיימה גם לפני העברת החוק הזה, שממילא הוקפא בצו ביניים של בג"ץ.

יו"ר ש"ס אריה דרעי, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החוק חל על כולם. למה לא מטפלים בעריקים החרדים?  

חובת ההתייצבות לגיוס בישראל היא חובה החלה, לפי חוק שירות ביטחון, על כלל הגברים הצעירים בגיל גיוס הכשירים לכך, כולל חרדים וכולל תלמידי ישיבות (פרט לצעירים ערבים, שפטורים מסיבות ביטחוניות בהמלצת צה"ל ובאופן חוקי).

המסמך שהגישה בהרב-מיארה לבית המשפט העליון עוסק בדיוק בשאלה הזו: לא רק כמה מתגייסים בפועל, אלא האם הממשלה מפעילה את מנגנוני האכיפה שבאחריותה באותה עוצמה על כל מי שעובר על החוק, או רק על חלקם.

הנתונים עונים על השאלה בבירור: על הנייר, חובת הגיוס חלה על כולם באותה מידה; באכיפה בפועל, מי שסופג את מרבית כתבי האישום הוא דווקא הציבור שאינו חרדי – זה שממילא מהווה מיעוט קטן מכלל המשתמטים.

עבור מי שכבר משרת, בין אם בשירות סדיר ובין אם במילואים, הפער הזה אינו נתון מופשט. הוא נוגע ישירות בשאלה שמלווה כל דיון על גיוס בישראל בשנים האחרונות: האם הנטל מתחלק על כולם, לפי החוק, או לא. וברור שהתשובה היא לא: הנטל אינו מוטל על הצעירים החרדים.

חיילי צבא לבנון מפטרלים בכניסה לכפר זאוטאר אל-גרביה בדרום לבנון. 22 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

הסיבה להיעדר האכיפה אינה מבצעית. אותה ממשלה שאינה אוכפת את חוק הגיוס על החרדים, ניסתה להעביר חוק שנועד לפטור את החרדים מגיוס כמעט כליל, וחוק שנועד למנוע מעצרים שלהם. 

אם הקואליציה ניסתה להקפיא באופן סלקטיבי את מעצרי העריקים החרדים בחקיקה, זהו הסבר טוב יותר לשאלה "למה אין אכיפה" מכל הסבר על עומס מבצעי.

הנתונים במבט מרוכז

שאלות לסיכום: אם שמונה מכל עשרה משתמטים מגיוס הם חרדים, מדוע רק אחד מכל עשרה כתבי אישום ב-2026 מכוון נגד משתמט חרדי – ומי אחראי לפער הזה?

אם היועצת המשפטית לממשלה כתבה לביהמ"ש שנדרש "לטייב את שיתוף הפעולה של הצבא והמשטרה" באכיפה על משתמטים חרדים, מדוע הממשלה לא פרסמה תוכנית פעולה קונקרטית עם יעדים וזמנים לסגירת הפער?

אם ראש המטה הכללי הזהיר בכתב שחוק הקפאת המעצרים "מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי", וכ"ץ קיבל את האזהרה הזו לפני ההצבעה – מדוע תמך שר הביטחון בחוק בכל זאת?

כשמסמך רשמי שהממשלה עצמה הגישה לבית המשפט העליון מראה שהחוק חל על הנייר על כולם, אך לא נאכף כמעט כלל על חרדים, האם עדיין אפשר לדבר על שוויון בנטל כעל עיקרון מנחה, ולא כעל סיסמה מרגיעה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.