העומס על המשרתים גדל, אבל הממשלה לא אוכפת גיוס חרדים

הכנסת אישרה ביולי דחייה של חמש שנים בקיצור השירות הסדיר, לנוכח מחסור של כ-12 אלף חיילים בצה"ל. עומס המשימות המבצעיות בצבא ממשיך לגדול, ולמרות זאת אין אכיפה נגד משתמטים חרדים.

בקצרה

• הכנסת אישרה ביולי: השירות הסדיר נשאר 32 חודשים עד 2029.
• צה"ל מפעיל 89 גדודים, 39 מהם מילואים, ושולט בכ-1,220 קמ"ר.
• תא"ל טייב: רף 8,160 מתגייסים חרדים בשנה וחצי עדיין לא עונה לצורך הצבא.
• צה"ל הפסיק מעצרים יזומים של עריקים חרדים מאז אוגוסט.
• נתניהו הבטיח באוגוסט שיעביר חוק גיוס מלא מייד אחרי הבחירות.

ביולי דחתה הכנסת את קיצור השירות הסדיר, בעוד לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים. הצעת חוק הגיוס נעצרה במרץ, ולפי הנתונים שדווחו מספר המתגייסים החרדים עומד על אלפים בודדים. החוק שהקפיא את מעצרי העריקים החרדים בוטל בבג"ץ, אבל בפועל האכיפה נגדם כמעט לא מתבצעת.

האם צה"ל ממשיך להזדקק למספר רב של חיילים?

לצה"ל צרכים מבצעיים גבוהים מאוד, בראש ובראשונה בגלל היקף הפריסה. צה"ל מפעיל 89 גדודים, 39 מהם גדודי מילואים. הוא שולט מבצעית בכ-1,220 קמ"ר ומחזיק 63 מוצבים בעזה, בלבנון ובסוריה. לקראת חגי תשרי והבחירות פרס צה"ל ביהודה ושומרון 26 גדודים לוחמים.

הנטל על המשרתים גבוה. נכון להיום חיילי הסדיר משרתים 32 חודשים. קיצור השירות הסדיר ל-30 חודשים נועד לחול על מי שהתגייסו מיולי 2024, שהיו אמורים לשרת 30 חודשים ולהשתחרר מינואר 2027. ההחלטה על הקיצור התקבלה כבר ב-2015, במסגרת הסכם כחלון–יעלון, ונדחתה מאז ב-2021 ושוב ב-2026.

גם חיילי המילואים מגיעים כעת לכ-80 עד 100 ימי מילואים בשנה. בינואר הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על החלטה להפחית בשליש את מספר ימי המילואים "כדי להקל עליהם". הרמטכ"ל איל זמיר אמר במרץ בדיון בקבינט: "אני מרים בפניכם 10 דגלים אדומים לפני שצה"ל קורס אל תוך עצמו".

ב-20 במאי פירט תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, את גודל הפער בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חסרים לצבא 12 אלף חיילים, והמחסור בחיילים סדירים צפוי לגדול בתחילת 2027 ל-17 אלף, עם שחרור החיילים הראשונים ששירתו 30 חודשים.

טייב אמר שקיצור השירות בינואר יוריד 10% מהסד"כ הלוחם, ושהפגיעה האמיתית תהיה 15% עד 20%. לדבריו, "אין לנו שום פריבילגיה לא להאריך את השירות". ההערכות האלה נאמרו לפני ההחלטה לדחות את קיצור השירות.

ביולי אישרה הכנסת דחייה של קיצור השירות: הוא יחול רק על מי שיתגייסו ביוני 2029, והשירות הסדיר יישאר 32 חודשים. כך נמשך העומס על חיילי הסדיר, ומי שהתגייסו מיולי 2024 ישרתו חודשיים יותר מהצפוי.

האם חרדים מתגייסים היום לצבא?

תא"ל טייב מסר לוועדה שמספר המתגייסים החרדים עלה מ-2,200 בשנת הגיוס 2023 ל-2,800 בשנת הגיוס 2024. במחצית הראשונה של 2025 התגייסו 1,860 חרדים, קצב שנתי של כ-3,700. היעד שהצבא הציב לשנת הגיוס 2024 היה 4,800 מתגייסים חרדים. תא"ל טייב מסר בוועדה לביקורת המדינה במאי 2025 שצה"ל צפוי להגיע למעט יותר מ-50% מהיעד.

בנק ישראל דיווח בדצמבר 2025 שכ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024. לפני כן התגייסו בין 1,200 ל-1,800 בשנה, לפי הבנק.

על ההגדרה עצמה יש חולקים. ד"ר גלעד מלאך, עורך שנתון החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בוועדת החוץ והביטחון בינואר 2025 ש"בשנים האחרונות המספר הרשמי הוא 1,200 לשנה". לדבריו, "400 לשנה זה המספר האמיתי". הוא הוסיף כי בבדיקה מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "רק 32% מהחיילים שצה"ל מגדיר כחרדים הם חרדים בפועל".

מה עשתה הממשלה כדי להגדיל את גיוס החרדים?

הממשלה לא קידמה בפועל הגדלה של גיוס החרדים. חוק שירות ביטחון, שמחייב את כל הגברים להתגייס, חל גם ללא חקיקה חדשה: ב-25 ביוני 2024 קבעו תשעת שופטי בג"ץ פה אחד שבהיעדר מסגרת חוקית לפטור, אין להבחין בין תלמידי ישיבות לשאר המיועדים לשירות. מה שנידון מאז בוועדת החוץ והביטחון עסק במתן פטור חוקי מגיוס לתלמידי ישיבות חרדים, ובהגדרת מכסות גיוס לאוכלוסייה הזאת.

במהלך 2025 נידון בוועדת החוץ והביטחון מתווה של יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט. המתווה קבע רף של 8,160 מתגייסים בתקופה הראשונה. לשאלה אם הוא עונה על צורכי הצבא בשנתיים הקרובות השיב תא"ל טייב "עדיין לא, רחוק מזה". בנק ישראל קבע שהנוסח לוקה בחסר "באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים".

במרץ 2026 הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאינם מקדמים כרגע את הצעת חוק הגיוס, זאת אחרי 86 דיונים בוועדה שנמשכו יותר מ-300 שעות.

אחרי שהצעת חוק הגיוס נעצרה, קודם בכנסת החוק להקפאת מעצרי עריקים בהוראת שעה, שלא שינה את חובת הגיוס, רק את האכיפה שלה. החוק עבר בכנסת אולם בוטל בבג"ץ, ולמעשה לא נכנס כלל לתוקף.

איזו אכיפה מתבצעת מול עריקים חרדים?

צה"ל הפסיק מאז אוגוסט את מבצעי המעצר היזומים של עריקים חרדים, אף שחוק הקפאת המעצרים בוטל. הצבא הודה שלא התקיימה אכיפה יזומה, ומסר שיחזור אליה באוקטובר. ב-6 באוקטובר פורסם שהייעוץ המשפטי לממשלה דרש מהצבא לשוב למעצרים יזומים.

האכיפה נמשכה במעברי הגבול: בספטמבר נעצרו שם לפחות 212 עריקים ומשתמטים, 163 מהם חרדים. בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר נעצר עריק חרדי במודיעין, ושוחרר אחרי שמאות חרדים צרו על הבניין והשתוללו בתוכו.

גם לפני כן לא בוצעה אכיפה אפקטיבית. לפי פסק הדין, שציטט הודעת עדכון, בין 16 בינואר ל-11 ביוני 2026 נעצרו במעצרים יזומים של המשטרה הצבאית 165 חייבי גיוס, ורק 16 מהם חרדים.

היועצת המשפטית לממשלה עדכנה את בג"ץ ב-18 באוגוסט 2026 שב-2025 הוגשו כתבי אישום נגד 422 משתמטים, כ-81 מהם חרדים (19.2%). מתחילת 2026 ועד סוף ספטמבר הוגשו לפחות 360 כתבי אישום נגד משתמטים, ולהערכת התביעה הצבאית 49 מהם נגד חרדים, אף שחרדים הם כ-83% מהמשתמטים. האכיפה בפועל מול עריקים חרדים אינה מתבצעת בהיקפים שחוק שירות ביטחון דורש.

גורמים משפטיים וצבאיים התנגדו להקפאת מעצרי העריקים לפני ההצבעה על החוק. ב-29 ביוני קבעה חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה ש"ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון".

בימים שלפני ההצבעה כתב הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לראש הממשלה, לשר הביטחון וליו"ר הוועדה שההצעה "מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי".

למרות זאת אישרה הכנסת ב-14 ביולי הקפאה זמנית, לתקופת הבחירות, של הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות. ב-2 באוגוסט טען נתניהו, בדיון סגור, שהחוק נועד להגדיל את מספר המתגייסים החרדים, אבל "בפועל זה לא צלח". בג"ץ ביטל את החוק ב-3 בספטמבר, פה אחד, בגלל פגם מהותי בהליך החקיקה, ושמונה מתשעת השופטים קבעו גם שהוא פוגע קשות בשוויון.

מה מבטיחות מפלגות הקואליציה הנוכחית לקראת הכנסת הבאה?

מפלגות הקואליציה הנוכחית מבטיחות להעביר חוק גיוס. באוגוסט אמר נתניהו שאחרי הבחירות תקום ממשלה לאומית רחבה שתעביר מיד "חוק גיוס מלא".

באותו יום אמר יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, שהמפלגה תלך אחרי הבחירות רק עם מי שיסדיר את מעמד בני הישיבות והאברכים. בספטמבר אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי שהצבא לא רוצה חיילים חרדים ושהוא עצמו לא צריך לקרוא לחרדים להתגייס.

ואילו הציונות הדתית מדברת בשני קולות. בהצהרות הרשמיות, המפלגה טוענת שהיא נחושה להצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים. אולם פעיל המילואים יצחק גליק, ממייסדי "אל הדגל", טען בפברואר 2026 שסמוטריץ' מסתתר מאחורי קמפיין צללים שמשכנע בוחרים בחוק הפטור מגיוס. הציונות הדתית לא הגיבה.

סיכום פעילות הממשלה בנושא גיוס החרדים

הטבלה מציגה את ההחלטות והאירועים המרכזיים לפי סדר התרחשותם.

שאלות ותשובות

האם השירות הסדיר התקצר?

לא. ביולי 2026 אישרה הכנסת, ברוב של 43 קולות מול 12, דחייה של קיצור השירות. השירות הסדיר נשאר 32 חודשים והקיצור יחול רק על מי שיתגייסו ביוני 2029.

האם קיצור השירות ל-30 חודשים היה החלטה חדשה?

לא. ההחלטה על קיצור השירות ל-30 חודשים התקבלה ב-2015 במסגרת הסכם כחלון–יעלון. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ההסכם הציג את הקיצור כהישג של משרד האוצר. הקיצור נדחה מאז ב-2021 ושוב ב-2026.

האם חרדים אמורים להתגייס לצה"ל?

כן. חוק שירות ביטחון חל על כל המיועדים לשירות, כולל תלמידי ישיבות. ב-25 ביוני 2024 קבעו תשעת שופטי בג"ץ פה אחד שבהיעדר מסגרת חוקית לפטור, אין להבחין בין תלמידי ישיבות לשאר המיועדים לשירות.

האם מתבצעים כיום מעצרים יזומים של עריקים חרדים?

לא. הצבא הפסיק מעצרים יזומים של עריקים חרדים מאז אוגוסט, וזאת אף שבג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. הצבא הודה שלא התקיימה אכיפה יזומה, ומסר שיחזור אליה באוקטובר. ב-6 באוקטובר פורסם שהייעוץ המשפטי לממשלה דרש מהצבא לשוב למעצרים יזומים.

האם הובטח חוק גיוס אחרי הבחירות?

כן. נתניהו הבטיח ב-2 באוגוסט שממשלה לאומית רחבה תעביר מיד "חוק גיוס מלא". יהדות התורה אמרה באותו יום שתלך רק עם מי שיסדיר את מעמד בני הישיבות והאברכים.

מקורות: "כאן חדשות", ynet, "כלכליסט", המכון למחקרי ביטחון לאומי, בנק ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בית המשפט העליון, "וואלה", "הארץ", N12, "ג'רוזלם פוסט", "דבר", בג"ץ 41953-07-26 (שכפול אפיק ושות').

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין