סיכום כהונה, משרדי האוצר והכלכלה: יוקר המחיה הפך לעוד יותר גבוה

הכלכלה הישראלית עמדה במלחמה הארוכה בתולדותיה, ולפחות בטווח הקצר, לא קרסה ואף חזרה לצמוח. אבל את מחיר ההישרדות שילמו משקי הבית, שסבלו מירידה ברמת החיים ומעלייה במחירים ובמיסוי, ותקציב המדינה, שנכנס לגירעון ענק. דירוג האשראי של ישראל ירד לראשונה בתולדות המדינה, ומשק בית ממוצע הפסיד אלפי שקלים בשנה מהעלאת מיסים עקיפים וקיצוץ בשירותים.

במקביל הועברו מיליארדים לכספים קואליציוניים, בעיקר לישיבות חרדיות (שבהן לומדים משתמטים מגיוס), חינוך חרדי, שירותי דת ומאחזים ביהודה ושומרון, והמגזר החרדי תועדף בצורה בוטה. הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אך סל המזון התייקר בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו להקמתה, והמונופולים שהבטיחה "לפרק" המשיכו להעלות מחירים.

זהו המאמר הרביעי בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.

בכמה ירד דירוג האשראי?

בספטמבר 2024 הורידה סוכנות מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, מ-A2 ל-Baa1, עם תחזית שלילית. לפי מודי'ס:

"המוסדות והממשלה בישראל לא היו אפקטיביים במניעת פעולות שפגעו במדדי האשראי של המדינה".

גם סוכנויות הדירוג S&P ופיץ' הורידו את הדירוג. דירוג נמוך יותר מייקר את הריבית שהמדינה משלמת על חובותיה. מדובר בפעם הראשונה בתולדות המדינה שדירוג האשראי שלה יורד.

הסיבה העיקרית להורדת דירוג האשראי היא הגירעון הענק בתקציב המדינה, בשל המלחמה והניהול הממשלתי הכושל.

הגירעון השוטף ב-2024 הגיע ל-8.3% מהתוצר לפי נתוני הלמ"ס (ו"רק" ל-6.8% לפי נתוני האוצר). הגירעון המצטבר המצטבר הגיע קרוב ל-70%. מודי'ס צופה שיחס החוב לתוצר יעמוד על כ-70% בשנים הקרובות, לעומת קרוב ל-60% ב-2022.

כדי לבלום את הגירעון, בוצעה העלאה דרמטית במסים ושירותים חברתיים קוצצו. בסופו של דבר, אפילו ההוצאות הביטחוניות הוגדלו ביחס לצרכים האדירים של תקופת מלחמה: לאחרונה בוטלה עסקת רכישה של 12 מסוקי אפאצ'י לחיל האוויר בסכום של כמיליארד דולר כי האוצר סירב לה מחוסר תקציב. ורק החלוקה הפרועה של כספים קואליציוניים המשיכה בלא הגבלה. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הממשלה הנוכחית העלתה או הורידה את המסים?

את החשבון של הגידול בהוצאות הטילה הממשלה על משקי הבית. הממשלה הנוכחית הגדילה באופן חד מאוד את נטל המיסים העקיפים.

בינואר 2025 עלה המע"מ מ-17% ל-18%. דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות עלו, וקצבאות הילדים הוקפאו. לפי הערכות שפורסמו בחדשות 12, משק בית ממוצע הפסיד בשל הגזירות הללו 8,000–12,000 שקל בשנה.

לפי תחשיב של אתר TheMarker, המסים עלו מאז פרוץ המלחמה בכ-35 מיליארד שקל.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) העריך בינואר 2025 את העלות השנתית של חלק מצעדי המיסוי והקשחת התנאים הסוציאליים של הממשלה לזוג עם שני ילדים בני 4 ו-7 בשכר ממוצע: כ-5,700 שקל בשנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ במסיבת עיתונאים על מתווה הפיצויים למשק במלחמה באיראן, 11 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לצד העלאות המסים העקיפים, שפגעו בכל הציבור, הורידה הממשלה את נטל המס הישיר – אבל רק לבעלי המשכורות הגבוהות. מדרגות מס ההכנסה הורחבו באופן שחסך לחלק ממשלמי המסים מאות שקלים בחודש. 

אבל מדובר בהקלה שמגיעה רק לכ-23% מהאוכלוסייה – אלה המשתכרים יותר מ-16,150 שקל בחודש. כל בעלי השכר הנמוך והבינוני, כ-77%, אינם נהנים ממנה. כלומר, לצד העלאת המיסים הממשלה אכן חילקה הקלות מס, אבל הן לא מסייעות למשפחות שהפגיעה בהן קשה ביותר.

בחשבון הכולל, קשה לדעת אם משפחות משני העשירונים העליונים משלמות יותר מיסים או פחות, אבל משפחה ישראלית ממוצעת משלמת, כאמור, הרבה-הרבה יותר מיסים, וגם משפחה ענייה משלמת יותר ממה ששילמה בעבר.

למה הכספים הקואליציוניים לא קוצצו?

בזמן שמשקי הבית ספגו גזירות, הכספים הקואליציוניים המשיכו לזרום. במהלך כהונת הממשלה הנוכחית חולקו כספים קואליציונים בהיקף של יותר מ-23 מיליארד שקל.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ב-2023 חולקו תוספות תקציב של כ-5.7 מיליארד שקל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים; ב-2024 חולקו כ-7.9 מיליארד נוספים; ב-2025 – 4.6 מיליארד נוספים.

הכסף הוזרם רובו-ככולו לישיבות חרדיות שקיבלו תוספות של מיליארדי שקלים – למרות שברבות מהן לומדים משתמטים מגיוס שנאסר על הממשלה לספק להם שירותים; לחינוך החרדי והדתי; לשירותי דת והתנחלויות (כולל למאחזים לא חוקיים). כל זאת, בזמן מלחמה קשה וגידול ענק בגירעון ובמסים.

במרץ השנה אישרה ועדת הכספים את תקציב 2026, ובו כ-2.4 מיליארד נוספים שקל לחרדים. באוגוסט, בזמן פגרת הבחירות של הכנסת ביצעה הקואליציה מחטף והוסיפה עוד 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים, דרך שחרור של כספים שהוקפאו, במסלול שעקף את היועצת המשפטית לממשלה.

הממשלה בחרה להעלות את המיסים העקיפים לכל הציבור ולשמר את התקציבים למגזרים של שותפותיה הקואליציוניות. אותן מפלגות חרדיות שקיבלו את הכספים הן שדרשו את חוק הפטור מגיוס – בזמן שאנשי המילואים נשאו בנטל הכלכלי והביטחוני של המלחמה.

תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במקביל לכספים הקואליציוניים לחרדים, הזרימה הממשלה תקציבים חריגים להתנחלויות – אף שתושביהן הם כ-5% מהאוכלוסייה.

את רוב המהלכים הוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמכהן גם כשר במשרד הביטחון ואחראי על ההתיישבות. משרד הפנים לבדו הקצה ב-2023 להתנחלויות 795 מיליון שקל – 10.5% מכלל מענקי הרשויות המקומיות. השקעות הפיתוח הממשלתיות לנפש בהתנחלויות גבוהות ב-74% מאשר בתוך הקו הירוק, ומימון משרד החינוך גבוה בכ-30% מאשר ביישובים דומים בישראל.

התוכניות לשנים הבאות מרחיבות את הפער. לפי פרסום ב-ynet, סמוטריץ' מתכנן להזרים 2.7 מיליארד שקל לחמש שנים לתשתיות ביהודה ושומרון, 1.1 מיליארד שקל מתוכם מיועדים להקמת התנחלויות ולחיזוקן, ובהם 660 מיליון שקל ל-17 יישובים חדשים. לפי הדיווח, המטרה היא לקבע מציאות שממשלות עתידיות יתקשו לשנות.

לפי תחקיר "שומרים", תשעה פרויקטי כבישים מרכזיים ביהודה ושומרון של חברת נתיבי ישראל עולים כ-3.1 מיליארד שקל. בזמן שמשקי הבית שילמו מע"מ מוגדל, הופנו מיליארדים לאוכלוסייה של כ-5% מהציבור.

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

המשק הישראלי צומח למרות המלחמה. זה הישג, לא?

סמוטריץ' מנופף בעובדה שהמשק ממשיך לצמוח גם במלחמה וטוען כי "הנתונים המאקרו-כלכליים מצוינים" ואף "מדהימים את העולם ומכים את התחזיות". אבל זוהי הסתכלות מטעה על הנתונים.

המדד המקובל בעולם לרמת חיים הוא לא התוצר המצרפי אלא התוצר לנפש (גידול או ירידה בתוצר חלקי הגידול באוכלוסייה) התוצר לנפש של ישראל התכווץ בכ-0.6% בשנים 2023-2024. כלומר, רמת החיים ירדה.

ב-2022 הצמיחה המצרפית לנפש בישראל הייתה 6.4% והצמיחה לנפש הייתה 4.4%, מהגבוהות בעולם. הצמיחה באותה שנה הייתה חדה במיוחד, בעיקר בגלל הגאות בענף ההייטק, אך גם כחלק מההתאוששות המהירה ממשבר הקורונה, וכנראה גם בשל ניהול כלכלי טוב של הממשלה.

הצמיחה לנפש כמעט נעצרה אחרי הקמת הממשלה הנוכחית והשקת ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהדאיגה את המשקיעים וטלטלה את השווקים, הרבה לפני המלחמה. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 גם-יחד התוצר הישראלי לנפש עלה רק ב-0.08%.

Workers from the high-tech sector protest against the Israeli government's planned judicial overhaul, in Tel Aviv, on March 9, 2023. Photo by Tomer Neuberg/Flash90 *** Local Caption *** הפגנה<br />דמוקרטיה<br />תל אביב<br />ימין<br />מהפכה<br />משפטית<br />שמאל<br />בעד<br />נגד<br />הייטק<br />ההיטק

עם זאת, הירידה בתוצר לנפש החלה עם פרוץ המלחמה. בסך הכול, ב-2023 נרשמה עלייה מצרפית של 1.8% בתוצר (כמעט כולה נבעה מהגידול בפעילות הצבאית ופעילות הפיצויים והשיקום) וירידה של 0.2% בתוצר לנפש. ב-2024 נרשמה עליית תוצר מצרפית של 0.9% וירידה של 0.4% בתוצר לנפש. 

שתי שנים רצופות של ירידה ברמת החיים הן אירוע חריג בישראל. עם זאת, הירידה בתוצר לנפש בשנים הללו הייתה נמוכה יותר מאשר בשני המשברים הגדולים הקודמים – האינתיפאדה השנייה (שלוותה גם במשבר בהייטק) ומגפת הקורונה.

ב-2025 הצמיחה חזרה. התוצר המצרפי גדל ב-3.1% והתוצר לנפש – ב-1.7%. זאת, בזכות חזרת המשק לפעילות אחרי סיום החלק הקשה של המלחמה בעזה ובלבנון, ובעיקר בזכות גאות בהייטק כתוצאה מהתפתחות הבינה המלאכותית (חברת אנבידיה לבדה יצרה עשרות אחוזים מהצמיחה) וכן בזכות השגשוג של התעשייה הביטחונית כתוצאה מהמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון.

כוחות הצלה בבניין שנפגע מטיל איראני בחיפה. 6 באפריל 2026 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

בסיכום השנים 2023–2025 נרשמה עלייה קלה בלבד – בכ-1% (שליש אחוז לשנה) בתוצר הנומינלי לנפש בישראל; התוצר הריאלי לנפש (תוצר לנפש בניכוי כוח הקנייה) אף ירד בשנים הללו בכ-1%. כלומר, רמת החיים בשנים 2023-2025 ירדה מעט, לא עלתה.

הדשדוש של הכלכלה נמשך השנה. ברבעון הראשון של השנה נרשמה ירידה של כ-1.3% בצמיחה לנפש, בשל המלחמה עם איראן.

עם זאת, הלמ"ס טרם פרסמה את נתוני התוצר לנפש של הרבעון השני והשלישי של השנה הנוכחית. ברבעון השני כן פורסמו נתוני צמיחה (נומינלית, לא צמיחה לנפש) והם היו גבוהים – 0.85% (3.5% בשיעור שנתי).

כך שבסיכום הכולל של תקופת כהונת הממשלה כנראה שהצמיחה לנפש קרובה ל-1% ואולי אף יותר (כלומר, עדיין, בממוצע כולל, הרבה פחות מאחוז לשנה).

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

האם ביחס למציאות של מלחמה, מדובר בנתונים לא רעים בסך הכול? ייתכן. אבל בוודאי לא מדובר בהצלחה "מדהימה".

בכמה עלו המחירים בארבע השנים האחרונות?

הבטחת הבחירות המרכזית של הממשלה הנוכחית הייתה להוריד את יוקר המחיה. אבל בתקופת כהונתה, התייקר סל המזון בקצב מהיר פי ארבעה עד חמישה מאשר בארבע השנים שקדמו לה.

לפי מחקר של פרופ' איתי אטר והדוקטורנט עדי עומר מבית הספר לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שפורסם לאחרונה בגלובס ובוואלה, סל של 80 מוצרים פופולריים בחנויות השכונתיות התייקר ב-19.6% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026.

בשנים 2018-2021 המזון התייקר ב-4.3% בלבד. בקניות ברשת עלה הסל ב-19%, וברשתות הדיסקאונט ב-14.5%. המחקר מבוסס על מחירים בפועל, אחרי מבצעים והנחות, בכ-700 סניפים של הרשתות הגדולות.

במילים אחרות: ההתייקרות בתקופת הממשלה הנוכחית הייתה גבוהה פי ארבעה עד חמישה מאשר בשנים שלפניה.

הדוגמאות בולטות: שוקולד פרה של עלית (100 גרם) התייקר בחנויות השכונתיות מ-5.21 שקל ל-9.26 שקל – עלייה של 78%. קפה טסטר'ס צ'ויס (200 גרם) עלה מ-31.40 שקל ל-39.60 שקל, ונוטלה (750 גרם) התייקרה ב-20.7%. ההתייקרות הקשתה במיוחד על החלשים בחמישון התחתון המזון הוא 18.5% מהוצאות משק הבית, לעומת 12.3% בחמישון העליון.

במדד הרשמי של הלמ"ס, שכולל גם מוצרים טריים, הקצב הוכפל. לעומת זאת, מחירי התפוקה של היצרנים – המחירים שבהם הם מוכרים את מוצריהם – עלו בתקופה הנוכחית בכ-2% בלבד.

הפער הזה הוא לב העניין: המחירים הסיטונאיים כמעט לא עלו, אבל המחירים לצרכן זינקו. כפי שסיכם נבו שפיר ב"גלובס", כאשר יוקר המחיה נדחק מסדר היום, החברות בשוק המזון מנצלות את ההזדמנות להעלות מחירים.

המדד הכללי של המחירים לצרכן עלה בתקופה זו בכ-12.5%. בנוסף למזון, משקף המדד את העלאת המע"מ, הארנונה ותעריפי החשמל והמים והתייקרות הדלק. דווקא הדירות הפסיקו להתייקר, בגלל ההגירה מישראל, פינוי תושבים והמלחמה, ששיבשה תוכניות של משפחות צעירות.

סופרמרקט ישראלי (צילום: דפנה צרויה)

ישראל נכנסה לתקופה הזו כשהיא כבר יקרה מאוד. לפי דוח מבקר המדינה על יוקר המחיה מ-2024, נכון לפברואר 2023 היו מחירי המזון בישראל גבוהים ב-37% מהממוצע במדינות ה-OECD וב-51% מהממוצע באיחוד האירופי. רמת המחירים הכללית הייתה גבוהה ב-27% מממוצע ה-OECD. במדדים בינלאומיים ליוקר המחיה נמצאת ישראל בקביעות בעשירייה העליונה של העולם, לצד מדינות שבכולן העובדים מקבלים שכר גבוה יותר. 

לפי דוח מבקר המדינה, המפקח על המחירים במשרד הכלכלה לא עקב באופן סדור אחר הספקים שבפיקוחו: הוא לא דרש מהם דוחות עלויות ורווחיות לשנים 2018–2021, ובידיו היה דוח רווחיות של המאפיות מ-2017 בלבד.

האם רפורמת הייבוא הורידה מחירים?

שר הכלכלה ניר ברקת הוביל את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025. הרפורמה מאפשרת לייבא מוצרים שעומדים בתקינה האירופית בלי בדיקות ישראליות נוספות, והיא נחשבת להישג המרכזי של המשרד.

אבל מבקר המדינה מצא שרפורמות היבוא יצרו בעיקר בלבול, ולא הורדות מחירים לצרכן. לפי הדוח, רק רפורמת הייבוא של משרד האנרגיה הורידה מחירים באופן מוכח. במכון התקנים אוישו 25 מתוך 32 תקני פקחים, ורק 2% מהקנסות שהוטלו ב-2024 נגבו בפועל.

שר הכלכלה ניר ברקת במפגש עם ראשי הסקטור העסקי במשק, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

חודש אחרי כניסת הרפורמה לתוקף הודו היבואנים בפני ynet כי העלויות שלהם ירדו – אבל המחירים לצרכן לא ירדו. בשורה התחתונה, הצרכן לא הרגיש את הרפורמה.

למה המונופולים לא נשברו?

שר הכלכלה ניר ברקת הבטיח להילחם בספקי המזון הגדולים. בפועל, המחירים המשיכו לעלות, והמאבק המרכזי שניהל היה נגד הגוף שאמור לפקח עליהם.

בפברואר 2024 זימן ברקת את מנכ"לי חברות המזון והציב להם אולטימטום של 72 שעות לבטל את ההתייקרויות. לפי כלכליסט, כל החברות סירבו, וגל ההתייקרויות נכנס לתוקף: אסם העלתה מחירים בעד 9%, זוגלובק בעד 10% וויסוצקי ב-10%.

במקום להעצים את רשות התחרות, פעל ברקת להדיח את העומדת בראשה, עו"ד מיכל כהן. כבר במאי 2023 ניסה לראשונה, ובינואר 2024 חידש את המהלך בטענה שהרשות אינה מפעילה את סמכויותיה מול המונופולים. חמישה ממונים לשעבר על התחרות התנגדו למהלך והזהירו מפגיעה בעצמאות הרשות.

בנימין נתניהו בסניף רמי לוי. 14 בפברואר 2020 (צילום: צילום מסך יוטיוב)

זאת, אף שרשות התחרות היא שהטילה במאי 2023 קנסות של 23 מיליון שקל על שבע ספקיות מזון גדולות – בהן אסם, תנובה, יוניליוור ושטראוס – בין היתר בגלל הכתבת מחירים לצרכן לרשתות השיווק.

המאבק בממונה נמשך שלוש שנים והסתיים בפסק דין נגד השר. ב-9 בספטמבר 2026 קבעו חמישה שופטי בג"ץ פה אחד שהדחת בכיר בטענה של "אובדן אמון" מחייבת תשתית ראייתית מוצקה ושיקולים מקצועיים. לפי השופטים, בלי רף כזה עלולות הדחות להפוך לכלי להענשת בכירים שמתנגדים למדיניות הממשלה. כהן נשארה בתפקידה.

גם הצעד המעשי של ברקת ספג ביקורת. בינואר 2026 הכריז על מכרז לסל של 100 מוצרים: הרשת הזוכה תקבל 50 מיליון שקל בשנה לפרסום, בתמורה להוזלת הסל. לפי "כלכליסט", כשליש מהמוצרים בסל הם חטיפים, עוגיות ושוקולדים, והמכרז פתוח רק לרשתות ארציות. המהלך מחזק דווקא את היצרנים והרשתות הגדולים, שרק הם יכולים להוריד מחירים בהיקף כזה – על חשבון הספקים הקטנים והרשתות האזוריות.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

שאלות שעולות מן הנתונים

למה הורד דירוג האשראי של ישראל?

מודי'ס ציינה את הסיכון הגאופוליטי, אבל גם קבעה שהמוסדות והממשלה לא היו אפקטיביים במניעת פעולות שפגעו במדדי האשראי. בהמשך הזכירה מודי'ס את הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה כמקור לסיכון פוליטי פנימי.

כמה עלו גזירות 2025 למשק בית? 

לפי הערכות שפורסמו בערוץ 12, הגזירות שהטיל סמוטריץ' עלו למשק בית ממוצע בין 8,000 ל-12 אלף שקל בשנה. הגזירות כללו העלאת מע"מ ל-18%, הקפאת מדרגות המס והקפאת קצבאות הילדים.

כמה כסף הופנה להתנחלויות? 

ההתנחלויות, שבהן כ-5% מהאוכלוסייה, קיבלו ב-2023 10.5% ממענקי משרד הפנים לרשויות. על כך נוספת תוכנית של 2.7 מיליארד שקל לחמש שנים לתשתיות ביהודה ושומרון.

בכמה התייקר סל המזון מאז 2022?

לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, סל של 80 מוצרים פופולריים בחנויות השכונתיות התייקר ב-19.6% בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026, לעומת 4.3% בארבע השנים הקודמות. מחירי התפוקה של היצרנים עלו באותה תקופה בכ-2% בלבד.

מה עשה משרד הכלכלה מול המונופולים?

השר ברקת הציב לספקי המזון אולטימטום, והם סירבו והעלו מחירים. במקביל ניסה במשך שלוש שנים להדיח את הממונה על התחרות, ובספטמבר 2026 קבע בג"ץ רף ראייתי גבוה להדחה כזו.

האם רפורמת היבוא הורידה מחירים?

לפי מבקר המדינה, רפורמות הייבוא יצרו בעיקר בלבול. היבואנים עצמם הודו שהעלויות שלהם ירדו, אך המחירים לצרכן לא ירדו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית