סיכום כהונה, משרד התחבורה: זינוק במחירים והזנחת תשתיות

משרד התחבורה אחראי על כל ישראלי שיוצא מהבית – ברכב, באוטובוס או בטיסה. בתקופת כהונתה של השרה מירי רגב נשבר בכבישים שיא של 20 שנה במספר ההרוגים: 455 הרוגים ב-2025. קצב סלילת הכבישים צנח, השרה התנגדה למטרו וביטלה אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית.

רגב מינתה מקורבים לתפקידי מפתח במה שזכה בתקשורת לשם המפוקפק "שיטת הרמזור". מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית עלה ב-50%, השירות הידרדר, והשרה עיכבה את חוק הרשויות המטרופוליניות – אבל תגברה את השירות לאירועים חרדיים.

ברכבת ישראל ירד שיעור הדיוק וההפסדים כמעט הוכפלו. בתעופה, הפיגוע במטוס "פליי דובאי" חשף כי המשרד לא פיקח על חברות התעופה הזרות. המשרד גם לא הפעיל פיקוח על מחירי הטיסות במלחמה, ואלה הרקיעו שחקים. אבל השרה עצמה שהתה יותר מ-100 ימים בחו"ל.

זהו המאמר הרביעי בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.

כמה אנשים נהרגים בתאונות דרכים מדי שנה?

בתקופת כהונתה של השרה מירי רגב נשבר שיא של 20 שנה במספר ההרוגים בתאונות דרכים במשך שנתיים רצופות.

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), ב-2022 נהרגו בכבישים 351 בני אדם. ב-2024 נהרגו 439, וב-2025 נהרגו 455 – שיא של 20 שנה. בשלוש שנות כהונתה של רגב עלה מספר ההרוגים בכבישים בכ-30%. העלייה החדה ביותר נרשמה בין 2023 ל-2024. 

תאונת דרכים. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מספר ההרוגים בתאונות הדרכים נמצא בעלייה מתמדת בעשור וחצי האחרונים, בניגוד למגמה הבינלאומית הכללית של ירידה; הכבישים בישראל, שלפני שני עשורים היו בטוחים יותר מאשר ברוב המדינות באירופה, נעשו מסוכנים יותר. זאת בשל הזנחה רבת שנים של התשתיות.

מומחים מייחסים את הזינוק בתאונות בשנים האחרונות למלחמה, שגרמה לנהגים לנהוג בעצבנות, ולהעברת שוטרי תנועה למשימות ביטחוניות. אבל רגב, כמו רוב שרי התחבורה שכיהנו לפניה בתקופת שלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא עשתה הרבה כדי לשפר את מצב הכבישים. 

אדרבה, בתקופת רגב הואט קצב סלילת הכבישים באופן חד. לפי סדרת "המבצר" בזמן ישראל, ב-2022, תחת שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי, הושבחו 1,340 קילומטרים של כבישים ונסללו 157 קילומטרים חדשים. ואילו ב-2023, בשנתה הראשונה של רגב בתפקיד, נסללו 60 קילומטרים חדשים בלבד והושבחו 219.

בסוף 2023 הציג נגיד בנק ישראל אמיר ירון נתונים שלפיהם קצב ההשקעה בתשתיות הכבישים אינו עומד בקצב הגידול במספר כלי הרכב. בשנה הראשונה של רגב ירדה סלילת הכבישים החדשים ביותר מ-60%, וההשבחה ירדה בכ-84%, לעומת השנה האחרונה של מיכאלי.

Traffic jams on Ayalon highway, on the eve of the Jewish holiday of Passover, April 12, 2025. Photo by Yehoshua Yosef/Flash90 *** Local Caption *** תל אביב<br />איילון<br />פקק<br />פקקים<br />ערב חג<br />רכבים<br />מכוניות

גם הפתרונות ארוכי הטווח נבלמו. רגב התנגדה לתוכנית המטרו בגוש דן, שמומחי תחבורה הגדירו כתשתית קריטית להקלה על עומסי התנועה לטווח ארוך. מייד עם כניסתה לתפקיד ביטלה בפועל את האכיפה בנתיב התחבורה הציבורית בכביש החוף, והחליטה שהנתיב בכביש 1 יהפוך לנתיב רב-תפוסה.

נתיבים שנועדו לתת עדיפות לאוטובוסים נפתחו לרכבים פרטיים – ופגעו דווקא בתחבורה הציבורית.

מי מנהל את משרד התחבורה?

עם כניסתה של רגב לתפקיד עזבו את המשרד גורמים מקצועיים רבים, ובמקומם מונו מקורבים. בתחילת כהונתה פסלה ועדת המינויים את מועמדותו של משה בן זקן, מקורבה של רגב, לתפקיד מנכ"ל המשרד. אבל רגב נאבקה על המינוי, ובן זקן מונה לבסוף למנכ"ל.

לתפקיד סגן המנכ"ל ביקשה רגב למנות את שמעון סויסה, חבר ליכוד ויועץ בלשכתה, שעמד בראש מועצה מקומית קטנה. גורם בנציבות התראיין ל"כלכליסט" ואמר על סויסה כי "יש הבדל גדול בין ניסיון ניהולי ברשות מקומית קטנה לבין אחריות על הענף המאתגר ביותר בישראל".

השרה מירי רגב חוגגת עם תומכים לצד משה בן זקן לאחר פרסום תוצאות מדגמי הבחירות לכנסת, במטה המפלגה בתל אביב, 2 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במקביל נותרו גופים מרכזיים בלי הנהלה קבועה. מאז 2024  פעלה רשות שדות התעופה כשנה וחצי בלי מנכ"ל קבוע, וחברת נת"ע (נתיבי תעבורה עירוניים) כ-15 חודשים. הרלב"ד פעלה תשעה חודשים בלי מנכ"ל. רשות המטרו פעלה בלי מנכ"ל קבוע מאז נובמבר 2021.

במאי 2024 חשף תחקיר של תוכנית "המקור" בערוץ 13 את מה שכונה "שיטת הרמזור". לפי הפרסום, לשכת השרה קבעה את סדר העדיפויות התקציבי לרשויות המקומיות לפי נכונות ראשיהן לסייע לה בפריימריז בליכוד. ראשי רשויות שסווגו "יהלומים" קיבלו עדיפות.

בעקבות התחקיר נפתחה חקירה, אבל לפי דיווח בכאן העבירה המשטרה את התיק לפרקליטות בהמלצה לסגור אותו – בלי שרגב נחקרה. לפי דיווח ב-ynet, במהלך שמונה חודשי החקירה רגב לא זומנה כלל.

בכמה התייקרו תעריפי התחבורה הציבורית?

הנוסעים בתחבורה הציבורית בעידן רגב משלמים יותר ומקבלים פחות. מחיר הנסיעה באוטובוס עלה ב-50% בתוך שנה וחצי: נסיעה עירונית עלתה מ-6 ל-9 שקלים בינואר 2026.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

במקביל, בגלל מחסור חמור בנהגים, נוסעים ממתינים עד 40 דקות לאוטובוסים שמופיעים באפליקציות – ולא מגיעים.

הרפורמה המבנית שהייתה אמורה לתקן את המצב לא קודמה. חוק הרשויות המטרופוליניות נועד להעביר את ניהול התחבורה הציבורית ממשרד התחבורה לרשויות אזוריות, כמו בערים הגדולות בעולם. כבר בפברואר 2023 הודיעה רגב כי "לא בשלה העת להעביר לרשויות מקומיות סמכויות נרחבות בתחום התחבורה הציבורית".

החוק תקוע כבר יותר משנה וחצי בגלל מאבק בין רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על זהות הוועדה שתדון בו. רגב דרשה להעביר אותו לוועדת הכלכלה. לפי ynet, אחת הסיבות להתנגדותה היא שהחוק מעביר סמכויות ממשרדה. השרה שאחראית על התחבורה הציבורית עיכבה את הרפורמה שנועדה לשפר אותה – משום שהרפורמה מצמצמת את כוחה.

אירועים חגיגיים של המגזר החרדי קיבלו דווקא שירות מצוין. לפי דיווח בזמן ישראל, במרץ 2024, לקראת חתונת נכדו של האדמו"ר מגור, נפגש מוטי בבצ'יק, עוזרו של השר יצחק גולדקנופף, עם מנכ"ל משרד התחבורה. בבצ'יק ביקש לתגבר את האוטובוסים מהערים החרדיות, והמשרד נעתר. באוקטובר 2025 תוגברה התחבורה הציבורית ל"עצרת המיליון" של החרדים נגד הגיוס.

.אלפי חרדים בעצרת במאה שערים נגד גיוס חרדי לצה"ל, יוני 2024 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

באוגוסט 2025 גרמה פגיעה ברכבת משא לעיכובים של עשרות דקות ברשת הרכבות. אתר הרכבת והאפליקציה קרסו, ועשרות אלפי נוסעים נתקעו. הנזק הוערך בעשרות מיליוני שקלים. לפי זמן ישראל, באותה עת עסקה רגב בדיון על הסעת מתפללים לאומן לקראת ראש השנה.

רפורמת "צדק תחבורתי" שהשרה רגב הנהיגה מייד עם כניסתה לתפקידה, נועדה להעניק הנחות לנסיעות בתחב"צ לצעירים, קשישים, חיילים משוחררים ועניים. אבל היא מיועדת רק לנוסעים בעלי מנוי חודשי קבוע, ואילו רוב האוכלוסיות הזקוקות להנחות זקוקות לאפשרות להנחה על נסיעות חד-פעמיות. התוצאה היא שרק כ-400 אלף מתוך כ-2.8 מיליון  הזכאים להטבות במסגרת הרפורמה – כ-14% – מימשו אותן. השאר, כמו כולם, משלמים תעריפים גבוהים בהרבה.

באורח פלא, הרפורמה תוכננה כך שחלק ניכר מאלה שכן משתמשים בה הם חרדים. באזורים מסוימים, ההנחה חושבה באופן שמעניק אותה רק לשכונות ואפילו לרחובות חרדיים ולא לתושבי השכונות והרחובות החילוניים הסמוכים.

כך, למשל, ניתנה בירושלים הנחה לתושבי השכונות החרדיות בית וגן והר נוף, וכך גם לתושבי רחובות חרדיים בתוך שכונת קריית יובל, ואילו שכונת פת המסורתית ורחוב אורוגוואי החילוני בקריית יובל לא נכללו בה. 

מירי רגב נוסעת ברכבת הקלה של גוש דן, 18 באוגוסט 2023

למה יש כל הזמן עיכובים ברכבות?

רכבת ישראל עומדת פחות בזמנים, מפסידה יותר כסף, ופועלת בלי מנכ"ל קבוע. מניתוח באתר "ביזפורטל" של נתוני רכבת ישראל, ברבעון השלישי של 2025 ירד שיעור הדיוק של הרכבות ל-91.6%, לעומת 96.4% ברבעון המקביל ב-2024.

באותו רבעון הפסידה החברה 34.5 מיליון שקל – כמעט פי שניים מ-18.9 מיליון שקל שנה קודם. מספר הנסיעות עלה ב-12% והגיע באוקטובר 2025 לכ-298 אלף נסיעות ביום, אבל התשתית לא התפתחה בהתאם.

בתקלה חמורה באוגוסט 2025 פגעה רכבת משא בכבלי החשמל בתשתית החשמול. אחרי הפגיעה הראשונה בצומת גנות, הרכבת נעצרה לשעתיים לבדיקה. למרות הנזק, גורמים בכירים לחצו לאשר את המשך נסיעתה. נהג הרכבת הוחלף והיא המשיכה בדרכה, ואז פגעה בכבלי החשמל שנית באזור חדרה וגרמה לנזק כפול ומכופל. התאונה שיבשה את לוח הזמנים של מאות אלפי נוסעים.

גם פרויקט חשמול הרכבת, שהיה אמור להסתיים עד 2019, עדיין לא הושלם: רק כ-70% מהקווים חושמלו, והסיום נדחה ל-2026–2027. לפי דוח פנימי שהוכן למנכ"ל הרכבת ופורסם ב-ynet, ההנהלה הקודמת דחתה את העבודות תוך התעלמות מבעיות בטיחות, ובהמשך נדרשה עבודה כפולה.

תחנת רכבת נמל התעופה בן גוריון, יוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ההנהלה נקלעה לטלטלה מהחודשים הראשונים. במרץ 2023 החליט יו"ר הדירקטוריון משה שמעוני, שמונה בידי רגב, לפעול לפיטורי המנכ"ל מיכאל מייקסנר. לפי דיווח בחדשות 12, גורמים בענף העריכו שמייקסנר היה מנכ"ל טוב שקידם את הרכבת.

ביולי השנה מינתה רגב ליו"ר הרכבת את אבנר פלור, מקורב שעבד לצידה במשרד שנים רבות, אחרי שהחברה פעלה כשנה בלי יו"ר קבוע. TheMarker תיאר את המינוי כחלק מ"בליץ מינויים לפני הבחירות".

כיצד הפך מחבל מעומאן לטייס משנה בטיסה לישראל?

רשות התעופה האזרחית, שכפופה למשרד התחבורה, מעניקה לחברות התעופה הזרות היתרי הפעלה וקובעת את התנאים לפעילותן בישראל. אחד התנאים – שרק טייסים ממדינות שמקיימות יחסים עם ישראל ינחתו בה – לא נאכף.

עשרות טייסים עומאניים נחתו בישראל בשנים האחרונות בטיסות של "פליי דובאי", לצד יותר מאלף טייסים ממדינות אחרות שאין לישראל יחסים עימן, כולל סוריה ולבנון שנחתו בארץ. אף גוף ביטחוני ישראלי לא בדק בפועל את אנשי הצוות של החברות הזרות.

יניב חיון, שהשתלט על החשוד בטרור בטיסת פליי דובאי FZ1073, מגיע לנמל התעופה בן גוריון ליד תל אביב. 30 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המחדל נחשף בפיגוע וניסיון החטיפה במטוס "פליי דובאי" בדרכו לישראל, בסוף ספטמבר. ראש הממשלה נתניהו הודה בריאיון ל"פוקס ניוז" שהייתה "פרצה" בפיקוח. לפי ynet, משרד התחבורה לא שלף במשך שנתיים את רשימות הנוסעים ואנשי הצוות מהמאגר המרכזי, אף שהיה מוסמך לכך. רשימת הצוות, ובה שם הטייס העומאני, הייתה זמינה בישראל עוד לפני ההמראה.

במשרד הסבירו: "אנחנו לא גוף מודיעיני שבודק רקע מודיעיני של אנשים זרים". השרה רגב גלגלה את האחריות למוסד.

האזהרות הגיעו מראש. לפי דיווח ב"הארץ", המטה לביטחון לאומי התריע כבר בשנה שעברה שמשרד התחבורה אינו ממלא את אחריותו בבדיקת הטיסות הזרות. לפי דיווח ב"וואלה", ב-2021 החליטה הממשלה ששב"כ יצמצם את הפיקוח על טיסות שכר לטיסות "בסיכון גבוה" בלבד, ומשרד התחבורה יקבל על עצמו את השאר. אך עד אמצע 2025 המשרד לא יישם את ההחלטה.

גם המלצת מבקר המדינה מ-2024 לגבש מדיניות כוללת לאבטחת התעופה הזרה לא יושמה. באגף האבטחה של המשרד עובדים כעשרה אנשים במשרה מלאה, מתוך 19 תקנים.

נוסעי טיסת פליי דובאי FZ1073 הולכים עם בני משפחותיהם באולם הנוסעים הנכנסים בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שטיסתם המקורית מדובאי לישראל הוסטה לערב הסעודית בעקבות חשד לפיגוע טרור. 30 בספטמבר 2026 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

דני שניאור, שהקים את אגף האבטחה במשרד התחבורה, התראיין ל"חדשות 12" והגדיר את המצב ככשל מערכתי חמור עם השלכות עצומות. לדבריו, תיקון הפרצה יימשך שבועות, משום שיש לבדוק עשרות חברות תעופה ועשרות אלפי טייסים. ישראלים טסו במשך שנים במטוסים שצוותיהם לא נבדקו, בזמן שהגוף שהעניק לחברות את ההיתרים לא אכף את התנאים שקבע בעצמו.

למה הטיסות לחו"ל כל כך יקרות?

לפי דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על התקופה שבין אוקטובר 2023 למרץ 2025, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא הכינו מסגרת לפיקוח על מחירי הטיסות בזמן חירום ממושך.

כשחברות התעופה הזרות עזבו, נשלט השוק בידי שלוש חברות ישראליות, והמחירים זינקו. השרים לא הפעילו את סמכותם לפקח על המחירים בחירום. "מניית הזהב" של המדינה באל על התבררה ככלי חסר רלוונטיות.

אבל השרה רגב דווקא טסה הרבה לחו"ל לאורך כהונתה היא שהתה יותר מ-100 ימים ב-14 נסיעות לחו"ל. ynet דיווח כי עלות טיסות השרה ב-2025 לבדה הגיעה לכ-1.6 מיליון שקל. לפי זמן ישראל, בעת שהותה בהונגריה ניסתה רגב לארגן לעצמה ביקור פרטי באוסטריה, תוך עימות עם מאבטחיה.

ביוני 2025, כשחברות התעופה הזרות עדיין לא חזרו לנתב"ג, פרסמה רגב סרטון שבו אמרה: "אני דוגמה טובה לכך שיש טיסות". באותו חודש, כשאלפי ישראלים נתקעו בחו"ל בזמן המלחמה באיראן, אמרה להם: "אין מה להילחץ, אתם נמצאים בחו"ל, תיהנו". 

טבלת מאזן: משרד התחבורה במבט אחד

שאלות העולות מן הנושא

מהן הרשויות המטרופוליניות לתחבורה?

אלה גופים אזוריים שאמורים לנהל את התחבורה הציבורית במטרופולינים במקום משרד התחבורה, כמו בערים הגדולות בעולם. החוק להקמתן תקוע, בין היתר בגלל התנגדות שרת התחבורה להעברת הסמכויות ממשרדה.

מי אחראי לפיקוח על חברות התעופה הזרות?

רשות התעופה האזרחית, הכפופה למשרד התחבורה, מעניקה לחברות הזרות היתרי הפעלה וקובעת את תנאיהן. מאז 2021 אמור המשרד גם לבדוק את הצוותים בטיסות השכר, אבל לפי דיווח ב-ynet הוא לא שלף את רשימות הצוות במשך שנתיים.

מה הייתה "שיטת הרמזור"?

לפי תחקיר "המקור" בערוץ 13 ממאי 2024, לשכת השרה דירגה ראשי רשויות לפי נכונותם לסייע לה בפריימריז, וקבעה לפי הדירוג את סדר העדיפויות התקציבי. המשטרה המליצה לסגור את התיק, ורגב לא נחקרה.

למה זינקו מחירי הטיסות במלחמה?

כשחברות התעופה הזרות עזבו, נשלט השוק בידי שלוש חברות ישראליות. השרים לא הפעילו את סמכותם לפקח על המחירים בחירום.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית