נבחרת הדירקטורים - כך משתלטת הממשלה על מכרה הזהב של הג'ובים

הממשלה בראשות בנימין נתניהו מנסה לבטל את נבחרת הדירקטורים ולתת לשרים שליטה ישירה במינויים בחברות הממשלתיות. לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות, 312 מתוך 716 מקומות בדירקטוריונים ממשלתיים ריקים כיום. מבקר המדינה קבע שהאחריות לכשל מוטלת על השרים. הצעת חוק שהקואליציה מקדמת נועדה להפוך את הכשל לשיטה.

מה תפקיד הדירקטור, ולמה הוא חשוב?

הדירקטוריון בחברה מכוון את החברה ומפקח על ההנהלה. לפי דף ההסבר באתר רשות החברות הממשלתיות, לדירקטוריון שני תפקידים עיקריים: "קביעת המדיניות של החברה" ו"פיקוח על ביצוע תפקידי המנכ"ל". הדירקטוריון גם ממנה את המנכ"ל ומדיח אותו.

בחברה פרטית הדירקטוריון מייצג את האינטרסים של הבעלים. בחברה ממשלתית הבעלים הם הציבור, והדירקטור הוא נציג הציבור מול ההנהלה. הדירקטוריון מאשר את הדוחות הכספיים. הדירקטורים החיצוניים מרכיבים את ועדת הביקורת ואת ועדת התגמולים, הקובעת את שכר הבכירים.

החוק מטיל על הדירקטור חובת אמונים נוקשה כלפי החברה (ולא כלפי השר). כמו כן מוטלת עליו אחריות כלפי צדדים שלישיים, ובהם נושים, משקיעים, רגולטורים ועוד. מן התפקיד נובע האפיון של הדירקטור: עליו להחזיק בידע ובניסיון רלוונטיים שיאפשרו לו להפעיל שיקול דעת עצמאי.

כשהכיסאות בדירקטוריון ריקים, הבקרה נעלמת. מבקר המדינה מצא ב-2024 ש-28 חברות ממשלתיות פעלו בלי יו"ר דירקטוריון, ובחלק מהחברות "החלטות עשויות להתקבל בידי דירקטור אחד בלבד".

בחלק מהחברות מתעכבות החלטות קריטיות בגלל היעדר מניין חוקי. נתונים כספיים שפורסמו נשענו בחלקם על טיוטות "מבלי שנבחנו ואושרו על ידי דירקטוריון החברה".

דוכן התעשייה האווירית בסלון האווירי בפריז, צרפת (ארכיון) (צילום: AP Photo/Jacques Brinon)

מה הבעיה כיום בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות?

דוח מבקר המדינה מינואר 2024 מצא ש-270 מתוך 620 מקומות הדירקטורים שהמדינה אמורה למנות היו ריקים – כ-44%. ב-21 מתוך 71 חברות לא היה מניין חוקי לקבלת החלטות.

המבקר קבע במפורש: "האחריות לכשל מוטלת על השרים". השרים נמנעו מלחתום על מינויים מתוך רשימות המועמדים הכשירים שרשות החברות הגישה להם. לפי נתוני רשות החברות מאוגוסט 2026, התמונה לא השתנתה: 312 מתוך 716 מקומות ריקים ב-88 חברות.

מדוע קבע המבקר כי מדובר בכשל? משום שדירקטוריון שאינו מאויש כנדרש בחוק או בתקנון החברה עלול להיות חסום מלקבל ולאשר החלטות חשובות שאישורן מחייב מניין חוקי שאין ביכולתו להשיג בהרכבו הקיים.

חברה גדולה וחשובה שבדירקטוריון שלה מתרחש כשל חמור היא התעשייה האווירית. היו"ר הקודם של החברה, השר לשעבר אמיר פרץ, סיים את כהונתו בנובמבר 2024, ומאז נפתח מאבק בין שני שרי ליכוד על השליטה בחברה: השר דודי אמסלם דרש למנות ליו"ר תע"א את גלעד ארדן, השר לשעבר מהליכוד; ואילו שר הביטחון ישראל כ"ץ חסם את המינוי. לפי דיווח ב"כלכליסט", כ"ץ חשש שארדן יתחזק במרכז הליכוד לקראת מרוץ עתידי על ראשות המפלגה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת המליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בהמשך הציג כ"ץ את השר לשעבר סילבן שלום כ"מועמד היחיד" ליו"ר תע"א. ב-2015 טענו מספר נשים שעבדו תחת שלום במשרדי ממשלה כי הוא הטריד אותן מינית, ושלום פרש באותה שנה מהממשלה ומהכנסת. תלונה נגדו נבדקה במשטרה, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, סגר את התיק בשל התיישנות. בינואר השנה ביקש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מוועדת המינויים שלא לאשר את מינויו, ושלום פרש מהמועמדות במרץ.

במאי 2026 מונה מנכ"ל תע"א בועז לוי גם ליו"ר החברה, לאחר שנה וחצי בלי יו"ר קבוע.

האם היעדר הדירקטורים פגע בייצור טילי החץ?

בספטמבר 2025 חשף עמרי מניב בחדשות 12 שבלי יו"ר ודירקטורים חיצוניים התעשייה האווירית לא יכלה לאשר שתי עסקאות גדולות: עסקה מסווגת ועסקה לייצור סדרתי של טילי חץ. באותה תקופה דיווח "וול סטריט ג'ורנל" שמלאי טילי החץ הולך ואוזל בזמן שהמדינה שקועה במלחמות.

בתחקיר המשך מאפריל השנה דיווח מניב שבגלל היעדר יו"ר ודירקטורים חיצוניים (דח"צים) החברה לא יכלה לאשר עסקאות למכירת טילי חץ, כולל לצה"ל. יום לפני הפרסום הראשון עתרה התעשייה האווירית עצמה לבג"ץ נגד בעליה, המדינה. לפי העתירה, "בהיעדר דח"צים החברה לא יכולה לכנס את הוועדות הסטטוטוריות" שלה, ובהן ועדת הביקורת.

שיגור טיל מיירט ממערכת ההגנה האווירית חץ במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן ביוני 2025 (צילום: משרד הביטחון)

החברה גם לא פרסמה במועד את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2025, ורשות ניירות ערך הודיעה על כוונה לקנוס אותה. קודם לכן כבר הטילה הרשות קנס של 1.5 מיליון שקל בגלל היעדר יו"ר.

התעשייה האווירית מסרה בתגובה ש"העובדה שלא היו דח"צים לא עצרה כלל את הייצור הסדרתי" (של החץ). השר כ"ץ מסר לחדשות 12 בתגובה ש"היעדר יו"ר לתעשייה האווירית והרכב הדירקטוריון לא השפיעו על האצת ייצור החץ". אבל בעתירה לבג"ץ טענה החברה עצמה שהמצב עלול לפגוע בביטחון המדינה.

מהי נבחרת הדירקטורים?

נבחרת הדירקטורים היא מאגר של מועמדים שעברו מיון מקצועי. היא הוקמה ב-2013 בידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד, וראש רשות החברות הממשלתיות דאז, אורי יוגב, בהמשך להמלצת מבקר המדינה. זאת, כדי להבטיח שהדירקטורים שייבחרו יהיו בעלי כישורים מתאימים. במאגר הנבחרת רשומים כ-1,200 מועמדים לתפקידי דירקטורים.

המועמדים נדרשים לתואר אקדמי רלוונטי, לניסיון ניהולי משמעותי ולעבר נקי מאישומים בפלילים, וכן להיעדר זיקה פוליטית לשר הממונה. לפי הנוהל, על השר לבחור דירקטור מתוך המאגר, וועדת הבדיקה למינויים, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, בודקת את המינוי.

יאיר לפיד בזמן ששימש כשר האוצר (צילום: גילי יערי)

ב-2020 ניסתה הממשלה לבטל את נבחרת הדירקטורים, אך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, דינה זילבר, בלמה את המהלך. ועדה בראשות ראשת רשות החברות מיכל רוזנבאום המליצה להרחיב את המאגר, אך אמסלם ביטל את המלצותיה ביוני 2023. רוזנבאום התפטרה לאחר עימותים עם אמסלם.

בפברואר 2025 המליצה ועדה שמינה אמסלם, בראשות פרופ' אסף מידני, לבטל את נבחרת הדירקטורים כולה. יוגב הזהיר: "יישום המלצות הוועדה יביא להחזרת תרבות הג'ובים בחברות הממשלתיות".

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) הגיש הצעת חוק, שלפי דיווחים תואמה עם השר אמסלם, הכוללת חמישה שינויים מרכזיים במינוי הדירקטורים:

1. ביטול נבחרת הדירקטורים: לפי ההצעה, השר ימנה דירקטורים בלי הליך תחרותי.
2. "בקיאות חברתית": השר יוכל למנות כל אדם מעל גיל 25 שמייצג את ציבור הלקוחות של החברה. כל אזרח הוא לקוח של חברה ממשלתית כלשהי. לפי ההצעה, דירקטוריון של חברת החשמל או של מקורות יכול להיות מורכב מאנשים חסרי כל השכלה רלוונטית.
3. צינון קצר: פעיל במרכז הליכוד יוכל להתמנות חצי שנה אחרי שסיים את חברותו בגוף הבוחר. האיסור יחול רק על זיקה אישית לשר הממנה.
4. מינוי יו"ר: השר ימנה את יו"ר הדירקטוריון. היום הדירקטורים בוחרים את היו"ר מתוכם.
5. ועדת הבדיקה: היום הוועדה בודקת את כשירות המועמדים. לפי ההצעה, השר יבחר את חברי הוועדה הציבוריים מרשימה של עשרה שהשר עצמו קבע, ויו"ר הוועדה יהפוך ליועץ בלבד.

ח"כ אביחי בוארון בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בדצמבר 2025, ברוב של 46 מול 35. מאז, היא נמצאת בדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, קבע בחוות דעתו שההצעה "פוגעת בציבור והופכת את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים". הביקורת של היועצים המשפטיים וכן מאבק של האופוזיציה בוועדה מעכבים את קידום החוק.

הצעת החוק של בוארון היא חלק מחבילה שנועדה להשתלט על מכרה הזהב של הג'ובים בחברות הממשלתיות. "חוק הג'ובים" של ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) מאפשר מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות; היועצת המשפטית לממשלה קבעה שההצעה "פוגעת באופן קשה בטוהר המידות". גם החוק הזה עבר בקריאה טרומית בדצמבר אשתקד ומאז נמצא בדיונים בוועדה.

הצעת חוק נוספת של ח"כ אושר שקלים (גם הוא מהליכוד), תיקון חוק שירות המדינה, נועדה לאפשר לממשלה למנות בכירים בשירות המדינה בלי המלצה של ועדה מייעצת. ההצעה עברה בקריאה טרומית ביוני השנה, זמן קצר לפני שהכנסת יצאה לפגרה. 

השאלה אם ההצעות הללו יעברו ויאפשרו לממשלה להשתלט על מפעל הג'ובים תלויה ישירות בתוצאת הבחירות: אם הקואליציה הנוכחית תנצח בבחירות היא תעביר אותן בכנסת הבאה, כמעט בוודאות. 

ח"כ ניסים ואטורי בדיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בירושלים. 11 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמה מינויים פוליטיים עשתה הממשלה בדירקטוריונים?

לפי נתונים שהתנועה לחופש המידע השיגה וחדשות 12 פרסמו באוקטובר 2025, ועדת דותן מצאה זיקה פוליטית אצל 38 מועמדים לדירקטוריונים בין 2022 לספטמבר 2025. הוועדה אישרה 27 מהם ודחתה 11.

בשנה אחת של הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט נמצאו שישה מועמדים בעלי זיקה פוליטית. בשנתיים ותשעה חודשים של ממשלת נתניהו נמצאו 32 – קצב כפול בערך. רוב המינויים נעשו בזמן המלחמה.

על סמך מה אושרו המינויים? החוק מתיר למנות אדם בעל זיקה פוליטית לשר רק "אם הוכיח קיומם של כישורים מיוחדים". ועדת דותן אישרה את 27 המועמדים על בסיס החריג הזה.

לדוגמה: דוד בר יוסף, חבר מרכז הליכוד, הוצע בתוך פחות משנתיים לארבעה גופים ממשלתיים בהצעת חמישה שרים, ואושר רק לדירקטוריון פארק אריאל שרון. איריס שחר, אשתו של חבר מרכז הליכוד דוד שחר, נדחתה מחברות בדירקטוריון חברת הדואר ב-2023 ואושרה ב-2024 לחברה הלאומית לאספקת פחם.

סניף דואר בשכונת הדר יוסף בתל אביב, 31 באוקטובר 2021 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

כמה עולים המינויים הפוליטיים בחברות ציבוריות למדינה?

אין בישראל מחקר עדכני שמכמת את עלות המינויים הפוליטיים. יוגב העריך בריאיון ל"כלכליסט" בדצמבר 2022 שמינויים פוליטיים עלולים לעלות כחמישה מיליארד שקל בשנה.

החוקרות אנה מנוצי, מריה גוטיירז אורטיאגה ודווידה ונוני מאוניברסיטת "דלג'י סטודי" בטורינו, איטליה, בדקו מינויים ב-114 חברות תשתית ציבוריות בין 1994 ל-2004. לפי המחקר, שפורסם ב-2012, דירקטורים בעלי קשרים פוליטיים הגדילו בצורה ניכרת את מספר העובדים בחברות והורידו את התשואה של הגופים הציבוריים על התקציב שהושקע בהן.

שאלות העולות מן הנושא

אמסלם טוען שהמינויים בחברות ממשלתיות מקפחים את הפריפריה. זה נכון?

אמסלם טוען ש"נבחרת הדירקטורים מקפחת את הפריפריה". לדבריו, הוא רוצה בדירקטוריון חברת החשמל "אבא שמתקשה לשלם את חשבון החשמל". בריאיון אחר אמר: "נגמרו הימים שבהם יהיה בחברות רק דירקטור אחד מדימונה".

הטענה ראויה לדיון. עם זאת, הניסיון במינויים שמקדמים אמסלם ושרים אחרים מהליכוד מראה כי מדובר לרוב בחברי מרכז הליכוד ובמקורבים לפוליטיקאים. מחקרים הראו שרוב חברי המרכז אינם אנשים עניים וחלק ניכר מהם אף עשירים מאוד.

חיים כץ במרכז הליכוד, 12 בינואר 2025

כך או כך, ועדת רוזנבאום כבר הציעה פתרון: להרחיב את המאגר. אבל אמסלם ביטל את ההמלצה, ובמקום זאת, הצעת החוק מבטלת את הסינון המקצועי כולו. 

מה צפוי לנבחרת הדירקטורים אחרי הבחירות?

חבילת תיקוני החוק שהגישו הח"כים בוארון, ואטורי ושקלים לשינוי מינוי הדירקטורים באופן שיאפשר מינויים פוליטיים ("חוקי הג'ובים") עברה רק קריאה טרומית, והכנסת התפזרה לפני שהן הגיעו לקריאה ראשונה. ניתן להעריך שאם גוש נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הצעת החוק צפויה לעבור.

האם כל מינוי של פעיל פוליטי הוא שחיתות?

לא. פעיל פוליטי יכול להיות מקצועי ומוכשר ולהתמנות לתפקידים רבים. החוק הקיים פוסל זיקה פוליטית של דירקטור בחברה ממשלתית לשר הממונה עליה, כדי שהשר לא יחלק משרות בתמורה לתמיכה, וכן מינויים של מועמדים ללא כישורים מתאימים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.