תלוי מה מודדים. אם מודדים עוני אובייקטיבי או עוני סובייקטיבי. מדד חוסר השיוויון כמעט ואינו מעניין. כשכולם עניים אין חוסר שיוויון אך רע לכולם. המדד האמיתי הוא אכן מדד כל הקניה, אבל בישראל יש שני גורמים משבשים: דיור ורכב.

הנה גם אתה עושה מה ששנוא עליך לאחרים. מה זו ההכללה הזו? האם לדעתך מותר לעשות באיזה מקום בעולם שטח שהוא יודן-ריין? האם אסור להגיד שלא רוצים שבצפת או עפולה יגורו ערבים אבל מותר להגיד שלא רוצים שבאום אל פחם יגורו יהודים?
אף אחד לא צריך לעשות דווקא. כל אחד יכול לגור היכן שהוא רוצה במדינה דמוקרטית.

אני מאלה שרוצים: שלום תמורת שלום. הצד המפסיד במלחמה אינו יכול לדרוש דבר פרט לשלום. כן, אני מאד רוצה שלום. אני מוכן להסתכן עבור שלום. אבל שלום עושים עם אוייבים בתנאי שגם הם רוצים שלום. אם הצד השני רוצה משהו עבור השלום אז לעולם לא תוכל להשביע את רעבונו. תתן ירושלים, פליטים וכן הלאה ותקבל דרישה לאשדוד ואשקלון. היינו בסרט הזה כל כך הרבה פעמים.

טובת הכלל, בעיני הכותב, היא מה שהוא חושב שזה טובת הכלל ולא ומה שרוב הציבור חושב שהוא טובת הכלל.
מדינת ישראל מעולם לא היתה סוציאל דמוקרטית כפי שהוא טוען. מעולם לא היתה חלוקת מיסים שיוויונית. מעולם לא נבנו בפריפריה בתי חולים כמו בגוש דן. מעולם לא נסללו כבישים בפריפריה כמו במרכז. נתב"ג לא נבנה בנגב. השקר הזה כאילו מפא"י דאגה לחלשים הוא כל כך מופרך משום שקל לראות את הפריחה הכלכלית הישראלית לאחר 1977 לעומת השנים שלפני כן.
הקפיטליזם החזירי הביא פריחה כלכלית לדימונה הרבה יותר מסוציאל דמוקרטים של מפא"י.

משעשע הרעיון שאינך יודע אם יש מילת אמת אחת בסרט ובכלל לא צפית בו אך אתה קובע שהקרנתו חשובה לבירור האמת.
פחות משעשעת הטענה שאנחנו מבצעים רצח עם. אנחנו נלחמים כבר שלוש שנים ויש לנו כוח עדיף עשרות מונים. לו רצינו לעשות רצח עם לא היו נהרגים 'רק' שבעים אלף פלסטינאים. לא אנחנו ממקמים את מפקדות חמאס בגני ילדים. לא אנחנו שמים את המנהרות שלהם מתחת לבתי חולים. לך קצת למלחמות אחרות ותראה מה קורה כשנלחמים באוייב מחופר בשטח מאוכלס.
ובכל זאת, אני בעד הקרנת הסרט בבחינת תוד"א. זה מה שאנחנו צריכים להתמודד מולו והתעלמות ממנו לא תועיל.

מצביעי הימין פשוט לא חושבים שיש סיכוי להסדר מדיני שיניב ביטחון ועל כן כל הדיבורים משמאל על לתת עוד לפלסטינאים כי אם רק נוותר עוד קצת יהיה טוב נראים להם הזיה מוחלטת. מצביעי הימין בפריפריה זוכרים היטב את הסוציאליזם המערכניקי בו הם היו נתמכי רווחה ולא רוצים לחזור לשם, אבל זו לא הסיבה להצבעות.
מצביעי הימין זוכרים מי היה בעד כניעה לחמאס במהלך המלחמה ומי הפגין נגד הממשלה ומי טען שלוחמי צה"ל הורגים ילדים כתחביב.

אני מקווה שכרופא היית יותר בקי בעובדות ויותר מבין על מה אתה מדבר. חיילים חרדים לא מבקשים לכפות על הצבא את אורח חייהם אלא מבקשים לשמר בעצמם את אורח חייהם. אני לא חרדי ושירתתי ואני משרת במילואים בנוכחות חיילות. כלומר, החיילים החרדים כעולם לא כפו עלי כלום הם רק רוצים שלא יכפו עליהם. כנ"ל בהפרדה באקדמיה. זה לא שהם רוצים לכפות עליך ללמוד וללמד בהפרדה אלא רוצים את האפשרות ללמוד בהפרדה.
החיילים שסירבו להכנס לנמר עם פרמדיקית לא היו חרדים ולא מיחידה חרדים אלא הסדרניקים מגבעתי.
הידע התורני שלך זהה לידע שלי ברפואה. חבל שאתה מצטט מקורות חלקיים.
בשמירת שבת ההרחקות רבות מאד. אסור לרכוב על סוס שמא יקטוף ענף בכדי שיהיה לו שוט. חלק ניכר מאיסורי שבת הם הרחקות מאיסור אחר, המהותי.
מעניין מה היית אומר אם מישהו היה כותב מאמר כזה בנושאי רפואי תוך הפגנת בורות כל כך בוטה.
תתמקד במה שאתה מבין בו ויודע אותו.

יובל יועז כנראה לא למד משפטים. סמכות לחוד והפעלתה בחוסר סבירות לחוד. כל תלמיד משפטים יודע שעתירה העשויה להשפיע על מישהו אחר הרי שאותו אחר חייב להיות צד לעתירה. אם יש משהו היסטרי דחוף אז ניתן לתת צו על לתיקון העתירה ולצירופו של אותו צד.
הבעיה אינה ההחלטה. הבעיה היתה התנהלות שגויה של השופטים ביחס לצירופו של קרעי.
לטענתו של יובל יועז הרי שנציב התלונות על השופטים לעולם לא יוכל לטפל בתלונה כנגד שופט עליון. למעשה גם כנגד כל שופט אחד שהרי הוא אינו ערכאת ערעור.

גם אני בעד איזונים ובלמים. מכאן מתחיל הדיון אך לא נגמר. ראשית, בשום חוק יסוד לא נאמר שדווקא בג"ץ הוא המוסמך לבטל חוק. שנית, בשום חוק יסוד לא נאמר שניתן לבצע תקיפה ישירה של החוק. שלישית, במסגרת הצעות חוקי היסוד עלתה הצעה לתת לבג"ץ סמכות לביטול חוקים והסעיף המוצע נמחק מהחוק הסופי. גם לכך יש לתת משקל.
האם אני רוצה לחיות בדיקטטורה פרלמנטרית? לא ולא. אני מקבל את הרעיון שיש להגביל את כוחו של המחוקק ושל הממשלה.
אבל במקביל חייבת להיות הסמכה מפורשת לכזה דבר. מהם התנאים? האם ברוב מיקרי של שני שופטים מול אחד יתבטל חוק שחוקק על ידי רוב מוחץ בכנסת? האם אין שום מגבלה על כוחו של בג"ץ למעט כבלים שהוא שם על ידיו שלו עצמו? בג"ץ הינו רשות מנהלית וככזו אינה רשאית לבצע דבר שהיא לא הוסמכה לבצעו בפירוש. זהו עיקרון מנהלי ידוע ובג"ץ כפוף לו בדיוק כמו פקיד בדואר.