עוד מכחישן 'בלי להשוות'. אם אנחנו עושים 'טיהור אתני' כבר 58 שנה, איך האוכלוסיה האתנית המטוהרת רק גדלה וגדלה? אולי לדעתו גם 5% הרוצחים הפולנים ו 95% עוצמי העיניים רק גרמו לאוכלוסיית יהודי פולין לגדול ולגדול? כמובן, בלי להשוות.
תתבייש.
ביחס לפורעים היהודים, לדעתי יש לנהוג בהם בדיוק כמו בכל מחבל. אם הם מסכנים חיים מיידית אז צריך לירות בהם מיידית ללא התרעה בכלל. אם הם מסלימים אירוע לכדי סכנת חיים פוטינציאלית אז להתריע לפני הירי ואם הם לא חודלים, לירות בהם. הם מחבלים לכל דבר ועניין.

"ישראל ממשיכה בפעולותיה התוקפניות בעזה ללא הצדקה הגיונית וללא יעדים ממשיים". כאן, בנקודה הזו בדיוק,מצויה במחלוקת בין ישראל לאויביה. היעד הממשי הוא חיסול יכולותיו הצבאיות והשילטוניות של חמאס. חמאס התחייב להעביר את כל הנשק ולפרק את המנהרות. אויבי ישראל רואים בחיסול החמאס פעולה ללא הצדקה הגיונית. ישראל רואה בחיסול אוייב שחרט על דגלו את השמדתה הצדקה בהחלט הגיונית. אמור לי אם אתה בעד חיסול חמאס או נגדו ואומר לךמאם אתה שונא ישראל או לא.

ההנחה הבסיסית שלעליון אסור להתערב כי למחוזי ניה אסור להתערב היא מטופשת בעליל. דבר שני, בדיוק בגלל המחשבה ההזויה שמותר לגדף בלי לתת דין וחשבון כאשר אתה משקר היא הסיבה העיקרית שנכון היה לתת פסק דין כזה.
ההנחה השלישית, שלאיש ציבור לא מגיעה הגנה על שמו הטוב, היא הנחה שניתן היה לטעון ההיפך ממנה בקלות. הרי שמו הטוב של נבחר הציבור הוא התעודה עימה הוא מנסה להבחר בשנית. הרעיון שניתן בשם חופש הביטוי לפגוע ללא כל מחיר באיש ציבור רק בשל היותו איש ציבור אף היא חסרת כל יסוד.
דבר אחרון, הביטוי 'מושחת' אינו גידוף אלא טענה כי אדם פועל בדרך מושחתת. טענה שכזו יש לגבות בעובדות.

לא יאומן שהכותבת ייצגה את מדינת ישראל. בורותה המדהימה הן ביחסי החוץ של ישראל והן ביחסי הפנים מזעזעת.
האם כאשר הפגינו מול ביתו של בגין בטענה שהוא רוצח היתה אחדות בישראל? האם כאשר בן גוריון אפילו לא היה מוכן לקרוא לבגין בשמו, היתה אחדות בישראל? האם כאשר ממשלה עשתה הסכם שקרע חצי עם תוך כדי רכישת חברי כנסת ממפלגת צומת בעבור אתנן תפקידי היתה אחדות בישראל? האם בהתנתקות היתה אחדות בישראל? האם היא עצמה מייצגת אחדות בישראל או את אותה קבוצה שחושבת שיש לה, ורק לה, זכות לקבוע מה יקרה במדינה.
הדבר המזעזע יותר הוא שהמחנה אליו היא משייכת עצמה יצא נגד הקריאה 'ביחד ננצח' את החמאס וכעת היא מתלוננת על פירוד.

קשה להאמין שאיש כל כך רדוד מחזיר בכל כך הרבה תארים. דבר ראשון, בית המשפט העליון קבע – בניגוד לכוונת המחוקק – כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כולל 'שיוויון'. דבר שני, לערבים בישראל יש מלוא השיוויון האזרחי ואפילו אפליה מתקנת בקבלה לעבודה ממשלתית וקבלה לאוניברסיטאות. מה שאין להם זה שיוויון לאומי, כי זו מדינה יהודית מהקמתה.
גם היום, למרות חוק הלאום, יהודי אינו יכול להשתתף במכרז של המדינה לקרקע בעיר ערבית בעוד ערבי רשאי להשתתף במכרזים בערים יהודיות. בחוק הלאום היה ניסיון שטרם צלח לנסות ולהשוות את זכותם של היהודים לזכויות הערבים בהקשר זה.

נקודה מעניינת. מיהו שומר הדמוקרטיה (שילטון העם)? לינקולן תאר נכון את המשטר הדמוקרטי: שלטון של העם, על ידי העם, עבור העם.
נציגי 'העם' הם נבחריו. בדמוקרטיה יש להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב. אין חולק. אבל האם לרוב אין שום זכויות? האם לרוב אין זכות לנסות ולקבוע גם את עתידו שלו? האם שילטון של רשות אחת בלבד, אפילו היא של שופטים, הוא שילטון דמוקרטי?
זהו שילטון אריסטוקרטי של מי שנותנים להמון תחושה כאילו לבחירות יש משמעות. כיום בישראל יש רשות אחת מחליטה ושתי רשויות ממליצות. כל חוק וכל החלטה עוברים לאישור מועצת חכמי המשפט. תרצה המועצה תאשר, לא תרצה לא תאשר. זו מראית עין של דמוקרטיה אך זו אינה דמוקרטיה.

הנה, עכשיו ישראל אשמה בהכחשת שואה. עד היום אף אחד לא העיז לטעון כנגד המספר ששה מיליון וכעת, בגלל המלחמה בעזה, קמו המערערים.
צר לי כב' הפרופסור הנכבד. כבר קדם למכחיש השואה הנוכחי מכחיש שואה אחר. הוא כתב על זה אפילו דוקטורט. מכחישי שואה נוסף השווה בנאום את ישראל לגרמניה הנאצית.
קצת דמגוגיה זה בסדר, אנחנו רגילים. אבל לטעון ששלוש שנים עם מטוסים וטנקים אנחנו עושים רצח עם וכל מה שהצלחנו לעשות זה להרוג כמאה אלף אז אנחנו מאד מאד גרועים ברצח עם.
תתבייש.

רשימה באמת טובה. היא באמת מייצגת גם את בוחריה היטב. מבלי להכנס לויכוחים אידיאולוגיים – ויש – יש להודות שזו רשימה של אנשים שמאמינים במה שהם עושים ועושים זאת בלהט.
יחד עם זאת, יתכן והרשימה הזו דווקא טובה לביבי וחבריו. אצל בנט ואצל אייזנקוט יש התומכים בשינוי פניה דל מערכת המשפט. שלא יהיו מוכנים בשום פנים ואופן להקמת מדינה פלסטינאית או להסדר בלבנון שאינו כולל רצועת ביטחון.