השנה המבורכת של הזיתים עלולה להפוך לאסון סביבתי

בימים האחרונים הבחינו מנהלי מט"ש (מכון טיהור שפכים) כרמיאל שזה קורה: העקר מגיע. הנוזל החומצי, תוצר הלוואי של תהליך הפקת שמן הזית בבתי הבד, התחיל לזרום לעבר המט"ש יחד עם הביוב של יישובי מרכז הגליל.

גורם בתחום המים והביוב המחיש את התחושה בדרך מקורית: "זה כמו ב'משחקי הכס', שהשומרים על החומות פתאום רואים שכל האופק מלא בפראים שעומדים להסתער. אתה רואה את זה בא ואין לך מה לעשות".

מט"ש כרמיאל, כמו עוד כמה מכוני טיהור, מנוהל על ידי חברת בת של מקורות, "מקורות פיתוח וייזום", ומנכ"ל החברה ברק גרבר מיהר ללחוץ על כפתורי האזהרה ולהפיץ פנייה בהולה לכל הרגולטורים האחראים על משק המים – רשות המים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

המסר ברור: בלי התערבות דחופה של רשויות המדינה העקר ישבית את המט"ש, והביוב שלא יעבור טיהור יוזרם לנחלי הגליל ולחופי הים. בנוסף, חקלאים לא יזכו לקבל את מי הקולחים

המסר ברור: בלי התערבות דחופה של רשויות המדינה העקר ישבית את המט"ש, והביוב שלא יעבור טיהור יוזרם לנחלי הגליל ולחופי הים. בנוסף, החקלאים לא יזכו לקבל את הקולחים (שפכים מטוהרים שעברו טיפול במט"ש) לטובת שימוש בחקלאות. במקרה כזה יש חשש שהשפכים יגלשו גם לנחל צלמון ומשם לכנרת – במסלול שבו כידוע מוזרמים בשנה האחרונה רק מים מותפלים.

הפקת שמן זית בבית הבד עין כמונים בגליל. 8 בנובמבר 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זה לא חשש תאורטי, אנחנו כבר מרגישים נוכחות מוגברת של העקר בשפכים שמגיעים אלינו", מבהיר גורם בתחום הטיפול בשפכים, "ואין לנו שום יכולת למנוע את זה. העקר סותם את הצנרת ואת משאבות הביוב ופוגע בטיהור עד כדי קריסה של התהליך. כבר התקבלו הודעות מאגודות מים בגליל המערבי שהן לא יקבלו את הקולחים עם העקר. במקרה כזה לא תהיה דרך להימנע מגלישה של ביוב מהמט"שים".

את הקטסטרופה הסביבתית הזו אפשר למנוע – ולמעשה זה מה שקורה מדי שנה, עד השנה – בכסף קטן, רק שזה בדיוק מה שמסתתר מתחת למונח היבש "קיצוצים" שמאושרים שוב ושוב בהחלטות ממשלה, ורובנו מפהקים ומשלים את עצמנו שזה לא נורא.

את הקטסטרופה הסביבתית הזו אפשר למנוע – ולמעשה זה מה שקורה מדי שנה, עד השנה – בכסף קטן, רק שזה בדיוק מה שמסתתר מתחת למונח היבש "קיצוצים" שמאושרים שוב ושוב בהחלטות ממשלה, ורובנו מפהקים

זה קורה דווקא בשנה שבה יבול הזיתים צפוי להיות פורה במיוחד. הזיתים הם כידוע גידול סירוגי, שנה פורייה ושנה דלה לסירוגין, ובמסיק הנוכחי כבר ברור שהעצים מפוצצים בפרי.

רוב הזיתים בישראל מיועדים להפקת שמן, כשבגליל פועלים כמה עשרות בתי בד. בתהליך ייצור השמן נוצר עקר – נוזל חומצי שמאופיין בריכוז גבוה של חומרים אורגניים. מכוני טיהור השפכים, שמתוכננים לטפל בביוב ביתי רגיל, לא יודעים להתמודד עם העקר. כשהוא מגיע לאפיקי נחלים, הוא יוצר סביבה שבעלי חיים לא מסוגלים לשרוד בה.

עובדים מפעילים מכונה לייצור שמן זית במפעל של "ארץ גשור" בקיבוץ גשור שבדרום רמת הגולן. 6 בדצמבר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

בשנים האחרונות נמצא פתרון אפקטיבי לבעיית העקר: במקום שבתי הבד הקטנים שפזורים בגליל – חלקם בחצר האחורית של עסקים, מוסכים ואפילו בתים פרטיים – ישפכו את העקר לשוחת הביוב ומשם הוא יעשה את דרכו לסתום את המט"ש, מפעילים קבלנים שאוספים את העקר מבתי הבד ומפזרים אותו כדשן במטעים, בדרכי יער ובשטחים פתוחים. במקרה הטוב הוא מביא תועלת לחקלאות, ובכל מקרה אינו גורם נזק.

התהליך הזה נוהל בשנים האחרונות באמצעות קולות קוראים שתוקצבו על ידי רשות המים בכ-700 אלף עד מיליון שקלים בשנה. הנזק שנמנע למכוני טיהור השפכים, לנחלים ולחופים מוערך בסכומים גבוהים בהרבה.

בשנים האחרונות נמצא פתרון אפקטיבי לבעיית העקר שתוקצב על ידי רשות המים בכ-700 אלף עד מיליון שקלים בשנה. הנזק שנמנע למכוני טיהור השפכים, לנחלים ולחופים מוערך בסכומים גבוהים בהרבה

בעמותת "צלול" לא חיכו שהעקר יתדפק על שערי המט"שים בצפון וכבר לפני שבועיים פנו לגורמי הממשלה הרלוונטיים. "התוצאה הצפויה מאי-המימון עלולה להיות הרסנית", כתב המנכ"ל מור גלבוע.

"הזרמה של עקר למערכות הביוב שתגרום לקריסתן וכתוצאה מכך להזרמת ביוב גולמי לנחלים ולים ולסגירת חופי רחצה תוך גרימת נזק אדיר לחי ולצומח… כידוע די בכמות קטנה מאוד של עקר כדי להשבית עבודה של מט"ש שלם לאורך זמן רב… אסור לחזור למראות הקשים של נחלים שמימיהם שחורים ושבהם שוחים דגים מתים וחופי רחצה שחורים שעל חופיהם דגים מתים, בשעה שבאמצעות תקציב לא גדול אפשר למנוע זאת".

עובדים מפעילים מכונה לייצור שמן זית במפעל "ארץ גשור" בקיבוץ גשור שבדרום רמת הגולן. 6 בדצמבר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

ואולם, לפי שעה נראה שהנוגעים בדבר מתבוננים באסון המתקרב ולא מתכוונים להכניס את היד לכיס. במשרד להגנת הסביבה פתחו במבצע אכיפה בניסיון למנוע מבתי הבד לשפוך את העקר למערכת הביוב, אבל אם לא יימצא פתרון מערכתי לעקר, אכיפה בלבד לא תספיק.

לפי שעה נראה שהנוגעים בדבר מתבוננים באסון המתקרב ולא מתכוונים להכניס את היד לכיס. במשרד להגנת הסביבה פתחו במבצע אכיפה, אבל אם לא יימצא פתרון מערכתי לעקר, אכיפה בלבד לא תספיק

ברשות המים, כפי שניתן ללמוד מהתגובה המצורפת, מסכימים שאיסוף העקר חיוני, אבל מייחסים את הקיצוץ ל"משרדי ממשלה" עלומים (רשות המים כידוע כפופה לשר האנרגיה אלי כהן), ומבהירים שבכל מקרה האחריות לתפקוד תקין של המט"שים נופלת על הרשויות המקומיות ועל תאגידי המים המשויכים להן.

מדובר בתרגיל מרשים של הקטנת ראש. כולם יודעים שהמט"שים לא מסוגלים לטפל בעקר, ואם לא תהיה התעשתות של הרגע האחרון, את המחיר על החיסכון הקטן כולנו נשלם בגדול.

בוצרת זיתים ממוכנת של חברת "ויינבר ובניו" בתחילת עונת המסיק לייצור שמן זית כתית, ליד מושב אלי-עד בדרום רמת הגולן. 3 בדצמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים רואה חשיבות עליונה במניעת הזרמת 'עקר' (פסולת בתי הבד) למערכות הביוב, שכן חומר זה מוביל לפגיעה קשה במתקני טיפול בשפכים (מט"שים) ולזיהום סביבתי חמור.

"בשנים האחרונות העמידה רשות המים תקציבים ייעודיים, באמצעות קולות קוראים, שסייעו לתאגידי המים והביוב ולמועצות האזוריות באיסוף ובפינוי העקר, בפיזורו המבוקר ובהקמת מערכות לניטור רציף. פעולות אלו נחלו הצלחה רבה, הן צמצמו את הפגיעה במערכות ההולכה והטיפול, אפשרו את המשך השבת הקולחים לחקלאות ומנעו זיהום.

תגובת רשות המים: "לצערנו, בעונת המסיק הקרובה של 2026-2027 לא תוקצבו משרדי הממשלה הרלוונטיים בתקציב ייעודי לאיסוף ופינוי העקר, ולפיכך אין אפשרות לפרסום קול קורא לתמיכה כספית בפעולות אלו"

"לצערנו, בעונת המסיק הקרובה של 2026-2027 לא תוקצבו משרדי הממשלה הרלוונטיים בתקציב ייעודי לנושא, ולפיכך אין אפשרות לפרסום קול קורא לתמיכה כספית בפעולות אלו.

"עם זאת, אנו מבהירים כי היעדר סיוע תקציבי אינו פוטר מאחריות. חובתם המלאה של תאגידי המים והביוב ושל המועצות האזוריות שבתחומם פועלים בתי בד לפעול באופן שוטף למניעת הזיהום, וזאת בהתאם לחובות החוקיות המוטלות עליהם בדין.

"רשות המים הנחתה את הגופים האחראים בשטח לבצע את כל הנדרש כדי למנוע הזרמת עקר למערכות הביוב הציבוריות ולסביבה".