במרץ 2026 הסמיכה הכנסת את בתי הדין הרבניים לפסוק בסכסוכים אזרחיים, וביולי העבירה את חוק יסוד: לימוד תורה. רבנים ופוליטיקאים אמרו בגלוי שצמצום כוחם של בתי המשפט הוא שלב ראשון בדרך למדינת הלכה. אבל המחאה נגד ההפיכה המשטרית, שרוב משתתפיה הגדירו עצמם כחילונים, לא עסקה בכוונות של רבים מהדתיים ומהחרדים לדחוף לכיוון של מדינת הלכה.
ב-24 במרץ אישרה הכנסת, ברוב של 65 מול 41, חוק המסמיך את בתי הדין הרבניים לפסוק בסכסוכים אזרחיים לפי דין תורה. החוק הזה לא נפל מהשמיים.
רבנים ופוליטיקאים בכירים אמרו בגלוי שצמצום סמכויות בית המשפט העליון הוא שלב ראשון בדרך למדינת הלכה. לפי סקר של מרכז הסקרים הבינלאומי פיו (Pew), רוב גדול של החרדים וכשני שליש מהדתיים הלאומיים,, ובסך הכול כמעט שליש מכלל היהודים בישראל, תומכים בקידום ישראל לכיוון של מדינת הלכה.
החילונים היו רוב בקרב המפגינים נגד ההפיכה המשטרית (אף כי היו גם מפגינים דתיים ומסורתיים, קונסרבטיבים ורפורמים לא מעטים). המפגינים נאבקו על הדמוקרטיה והיו ערים לסכנות שבשלב הזה, אבל לא ראו את היעד הסופי שחלק מההנהגה הדתית וכל ההנהגה החרדית הציבו לעצמן. רובם הגדול לא מקשרים בין ההפיכה המשטרית למדינת ההלכה; אבל הקשר הזה קיים.
לא כל תומכי ההפיכה פועלים רק מהשאיפה למדינת הלכה. חלקם רוצים לספח את השטחים, חלקם רוצים לרסק את משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ויש מי שפועלים מתוך תפיסה אידאולוגית שלפיה צריך לשנות את מערכת המשפט. המאמר הזה עוסק במניע אחד, השאיפה למדינת הלכה, ובשאלה למה מתנגדי ההפיכה החילונים לא רואים אותו.
ההקשר פשוט: בעשרים השנים האחרונות, מי שבלם את צעדי ההדתה והכפייה הדתית בישראל היו בתי המשפט.
האם החילונים מודעים לרקע הדתי של ההפיכה המשפטית?
בסקר של אוניברסיטת חיפה בקרב 570 משתתפים במחאה נגד ההפיכה, בספטמבר ובאוקטובר 2023, 87.7% הגדירו את עצמם כחילונים. לא מדובר, אמנם, במדגם מייצג מבחינה סטטיסטית, אבל התמונה ברורה: המחאה הגדולה בתולדות המדינה הייתה, בעיקרה, מחאה של חילונים.
נושא הדת כמעט לא עלה במחאה. בין ינואר למאי 2023 ניתחה ד"ר אלונית ברנזון מהמכללה האקדמית צפת 162 שלטי מחאה. השלטים עסקו בדמוקרטיה, באזהרות מפני הפיכה שלטונית ובפניות לעולם. אף שלט לא עסק בדת, בהלכה או בכפייה דתית.
גם בקלפי, הדת והמשפט נשארים שני עולמות נפרדים. בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בספטמבר השנה לקראת הבחירות האחרונות, הרפורמה המשטרית ונושא דת ומדינה הופיעו כשני נושאים שונים, ורק 26% מהיהודים ציינו את "דת ומדינה" כשיקול מרכזי בהחלטה שלהם למי יצביעו. בקרב היהודים המגדירים את עצמם כמרכז פוליטי, הנושא לא נכנס בכלל לארבעת השיקולים המובילים.
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון כתב ב-2019 שרוב מצביעי המפלגות הלא-חרדיות תומכים בהסדרים ליברליים בנושאי דת ומדינה, אבל התמיכה הזאת לא מקבלת ביטוי בהצבעה.
לא ידוע על סקר ששאל אם הרפורמה משרתת מטרות דתיות. הקשר בין הרפורמה ליעדים דתיים לא נכנס לשאלונים, כי הוא לא נכנס לשיח.
האם החילונים מרגישים בהשתלטות דתית על ישראל?
התחושה ש"הדתיים משתלטים על המדינה" רווחת בקרב חילונים. במדד הדמוקרטיה הישראלית מ-2017, 53% מהיהודים הסכימו להיגד "הדתיים משתלטים בהדרגה על המדינה והחברה".
בקרב החילונים שיעורם של אלה המסכימים עם אמירות כמו "הדתיים משתלטים" הגיע ל-79%. כלומר, חילונים רבים חשו בהשתלטות של מפלגות, רבנים וארגונים דתיים על המדינה, שש שנים לפני "הרפורמה" של שר המשפטים יריב לוין, אך כשהרפורמה הגיעה, החילונים לא חיברו בין שני הנושאים.
היו חריגים. במחקר הסוציולוגי של פרופסור בנימין גדרון וד"ר חגי כ"ץ מאוניברסיטת בן גוריון על המחאה, צוטט פעיל מטעם תנועת "הדגלים השחורים" שאמר כי בתנועה חוששים ממדינת הלכה. ביולי 2023 הפגינו מתנגדי הרפורמה מול ישיבת "הר המור" החרדית-לאומית של הרב צבי טאו.
האם הרפורמה המשפטית מיועדת להביא למדינת הלכה?
ב-2009, בכנס המשפט העברי בירושלים, אמר יעקב נאמן, ששימש אז כשר המשפטים בממשלה בראשות נתניהו, שיש לפעול "צעד אחר צעד" כדי "שמשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל".
במאי 2018, פרסם הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת "הר ברכה", מאמר בשם "השיבו שופטינו לשלטון העם".
כדרך לכך, פרש רעיונות לשינויים במערכת המשפט, שהחלו להיכנס אז לשיח של פעילי ימין והפכו לבסוף לתוכנית ההפיכה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; ביטול מה שכינה "העריצות של היועץ המשפטי לממשלה", ופסקת התגברות שתאפשר ביטול פסיקות ברוב של 61 מחברי הכנסת. לפי המאמר, פסקת ההתגברות תהיה "התחלה חשובה אך צנועה" של התהליך.
באותו מאמר קרא מלמד גם לחקיקת חוקי יסוד לשמירה על הסטטוס-קוו הנהוג בישראל בנושאי דת ומדינה, כולל שמירת שבת וכשרות במוסדות המדינה ונישואין וגירושין לפי ההלכה. מלמד טען שבתוכניתו "אין כוונה לכפייה דתית". זוהי טענה לא נכונה: העובדה שנישואין וגירושין בישראל נעשים רק לפי ההלכה מהווה כפייה דתית, והפיכתה לחוק יסוד עלולה להנציח אותה.
ב-2019 אמר בצלאל סמוטריץ', אז שר התחבורה ויו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, בריאיון לכאן רשת ב' שמדינת ישראל "תתנהל בעזרת השם כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ובימי שלמה המלך, על פי דין תורה".
נתניהו מיהר להרגיע והצהיר: "ישראל לא תהיה מדינת הלכה". באותו קיץ אמר סמוטריץ' בכנס של רבני בית הלל: "כולנו היינו רוצים שמדינת ישראל תנהג על פי התורה וההלכה". לדבריו, הם לא יכולים שזה יקרה כעת, כי "יש מי שחושבים אחרת וצריך להסתדר איתם".
גם חבר מפלגתו של סמוטריץ', ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה בכנסת היוצאת ומוביל ההפיכה המשטרית בכנסת, סיפר בכנס בבית שמש במאי 2023 שביקש שבוועדה תהיה "עמדה של משפט עברי בכל חוק". לדבריו, מבחינה אידאולוגית "נכון שהמשפט העברי ישפיע על החוק".
כיצד הוצגה הרפורמה המשפטית לציבור?
הממשלה הציגה את ההפיכה כ"החזרת השלטון לעם" כביכול. ביום שבו הציג שר המשפטים יריב לוין את התוכנית, 4 בינואר 2023, אמר שר התקשורת שלמה קרעי שמדובר "בהחזרתה של המדינה היקרה שלנו לידי העם", ואיתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, בירך על המהלך "להחזיר את השלטון לעם".
אמירות השרים היו שקריות. בפועל, "החזרת השלטון לעם" פירושה ריכוז כל הסמכויות בידי הממשלה והקואליציה, על חשבון כוחם של הרשות השופטת והדרג המקצועי, והרס הפרדת הרשויות: שליטה בבחירת השופטים, פסקת התגברות, ויועצים משפטיים שאינם יכולים לעצור החלטות לא חוקיות של שרים.
רוב שאין עליו שום מגבלה אינו דמוקרטיה ליברלית. הוא אינו "שלטון העם", אלא שלטון מוחלט של מי שמייצג רוב מקרי בבחירות האחרונות.
כך או כך, רבנים דיברו בשיעורים בישיבות על מטרות אחרות של ההפיכה. במאמר של הרב אברהם סתיו שפורסם ב"מקור ראשון" בסוף ינואר 2023, סיפר סתיו כי נכח בשיעור של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן. לפי סתיו, שפירא נשאל "מדוע הימין תומך ברפורמה" וענה:
"אנחנו רוצים שכל סמכויות המשפט יעברו במלואן לידי הרבנות הראשית. אלא שאי אפשר להעביר אותן בכוח, ולכן בשלב ראשון אנחנו מעבירים אותן מידי בית המשפט החילוני להכרעת הרוב. אבל באמת, הדבר האחרון שאנחנו מעוניינים בו הוא שלטון אמיתי של בני העם".הרב יהושע שפירא, כפי שמצוטט על ידי הרב אברהם סתיו
הרב אורי שרקי אמר בעבר כי הסמכות לפסול חוקים "צריכה לעבור (מבית המשפט העליון) לסנהדרין".
החוקר אריאל דוד טוען בספרו "השיטה הטרויאנית" כי מדובר בתוכנית בת שני שלבים: להוציא סמכויות מידי בג"ץ, ואחר כך להעביר אותן לרבנות או לגופים דתיים אחרים.
בדצמבר 2022, שבועיים לפני השבעת הממשלה הנוכחית, אמר הרב יעקב אריאל, רבה לשעבר של רמת גן ונשיא מרכז תורה ומדינה, ש"הלכות מלכים שהיו רדומות במהלך 2000 שנה, קמו לתחייה".
מסתבר שאצל חלק ממובילי ההפיכה המשטרית ותומכיה, מדובר רק בתחנת ביניים בדרך למדינת הלכה.
למה רבנים ומנהיגים דתיים רוצים להחליש את בג"ץ?
בחודשים האחרונים העבירה הכנסת הקודמת חוקים לחיזוק אופייה הדתי של ישראל, ביניהם חוק יסוד: לימוד תורה והחוק המרחיב את האפשרות לבוררות בבתי הדין הרבניים. החוקים הללו נועדו, בין השאר, לעקוף מגבלות שבג"ץ הטיל בעבר על מהלכים כאלה.
ב-2006 קבע בג"ץ בעתירה של סימה אמיר נגד בתי הדין הרבניים בירושלים, כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בסכסוכים בנושאי ממון, גם בהסכמת שני הצדדים. לפי הפסיקה, מותר להם לדון רק בעניינים שהחוק מסמיך אותם במפורש לדון בהם (בעיקר בתחום הנישואים והגירושים).
חבר הכנסת לשעבר משה גפני מיהדות התורה הצהיר ב-2021 כי הוא תומך בכינון פסקת התגברות, והסביר:
"כל נושאי הדת והמדינה בסוף מתנקזים למקום אחד: לבג"ץ. שבת זה הבג"ץ, החמץ זה הבג"ץ. כל נושא בני הישיבות, הגיור… השופטים עוקרים כל שמץ של יהדות מחיי העם, ולכן חייבים להעביר חקיקה שתעצור את הפסיקה האנטי-יהודית שלהם".
במרץ השנה נתנה הכנסת לבתי הדין את ההסמכה המפורשת שבג"ץ קבע שחסרה להם: חוק הבוררות מסמיך את הדיינים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים.
תני פרנק, ראש המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן (ובעצמו דתי-לאומי מחוגי "תורה ועבודה" הליברליים), אמר כי זוהי "העדות המובהקת ביותר לכך שאנו בדרך למדינת הלכה". המכון לדמוקרטיה הזהיר בדצמבר 2025 שההסכמה לבוררות תושג בפועל בלחץ קהילתי וכלכלי, בעיקר על נשים. זאת, בין השאר, גם בגלל שכל הדיינים גברים.
ב-13 ביולי, ברוב של 63 מול 52, אישרה הכנסת הקודמת את חוק יסוד: לימוד תורה. בכירים במערכת המשפט אמרו לחדשות כאן שהחוק "אינו הצהרתי בלבד" ונועד "לסנדל" את בית המשפט. התנועה לאיכות השלטון עתרה נגדו, בטענה שנועד לעקוף את פסיקות בג"ץ על חובתם של החרדים להתגייס.
לפי סקירת מכון הרטמן, שינוי היחסים בין דת למדינה הוא אחד המניעים המרכזיים של רבים ממובילי ההפיכה. ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם כינון הממשלה היוצאת כללו גם הבטחה להעביר חוק גיור ריכוזי שנועד להקשות על גיורים רפורמים וקונסרבטיבים ולמנוע עלייה של מי שהתגייר במסגרת גיורים כאלה, והכפפת הכותל לרבנות הראשית, אך אלה לא עברו בכנסת.
האם מדינת הלכה היא מטרת העל של ההפיכה המשטרית?
מדינת ההלכה אינה המטרה היחידה שבית המשפט עומד בדרכה. מערכת המשפט מפריעה גם לתוכנית של הימין הקיצוני לספח את השטחים הכבושים בגדה המערבית לישראל ולדחוק משם את הפלסטינים.
ב-2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה". התוכנית מציעה לפלסטינים שלוש אפשרויות: להשלים עם מעמד נחות, להגר או להילחם. כשנשאל אם המלחמה בפלסטינים מכוונת גם למשפחות, נשים וילדים, השיב: "במלחמה כמו במלחמה".
הרב אליעזר קשתיאל, ראש הישיבה לבוגרי צבא של מכינת בני דוד בעלי, אמר ש"מן הדין מצד התורה חייבים לכבוש עד ביירות מינימום".
היעדים האלה מתנגשים במערכת המשפט. בג"ץ ביטל ב-2020 את חוק ההסדרה, שנועד להכשיר כ-3,000 בתים שנבנו על אדמות פרטיות של פלסטינים. ב-13 בינואר 2023, שבוע אחרי הצגת תוכנית לוין, מנה הרב מלמד בין "הנזקים של בית המשפט" את פינוי המאחזים הבלתי-חוקיים, ואת "אימוץ עמדת אויבינו, שיהודה ושומרון הם שטח כבוש".
לחלק משרי הממשלה יש מניע אחר לקידום ההפיכה המשטרית – מניע אישי. נתניהו עומד לדין ונשפט מאז נובמבר 2019 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ב-18 בינואר 2023 פסל בג"ץ, ברוב של עשרה שופטים מול אחד, את מינויו של אריה דרעי לשר בשל חוסר סבירות קיצוני, במסגרת עילת הסבירות, שה"רפורמה" המשפטית כללה גם ניסיון לבטל אותה.
פוליטיקאים ופעילים אחרים תומכים בהפיכה המשטרית מתוך השקפה שלפיה בית המשפט צבר כוח רב מדי על חשבון הנבחרים.
למה החילונים לא מקשרים בין הרפורמה למדינת ההלכה?
רבנים ומנהיגי ציבור דתיים התומכים בהפיכה המשטרית מצדיקים אותה בטיעונים כאילו-דמוקרטיים שמסווים את היעד הדתי שלהם. מלמד קרא למאמרו "השיבו שופטינו לשלטון העם", אף שבתוך המאמר הציג את הרפורמה במערכת המשפט ככלי לביצור הכפייה הדתית.
רוטמן הניח תשתית רעיונית לרפורמה בספרו מ-2019, "מפלגת בג"ץ". המילה "הלכה" אינה מוזכרת בספר. אבל מול קהל חרדי, כאמור, דיבר רוטמן על "עמדה של משפט עברי בכל חוק". עם החילונים רוטמן מדבר על מה שהוא מכנה "שלטון העם"; בשיח עם דתיים – על "משפט התורה".
החוקים המחברים בין ההפיכה לבין מטרות דתיות – כמו הידוק האיסור על חמץ, הרחבת סמכויות הרבנים ובתי הדין וקידוש לימוד התורה – הועברו "במנות קטנות". אף אחד מהם לבדו לא נראה כמו צעד בדרך למדינת הלכה.
יש גם סיבה עמוקה יותר לעובדה שרוב החילונים מתעלמים מהקשר בין ההפיכה למטרות דתיות: רבים מהחילונים מאמינים שהמדינה צריכה לכבד את המסורת ולשמור על צביונה היהודי.
אבל מה היא המסורת ומה הוא הצביון היהודי? האם רק המנהג שלא נוסעים ביום כיפור? הימנעות מאכילת ומכירת חזיר? או גם ביעור כל מוסדות הציבור מחמץ בפסח, גם מצלחתם הפרטית של חולים בבתי חולים?
החילוני שמברך על הצביון היהודי של ישראל לא מעלה בדעתו שהוא עולה על מסלול להגבלת החופש שלו-עצמו. ההסכמה הרחבה על "צביון יהודי" היא בדיוק מה שמקשה עליו לזהות את הרגע שבו הצביון הופך לכפייה.
חוקרת הדמוקרטיה ננסי ברמאו תיארה נבחרים שמרחיבים את כוחם צעד אחר צעד ובכלים חוקיים. סטיבן לביצקי ודניאל זיבלט הראו בספרם "איך דמוקרטיות מתות" (2018) שהציבור מזהה שחיקה כזו באיחור. בישראל הליברלים דווקא זיהו מהר את האיום של ההפיכה על מערכת המשפט. את התוכניות להקמת מדינת הלכה של רבים ממקדמי ההפיכה הם לא זיהו.
כמה ישראלים רוצים שההלכה תהיה החוק במדינה?
בסקר של מרכז המחקר פיו, שפורסם ב-2016, 86% מהחרדים ו-69% מהדתיים השיבו כי "ההלכה צריכה להיות החוק הרשמי החל על יהודים". בקרב כלל הציבור היהודי בישראל השיבו כך 29%.
ככל הידוע, מאז לא פורסם סקר שהציג את אותה שאלה, וגם זה מעיד עד כמה מעט השיח הציבורי עוסק בנושא.
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2022 מצא תמונה דומה: כשערכים דמוקרטיים מתנגשים בהלכה, 89% מהחרדים ו-57% מהדתיים-הלאומיים סבורים שיש לפעול תמיד לפי ההלכה.
החרדים הם כ-15 אחוז מהאוכלוסייה, ולפי הערכות דמוגרפיות הם יגיעו ב-2050 ל-24.4% מהאוכלוסייה.
הציבור החרדי, שבו 86% תמכו בהלכה כחוק המדינה, יהיה כרבע מהאוכלוסייה בתוך דור. בית המשפט, כבלם מפני חקיקה דתית, יהיה נחוץ יותר עם השנים, לא פחות.
האם תוצאות הבחירות מחלישות את סכנת הכפייה הדתית?
בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר נחלשו המפלגות החרדיות. כוחה של ש"ס ירד מ-11 מנדטים בכנסת היוצאת (ה-25) לשישה בכנסת החדשה (ה-26). יחד עם יהדות התורה יש למפלגות החרדיות 13 מנדטים, לעומת 18 בכנסת היוצאת.
כוחן של כל המפלגות הדתיות יחד, כולל הציונות הדתית ועוצמה יהודית (שאינה מגדירה את עצמה כמפלגה דתית, אך היו"ר שלה איתמר בן גביר ורוב הח"כים שלה הם דתיים-לאומיים), ירד מ-32 מנדטים ל-26.
גם אם הכוחות השואפים למדינת הלכה נחלשו, אין זה מקטין את הצורך שהחילונים יבינו את הסכנה. 26 מנדטים הם עדיין יותר מחמישית מהכנסת, וחוק הבוררות וחוק יסוד: לימוד תורה נשארו בספר החוקים גם אחרי הבחירות.
מה החילונים צריכים לעשות כדי למנוע מדינת הלכה?
קודם כול, לקרוא לתהליך בשמו: ההפיכה עלולה להיות צעד בדרך למדינת הלכה. המפלגות שאינן דתיות או חרדיות צריכות להציב את הסכנה הזאת בגלוי ובראש סדר העדיפויות, ולהפסיק לחשוש מלדבר עליה.
מי שמגן על בית המשפט מגן גם על זכותן של נשים לא להישפט בפני דיינים. לכן צריך לעקוב אחרי העתירה נגד חוק יסוד: לימוד תורה, כמבחן לכוחו של בג"ץ מול חקיקה דתית, ואחרי שאר הסעיפים הדתיים בהסכמים הקואליציוניים, כמו חוק הגיור וחוק הכותל.
למפלגות האופוזיציה הדמוקרטיות שמתנגדות להפיכה יש רוב בכנסת החדשה, והן מבטיחות בימים האחרונים לבטל אותה, בלי קשר לשאלה מי ירכיב את הממשלה. ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) התחייב במרץ השנה לבטל את חוק הבוררות. יש להפעיל לחץ ציבורי כדי שזה יקרה.
ההנהגה הדתית המתונה והליברלית, שברובה שתקה מול הצהרות כמו אלה של הרב יהושע שפירא, צריכה לצאת נגדן.
החילונים לא מקשרים בין ההפיכה המשפטית לאיום במדינת הלכה. הם חייבים לראות את הקשר.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו