גדי יברקן רוצה להיות "האתיופי של הליכוד". תיכף הוא ילמד שתמורת נזיד העדשים שנתניהו ייתן לו יצופה ממנו למכור את קהילתו, זהותו, עברו ועתידו למנהיג העליון והיחיד נתניהו.

הוא יכול לשאול את איוב קרא, שהיה "הדרוזי" של הליכוד

הוא מכר את העדה הדרוזית בזיל הזול כשנתן את ידו לחוק הלאום ובתמורה קודם לתפקיד שר התקשורת. את סופו של קרא כולנו מכירים. הוא נזרק מהרשימה ובוזה מעל כל במה אפשרית.

קרא מכר את העדה הדרוזית בזיל הזול כשנתן ידו לחוק הלאום ובתמורה קודם לתפקיד שר התקשורת. את סופו כולנו מכירים. הוא נזרק מהרשימה, בוזה מעל כל במה אפשרית והעדה הדרוזית מתעבת אותו

העדה הדרוזית מתעבת אותו ואין לו שום סיכוי להשתלב באף מסגרת פוליטית ראויה לשמה בעתיד הקרוב או הרחוק.

הוא יכול לשאול את אמיר אוחנה, ההומו של הליכוד

עלה התאנה האנושי שלא מצליח לכסות על ערוות הליכוד השמרנית והגזענית וההומופובית. אוחנה מסתחבק עם בכירי ההומופובים בישראל, הרברפי וסמוטריץ', שאומרים שהוא "אחלה גבר למרות שהוא הומו", או כמו שאמרו המפגינים הפחות מעודנים בהפגנת התמיכה האחרונה בנתניהו "כולם בתל אביב הומואים חוץ מאוחנה – הוא אחלה גבר".

עלה התאנה האנושי שלא מצליח לכסות על ערוות הליכוד השמרנית, הגזענית וההומופובית. מסתחבק עם בכירי ההומופובים בישראל, הרברפי וסמוטריץ', שאומרים שהוא "אחלה גבר למרות שהוא הומו"

אוחנה גם מכר את הקהילה שלו ומאז נכנס לתפקיד שר המשפטים מסרב בעקביות להיפגש עם ארגוני הקהילה כי לטענתו "הם שמאלנים". מעניין מה יקרה לאוחנה ביום אחרי נתניהו, או לחלופין מה יקרה אם יעז לבקר את נתניהו בפומבי. כנראה שהסבלנות הרבה שתומכי אוחנה מגלים לקהילה תתפוגג לה.

הוא יכול לשאול את טל גלבוע, הטבעונית של הליכוד

אישה שפעם הייתה סמל להגנה על זכויות בעלי חיים ועכשיו מכתתת רגליה אצל אופירה וברקו וכל מיני תכניות בוקר, בהן היא מהללת את משפחת נתניהו שלטענתה הפסיקו לאכול בשר ביום שני.

אישה שפעם הייתה סמל להגנה על זכויות בעלי חיים ועכשיו מכתתת רגליה אצל אופירה וברקו וכל מיני תכניות בוקר, בהן היא מהללת את משפחת נתניהו שלטענתה הפסיקו לאכול בשר ביום שני

משפחת נתניהו, אגב, פרט לכמה סרטוני בישול מביכים לחריימה טבעוני, לא עשו דבר וחצי דבר למען בעלי חיים. אבל בטל גלבוע הם משתמשים לצורכיהם והיא בתמורה מוכנה למכור את שמה, עתידה ועברה תמורת תפקיד "יועצת רה"מ לענייני בעלי חיים".

https://www.youtube.com/watch?v=kKD_jWd_8FU

ואיך אפשר בלי מירי רגב, האישה המזרחית

שבחדווה רבה הגחיכה את דמותה של האישה המזרחית ולא מפספסת אף הזדמנות להתרפס בפני הגבר האשכנזי נתניהו, שאולי יתן לה ואולי לא לעמוד לצידו בתמונה.

ואיך אפשר בלי מירי רגב, האישה המזרחית, שבחדווה רבה הגחיכה את דמותה של האישה המזרחית ולא מפספסת אף הזדמנות להתרפס בפני הגבר האשכנזי נתניהו, שאולי יתן לה ואולי לא לעמוד לצידו בתמונה

כמובן שברגע שהבין שהיא לא מספקת את הסחורה הוא העלים אותה מהקמפיין בסיבוב הקודם. כי ככה זה כשאת מוכרת את קהילתך, זהותך, עברך ועתידך למנהיג העליון, ביום אחד אפשר להעלים אותך ולהחליף אותך באישה מזרחית אחרת.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית וכעת דובר של ח"כ יאיר גולן. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:

כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.