רשת הצללים האיראנית

איראן הקימה רשת חשאית חובקת עולם של סוכנויות צבאיות, שבאמצעותה הצליחה לייבא מאז ינואר 2025 ציוד טכנולוגי, חומרי נפץ ומשאיות כבדות בשווי של לפחות שני מיליארד דולר. תחקיר של סוכנות "רויטרס" חושף כעת כי הרשת פועלת ללא הרף, תוך שהיא עוקפת באלגנטיות את המצור הימי האמריקאי ואת מערך הסנקציות המערבי כולו.

מאחורי שמות קוד המתחילים באותיות MOD (ראשי התיבות באנגלית של 'משרד ההגנה'), מסתתרות יותר מ-5,000 סוכנויות צללים המרכיבות יחד מנגנון פיננסי וצבאי משומן ורב-עוצמה. עקבותיהן הפיננסיים מתועדים בשטרי מטען ובנתוני שילוח בינלאומיים המגיעים אחורה עד לשנת 2016. חלקן קשורות ישירות למשמרות המהפכה האסלאמית ולתאגידי ענק עסקיים המכונים "בוניאד" – קונגלומרטים הנמצאים בשליטתה המוחלטת של האליטה השלטת באיראן.

הממצאים הללו מספקים סוף-סוף הצצה לאחת התעלומות הגדולות והמטרידות של המלחמה הנוכחית: כיצד, למרות הכול, מצליחים משמרות המהפכה לחדש ללא הרף את מלאי הטילים והכטב"מים שלהם, בדיוק בזמן שהם משגרים אלפים מהם אל עבר המזרח התיכון?

ב-18 החודשים שבין ינואר 2025 ליוני 2026 – תקופה הכוללת גם את ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה שפרצה השנה – סוכנות בודדת אחת בלבד מתוך הרשת הזו, הידועה בשם הקוד MOD 346428, ייבאה כמויות עצומות של חומרי הנעה לרקטות, חומרי נפץ ורכיבים טכנולוגיים לייצור נשק. חומרים אלו חיוניים לייצור הכטב"מים והטילים של טהרן. בנוסף, הסוכנות רכשה משאיות כבדות שיכולות לעבור הסבה ולשמש כמשגרי טילים ניידים.

ב-18 החודשים שבין ינואר 2025 ליוני 2026, סוכנות בודדת אחת בלבד מתוך הרשת הזו, הידועה בשם הקוד MOD 346428, ייבאה כמויות עצומות של חומרי הנעה לרקטות, חומרי נפץ ורכיבים טכנולוגיים לייצור נשק

הציוד זרם לאיראן ביבשה, בים ובאוויר, וחלק ניכר ממנו נרשם רשמית כציוד שמקורו בסין, ברוסיה ובגרמניה.

התחקיר הנוכחי על רשת הסוכנויות (ה-MOD) מבוסס על צלילה לאלפי מסמכים בנקאיים וממשלתיים שהודלפו מאיראן, רישומי חברות גלויים וסמויים ונתוני יבוא בינלאומיים.

כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) מועברים לצבא איראן ממשרד ההגנה של המדינה, במהלך טקס בטהרן. 13 בינואר 2025 (צילום: Iranian Army Office / AFP)

מתברר כי כל הסוכנויות החשאיות רשומות, ללא יוצא מן הכלל, באותה כתובת פיזית בטהרן שבה שוכן מטה משרד ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים של איראן (המוכר בראשי התיבות MODAFL). כולן מציינות בגלוי את 11 בפברואר 1979 כתאריך ההתאגדות וההקמה הרשמי שלהן – היום ההיסטורי שבו עלה האייתוללה חומייני לשלטון באיראן לאחר הפלת המלוכה.

אלא שעל פי מסמכי ההתאגדות הפנימיים, רובן המכריע הוקמו למעשה בשנת 2013, בדיוק בתקופה שבה איראן נאנקה תחת סנקציות כלכליות שהביאו לצניחה חופשית ביצוא הנפט הגולמי שלה ובערך המטבע המקומי.

הסוכנויות הללו, שנחשפות כעת לראשונה בידי "רויטרס" בשיתוף פעולה עם חברת ייעוץ הסיכונים והמודיעין הישראלית-אמריקאית 240 Analytics, מהוות את עמוד השדרה של מנגנון הרכש הצבאי האיראני ושל מערך עקיפת הסנקציות של איראן. הן מפעילות רשת עכביש של אנשי קש וחברות קש זרות, המכונים יחד בעגה המקצועית "נאמנים". הללו משתמשים בהכנסות השחורות ממכירות נפט בלתי חוקיות כדי לרכוש סחורות קריטיות עבור הרפובליקה האסלאמית ברחבי העולם.

בכירים בצבא האיראני, אלה המעורבים עמוקות בתוכניות פיתוח הטילים הבליסטיים והכטב"מים, משתמשים ברשת החשאית הזו באופן שוטף. מספרי טלפון אישיים הרשומים על שם 91 מהסוכנויות מופיעים גם ברישומי בנק "ספה" (Bank Sepah) הממשלתי – הבנק הרשמי שבו מתנהלים חשבונותיהם הפרטיים של בכירי משמרות המהפכה.

בכירים בצבא האיראני, המעורבים בתוכניות פיתוח הטילים והכטב"מים, משתמשים ברשת החשאית הזו באופן שוטף. מספרי טלפון אישיים הרשומים על שם 91 מהסוכנויות מופיעים גם ברישומי בנק "ספה" הממשלתי

בין השמות שצפו ברישומים הללו מצאנו לפחות שני מפקדים בכירים שארצות הברית כבר האשימה פומבית בפגיעה אלימה במפגינים אזרחים.

אף על פי שהצבא האיראני נתון לעיצומים ולסנקציות אמריקאיות נוקשות זה עשרות שנים, תחקירני "רויטרס" לא הצליחו למצוא כל ראיה לכך שאפילו אחת מהסוכנויות הממוספרות המוזכרות במסמכים הוכנסה אי פעם לרשימות הסנקציות השחורות של ממשלות מערביות כלשהן.

גבר איראני עוטה מסכת מגן חולף על פני סניף סגור של בנק ספה במרכז טהרן. 20 ביולי 2021 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

"מה שאתם רואים פה נפרס לנגד עיניכם הוא עורק החיים הצבאי של המשטר, זה שמתחזק אותו במהלך העימות הנוכחי, וגם במשך שנים רבות לפניו", קובע מיאד מאלכי, לשעבר בכיר במשרד האוצר האמריקאי, שסייע לתכנן ולעצב את תוכנית הסנקציות של ארה"ב נגד איראן. "זוהי למעשה המערכת האקולוגית השלמה, מא' ועד ת', של עסקי הסחר של הצבא האיראני".

רשת יבוא הנשק הזו סיפקה בהצלחה רבים מחומרי הגלם שבהם איראן תלויה לייצור טילים וכטב"מים. אמצעי הלחימה האלה הם האחראים הבלעדיים למתקפות המדויקות והבלתי פוסקות של איראן נגד תשתיות האנרגיה הרגישות במדינות המפרץ, פעולות שמאפשרות לרפובליקה האסלאמית להלך אימים ולבלום את המתקפה הצבאית האמריקאית נגדה.

בתחקירים אחרים שפרסמה השנה כבר הראתה "רויטרס" כיצד איראן עמדה בלחץ הפיננסי האמריקאי באמצעות ניצול מתוחכם של בורסות קריפטו לא-מפוקחות ורשתות הימורים בלתי חוקיות ברשת. כל זאת כדי להשיג הכנסות אסורות ולעקוף את הסנקציות, בעוד משמרות המהפכה מבססים את שליטתם הצבאית במצר הורמוז, והמלחמה פותחת עידן חדש ומר של דיכוי אזרחי מבית.

מאלכי היה אחד מארבעה מומחים בינלאומיים לסנקציות ולמערך הנשק האיראני שבחנו לעומק את ממצאי "רויטרס", ואישרו מדעית כי רבים מהחומרים המיובאים עשויים בהחלט לשמש כרכיבים בתוכניות הטילים והכטב"מים של איראן.

אף אחד מהגופים הממשלתיים או החברות האיראניות שאליהם פנתה "רויטרס" לפני הפרסום לא השיב לבקשות המפורטות לתגובה, לרבות המשלחת האיראנית הרשמית לאו"ם בז'נבה ולשכת הנשיאות בטהרן

אף אחד מהגופים הממשלתיים או החברות האיראניות שאליהם פנתה "רויטרס" לפני הפרסום לא השיב לבקשות המפורטות לתגובה, לרבות המשלחת האיראנית הרשמית לאו"ם בז'נבה ולשכת הנשיאות בטהרן.

בהודעה שפרסמה בתגובה לממצאי "רויטרס", מסרה דוברת מטעם משרד האוצר האמריקאי כי ארה"ב "ניתקה את עורקי החיים הכלכליים של המשטר".

יועצים צבאיים זרים מתבוננים בטילי עלמא (ראשון, שני ושלישי משמאל) במהלך ביקור בתערוכת הישגי התעשייה הביטחונית של איראן בטהרן. 23 באוגוסט 2023 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

"גם אם המשטר ימשיך בניסיונותיו הנואשים לעקוף את הסנקציות החזקות שלנו, לממן את תוכניות הצבא והנשק שלו ולהשיג מטבע חוץ – אנחנו תמיד מקדימים אותו בעשרה צעדים", הצהירה הדוברת.

במסגרת המעקב המדוקדק אחר נתיב החומרים, "רויטרס" הצליבה מידע מתוך כ-19 אלף רישומי יבוא שונים עם מסמכי שילוח רשמיים, סרטונים אותנטיים מהרשתות החברתיות ודיווחים פנימיים בתקשורת הממלכתית. הנתונים הסטטיסטיים מראים בבירור כי כמעט כל הפריטים שאיראן ייבאה דרך הרשת היו פטורים לחלוטין ממכס, וסומנו במפורש בניירת כציוד צבאי.

המומחים ציינו עם זאת כי חלק גדול מהחומרים הללו, לרבות חומרי נפץ מסוימים, נחשבים למוצרים "דו-שימושיים", ולכן טכנית עשויים לשמש גם למטרות אזרחיות תמימות.

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" הספיק לדווח על קיומם של חלק מהמשלוחים מסין ב-23 בספטמבר.

מערכת סחר מקבילה ומשגשגת

הסוכנויות הצבאיות החשאיות יוצרות למעשה מערכת סחר חוץ עצמאית, המקבילה לחלוטין לכלכלה העולמית הרשמית. המערכת הזו מאפשרת לאיראן להשתמש באין מפריע בכספים הרבים שהיא מרוויחה בחו"ל ממכירות נפט בלתי חוקיות, לצורך רכישת ציוד צבאי קריטי, מסביר מאלכי, שעד השנה שעברה כיהן כסגן מנהל המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי.

הסוכנויות הצבאיות החשאיות יוצרות למעשה מערכת סחר חוץ עצמאית, המאפשרת לאיראן להשתמש באין מפריע בכספים הרבים שהיא מרוויחה בחו"ל ממכירות נפט בלתי חוקיות, לצורך רכישת ציוד צבאי קריטי

השיטה פשוטה: הכסף עצמו כמעט שאינו חוצה גבולות פיזיים או בנקאיים, שם הוא עלול להפעיל התרעות "אדומות" במערכות לאכיפת הסנקציות. במקום זאת, ב-97% מהמשלוחים שבחנה "רויטרס", העסקאות הוסדרו ונסגרו "ללא העברת מטבע", כפי שעולה מנתוני היבוא היבשים.

כך פועלת רשת הרכש הצבאית של איראן (צילום: זמן ישראל)

אנשי קש מהימנים בתוך הקהילות האיראניות בתפוצות השתמשו פשוט בכספי המזומן או באשראי שהוחזקו בבנקים זרים מקומיים כדי לרכוש את הסחורות באופן "תמים", ואז לשלוח אותן בחשאי לאיראן.

אחד ממשתמשי הקצה הבולטים של הרשת הוא היחידה הצבאית המפקחת על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. משתמשת נוספת היא חברת "סהרה ת'אנדר" (Sahara Thunder), שעליה כבר הטילה ארה"ב סנקציות ממוקדות ב-2024 בשל מעורבותה בייצור ובאספקה של כטב"מים קטלניים לרוסיה, שגרמו להרס נרחב באוקראינה.

"רויטרס" וחברת 240 Analytics זיהו את היחידות הצבאיות האיראניות באמצעות הצלבת עומק של נתוני היבוא עם רישומי חברות, הודעות דוא"ל מודלפות ומסמכים שנאספו ופורסמו באתר הרשת WikiIran.

יש לציין כי "רויטרס" לא הצליחה לברר בוודאות את זהותם של מפעילי WikiIran – אתר המעודד אקטיבית הדלפת מסמכים סודיים מהרפובליקה האסלאמית וטוען כי הוא מופעל בידי איראנים המתנגדים למשטר הדיכוי ו"נאלצו לצאת לגלות כפויה".

לפי נתוני הייבוא, במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה הגיעו לאיראן משלוחים שכללו נפצים בשווי 1.9 מיליון דולר, טונות של חומרי נפץ תקניים, חלקי מנועים למטוסים, מרכיבים רגישים לדלק רקטי וכלי רכב כבדים המשמשים כפלטפורמות לשיגור.

לפי נתוני הייבוא, במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה הגיעו לאיראן משלוחים שכללו נפצים בשווי 1.9 מיליון דולר, טונות של חומרי נפץ תקניים, חלקי מנועים למטוסים, מרכיבים רגישים לדלק רקטי וכלי רכב כבדים

לדברי מומחים בינלאומיים לנשק ולסנקציות, כל הרכיבים הללו עשויים לשמש כרכיבים מרכזיים בייצור ובשיגור טילים בליסטיים וכטב"מים מתאבדים, לרבות הכטב"מים המוכרים מסדרת שאהד.

יו"ר בית הנבחרים האמריקאי מייק ג'ונסון (משמאל) מתקבל על ידי מארק וואלאס, מנכ"ל ארגון "מאוחדים נגד איראן גרעינית", לפני דברים שנשא ג'ונסון לצד כטב"ם צבאי מסוג שאהד 136 במהלך מסיבת עיתונאים בגבעת הקפיטול בוושינגטון. 8 במאי 2025 (צילום: WIN MCNAMEE / Getty Images via AFP)

"זה בהחלט נראה כמו מאמץ מאורגן בקנה מידה תעשייתי עצום לשקם או להרחיב את מערך הכטב"מים והטילים הקיים של איראן", אמר פיטר סליסברי, מרצה נלווה באוניברסיטת קולומביה, שחקר לעומק בשנים האחרונות את נתיבי העברות הנשק האיראניות ואת שרשראות האספקה שלהן.

"הנתונים האלה ממחישים בבירור את יכולת ההסתגלות המהירה של המערכת האקולוגית האיראנית, ואת יכולתה למצוא תמיד נתיבים חדשים כשסוגרים לה את הקיימים".

סליסברי ואחד המומחים האחרים אישרו כי השתמשו בעבר בנתונים שהודלפו באתר WikiIran, ומצאו שהם אמינים ומדויקים.

ארה"ב וישראל תוקפות בעקביות את מערכי הטילים הבליסטיים והכטב"מים של איראן מאז תחילת המלחמה הנוכחית ב-28 בפברואר, לרבות הפצצת מפעלים שלפי הפנטגון ייצרו אמצעי לחימה באופן פעיל.

ארה"ב וישראל תוקפות בעקביות את מערכי הטילים הבליסטיים והכטב"מים של איראן מאז תחילת המלחמה הנוכחית ב-28 בפברואר, לרבות הפצצת מפעלים שלפי הפנטגון ייצרו אמצעי לחימה באופן פעיל

"רויטרס" אומנם לא הצליחה לקבוע את היקף הנזק המדויק שנגרם לתעשייה הזו, אך ניכר כי איראן המשיכה לשגר טילים וכטב"מים לעבר שכנותיה ולעבר ספינות סוחר שניסו לעבור במצר הורמוז, ללא הפרעה תפעולית ניכרת.

החומרים האסטרטגיים הללו נכנסו לתחומי איראן בספינות מטען שחצו את הים הכספי מרוסיה, בשיירות משאיות ממרכז אסיה, ובמטוסי מטען מסחריים מסין, כך עולה ממסמכים שבדקה "רויטרס" ומנתונים שסיפקה פלטפורמת ImportGenius (פלטפורמה המרכזת נתוני יבוא ויצוא גלובליים).

נתיבי הכניסה של ציוד צבאי לאיראן (צילום: זמן ישראל)

בתגובה רשמית לשאלות מפורטות על ממצאי "רויטרס", מסר משרד החוץ הסיני כי הוא "אינו מודע כלל למצב המתואר".

"אנו מתנגדים בתוקף לניסיונות לקשור בזדון את מעשי האיבה באזור לסין, או להכפיש את שמה הטוב של סין בעיני העולם", נמסר בהודעה קצרה ששלח משרד החוץ הסיני בפקס.

משרד ההגנה הרוסי, הבית הלבן ופיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) בחרו שלא להשיב לבקשות התגובה.

מעבר לרכיבים בודדים ספציפיים, מתברר כי איראן רוכשת גם מכונות עבודה מדויקות ומתקדמות שעשויות לשמש לייצור עצמי ובלתי תלוי של ציוד צבאי בעתיד. לפי נתוני היבוא (הנמשכים עד יוני), הרכישות האסטרטגיות הללו כוללות פריטים שסווגו כמחרטות מתקדמות הנשלטות באמצעות מחשב, תנורים המבוססים על קרן אלקטרונים ומאיצי חלקיקים תעשייתיים.

לכל המכונות הללו אכן ישנם שימושים תעשייתיים-אזרחיים רגילים, אך הן יכולות בהחלט לשמש גם לייצור ציוד צבאי מתקדם, לרבות יציקת גופי כטב"מים ורכיבי טילים.

ב-12 באוקטובר הצהיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא אינו מאמין שסין ורוסיה מספקות תמיכה פעילה לאיראן. "אם הן בכלל עושות זאת, מדובר ברמה נמוכה מאוד, אבל אני ממש לא מאמין שהן עושות זאת בכלל"

ב-12 באוקטובר הצהיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא אינו מאמין שסין ורוסיה מספקות תמיכה פעילה לאיראן. "אם הן בכלל עושות זאת, מדובר ברמה נמוכה מאוד, אבל אני ממש לא מאמין שהן עושות זאת בכלל", כתב ברשתות החברתיות. "יש להן יותר מדי מה להפסיד מזה, ואנחנו היינו יודעים על כך באופן מיידי, ויודעים מהר מאוד!"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמאל, ונשיא סין שי ג'ינפינג לוחצים ידיים במהלך פגישתם בשולי פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) בבישקק, קירגיזסטן. 31 באוגוסט 2026 (צילום: Kristina Solovyova, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

אולם מאז תחילת המלחמה, כך עולה בבירור מהנתונים, סחורות בשווי של כ-27 מיליון דולר שרכש הצבא האיראני נרשמו כסחורות שמקורן, לפחות רשמית, באיחוד האמירויות הערביות – וכמעט כולן הגיעו לאיראן דרך הים.

מעניין לציין כי איראן תקפה בעצמה תשתיות באיחוד האמירויות עד מאי האחרון, והיא אף ממשיכה עד היום לפגוע במכליות הנפט שלה באמצעות כטב"מים וטילים.

המשלוח האחרון שתועד מאיחוד האמירויות, שנרשם בתמימות כ"ציוד אלקטרוני", הגיע דרך הים ב-27 ביוני – תשעה ימים בלבד לאחר שארצות הברית הודיעה על השעיה זמנית של המצור הימי שלה. המצור חודש במלוא עוזו רק באמצע יולי, והוא עדיין בתוקף כיום.

גורם רשמי באיחוד האמירויות דאג להעביר ל"רויטרס" הודעה לאחר פרסום הכתבה, שבה נאמר כי הממשלה "דוחה באופן מוחלט ובשאט נפש את ההאשמות חסרות הבסיס האלה ומפריכה אותן מכול וכל. הטענות הללו משוללות כל יסוד, ומציגות באופן מסולף את מדיניותה ופעולותיה של איחוד האמירויות". בהודעה הובהר בנוסף כי איחוד האמירויות מחויבת במלוא הרצינות "למנוע כל ניסיון לנצל לרעה את שטחה הריבוני לפעילות בלתי חוקית כלשהי".

"איחוד האמירויות דוחה באופן מוחלט ובשאט נפש את ההאשמות חסרות הבסיס האלה ומפריכה אותן מכול וכל. הטענות הללו משוללות כל יסוד, ומציגות באופן מסולף את מדיניותה ופעולותיה של איחוד האמירויות"

מלבד מאלכי, צוות המומחים הבינלאומי לנשק שבחן את הממצאים כלל את הנרי תומפסון, את וולף-כריסטיאן פאס (שניהם מומחים בעלי שם לאספקת נשק איראני) ואת דמיאן ספלטרס, מייסד ארגון Heimdall (המתמחה בחקר שרשראות אספקה בלתי חוקיות ומערכות רכש נשק).

המנגנון הסודי נחשף מאחורי הקלעים

"הסוכנויות הממוספרות האלה הן למעשה התשתית התת-קרקעית שמפעילה ומאפשרת את רשת עקיפת הסנקציות העולמית של הרפובליקה האסלאמית, ועוד הרבה מעבר לכך", הסביר נועם בינשטוק, אנליסט בכיר ב-240 Analytics (חברה המרכזת ומנתחת נתוני מודיעין על סיכוני טרור ומימונו עבור לקוחות עסקיים וממשלתיים).

נועם בינשטוק, אנליסט ב-240 Analytics, מצטלם עם מחשבו במשרדו בפתח תקווה. 15 באוקטובר 2026 (צילום: Nir Elias To match Special Report IRAN-CRISIS/IRGC-ARMS/Reuters)

"היקף הכספים המטורף שעובר דרך הסוכנויות האלה הוא פשוט מדהים, והעובדה המדהימה לא פחות היא שאף גורם ביון לא הבחין בהן קודם לכן כמקשה אחת".

בינשטוק, כלכלן בן 35, סיפר כי גילה את רשת הגופים הממוספרים ביוני 2025. זה קרה בזמן שהעלה אלפי עמודים של מסמכי בנק ספה (Bank Sepah) – שמצא זרוקים ברשת בטלגרם ובאתר WikiIran והיו זמינים לציבור הרחב – לפלטפורמת הניתוח המקוונת של 240 Analytics. בנק ספה הוא הבנק האיראני הרשמי המטפל, בין היתר, בתשלומי המשכורות והפנסיות השוטפים לאנשי משמרות המהפכה.

בנק ספה עצמו לא השיב לפניות ולבקשת תגובה על הפריצה למחשביו. קבוצת האקרים המכנה את עצמה Codebreakers קיבלה על עצמה את האחריות לגניבת המידע, ובהמשך אף הודיעה על פריצות נוספות ומוצלחות למאגרי מידע ממשלתיים באיראן.

"אנו יכולים לאשר בוודאות שהחומרים הם אותנטיים, ושמקורם אומת מעל לכל ספק באמצעות המקורות ואנשי הקשר שלנו, הן בתוך איראן והן מחוצה לה", מסרו מפעילי אתר WikiIran בתשובה בדוא"ל לשאלות "רויטרס" על אמינות הנתונים.

חברת 240 Analytics הוקמה במקור כדי לספק שירותי מודיעין לחברות ולממשלות לצורך בדיקת נאותות של שותפים עסקיים ולקוחות פוטנציאליים ברחבי העולם (Due diligence). בינשטוק סיפר כי סבר בתמימות שהמסמכים יעזרו להבין ולחשוף קצת יותר טוב את פעילותה הפיננסית השגרתית של איראן.

כל החשבונות התחילו באותיות MOD ולאחריהן הופיע מספר שנכתב משום מה באותיות כמילה ולא במספרים (ספרות). יתרה מכך, לכולם היה בדיוק אותו תאריך רישום היסטורי ואותה כתובת פיזית במרשם

אך עד מהרה, כשהחל לנתח את הנתונים, הבחין בתבנית מחשידה: אלפי חשבונות בנק שייכים לסוכנויות שונות ששמותיהן בנויים לפי תבנית זהה לחלוטין. כולם התחילו באותיות MOD (או VODJA בפרסית), ולאחריהן הופיע מספר בן חמש או שש ספרות, שנכתב משום מה באותיות כמילה, ולא במספרים (ספרות). יתרה מכך, לכולם היה בדיוק אותו תאריך רישום היסטורי ואותה כתובת פיזית במרשם.

מסמך בנקאי איראני שנחשף בתחקיר רויטרס, ובו מופיע שמה של אחת מסוכנויות הרכש החשאיות של משרד ההגנה האיראני, VODJA 424000. שמות הסוכנויות הורכבו מראשי התיבות של משרד ההגנה בפרסית וממספר בן חמש או שש ספרות שנכתב במילים (צילום: ) (צילום: רויטרס)

הרישומים הבנקאיים המפורטים שבחנה "רויטרס" כללו את שמות בעלי החשבונות, מספרי זיהוי אישיים וארגוניים שונים, וחשוב מכול – יתרות עדכניות.

כשבינשטוק ראה לראשונה את היקף היתרות הכספיות בחשבונות בבנק ספה, הוא חשב לתומו שטעה במיקום הנקודה העשרונית בקריאת הנתונים. הוא גילה הוכחות חותכות כי ל-36 מהסוכנויות הללו היו חשבונות מטבע חוץ שבהם הופקדו בסוף שנת 2024 סכומים בהיקף כולל של 1.2 מיליארד דולר. יתר הסוכנויות ברשת החזיקו בכ-1.8 מיליארד דולר נוספים במטבע מקומי (ריאל), עם יתרה ממוצעת של כ-360 אלף דולר נזילים לכל חשבון.

באותה תקופה בחייו, ניסה בינשטוק לתמרן בין כתיבת עבודת הדוקטורט התובענית שלו, עבודתו ב-240 Analytics, וטיפול בתינוק חדש שנולד לו. מחוסר זמן פנוי, הוא פשוט הקפיא את הפרויקט ושם אותו בצד.

הוא חזר ונבר בו שוב רק באוגוסט השנה, חיפש מסמכים עדכניים יותר – וגילה לתדהמתו שאותן סוכנויות עלומות מקבלות כספים עצומים ממכירות נפט מוברח לעולם, ובמקביל רוכשות בכסף זה כמויות אדירות של ציוד "דו-שימושי" בעל ערך צבאי.

"זו הייתה פריצת הדרך הגדולה, רגע ההארה, שהובילה אותי להתחיל להבין סוף סוף את ההיקף האמיתי של התמנון שאנחנו מדברים עליו, ולמצוא דוגמאות מוכחות ליבוא צבאי"

"זו הייתה פריצת הדרך הגדולה, רגע ההארה, שהובילה אותי להתחיל להבין סוף סוף את ההיקף האמיתי של התמנון שאנחנו מדברים עליו, ולמצוא דוגמאות ממשיות ומוכחות ליבוא צבאי", סיפר בינשטוק. "באותו רגע בדיוק ידעתי שעלינו על משהו גדול באמת".

התברר כי כל סוכנות MOD זוהתה באופן רשמי גם באמצעות מספר זיהוי ממשלתי ייחודי בן 11 ספרות, והופיעה בגלוי במרשם החברות האיראני – מאגר מידע רשמי הכולל אלפי עסקים איראניים לגיטימיים.

כך נחשפה סוכנות הרכש הסודית של איראן (צילום: זמן ישראל)

בינשטוק הבין כי מספר הזיהוי התמים לכאורה בן 11 הספרות (או מספר ה-MOD עצמו) מופיע שוב ושוב בשטרי מטען בינלאומיים, בחשבוניות תשלום ובחשבונות בנק. המשמעות: אפשר להתחקות אחר הרשת גם כאשר הסוכנות משתמשת בחברת קש או כיסוי.

בשלב הקריטי הזה החליטה 240 Analytics לפנות ל"רויטרס" כדי לסייע במיפוי ובניתוח של רשת הסוכנויות הסבוכה. באמצעות מספרי הזיהוי (בני 11 הספרות) שסיפק בינשטוק, בחנה רויטרס מסמכי שילוח חסויים ונתוני יבוא בינלאומיים עדכניים, והשתמשה ברשומות החברות הרשמיות של איראן כדי לחשוף את היקפה המפלצתי של הרשת – ואת האופן שבו אפשרה הלכה למעשה לאיראן לחדש את מלאי הנשק שלה במהלך המלחמה.

סוכנות אחת ספציפית, שרכישותיה מתועדות במערכת כבר מ-2016, בלטה במיוחד בהיקף פעילותה: MOD 346428.

הרכישות מחו"ל שביצעה MOD 346428 גדלו בהתמדה ובעקביות לאורך השנים. הן זינקו מ-442 מיליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ 2023 ל-988 מיליון דולר בשנה שלאחר מכן, כך עולה בבירור מנתוני מכס שפורסמו בתקשורת האיראנית. היקף זה הציב את הסוכנות החשאית ישירות בין עשרת היבואנים הגדולים ביותר באיראן כולה.

לפי נתוני ImportGenius, "רויטרס" מצאה כי בתקופה שבין ינואר 2025 ליוני 2026 לבדה, ייבאה MOD 346428 ציוד צבאי בשווי 2.3 מיליארד דולר.

בין ינואר לאפריל 2025 ייבאה MOD 346428 למתחם הנמלים האיראני שבעיר בנדר עבאס 886 טונות של חומרים כימיים, כך עולה מנתוני היבוא. מקורם נרשם בתעודות המשלוח כ"סין"

בין ינואר לאפריל 2025 ייבאה MOD 346428 למתחם הנמלים האיראני שבעיר בנדר עבאס 886 טונות של חומרים כימיים, כך עולה מנתוני היבוא. מקורם נרשם בתעודות המשלוח כ"סין", תחת סיווג מכס הכולל נתרן כלורט ופרכלורטים אחרים – חומרי מוצא כימיים מרכזיים לייצור דלק רקטי מוצק לטילים. שלושה ימים בלבד לאחר פריקת המשלוח האחרון מאונייה, פיצוץ אדיר וקטלני הרעיד את הנמל כולו.

מאמצי הכיבוי לאחר הפיצוץ העז בנמל בנדר עבאס באיראן, 27 באפריל 2025 (צילום: Meysam Mirsadeh / TASNIM NEWS / AFP)

שני אנשים הבקיאים בפרטי הפיצוץ שאירע ב-26 באפריל אישרו כי הוא נגרם כאשר נתרן פרכלורט התלקח בטעות בתוך מכולות שאוחסנו על רציף הנמל. התקשורת הממלכתית באיראן דיווחה כי החומרים הכימיים אוחסנו במקום בידי חברת "סינא" (לפיתוח שירותי נמל וים) – חברה הנמצאת בבעלות "בוניאד מוסטזעפאן" (Bonyad Mostazafan), קרן ענק המגלגלת מיליארדי דולרים ונשלטת ישירות, ללא מתווכים, בידי המנהיג העליון של איראן.

בפיצוץ התופת ההוא נהרגו לפחות 70 בני אדם ויותר מ-1,200 נפצעו. מנכ"ל חברת "סינא" באותה תקופה טען להגנתו כי הפיצוץ נבע מ"הצהרה כוזבת" שסופקה לו בנוגע לתכולת המשלוח, שהגיע לטענתו "ללא מסמכים מקדימים ותוויות זיהוי מתאימות". תחקירני רויטרס לא הצליחו לקבוע בוודאות מדעית אם החומרים הכימיים במשלוח האחרון הספציפי, שמשקלו היה 75 טונות, היו אלו שאחראים ישירות לפיצוץ.

ארצות הברית הטילה סנקציות על "בוניאד מוסטזעפאן" ב-2020. הקרן אומנם מציגה את עצמה כלפי חוץ כארגון צדקה חברתי המסייע לעניים, אך משרד האוצר האמריקאי טען במסמכיו כי המנהיג העליון השתמש בה למעשה כדי להעשיר את לשכתו, לתגמל מקורבים ולממן פעילות עוינת.

בראש הבוניאד הזה עומד חוסיין דהקאן, איש צבא בכיר שמונה לשר ההגנה של איראן ב-2013, בדיוק בשנה שבה החלו רוב הסוכנויות החשאיות לפעול. דהקאן כיהן בתפקיד הרם במשך ארבע שנים.

בראש הבוניאד הזה עומד חוסיין דהקאן, איש צבא בכיר שמונה לשר ההגנה של איראן ב-2013, בדיוק בשנה שבה החלו רוב הסוכנויות החשאיות לפעול. דהקאן כיהן בתפקיד הרם במשך ארבע שנים

קודם לכן, שימש דהקאן כמפקד כוחות משמרות המהפכה בלבנון. זאת, בזמן מתקפת הטרור הקטלנית נגד כוחות שמירת השלום הבינלאומיים בביירות ב-1983, שבה נהרגו בפיצוץ 241 חיילי מארינס אמריקאים במגוריהם, ו-58 צנחנים צרפתים, לצד אזרחים לבנונים רבים (לפי הודעת הסנקציות האמריקאית הרשמית נגדו). ארה"ב, כזכור, הטילה על איראן את האחריות הישירה למתקפה הזו.

דהקאן עצמו בחר שלא להשיב לבקשת תגובה מפורטת בנוגע לפיצוץ בנמל, לסוכנויות ה-MOD, או לתפקידו בעסקאות – בקשה שהועברה אליו בצורה מסודרת באמצעות הבוניאד ונציגו המשפטי.

שר ההגנה האיראני חוסיין דהקאן משתתף בוועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי במוסקבה, רוסיה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי התקיפה האווירית שביצעה ארצות הברית נגד בסיס צבאי סורי מוקדם יותר החודש פוגעת בסיכויים להגיע להסדר מדיני במדינה למודת המלחמה. 26 באפריל 2017 (צילום: AP Photo/Ivan Sekretarev)

לצד יבוא מסיבי של חומרים כימיים שיכולים לשמש לייצור דלק לטילים, הנתונים הסטטיסטיים מלמדים גם על יבוא שיטתי של משאיות כבדות. הצבא האיראני נוהג להשתמש במשאיות מסוג זה כמשגרים ניידים ומוסווים לטילים ולכטב"מים מתאבדים.

אחת הדוגמאות הבולטות ליבוא מסוג זה התגלתה לבינשטוק בשלב מוקדם יחסית של התחקיר. בסתיו 2022, רכש סוחר מכוניות איראני המתגורר באיטליה שש משאיות מסוג "איווקו יורוקארגו" (Iveco Eurocargo) תמורת 426 אלף אירו, כך עולה בבירור ממסמכי WikiIran. הוא שלח את המשאיות לחברה מתווכת בשם "דיילאמי טריידינג" (Deilami Trading) הפועלת בדובאי. חברת דיילאמי דאגה להעביר אותן בהמשך לנמל בנדר עבאס שבאיראן.

מספר הזיהוי הממשלתי (בן 11 הספרות) של הרוכש הסופי בעסקה הזו השתייך לאותה סוכנות חשאית: MOD 346428.

לפי רשימת האריזה הסופית, כלי הרכב נמסרו בסופו של דבר לחברת "סהרה ת'אנדר", אותה חברה הממלאת כאמור תפקיד מרכזי בייצור ובמכירת הכטב"מים לצבא רוסיה. חברת דיילאמי מדובאי לא השיבה לבקשת תגובה בנוגע לחלקה בעסקה.

מספרי השלדה התואמים מסגירים את הכול

התחקיר מעלה כי בין ינואר 2025 ליוני 2026 הספיקה סוכנות MOD 346428 לייבא לא פחות מ-435 משאיות איווקו נוספות. באמצעות ניתוח של תמונות לוויין ותמונות שהועלו לרשתות חברתיות, הצליחה "רויטרס" לעקוב אחר חלק מכלי הרכב הללו למגרש מכס שומם בפאתי טהרן בפברואר 2025.

"רויטרס" השתמשה בנתוני היבוא כדי להתאים בהצלחה שלושה ממספרי השלדה (VIN) הייחודיים שלהם – קודים בינלאומיים המאפשרים לזהות באופן מוחלט את יצרן הרכב המקורי ואת מקורו הגאוגרפי

"רויטרס" השתמשה בנתוני היבוא כדי להתאים בהצלחה שלושה ממספרי השלדה (VIN) הייחודיים שלהם – קודים בינלאומיים המאפשרים לזהות באופן מוחלט את יצרן הרכב המקורי ואת מקורו הגאוגרפי.

כיצד הגיעו משאיות אזחריות לרש הצבאית של איראן (צילום: זמן ישראל)

משאית איווקו נוספת צצה והופיעה בתיעוד חזותי במהלך המלחמה: פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) פרסם בחודש מרץ ברשתות החברתיות סרטון וידאו שתיעד, לטענתו, תקיפה מוצלחת מהאוויר של משגר טילים נייד איראני שהוסווה כמשאית אזרחית.

רויטרס אומנם לא הצליחה לקבוע בוודאות מוחלטת אם כלי הרכב הספציפי הזה היה בין אלה שייבאה MOD 346428. עם זאת, המשאית שנראית מתפוצצת לרסיסים בסרטון היא בבירור מדגם איווקו, מהסוג המדויק שאיראן ייבאה, כך עולה מניתוח שביצעו אנליסטים מומחים בחברת Janes הבריטית (חברה מובילה המתמחה במודיעין ביטחוני ממקורות גלויים).

"מפיצים רשמיים שלנו ברחבי העולם נדרשים להבטיח חוזית שמוצרים אלה לא ישמשו בשום פנים למטרות צבאיות, כימיות, ביולוגיות או גרעיניות", מסרה הנהלת איווקו בתגובה חריפה לממצאי "רויטרס". החברה הדגישה כי היא מפעילה מנגנוני הגנה חוזיים נוקשים כדי להבטיח שמוצריה לא יגיעו ל"יעדים, גופים או אנשים שהסחר עימם אסור על פי חוק".

איווקו, שבסיסה נמצא באיטליה, הבהירה כי אין לה שום יכולת או שליטה על "מוצרים שהועברו או יוצאו בהמשך הדרך בידי צדדים שלישיים עבריינים שאין לנו עימם שום קשר חוזי ישיר".

"אישרנו פנימית כי כל נוכחות של כלי רכב מתוצרת איווקו באיראן התרחשה לחלוטין מחוץ לשליטתה או לאחריותה של קבוצת איווקו", מסרה החברה נחרצות. היא הוסיפה כי אין לה שום תיעוד במחשבי החברה למכירת כלי הרכב ב-2022 לאותו אדם שנטען כי הוא אזרח איראני באיטליה, וטענה כי רוב המשאיות ש"רויטרס" זיהתה בבירור במגרש המכס ב-2025 היו בכלל מיועדות רשמית למדינות במרכז אסיה (ולא לאיראן).

"אישרנו פנימית כי כל נוכחות של כלי רכב מתוצרת איווקו באיראן התרחשה לחלוטין מחוץ לשליטתה או לאחריותה של קבוצת איווקו", מסרה החברה נחרצות

באמצעות אותה סוכנות צללים (MOD 346428) ייבאה איראן גם אלפי טנדרים אזרחיים מדגמי טויוטה "היילקס" ו"לנד קרוזר" הפופולריים. כוחות משמרות המהפכה ושלוחותיהם הרבות במזרח התיכון נוהגים להסב את כלי הרכב האמינים הללו באופן פיראטי, כדי להתקין מקלעים כבדים או משגרי רקטות בארגזי המטען הפתוחים שלהם.

תצלום לוויין מ-8 בפברואר 2025 מציג מגרש מכס בטהרן שבו חנו משאיות איווקו שיובאו עבור הצבא האיראני. המיקום תואם לסרטון שפורסם באותו יום ואומת בידי רויטרס, וחברת המודיעין הביטחוני הבריטית Janes אישרה את דגם המשאיות הנראות בו (צילום: Pleiades / CNES 2026, Airbus DS / רויטרס)

תיעוד וידאו שדלף מההפגנות האלימות באיראן מוקדם יותר השנה מראה בבירור כוחות ביטחון איראניים חמושים במקלעים כבדים, מפטרלים בשיירת כלי רכב מדגם לנד קרוזר חדשים למראה הנוסעת ברחובות העיר טונכאבון שבצפון איראן.

בינואר 2025 ייבאה אותה MOD 346428 ארבעה טנדרים גדולים מדגם טויוטה "טונדרה" – כלי רכב מסיבי שמשמרות המהפכה משתמשים בו באופן תדיר להובלת כטב"מים בטרם שיגור.

דובר חברת טויוטה העולמית מיהר למסור בתגובה כי החברה אינה מקיימת כל פעילות עסקית או רשמית באיראן. "טויוטה לא הייתה מעורבת בשום צורה ברכישות שעליהן דיווחה "רויטרס" בתחקיר, ואין לה שום ידיעה או קשר אליהן", הבהיר הדובר נחרצות.

משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של ממשלת יפן מסר מצידו כי אינו יכול להתייחס פומבית לפרטים הספציפיים של התחקיר של "רויטרס". עם זאת, הוא הדגיש כי יפן מקיימת מדיניות פיקוח קפדנית ביותר על יצוא סחורות העלולות להיות קשורות לביטחון הלאומי ולתעשיות נשק.

"אנו מקיימים באופן שוטף גם פעילויות הסברה מקיפות להגברת המודעות בקרב עסקים יפניים לתקנות הפיקוח הנוקשות על היצוא", נמסר רשמית מהמשרד היפני.

ב-9 בפברואר 2026 הגיעה לנמל בנדר עבאס ספינת מטען שנשאה בבטנה 93 טונות של טיטניום סיני גולמי – מתכת קלה וחזקה במיוחד, שלדברי מומחים לנשק ולסנקציות יכולה לשמש רכיב חיוני בבניית גופי טילים

ב-9 בפברואר 2026 הגיעה לנמל בנדר עבאס ספינת מטען שנשאה בבטנה 93 טונות של טיטניום סיני גולמי – מתכת קלה וחזקה במיוחד, שלדברי מומחים לנשק ולסנקציות יכולה לשמש רכיב חיוני בבניית גופי טילים ומעטפות עמידות של מנועים רקטיים.

U.S. forces continue to eliminate threats presented by the Iranian regime, striking over 10,000 targets since the start of Operation Epic Fury. pic.twitter.com/6rTIWG9NBC

— U.S. Central Command (@CENTCOM) March 26, 2026

בסך הכול, במהלך החודש הבודד שקדם לפרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, פרקו ספינות שונות באיראן גם 268 טונות של חומר הנפץ ניטרוצלולוזה ו-276 טונות של חומרים כימיים אחרים שמקורם המוצהר בסין. אלו נרשמו תחת סיווג מכס הכולל "פרכלורט" – רכיב כימי קריטי המשמש הן לייצור חומרי הנעה איכותיים לרקטות והן לייצור חומרי נפץ רבי-עוצמה.

גם כשהמלחמה הייתה בעיצומה וספינותיה של איראן היו נתונות תאורטית למצור ימי מתהדק, הצליח הצבא האיראני להמשיך ולייבא חומרים חיוניים מחו"ל כמעט ללא הפרעה. על פי הנתונים היבשים, היקף היבוא החודשי אומנם צנח בתחילה ב-47% (ל-54 מיליון דולר בחודש מרץ, לעומת החודש הקודם לו), אך כבר בחודש מאי הוא זינק חזרה ל-77 מיליון דולר.

משלוח של נפצים רוסיים מתקדמים בשווי 1.9 מיליון דולר בחודש יוני 2026 (נפצים שיכולים לשמש להפעלת מטעני חומר נפץ רבי-עוצמה כמו אלו המותקנים בראשי הקרב של כטב"מים מתאבדים וטילים) היה האחרון מבין חמישה משלוחים רוסיים דומים. משלוחים אלו סיפקו לאיראן, מאז תחילת 2025 נפצים וציוד הפעלה בשווי כולל של כ-7.6 מיליון דולר.

אך הבעיה אינה רק במדינות כמו רוסיה וסין. מקור היבוא הרשום בחלק מהמקרים היה גם חברות במדינות האיחוד האירופי (איחוד שכזכור הטיל סנקציות חריפות על משרד ההגנה האיראני עצמו). חברות אלו שלחו, ביודעין או שלא ביודעין, סחורות שמצאו את דרכן ישירות לידי צבא איראן.

משאיות תעבורה, רכיבים מורכבים למנועי מטוסים וציוד אלקטרוני תקשורתי בשווי מאות מיליוני דולרים (לרבות משאיות איווקו בשווי 34 מיליון דולר) נרשמו כולם בנתוני היבוא הרשמיים כסחורות שהגיעו, באופן מדהים, מגרמניה וממדינות אחרות באיחוד האירופי. בכל מסמכי השילוח הללו הופיעה באותיות קידוש לבנה הסוכנות MOD 346428 כיעד סופי.

משאיות תעבורה, רכיבים מורכבים למנועי מטוסים וציוד אלקטרוני תקשורתי בשווי מאות מיליוני דולרים נרשמו כולם בנתוני היבוא הרשמיים כסחורות שהגיעו, באופן מדהים, מגרמניה וממדינות אחרות באיחוד האירופי

חשוב לציין כי לא כל נתוני היבוא בספרים כללו תיאורים מפורטים של המשלוחים, שרבים מהם היו עמומים במכוון. במקרים רבים נאלצו תחקירני רויטרס להסתמך אך ורק על סיווגי מכס בינלאומיים כדי לזהות את תכולתם, ואת ארצות המקור המוצהרות שלהם על הנייר – זאת, מבלי שהצליחו תמיד לאמת את הפרטים באופן עצמאי.

היבוא הצבאי של איראן נמשך גם במהלך המלחמה (צילום: זמן ישראל)

דובר רשמי מטעם האיחוד האירופי בבריסל מסר בתגובה כי המדינות החברות באיחוד הן אלו שאחראיות בפועל לאכיפת משטר הסנקציות של האיחוד, סנקציות החלות בין היתר על חברות כמו "סהרה ת'אנדר" ועל גופים איראניים נוספים.

"האיחוד האירופי ממשיך לבחון בקפידה רבה, כל העת, מידע מודיעיני וגלוי הנוגע למאמצי איראן לחזק את תוכניות הכטב"מים והטילים שלה", ניסה הדובר להרגיע. ואולם, ממשלות גרמניה ואיטליה (שמהן יצאו לכאורה הסחורות) בחרו שלא להשיב כלל לבקשות התגובה שהופנו אליהן.

הכטב"ם הוורוד: חלון לכלכלה של הדיכוי

כדי להבין כיצד התמנון הזה עובד, צריך להבין את המבנה הכלכלי הפנימי באיראן. חלק גדול מכלכלת איראן נשלט ישירות בידי קרנות מעין-ממשלתיות ענקיות המכונות "בוניאד" (Bonyad). בראש הקרנות הללו עומדים תמיד אנשי האליטה הדתית והצבאית של המדינה.

רבות מהקרנות הללו הוקמו מיד לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, והן נבנו באמצעות השתלטות מאסיבית על נכסים וקרקעות שהוחרמו ממשפחת המלוכה המודחת, ומאזרחים אחרים שהוגדרו בן לילה כ"אויבי המשטר החדש".

על פי תחקיר מקיף של "רויטרס" משנת 2013 ומסמכי סנקציות רבים וגלויים של ממשלת ארה"ב, הבוניאדים הללו הם למעשה כלי השליטה העיקרי שבאמצעותו האליטה האיראנית משמרת את כוחה ושלטונה. הם עושים זאת תוך קשירתם של קצינים ואנשי מפתח נאמנים באמצעות רשת מסועפת של חסות, ג'ובים, כספים וחלוקת טובות הנאה.

בדיוק כמו משמרות המהפכה, הבוניאדים העשירים ממלאים תפקיד מרכזי במימון ובתחזוקת הדיכוי האלים והשיטתי של אזרחים איראנים זה שנים. כך לפחות טוענות ארצות הברית ומדינות אירופה

בדיוק כמו משמרות המהפכה, הבוניאדים העשירים ממלאים תפקיד מרכזי במימון ובתחזוקת הדיכוי האלים והשיטתי של אזרחים איראנים זה שנים. כך לפחות טוענות ארצות הברית ומדינות אירופה במסמכי סנקציות שהצטברו נגדם לאורך השנים.

האייתוללה ח'ומייני בטהרן לאחר 14 שנות גלות. בנאום שנשא הכריז כי ממשלת איראן הנוכחית אינה חוקית משום שמונתה בידי השאה. 1 בפברואר 1979 (צילום: AP Photo/FY)

אחת הקרנות הבולטות הללו, הנקראת "הקרן לשימור מורשת ההגנה המקודשת ולהפצת ערכיה", ממחישה באופן מצמרר עד כמה רשת סוכנויות ה-MOD חודרת לעומק הכלכלה האיראנית השגרתית, ולתוך מנגנוני הדיכוי והפרופגנדה שלה.

העסקאות הפיננסיות העוברות דרכה כוללות לא רק יבוא חוץ מוסווה, אלא גם העברות כספים פנימיות ו"הלבנת הון" בתוך איראן. כפי שמצאה רויטרס במסמכים פנימיים המשתרעים על פני שנים, ישנו קשר ישיר, ברור ומתועד בין הקרן "התרבותית" הזו לבין שתי סוכנויות רכש צבאי (MOD) נפרדות לפחות.

הקרן הזו, שתפקידה הרשמי הוא לקדם בחינוך ובתקשורת את "תרבות ההתנגדות, ההקרבה, הג'יהאד והשהאדה" (מסירות הנפש), היא למעשה זרוע תעמולה ומימון מרכזית של הממשלה, האחראית בין היתר לשימור הלגיטימיות הציבורית והאידאולוגיה הדתית של הרפובליקה האסלאמית בקרב ההמונים.

בשנת 2017, לדוגמה, קיבלה הקרן לחזקתה ארבעה משלוחים מסתוריים של ציוד אלקטרוני ויחידות קירור תעשייתיות, לפי נתוני ההדלפות מ-WikiIran. מספר זיהוי הלקוח שהופיע על תעודות המשלוחים תאם, שוב, את זה של סוכנות הרכש MOD 346428.

לא ידוע בדיוק כיצד השתמשה הקרן ה"חינוכית" בחומרים האלה, אך ידוע כי בהנהגתה ובחבר נאמניה יושבים מפקדים בכירים של משמרות המהפכה מכל 31 המחוזות הגאוגרפיים של איראן. במחוז ח'וזסתאן (Khuzestan), למשל, נמנה עימם תת-אלוף חסן שהווארפור – המפקד הכול-יכול והוותיק של כוחות העילית של משמרות המהפכה באזור (אזור המתאפיין בתסיסה אזרחית מתמדת ובמחאות אלימות).

לא ידוע בדיוק כיצד השתמשה הקרן ה"חינוכית" בחומרים האלה, אך ידוע כי בהנהגתה ובחבר נאמניה יושבים מפקדים בכירים של משמרות המהפכה מכל 31 המחוזות הגאוגרפיים של איראן

שהווארפור בחר שלא להשיב לבקשת תגובה מפורטת שנשלחה אליו בנושא.

מסמך רשמי הנושא את חתימתו וחותמתו של תת-אלוף חסן שהווארפור, מפקד משמרות המהפכה במחוז ח'וזסתאן שבאיראן, ובו בקשה להעברת כספים לסוכנות של משרד ההגנה האיראני לצורך הקמת מבנה מטה חדש של משמרות המהפכה במחוז (צילום: רויטרס)

כדאי לזכור: יחידות בפיקודו הישיר של שהווארפור טבחו והרגו לפחות 100 אזרחים איראנים לא-חמושים בעיר מהשהר ב-2019, במהלך גל הפגנות עממי נגד מחירי הדלק הגבוהים, כך עולה ממסמך סנקציות אמריקאי המפרט את פשעיו. הכוחות הצבאיים בפיקודו כיתרו באכזריות באמצעות כלי רכב משוריינים אנשים שניסו להימלט על נפשם מההפגנה, וירו במקלעים כבדים ישירות אל תוך ההמון, כך קבעה ארה"ב.

פעיל זכויות אדם מקומי, שסיפר כי היה עד ראייה להרג המוני זה, סיפר לעיתונאים שחייליו של שהווארפור אף הציתו לאחר מכן בכוונה תחילה שדות של קני סוכר, שבהם הסתתרו בחסות החשיכה חלק מהמפגינים הנמלטים שניסו לחמוק מהירי. עדותו המחרידה נתמכה וחוזקה בידי פעיל נוסף שהצליח לשרוד ונכח במקום באותו יום ארור.

לאחר שארצות הברית הטילה סנקציות אישיות חריפות על שהווארפור ב-2020 בשל הפרות זכויות אדם מחרידות אלו לכאורה, איש דת בולט באיראן נישק את ראשו לאות כבוד במהלך טקס דתי מתוקשר, והכריז בפניו ובפני המצלמות כי הסנקציות הללו צריכות להיות עבורו "מקור לגאווה אמיתית".

בשנת 2021, ביקש שהווארפור מחברת ייצור פלדה ממשלתית תרומה של 50 מיליארד ריאל (סכום שהיה שווה אז ליותר ממיליון דולר אמריקאי לפי שער החליפין הרשמי), כדי לממן הקמת מבנה מטה חדש של משמרות המהפכה בח'וזסתאן. כך עולה ממסמך פנימי שבחנה "רויטרס".

על פי המסמכים הרשמיים, הנושאים את חתימתו של הקצין הבכיר, בעל החשבון הרשמי שאליו היה אמור הכסף מ"התרומה" להיות מועבר – הייתה לא אחרת מאשר סוכנות הרכש הצבאית MOD 424000.

על פי המסמכים הרשמיים, הנושאים את חתימתו של הקצין הבכיר, בעל החשבון הרשמי שאליו היה אמור הכסף מ"התרומה" להיות מועבר – הייתה לא אחרת מאשר סוכנות הרכש הצבאית MOD 424000

בתחילת השנה הנוכחית, כך מעידים שני הפעילים ששרדו, חזרו אנשיו של שהווארפור ודיכאו באכזריות הפגנות חדשות בח'וזסתאן, שהיו חלק מהתקוממות ארצית נרחבת שפרצה במחאה על קריסתה הכלכלית המוחלטת של איראן. ברחבי איראן נהרגו בגל הזה אלפים, ועשרות אלפים נכלאו ועונו.

לוחמי משמרות המהפכה נוסעים בטנדרים לבנים מדגם טויוטה טונדרה בעיירה במחוז ח'וזסתאן שבאיראן. מפקד משמרות המהפכה במחוז, תת-אלוף חסן שהווארפור, נתון לסנקציות אמריקאיות בגין הפרות לכאורה של זכויות אדם (צילום: צילום מסך מתוך סרטון של התקשורת הממלכתית באיראן)

בח'וזסתאן עצמה, סיפרו הפעילים כי הם תיעדו אישית את שמותיהם של 46 הרוגים. רובם המכריע, הם טוענים, נהרגו ב-8 וב-9 בינואר, כאשר כוחות משמרות המהפכה פשוט פתחו באש חיה ואוטומטית לעבר מפגינים לא חמושים.

תיעוד וידאו ששודר לאחרונה בתקשורת הממלכתית מתוך מצעד ראווה צבאי שהתקיים מוקדם יותר השנה מראה את אנשי משמרות המהפכה, בפיקודו של אותו שהווארפור, נוסעים ברחובות עיירה בח'וזסתאן בטנדרים לבנים וחדשים מדגם טויוטה "טונדרה" (Tundra) – בדיוק מאותו הסוג והמודל המועדף שמייבאת רשת ה-MOD הצבאית מחו"ל.

באופן סמלי ואבסורדי, אחד הטנדרים החדישים הללו שנסע במצעד גרר מאחוריו כטב"ם שאהד קטלני… הצבוע בצבע ורוד עז.

התחקיר הוכן על ידי עיתונאי "רויטרס" גאווין פינץ', מגי מייקל ואליסון מרטל. אימות חזותי בוצע על ידי מרין דלרו. סייעו בדיווח: ג'ו קאש, פיראס דלאתי, אמילי ג'יילס, ג'ון אייריש, טים קלי ודניאל לוסינק.