אויב בהזמנה: נתניהו וארדואן קובעים את יחסם למיעוטים לפי הצורך הפוליטי

בקצרה: 

חיזור: לקראת בחירות 2021 ביקר נתניהו ביישובים ערביים, אימץ את הכינוי "אבו יאיר" והבטיח "תקופה חדשה ביחסי יהודים וערבים".

59 מנדטים: אחרי בחירות 2021 היו לגוש הליכוד, יחד עם ימינה, רק 59 מנדטים ללא רע"ם, ויו"ר רע"ם מנסור עבאס טוען שנתניהו הקריא לו נאום על שותפות.

הפחדות: בעקבות הבחירות האחרונות אמר נתניהו שממשלה עם מפלגות ערביות "תביא קץ למדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה".

טורקיה: אחרי שהמפלגה הכורדית HDP התחזקה בבחירות ב-2015, חידש ארדואן את הלחימה בכורדים ומפלגתו-שלו התחזקה בבחירות החוזרות.

שלטון פופוליסטי מסוגל להציג מיעוט אתני-לאומי כאויב, ובאותה קלות לחזר אחריו, לפי צרכי הישרדותו בשלטון. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהל ב-2021 מגעים עם רע"ם כשחסרו לו מנדטים כדי להרכיב ממשלה. ואילו בבחירות האחרונות, אחרי שהתמיכה הפרלמנטרית בנתניהו ירדה ל-53 מנדטים והמפלגות הערביות זכו בשיא של 19, הליכוד טוען שהן "גנבו" את הבחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית שמש, שעות ספורות לפני סגירת הקלפיות ביום הבחירות לכנסת. 27 באוקטובר 2026 (צילום: יעקב לדרמן/פלאש90)

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פעל בדפוס דומה מול הכורדים: החל בתהליך שלום כשהיה זקוק לקולות הכורדים, פתח עימם במלחמה אחרי שמפלגה כורדית תרמה לאובדן הרוב שלו ב-2015, וחידש את תהליך השלום מאז 2024 כשחזר להיות זקוק לקולותיהם.

בשתי המדינות השתנה היחס למיעוט עם שינוי הצרכים הפוליטיים של המנהיג. 

מדוע שינה נתניהו את יחסו לאזרחים הערבים?

במהלך יום הבחירות ב-2015 הצטלם נתניהו לסרטון שהופץ למיליוני גולשים, בו הצהיר בנימה מאיימת כי "הערבים הישראלים נעים בכמויות אדירות אל הקלפיות" וקרא לתומכי הליכוד להצביע כדי "לבלום" את הצבעת הערבים.

נראה כי הגימיק הגזעני הצליח: שיעור ההצבעה בבחירות ב-2015 היה גבוה מאשר בבחירות שלפניהן ונתניהו ניצח בהן. מספר המנדטים של הליכוד בתוצאת הבחירות הסופית היה גבוה יותר מאשר במדגם, המשקף את ההצבעה בשעות הבוקר והצוהריים ולא בערב, מה שעשוי להצביע על עלייה בשיעורי ההצבעה של תומכי המפלגה (שחלקם לא תמיד מגיעים לקלפי) במשך יום הבחירות. 

בספטמבר 2019, כאשר יו"ר כחול לבן בני גנץ שהתמודד מול נתניהו בבחירות, יכל להרכיב ממשלה רק בתמיכת המפלגות הערביות, והיו מי שקראו לו לעשות זאת, אמר נתניהו ש"אסור לתת למפלגות הערביות ולתומכיהן לגנוב את הבחירות".

ב-2021 יחסו של נתניהו למיעוט הערבי השתנה. הוא חיזר בגלוי אחרי המצביעים הערבים, ובחדרים סגורים – אחרי קואליציה עם רע"ם. סוכנות AP תיארה את הקמפיין כמהפך: שנתיים אחרי שהליכוד שלח משקיפים עם מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, נתניהו ביקר בהם שלוש פעמים בתוך פחות משבועיים.

בביקור בנצרת ב-2021 טען נתניהו כי האזהרה שלו מ-2015 מפני מצביעים ערבים "הובנה לא נכון", וקרא לאזרחים הערבים "להשתתף באופן מלא בסיפור ההצלחה של המדינה" .

החיזור התחזק אחרי הבחירות, כשהחשבון הקואליציוני נעשה חד: לגוש המפלגות התומכות בנתניהו היו רק 59 מנדטים, והוא היה זקוק לרע"ם כדי להרכיב ממשלה. מנסור עבאס אמר בכנסת באוקטובר 2021 שנתניהו הקריא לו נאום על שותפות בין הליכוד לרע"ם שכתב יואב קיש. לפי דיווח ב-ynet, עבאס וקיש החליפו מסמכים באפריל 2021.

שלט בחירות של הליכוד ובנימין נתניהו, "כולנו איתך אבו-יאיר", מרץ 2021 (צילום: פייסבוק)

הכתב מוחמד מג'אדלה דיווח שאריה דרעי, בשליחות נתניהו, הציע לעבאס אחריות בלעדית על ניהול עניינים הנוגעים לחברה הערבית במשרד הפנים. לפי ניתוח בדיעבד שפורסם אחר כך בזמן ישראל, ממשלה בשותפות קואליציונית עם רע"ם לא קמה לבסוף בגלל סירובו של יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ'.

בעת המגעים להקמת ממשלת השינוי התכחש הליכוד למגעים עם רע"ם, אבל בתקשורת המשיכו להתפרסם ידיעות שונות על המו"מ שהתקיים, ונתניהו אף פרסם טבלה שהשוותה בין הוויתורים שלו לרע"ם לוויתורים של יריביו.

כשהצטרף עבאס לממשלה בראשות נפתלי בנט התהפך לגמרי המסר של נתניהו. "עכשיו אתם רוצים להציג אותנו כתומכי טרור?", שאל עבאס במליאה. ב-2022 סיכם עבאס את היחס שקיבל מנתניהו: "פעם אחת הוא אבו-יאיר, פעם אחרת הוא נגדנו".

כיצד דיבר נתניהו על הערבים לפני הבחירות האחרונות?

לקראת הבחירות באוקטובר השנה, כשהסקרים ניבאו שהמפלגות הערביות יכולות להעניק רוב פרלמנטרי למתנגדי נתניהו, התחיל הליכוד במבצע הסתה נגד ערביי ישראל.

שלט של הליכוד בנהריה שבו גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ויאיר גולן מוצגים לצד אחמד טיבי ומנסור עבאס, 16 באוקטובר 2026 (צילום: שרון לייבל/פלאש90)

במהלך הקמפיין הפיץ נתניהו סרטון בינה מלאכותית שבו נראו בנט ויאיר לפיד מקלפים את פניהם ומתגלים כעבאס וכח"כ אחמד טיבי, עם יותר ממיליון צפיות.

מכון המחקר OFEK מנה 227 אמירות קיצוניות של נושאי משרה ב-2026, רבות מהן נגד הח"כים הערבים, שתוארו לעתים קרובות בביטויים שקריים ומסיתים כמו "גיס חמישי". 

בספטמבר הודיעה הליכוד שתבקש לפסול את רע"ם ואת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות. ועדת הבחירות, שבה יש רוב לנציגי הקואליציה, אכן הצביעה בעד הפסילה, אבל בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה פה אחד – זאת, אחרי שיו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה, פרש מהמרוץ.

ערוצי תקשורת המזוהים עם הליכוד השמיעו במשך חודשים לפני הבחירות האשמות שווא כלפי הציבור הערבי; פרשנים המזוהים עם האופוזיציה פירשו את ההצהרות כהכנת הקרקע לערעור על תוצאות הבחירות. ארבעה ימים לפני הבחירות פרסמה דפנה ליאל בערוץ 12 כי "בליכוד מתכננים להאשים את הערבים בזיוף תוצאות כדי לפסול את התוצאות".   

ואכן, ביום הבחירות פרסם נתניהו "קריאת חירום" שבה טען כי "מנסים לגנוב לנו את הבחירות". 

התוצאות הסופיות הותירו את גוש תומכי נתניהו עם 53 מנדטים, לעומת 68 בכנסת היוצאת, את "גוש השינוי" – המפלגות הציוניות המתנגדות לנתניהו – עם 48 מנדטים, ואת המפלגות הערביות, רע"ם והרשימה המשותפת, עם 19. הליכוד הגיבה בהודעה שקרית לפיה הבחירות "נגנבו על ידי מפלגות ערביות שתומכות בטרור".

השיח נגד הציבור הערבי ברשתות החברתיות זינק סביב הבחירות. לפי מחקר של ארגון פייק ריפורטר, שנמסר לחדשות 12 ב-1 בנובמבר, היקף השיח נגד ערבים ברשת X זינק ב-428% בתוך יומיים, עם שיא של יותר מ-9,000 אזכורים ב-29 באוקטובר, יומיים אחרי הבחירות.

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו מבקרים בשוק מחנה יהודה בירושלים, במסגרת קמפיין הבחירות של הליכוד לקראת הבחירות הכלליות בישראל. 22 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המחקר זיהה טענות על "גניבת בחירות" ללא ראיות, קישור של אזרחים ערבים לחמאס ול-7 באוקטובר, והצגתם כ"אויב מבית". פוסט של משתמש שכתב "הערבים עשו לנו 7 באוקטובר פוליטי" קיבל יותר מ-900 אלף צפיות. 

פרסום של נתניהו צבר כ-1.2 מיליון צפיות: ביום הבחירות תיאר נתניהו ב-X מצביעים ערבים כתומכי האחים המוסלמים. פייק ריפורטר קבע שתמונת המונים בקלפי בסחנין, שנתניהו הפיץ ב-X, נוצרה כולה בבינה מלאכותית וצברה יותר מ-2 מיליון צפיות. תמונה אחרת, שהוצגה כתור של ערבים בקלפי, צולמה למעשה בהר הבית בפברואר.

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, כתב ב-X ב-28 באוקטובר שרוב ערביי ישראל "שואפים להשמיד את המדינה היהודית", וכינה זאת "בעיה קיומית לא פחות מהגרעין האיראני". בפוסט נוסף כתב שהבחירות "הוכיחו שהם הסכנה הכי גדולה להישרדות המדינה מלבד הגרעין האיראני".

המסרים של נתניהו ותומכיו היו שקריים לחלוטין. רוב מוחלט של ערביי ישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובוודאי לא היו רוצים לראות אותה מושמדת במלחמה (שבה גם הם ייפגעו), מתנגדים לטרור נגד יהודים, סולדים מחמאס ומתנגדים להמשך שלטונו בעזה, והזדעזעו מהטבח ב-7 באוקטובר בו נרצחו ונחטפו גם ערבים ישראלים רבים, שחלקם נלחמו בחמאס בגבורה ביום הטבח.  

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וראש שב"כ דוד זיני במרכז השליטה והבקרה של הוועדה בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

אבל המשטרה ושב"כ התייחסו לטענות הליכוד ברצינות והחלו לחקור אותן בפומבי כבר ביום הבחירות, מה שגרם לרבים בציבור היהודי להאמין בהן. בבוקר יום הבחירות ערכה המשטרה חיפוש ללא צו ואף עצרה שלושה פעילי רע"ם בנגב בחשד לשוחד בחירות, אחרי שממלא מקום ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עידו נורדאו, חיבר את המפכ"ל למקור המידע.

העיתונאי רונן ברגמן דיווח ב-ynet ב-4 בנובמבר שראש שב"כ דוד זיני ביקש לחקור ארבעה פוליטיקאים ערבים בכירים תוך סיווג הפרשה כולה כעבירות ביטחון. לפי ברגמן, אנשי ביטחון ומשפטנים שהשתתפו בדיון עם זיני הזדעזעו ממיעוט הראיות בידיו, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לסיווג הגורף.

אבל נציגי השלטון הדהדו בעוצמה את החשדות שהם-עצמם פיזרו. ביום הבחירות ולאחריו חזרו תומכי הליכוד שוב ושוב על הסיפור תוך השמעת האשמות קשות כלפי הציבור הערבי כולו. בכירים במפלגות הקואליציה ממשיכים להדהד בתקשורת חשדות תוך קריאה לפסילת הבחירות.

ההאשמות עדיין נמצאות בחקירה. עד היום לא פורסמו ראיות ממשיות להטיית הבחירות. כיום כל העצורים בפרשת "זיוף הבחירות" משוחררים ואין התקדמות בחקירה. כ-1,000 תלונות של הליכוד נבדקו ולא נמצא בהן בסיס לטענות המפלגה. בית משפט השלום קבע ש"התשתית הראייתית לא מבוססת דיה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של ראש שב"כ דוד זיני לצד נשיא המדינה יצחק הרצוג בטקס לכבוד מצטייני שב"כ. 17 בספטמבר 2026 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

פרשנים פוליטיים מעריכים כי הטלת הספק בתוצאות הבחירות נועדה לחסום ברית בין יריבי נתניהו למפלגות הערביות. ברגמן מכנה את המהלך "ניסיון הפיכה".

כיצד מתייחס שליט טורקיה ארדואן לעם הכורדי?

הזיגזג של נתניהו ביחסו לאזרחי ישראל הערבים אינו תופעה ייחודית לישראל. ארדואן הפסיק את תהליך השלום עם המיעוט הכורדי ויצא למלחמה נגדם כשהתהליך הפסיק לשרת את שלטונו.

החוקר בורק בילגהאן אוזפק כתב ב-2022 במכון המזרח התיכון שארדואן ניגש לשאלה הכורדית לפי צרכיו הפוליטיים, ללא מחויבות אידיאולוגית. גם בטורקיה לוותה המלחמה במפלגה הכורדית ה-HDP בהשחרה תקשורתית, שרובה במימון הממשלה ובשליטתה.

הכורדים הם מיעוט שמונה, לפי הערכות, בין 15% ל-20% מאזרחי טורקיה, ובמקביל מהווים גם מיעוט במדינות השכנות – סוריה, איראן ועיראק. הכורדים מנהלים מזה עשרות שנים מאבק אלים בדרישה להקמת מדינה כורדית עצמאית בשטח המחולק בין ארבעת המדינות. את המאבק מוביל ארגון הטרור PKK, ("מפלגת הפועלים הכורדית"), וטורקיה נלחמת בו גם בשטחה וגם בשטחים שפלשה אליהם בסוריה ובעיראק.

חברת מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) במהלך חגיגות ראש השנה נורוז בהרי קנדיל, סמוך לגבולות עיראק, איראן וטורקיה בצפון-מזרח עיראק, 21 במרץ 2026 (צילום: Safin HAMID / AFP)

האזרחים הכורדים משתתפים בבחירות בטורקיה ויש להם מפלגות משלהם, שאינן קשורות ישירות ל-PKK, אך הן שואפות לאוטונומיה לכורדים או לשיפור זכויותיהם. 

ארדואן, שעלה לשלטון ב-2005, ניהל עם הכורדים שיחות שלום מאז 2008. מאמר של ד"ר גליה לינדנשטראוס מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציין כי הרטוריקה של ארדואן כלפי הכורדים השתנתה לאורך השנים לקראת בחירות.

שאיפתו של ארדואן הייתה להפוך את המשטר בטורקיה מפרלמנטרי לנשיאותי, מה שהצריך רוב מיוחד בפרלמנט, וארדואן ניסה לרתום את הכורדים לצורך העברת השינויים החוקתיים הנדרשים.

בין השנים 2011 ו-2015 ניתן היה לזהות לפני הבחירות לפרלמנט הטורקי את מאמציו של ארדואן – מצד אחד למשוך מצביעים כורדים מוסלמים-דתיים אל מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) ואליו, ומצד שני – למשוך את המצביעים של המפלגה הלאומנית הטורקית MHP.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נואם במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם במטה הארגון. 22 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

הבחירות שהתקיימו בטורקיה ביוני 2015 שברו את התוכנית של ארדואן. המפלגה הכורדית HDP זכתה ב-80 מושבים בפרלמנט, 13%, וה-AKP לא השיג את הרוב שהיה דרוש לארדואן.

באותו קיץ התחדשה הלחימה בין טורקיה לארגון ה-PKK, כשארדואן נשען על הלאומנים של מפלגת ה-MHP. בבחירות החוזרות שהתקיימו בנובמבר באותה שנה חזר ה-AKP לרוב, בעוד HDP ירדה ל-59 מושבים. בנובמבר 2016 נעצרו ראשי HDP, ובהם סלאחטין דמירטאש, ו-48 ראשי ערים של המפלגה הוחלפו בממונים מטעם הממשלה.

לפני הסיבוב הראשון של הבחירות ב-2015, ארדואן כינה את מי שביקרו את תהליך השלום "אויבי הדמוקרטיה", ואילו אחרי בחירות יוני 2015 כינה את מי שמתח ביקורת על המדיניות הצבאית שלו "אויבי המדינה".

כלומר: ארדואן שינה את הרטוריקה שלו כלפי הכורדים, התאים את טיעוניו הפוליטיים והביטחוניים לנוחותו, והשתמש בשיח הביטחון הלאומי להפחדת מצביעים ויריבים פוליטיים.

מבט מהצד הטורקי של גבול טורקיה וסוריה, היום. החלה המתקפה הטורקית על הכורדים והמורדים בצפון סוריה. 9 באוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis)

בשנים האחרונות, ארדואן חידש את תהליך השלום עם הכורדים. מבקרים ואנליסטים טוענים כי גם התהליך הזה נועד לצרכיו הפוליטיים. החוקה מגבילה את ארדואן לשתי כהונות בלבד; כדי להתמודד שוב, עליו לשנות את החוקה, ולשם כך עליו לעבור בחירות מוקדמות ולקבל תמיכה של 360 מחברי הפרלמנט. ארדואן זקוק לשם כך לתמיכת המפלגות הכורדיות בחוקה חדשה. 

ה-PKK הכריז ב-2025 על סיום המאבק המזוין נגד טורקיה, והפרלמנט העביר באוגוסט 2026 חוק שמאפשר לשלב את פעיליו במערכת הפוליטית הטורקית. מי שסומנו ב-2015 בידי ארדואן כ"טרוריסטים" הם היום שוב שותפים אפשריים: ח"כ ג'נגיז צ'נדאר מהמפלגה הכורדית DEM (היורשת של HDP) אמר לאחרונה שהחשיבות של המפלגה שלו תעלה אם ארדואן יזדקק לקולות הכורדים.

למה מנהיגים מלבים שנאה למיעוטים?

מנהיגים משתמשים מזה אלפי שנים במיעוטים כשעירים לעזאזל בשעת משבר שלטוני, כדי להפנות אליהם את הזעם הציבורי.

לפי ההיסטוריון הרומי טקיטוס, בעקבות השרפה הגדולה ברומא בשנת 64 לספירה הטיל קיסר האימפריה הרומית נירון את האשמה על הנוצרים, שהיו אז מיעוט קטן ולא אהוד. ההיסטוריה היהודית בגולה משופעת בדוגמאות דומות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בחברון, 23 באוקטובר 2026 (צילום: מתוך סרטון שפרסמה לע"מ)

בימינו, מנהיגים פופוליסטים מציגים את עצמם כמי ש"רק הם מייצגים את העם". הפילוסוף הפוליטי יאן-ורנר מילר מגדיר את הפופוליזם כתביעה למונופול מוסרי על ייצוג העם. אחד הערכים המרכזיים בדמוקרטיה הליברלית הוא שוויון זכויות מלא לכל האזרחים; אבל מנהיגים פופוליסטים יוצאים נגד הערך הזה כיוון שהם זקוקים ליריבים פנימיים כדי להתבסס ולבצר את מעמדם.

לפי ההיגיון הזה, מי שמתנגד למנהיג יוצא מגדר "העם". מיעוטים אתניים-לאומיים – כמו הערבים בישראל והכורדים בטורקיה – מתאימים לתפקיד ה"אויב" במיוחד, כי זהותם שונה ממילא מזהות הרוב, וקל להציג את קולותיהם בבחירות כקולות ש"אינם לגיטימיים". לכן שלטון פופוליסטי מנסה לגייס את הרוב נגד המיעוט בכל פעם שהכוח הפרלמנטרי שלו בסכנה.

הדפוס הזה של "אויב לפי צורך" מסביר כיצד אותו מיעוט עצמו עובר ממעמד של שותף למעמד של איום, ובחזרה, כשהחשבון הפרלמנטרי של המנהיג משתנה. המבחן אינו עוצמת הרטוריקה, אלא התזמון שלה.

בישראל כמו בטורקיה, היחס למיעוט משתנה בעקבות החשבון הפוליטי. ההבדל המרכזי בין שתי המדינות הוא בכוחם של הבלמים המוסדיים על כוחו של השלטון. בטורקיה הבלמים חלשים, וארדואן הצליח להביא למעצר ראשי ה-HDP.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לןוחץ את ידו של נשיא טורקיה רג'פ ארדואן בפגישתם בניו יורק, 19 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון /לע"מ)

ואילו בישראל היועצת המשפטית לממשלה קבעה שאסור לחקור נבחרי ציבור ללא ראיות והצליחה למנוע את הכוונה לעצור את ראשי המפלגות הערביות, ובג"ץ מנע את פסילת המפלגות הערביות. שומרי הסף בישראל אולי נחלשו, אך הם עדיין חזקים והצליחו לבלום את המגמה המסוכנת של רדיפת המיעוט.

שאלות העולות מן הנושא

האם נתניהו ניהל מגעים עם רע"ם ב-2021?

כן. פגישות בבלפור ומסמכים שהוחלפו עם יואב קיש תועדו בתקשורת. הליכוד הודתה במגעים מסוימים, אך הכחישה שנתניהו הציע הסכם קואליציוני.

האם ראש שב"כ ביקש לחקור ח"כים ערבים?

לפי דיווחים בתקשורת, דוד זיני ביקש לחקור בכירים במפלגות הערביות. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה וקבעה שאסור לחקור נבחרי ציבור ללא בסיס ראייתי.

תושבת טייבה מצביעה בבחירות לכנסת, 1 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

האם טורקיה נמצאת בשלום עם הכורדים?

הכורדים הם אזרחי טורקיה ורובם חיים בשלום. למדינה יש סכסוך אלים עם ארגון הטרור PKK, שנלחם למען עצמאות כורדיסטן בתוך גבולותיה ומחוץ להם. במקביל, יש רדיפה פוליטית של מפלגות המייצגות את הכורדים בפרלמנט, שהביאה, בין השאר, למאסרו של סלהאטין דמירטאש, מנהיג מפלגת HDP.

הממשלה מנהלת שיחות שלום עם PKK, וב-2025 הארגון הכריז על פירוקו והפרלמנט חוקק חוק לשילובו בפוליטיקה הכורדית. אך עד היום לא נחתם הסכם שלום בין הצדדים וגם הרדיפה הפוליטית ממשיכה. דמירטאש נשאר בכלא וראשי ערים כורדים שהודחו לא הוחזרו לתפקידם.

האם יחסי יהודים וערבים בישראל זהים ליחסים בין כורדים לטורקים בטורקיה?

לא. יש הבדלים גדולים בין המצבים בשתי המדינות. בישראל, יש חלוקה ברורה בין הפלסטינים בגדה המערבית (יהודה ושומרון) וברצועת עזה, שאינם אזרחי המדינה, החיים תחת שלטון צבאי ושלטון אוטונומי משלהם, וחלקם מנהלים נגד ישראל מאבק מזוין, לבין ערביי ישראל החיים בשטחה הריבוני של המדינה, שהם אזרחי המדינה החיים בה בשלום ואינם שותפים במאבק האלים של הפלסטינים.

יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין ותומכיו מתכנסים במטה הבחירות של המפלגה בנצרת, לאחר סגירת הקלפיות בליל הבחירות לכנסת. 27 באוקטובר 2026 (צילום: שרון לייבל/פלאש90)

רוב הערבים בישראל תומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה ובעזה, אך יודעים שגם אם תקום מדינה כזאת, היא לא תכלול את הערים והיישובים הערביים בישראל והם יישארו אזרחי ישראל בכל מקרה. 

בטורקיה, הכורדים הם אזרחי המדינה, אך חלקם משתתפים במאבק אלים בדרישה להקמת מדינה עצמאית בכורדיסטן – ארץ הכוללת אזורים בטורקיה, סוריה, איראן ועיראק. 

קיימים גם מכנים משותפים: הכורדים בטורקיה טוענים כי הם מופלים לרעה, וכך גם הערבים בישראל; לכורדים בטורקיה יש מפלגות פוליטיות המיוצגות בפרלמנט ואינן שותפות לשום מאבק אלים נגד המדינה, וכך גם לערבים בישראל; ארדואן משנה את עמדתו לפי האינטרסים הפוליטיים שלו, לעתים מנהל דיאלוג עם הכורדים ולעתים מסית נגדם ורודף את המפלגות שלהם, וכך גם נתניהו.

הניסיון של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את המפלגות הערביות מהתמודדות לכנסת, והדרישה של ראש שב"כ דוד זיני לחקור את ראשי המפלגות הערביות, בלא שהציג ראיות לחשדות שהוא מייחס להם, עשויים להזכיר באופן מבהיל את מעצרם של מנהיגי מפלגות וראשי ערים כורדים בטורקיה ב-2015. אבל בישראל, בג"ץ ובהרב-מיארה הצליחו, לפי שעה, לסכל את היוזמות הללו. 

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.