בחודש יולי האחרון ניסה חזבאללה לשקם את פעילות סניף הבנק שלו, "אל־קרד אל־חסן", בעיר צור. הסניף, שפעל לפני המלחמה, הופצץ על ידי צה"ל – תקיפה שהשביתה את פעילות הבנק שתמך כספית בקהילה השיעית. אלא שניסיון השיקום נתקל בהתנגדות של הסוחרים במרכז המסחרי של קולנוע "דוניה" המקומי, שחששו מהפצצות חוזרות של צה"ל.
סיפור זה ממחיש את מרחב הפעולה הבעייתי מאוד שנותר לחזבאללה לאחר הכרזת הפסקת האש עם ישראל ב־8 באפריל השנה. הארגון, שנמצא במאמץ קדחתני להשתקם, זקוק לכסף רב שאותו הוא מתקשה מאוד להשיג. משלוחי המזומנים מאיראן אומנם מגיעים, אך לא באותו קצב ולא באותם סכומים שאליהם היו רגילים בחזבאללה לפני המלחמה.
לצד המאמץ של חזבאללה לשיקום כלכלי, מתנהלת מערכה נגדית של המדינה הלבנונית שנועדה להחליש ככל הניתן את המסד הכלכלי העצמאי שבנתה העדה השיעית במשך שנים. כחלק ממאמץ זה, הודיע ב־15 באוקטובר נגיד הבנק המרכזי של לבנון כי הוא מבטל את רישיון הפעילות של הבנק האיראני "סאדראת איראן".
על פי נתוני הבנק העולמי, כלכלת לבנון צפויה להתכווץ בשנת 2026 ב־6.4%, עם אינפלציה מוערכת של 17.5%. נתונים אלה מחייבים את לבנון להישען על סיוע חיצוני
בנק זה פועל בלבנון מאז שנות ה־60, ובשנת 2007 הוכנס לרשימה השחורה של ארה"ב והוגדר כתומך טרור, לאחר שהעביר מיליוני דולרים עבור חזבאללה. המהלך הלבנוני נתקל מייד בהתנגדות מצד העדה השיעית, שדרשה לפני שבועיים לבטל את ההחלטה לאלתר.
המתיחות סביב הבנק האיראני מציפה שוב את השאלה: עד כמה ממשלת לבנון יכולה לפעול נגד העדה השיעית במדינה? תשובה חלקית לשאלה זו ניתנה במאמר שפרסמו החודש החוקרים אורנה מזרחי ונעם בינשטוק באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תחת הכותרת "בין שיקום להחלשת חזבאללה: דילמת הסיוע הכלכלי".
המסקנה העיקרית של המאמר היא שכדי למנוע זליגת כספים המיועדים לשיקום לבנון לידי חזבאללה, יש לבנות מנגנונים וגופים חדשים שינתבו את הכספים באופן מבוקר ומפוקח למטרות שיקום, לרבות באזורים השיעיים במדינה. הרעיון המרכזי הוא לנטרל את התלות של בני העדה השיעית במנגנון הכלכלי של חזבאללה, וליצור זיקה ישירה בינם לבין המדינה הלבנונית.
חזבאללה, שהכריז לאחרונה על תוכנית מענקי שיקום בסך 14 אלף דולר לכל אזרח שיעי שביתו נפגע, מתקשה מאוד לעמוד בהבטחה זו. לכן גובר החשש כי הארגון יפנה למקורות מימון אחרים מתוך קופת המדינה.
על פי נתוני הבנק העולמי, כלכלת לבנון צפויה להתכווץ בשנת 2026 ב־6.4%, עם אינפלציה מוערכת של 17.5%. נתונים אלה מחייבים את לבנון להישען על סיוע חיצוני, קל וחומר כאשר היקף הנזק כתוצאה מהמלחמה עולה (על פי הערכת ממשלת לבנון) על 27 מיליארד דולר.
מדובר בסכום עצום במונחים לבנוניים, שאם לא ינוהל נכון, עלול ליפול לידי הכוחות השיעיים – חזבאללה ואמל. תרחיש זה מזכיר את הסיוע הקטארי לעזה שעבר ברובו לחמאס
מדובר בסכום עצום במונחים לבנוניים, שאם לא ינוהל נכון, עלול ליפול לידי הכוחות השיעיים – חזבאללה ואמל. תרחיש זה מזכיר את הסיוע הקטארי לעזה שעבר ברובו לזרוע הצבאית של חמאס, וכולנו זוכרים כיצד זה נגמר שם.
החוקרים מזרחי ובינשטוק משמיעים למעשה אזהרה מפורשת: במבנה המדינה הלבנונית הנוכחי, ועם המעורבות של העדה השיעית במנגנוני הממשל, הכסף ימצא את דרכו לחזבאללה בדרכים עקלקלות. במאמר מביאים המחברים דוגמה מוחשית ליכולת של העדה השיעית לנתב את הכספים.
"בממשלת לבנון הנוכחית מכהנים שרים מטעם ה'צמד השיעי' במשרדים המעורבים בכלכלה ובשיקום: שר האוצר (מאמל) ושרי הבריאות והעבודה (מחזבאללה), המשרתים את האינטרסים של הארגון. גם 'מועצת הדרום' הממשלתית, שדרכה מועברים כספים המיועדים לשיקום, נשלטת לחלוטין על ידי אמל".
ישראל נמצאת בעניין זה בין הפטיש ובין הסדן. מצד אחד, השיחות הישירות עם ממשלת לבנון מהוות קשר חשוב שלא היה קיים עד כה. מצד שני, בישראל קיים חשש כבד שהזרמת כספי השיקום תיצור בלבנון את המודל החמאסי־עזתי, שכן הממשלה הלבנונית לא תוכל לעמוד בלחץ ובאיומים של חזבאללה.
בישראל קיים חשש כבד שהזרמת כספי השיקום תיצור בלבנון את המודל החמאסי־עזתי, שכן הממשלה הלבנונית לא תוכל לעמוד בלחץ ובאיומים של חזבאללה
על הפער הזה ניתן לגשר בראש ובראשונה באמצעות פיקוח בינלאומי הדוק. הפיקוח הזה צריך להיות ישראלי–אמריקאי, ולאו דווקא אירופי. בישראל מעדיפים להימנע מכל מעורבות אירופית בפתרון עתידי בלבנון – לקח כואב מפעילות כוח יוניפי"ל, שבעוד קצת פחות מחודשיים יסיים את תפקידו ויעזוב את המדינה אחרי 48 שנות פעילות שנויה במחלוקת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו