חבר בית הנבחרים הרפובליקאי תומאס מאסי, שהפסיד בבחירות המקדימות במפלגתו וצפוי לסיים את כהונתו בקונגרס בינואר 2027, הגיש אתמול (שני) כתב הדחה נגד שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת'.
מאסי ידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל: בנובמבר 2023 הוא הצביע נגד החלטה שקבעה כי אנטי־ציונות היא אנטישמיות, בטענה שהוא מתנגד להשוואה בין השתיים; ובמאי 2025 תמך בעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל.
כתב ההדחה כולל שמונה סעיפים, שעיקרם מתמקד בטענה כי ממשל טראמפ יצא למלחמה באיראן ללא אישור הקונגרס, כפי שמחייבת החוקה. כמו כן, נטען כי הממשל המשיך בלחימה גם לאחר שחלפו 60 הימים שלאחריהם חובה לקבל את אישור בית הנבחרים והסנאט להמשך המערכה.
מאחר שהרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים היוצא הוא זעום, המספרים נוטים כעת לרעתו של הגסת'. הדמוקרטים, בהובלת מנהיג המיעוט האקים ג'פריס, מתכוונים להצטרף ולתמוך בהליכי ההדחה
בעוד מאסי עושה את דרכו אל מחוץ לחיים הפוליטיים, יש כבר כמה רפובליקאים בבית הנבחרים שמסרבים להעניק גיבוי להגסת'. אחד מהם, ג'יימס קומר, סירב לגבות את שר ההגנה במהלך ריאיון והוסיף ש"יש לו הרבה שאלות בנוגע לתפקוד הגסת' ושהוא לא מבין מה האסטרטגיה כיום מול איראן".
שניים או שלושה חברי קונגרס נוספים מטעם המפלגה הרפובליקאית ציינו בימים האחרונים כי הם בוחנים את התנהלותו.
מאחר שהרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים היוצא הוא זעום, המספרים נוטים כעת לרעתו של הגסת'. הדמוקרטים, בהובלת מנהיג המיעוט האקים ג'פריס, מתכוונים להצטרף ולתמוך בהליכי ההדחה. כיום הם עדיין בעמדת מיעוט, אך בינואר 2027 הם צפויים להשתלט על שני בתי הקונגרס, והליך ההדחה עשוי לעלות הילוך.
אולם לא רק הפרוצדורה מאיימת על הגסת'. הבעיה המרכזית שלו ושל שאר בכירי ממשל טראמפ טמונה בוועדות בית הנבחרים שיחלו לחקור את תהליך קבלת ההחלטות בחודשים שהובילו למבצע "זעם אפי" (או בשמו הישראלי: "שאגת הארי").
המלחמה נפתחה בחיסולו של עלי חמינאי ב־28 בפברואר 2026, התנהלה בעצימות גבוהה עד השבוע הראשון של אפריל, ובפועל השתרכה עד אמצע יוני 2026.
ארה"ב וישראל לא השיגו את מטרתן הלא־רשמית – הפלת המשטר האיראני. במקום זאת, המערכה סיבכה את וושינגטון בשורת משברים: עלייה חדה במחירי האנרגיה, זינוק במחירי מוצרי צריכה, חסימת מצר הורמוז
ארה"ב וישראל לא השיגו את מטרתן הלא־רשמית – הפלת המשטר האיראני. במקום זאת, המערכה סיבכה את וושינגטון בשורת משברים: עלייה חדה במחירי האנרגיה, זינוק במחירי מוצרי צריכה, חסימת מצר הורמוז (שהיה פתוח עד למלחמה), פגיעות קטלניות בתשתיות ובבסיסים אמריקאיים באזור ופגיעה בבנות בריתה של ארה"ב במפרץ הפרסי.
אומנם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו, חזרו בהצהרות פומביות על הטענה כי הם ניצחו, הביסו, חיסלו והשמידו – אך ייתכן שמלבד הגסת', איש בעולם לא האמין לכך.
השלכות הדיונים בקונגרס על ישראל עשויות להיות חמורות. בשלב הראשון, המתרחש השבוע בעקבות הצעתו של מאסי, לא מתקיימים שימועים ודיונים בוועדות ולא צפויה חקירה של הגסת'. אולם, החל מינואר – עם התחלפות הרוב בשני הבתים – ישראל עשויה למצוא את עצמה על ספסל הנאשמים.
אף שלחברי בית הנבחרים (ובהמשך אולי גם לסנאטורים) אין סמכות לחייב גורמי ממשל ישראלים להעיד, הם צפויים לתחקר בכירים אמריקאים באשר למודיעין שהניחו בפניהם עמיתיהם הישראלים.
חבר בית הנבחרים הדמוקרטי גרגורי מיקס, הצפוי לעמוד בראש ועדת החוץ, כבר התחייב כי יחל לחקור לעומק את תהליך קבלת ההחלטות של ממשל טראמפ טרם היציאה למלחמה.
בכירי ממשל טראמפ יחויבו להשיב לשאלות נוקבות: מדוע העריכו בוושינגטון שהמשטר האיראני יקרוס? על מה התבסס המודיעין שהוביל למלחמה? ועוד. הליך כזה צפוי להיות בלתי נעים בעליל עבור הצד הישראלי
לאן כל זה עשוי לגרור את ישראל? תחקיר נרחב של ה"ניו יורק טיימס" חשף את מה שהתרחש בחדרים הסגורים בין נתניהו לטראמפ בישיבה המיוחדת ב־11 בפברואר 2026, מעט יותר משבועיים לפני תחילת המערכה. באותו תחקיר תואר נתניהו כמי שגרר את טראמפ למלחמה, וזאת חרף כמה הצהרות פומביות של הנשיא שלפיהן החליט על כך בעצמו ואיש לא דחף אותו לכך.
בהמשך, כתבי הבית הלבן של העיתון, מגי הברמן וג'ונתן סוואן, פרסמו את הספר "Regime Change", שבו פירטו כי המודיעין האמריקאי היה ספקן מאוד באשר למצגת שהציג נתניהו בבית הלבן, וכי ראש ה־CIA, ג'ון רטקליף, כינה חלק מהרעיונות להפלת המשטר האיראני "פארסה".
נושאים אלו צפויים לעלות על השולחן במסגרת שימועים פומביים בוועדת החוץ של בית הנבחרים. בכירי ממשל טראמפ יחויבו להשיב לשאלות נוקבות: מדוע העריכו בוושינגטון שהמשטר האיראני יקרוס? על מה התבסס המודיעין שהוביל למלחמה? ועוד. הליך כזה צפוי להיות בלתי נעים בעליל עבור הצד הישראלי.
אם לא די בכך, בימים האחרונים הצטרף טראמפ עצמו לקולות הטוענים כי המלחמה באיראן הנחילה למפלגה הרפובליקאית את אחת מתבוסותיה הפוליטיות הגדולות ביותר.
שר החוץ רוביו, פוליטיקאי הידוע בעמדותיו הפרו־ישראליות, התייחס אתמול להפסקת הסיוע הביטחוני לישראל ואמר: "הם יכולים לרכוש מאיתנו נשק – אבל לא נממן את זה"
נוסף על כך, שר החוץ מרקו רוביו, פוליטיקאי הידוע בעמדותיו הפרו־ישראליות המובהקות, התייחס אתמול להפסקת הסיוע הביטחוני לישראל ואמר: "ישראל היא מדינה עשירה מספיק, הם יכולים לרכוש מאיתנו נשק – אבל אנחנו לא נממן את זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו