בקצרה:
- מפלגות ערביות היו חברות בממשלות מהקמת המדינה עד 1977 ובממשלתו של נפתלי בנט בשנים 2021-2022, ותמכו מבחוץ בממשלתו של יצחק רבין.
- 27% מהציבור היהודי, 69% מהשמאל ו-7% מהימין תמכו ב-2025 בצירוף מפלגות ערביות לממשלה.
- 48% ממצביעי גוש השינוי תמכו בינואר בממשלה הנתמכת מבחוץ על ידי הרשימה המשותפת.
- אחרי הבחירות, 76% מהערבים ו-26% מהיהודים רוצים ממשלת שינוי עם המפלגות הערביות.
לאחר שהמפלגות הערביות זכו ב-19 מנדטים בבחירות האחרונות לכנסת, הפכה האפשרות של שותפות שלהן בקואליציה ובממשלה לנושא משמעותי בתהליך הרכבת הממשלה. יו"ר ישר! גדי איזנקוט, שקיבל את המנדט להקמת הממשלה, צריך לנווט בין ההזדמנות והאיום שמציב הכוח הפרלמנטרי הרב של מפלגות אלו.
מפלגות ערביות השפיעו בעבר על ממשלות גם בלי לשבת בהן. כיום, רוב הציבור היהודי מתנגד לשותפות איתן, ורוב הציבור הערבי תומך בה. לכל ציבור יש סיבות משלו להתנגדות לשותפות כזו. זאת, לצד הסתה קשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד ומפלגות הימין הקיצוני נגד המפלגות הערביות והציבור הערבי.
מה אומרים בליכוד ובימין על המפלגות הערביות?
במעמד השבעת הכנסת ב-10 בנובמבר תקף ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו את המפלגות הערביות ואת המשא ומתן של "גוש השינוי" עמן. נתניהו כינה ממשלה איתן: "ממשלה שכוללת בתוכה תומכי טרור שונאי ישראל או שתהיה תלויה בהם". הוא קרא להקים "ממשלת אחדות לאומית".
מדובר בהצהרות שקריות. הח"כים הערבים, ביניהם יו"ר רע"ם מנסור עבאס, היו"ר הקודם של הרשימה המשותפת איימן עודה וד"ר אחמד טיבי, גינו ומגנים בעקביות ובחריפות במשך כל השנים פיגועי טרור נגד אזרחים יהודים בישראל, את הטבח ב-7 באוקטובר (שבו נרצחו ונחטפו גם ערבים ישראלים) ואת חמאס. הח"כ היחיד שהורשע בתמיכה בטרור הוא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.
נאומו של נתניהו עורר מחאה עזה גם בקרב ח"כים יהודים: יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וח"כ יואב סגלוביץ מרע"ם יצאו מהאולם במחאה, ויו"ר ביחד נפתלי בנט קטע את הנאום ושאל את נתניהו על חקירת ה-7 באוקטובר ועל יועציו שלפי החשד עבדו בשירות קטאר.
יו"ר ישר! גדי איזנקוט כינה את הנאום "הזוי, מפלג, מלא שנאה ומביש", וביטל בעקבותיו פגישת משא ומתן עם הליכוד (אף כי המו"מ בין ישר! לליכוד נמשך השבוע). פרשנים העריכו שנתניהו מצהיר הצהרות כאלה כדי לסכל את האפשרות שאיזנקוט ירכיב ממשלה שתכלול או תישען על סיעות ערביות.
מאז הבחירות חוזרים בקואליציה היוצאת על המסר הזה. הליכוד הצהיר שאיזנקוט ושותפיו "מתכוונים להקים ממשלה מסוכנת הנשענת על תומכי טרור", ובן גביר מצהיר הצהרות דומות.
זו לא הפעם הראשונה שנתניהו והימין מציגים את המפלגות הערביות כאיום. נאום נתניהו הביא לשיא חדש את הקו שנתניהו ופוליטיקאים מהימין נוקטים בו שנים רבות: הצגת המפלגות הערביות והצבעת האזרחים הערבים כאיום.
ביום הבחירות ב-2015 פרסם נתניהו סרטון המזהיר מפני הצבעת אזרחים ערבים, והתנצל כעבור שישה ימים. בצלאל סמוטריץ' שלל ב-2021 כל הישענות של ממשלת נתניהו על רע"מ, גם בתמיכה מבחוץ. במרץ 2020 כתב ח"כ עיסאווי פריג' ב"הארץ" שהימין חוזר על המנטרה "תומכי טרור" כלפי חברי הרשימה המשותפת.
כל זאת, למרות שנתניהו עצמו ניהל בעבר מגעים עם רע"מ. ערוץ 12 חשף ביוני 2021 פגישה בינו לבין מנסור עבאס בבלפור, ודיווח באוגוסט 2022 שהציע לעבאס בלעדיות בענייני החברה הערבית במשרד הפנים. עבאס סיפר אחר כך על המו"מ עם נתניהו שוב ושוב. גם עכשיו, אחרי הבחירות, דיווחו פוליטיקאים במפלגות הערביות שקיבלו פניות מטעמו של נתניהו.
האם מפלגה חייבת להיות בממשלה כדי להשפיע עליה?
נכון לעכשיו לא ברור כיצד ישתלבו המפלגות הערביות, אם בכלל, בממשלה שתוקם. יש לזכור שיש צורות שונות של השתתפות והשפעה:
המלצה לנשיא: תמיכה בהטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים, בלי מחויבות לממשלה שתקום. הן הרשימה המשותפת והן רע"מ המליצו לנשיא להטיל את המנדט על איזנקוט.
תמיכה מבחוץ: סיוע להקמת הממשלה או להמשך כהונתה בהצבעה, בהימנעות או בהסכמות, בלי חברות בקואליציה.
חברות בקואליציה: הסכמות על מדיניות ומחויבות למנגנוני פעולה משותפים, כפי שנעשה עם רע"מ ב-2021.
כהונת שרים: השתתפות ברשות המבצעת עצמה, עם אחריות לתחום מדיניות. חברות בקואליציה אינה מחייבת בהכרח קבלת תיק שר.
מתי היו מפלגות ערביות חברות בממשלה?
לאורך רוב השנים שבין הקמת המדינה ל-1977 היו מפלגות ערביות קטנות, כמו "קדמה ופיתוח", שהשתתפו בממשלות של מפא"י, מפלגת העבודה והמערך (הגלגולים הישנים של מפלגת העבודה, בהנהגת ראשי הממשלה דוד בן גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר). למעשה, אלה היו רשימות לוויין של מפא"י שסרו למרותה.
אחרי פרישת ש"ס מממשלתו השנייה של יצחק רבין ב-1993 הצטמצם מספר הח"כים במפלגות החברות בממשלה ל-56. הממשלה של רבין הפכה לממשלת מיעוט, ושרדה בזכות תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות מד"ע וחד"ש שנמשכה לאורך כל כהונתו וגם בכהונתו הקצרה של שמעון פרס, עד 1996.
ב-2021 הצטרפה רע"מ לקואליציה בראשות נפתלי בנט. למעשה, היא הייתה המפלגה הערבית העצמאית הראשונה שחתמה על הסכם קואליציוני. במסגרת ההסכם קיבלה רע"מ זכות למנות סגן שר במשרד ראש הממשלה, ואת ראשות ועדת הפנים של הכנסת והוועדה לענייני החברה הערבית.
מה חושבים בגוש השינוי על שותפות עם מפלגות ערביות?
בהנהגת גוש השינוי אין הסכמה על שאלת השותפות עם המפלגות הערביות, אף שחלק ממנהיגיו ישבו בעבר בקואליציה עם רע"ם.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן – שבעצמו כיהן כשר האוצר בממשלה בהשתתפות עבאס ורע"ם – שולל ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, מבפנים או מבחוץ, והודיע שישראל ביתנו תצביע נגד ממשלת מיעוט הנשענת על הימנעותן. במקום זאת הוא תומך בהקמת ממשלה בתמיכת המפלגות החרדיות.
בנט אמר בריאיונות לפני הבחירות שאינו מתחרט על כך שהקים ממשלה עם רע"ם, אך "מאז הטבח ב-7 באוקטובר אין מנדט לממשלה הנתמכת במפלגות ערביות".
מנגד, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קורא בעקביות להקים ממשלת שינוי "בשותפות עם אזרחי ישראל הערבים", ולא לפסול את המפלגות הערביות. במאמר ב"הארץ" כתב ש"הדמוקרטים ינהלו עם המפלגות הערביות 'משא ומתן קשוח וענייני', כמו מול כל סיעה".
גדי איזנקוט מציב ארבעה תנאים לכל מפלגה שתרצה להיות שותפה בממשלה שהוא שואף להקים: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות לכול והכרה בחמאס כארגון טרור. איזנקוט יפנה בתנאים אלה לכל סיעות הכנסת.
עבאס אמר שרע"מ שואפת להיות חלק מהקואליציה ומהממשלה הבאה. באותו יום צוטטו באתר ynet גורמים בגוש השינוי שאמרו כי עבאס הביע הסכמה עקרונית להכיר בחמאס כארגון טרור, בתנאי שהגוש יפעל לשותפות אמיתית עימו. עבאס לא הכחיש, ואמר שהתשובה תינתן במהלך המו"מ להקמת הממשלה.
ראשי הרשימה המשותפת אינם מבקשים להצטרף לממשלה. טיבי אמר שהרשימה לא תהיה חלק מהממשלה ושהוא אינו רוצה תפקיד שר.
הרשימה המשותפת הכוללת הבהירה שהיא מעדיפה לתמוך בממשלה בראשות איזנקוט מבחוץ.יו"ר הרשימה, יוסף ג'בארין, אמר למוחרת הבחירות שהרשימה טרם בחנה את תוכניתו של איזנקוט. בהתייעצויות בבית הנשיא ב-5 בנובמבר אמר טיבי שהרשימה לא תיתן רשת ביטחון רק כדי להפיל את הממשלה אחרי חודשיים–שלושה.
מה עמדת הציבור היהודי לגבי מפלגות ערביות בממשלה?
לאורך השנים שררה התנגדות בקרב רוב הציבור היהודי לשילוב מפלגות ערביות בקואליציה. לפי ניתוח של פרופ' סמי סמוחה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) יש ארבעה נימוקים עיקריים להתנגדות הזו.
הנימוק הראשון הוא זיקת המפלגות הערביות לעם הפלסטיני. זו הייתה בין הסיבות לפסילת המפלגות הערביות כשותפות כאשר בני גנץ ניסה להרכיב ממשלה ב-2019. הנימוק השני הוא הטענה שהן אינן תומכות בצביונה של ישראל כמדינה יהודית. השלישי והרביעי נוגעים להרכב הממשלה: היעדר רוב יהודי והיעדר שליטה יהודית מלאה.
לדברי סמוחה, כדי להשתתף בממשלה על המפלגות הערביות להצניע את זיקתן לעם הפלסטיני ואת התנגדותן לאופיה של המדינה, ולכן ההתנגדויות של הציבור היהודי והמפלגות היהודיות ממשיכות להרתיע אותן.
ההתנגדות לשותפות עם מפלגות ערביות גברה אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". לפי מדד הקול הישראלי של המכון לדמוקרטיה, במרץ 2021 תמכו 35% מהיהודים בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, כולל שרים ערבים, ובמאי 2025 תמכו בכך 27%.
בסקרי ערוץ 12 שנערכו על ידי מכון מדגם לקראת הבחירות, בינואר השנה תמכו 48% מתומכי גוש השינוי בממשלה הנתמכת מבחוץ על ידי הרשימה המשותפת, ו-37% התנגדו. ביולי, כשנשאלו מה יעדיפו אם הגוש לא יגיע ל-61 מנדטים, בחרו 44% בממשלה הנתמכת מבחוץ על ידי מפלגה ערבית, לעומת 28% שהעדיפו בחירות נוספות.
סקר של המכון לדמוקרטיה מאוקטובר מצא התנגדות חזקה יותר לשותפות עם הרשימה המשותפת מאשר עם רע"מ, במיוחד בקרב נשאלים מהמרכז הפוליטי. בשמאל קיבלו 45.5% את האפשרות לחברות של רע"מ בממשלה.
סקרים נוספים מראים שרוב הציבור היהודי מתנגד לצירוף מפלגות ערביות לממשלה, אך העמדות משתנות לפי המחנה הפוליטי וזהות המפלגה.
במדד הדמוקרטיה הישראלית ממאי 2025 נשאלו המשיבים אם הם תומכים או מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים ערבים. 27% מהמשיבים היהודים תמכו, וביניהם בשמאל תמכו 72%, במרכז 43% ובימין 11%. בבדיקה חוזרת בנובמבר 2025 התנגדו 71.5% מהיהודים, ותמכו 69% בשמאל, 26% במרכז ו-7% בימין (ההגדרות נעשו לפי הצבעה ב-2022).
ב"מדד השותפות" של גבעת חביבה מדצמבר 2025 התנגדו כשני שלישים מהנשאלים היהודים לשיתוף מפלגה ערבית בקואליציה. תמכו בכך 79% בשמאל, 41% במרכז ו-5% בימין. גם בגוש השינוי הדעות חצויות: 43% מהמצביעים תמכו ו-48% התנגדו, לעומת 4% תומכים בגוש נתניהו.
| סקר | מועד | שמאל | מרכז | ימין |
|---|---|---|---|---|
| מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025 | מאי 2025 | 72% | 43% | 11% |
| בדיקה חוזרת של המכון לדמוקרטיה | נובמבר 2025 | 69% | 26% | 7% |
| מדד השותפות של גבעת חביבה | דצמבר 2025 | 79% | 41% | 5% |
בסקר המכון למדיניות העם היהודי שנערך אחרי הבחירות פסלו 76% מהיהודים את הרשימה המשותפת ו-56% את רע"מ כשותפות בקואליציה. 26% מהציבור היהודי העדיף ממשלת שינוי עם המפלגות הערביות, כמעט כמו ממשלת אחדות (27%).
האם הערבים רוצים בהשתתפות מפלגות ערביות בממשלה?
רוב הציבור הערבי תומך בהשתתפות מפלגות ערביות בממשלה. במדד הדמוקרטיה הישראלית תמכו בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים ערבים, 74% מהציבור הערבי במרץ 2021, 86% במאי 2025 ו-77% בנובמבר 2025. גם בסקר של מרכז דיין תמכו 77.4% מהנשאלים הערבים בהשתתפות מפלגה ערבית בממשלה שתקום, מהם 31.8% בממשלת מרכז–שמאל בלבד.
בסקר המכון לדמוקרטיה מאוקטובר השנה רצו כשלושה רבעים מהמשיבים הערבים שהמפלגות הערביות ישתתפו בממשלה, או יסייעו לה מבחוץ. בסקר המכון למדיניות העם היהודי אחרי הבחירות רצו 76% מהנשאלים הערבים ממשלת שינוי עם המפלגות הערביות, ושבעה מכל עשרה מהערבים מוכנים לקבלה.
ההתלבטות בציבור הערבי נוגעת בעיקר לתנאי ההשתתפות ולצורתה. בסקר של מרכז משה דיין ותוכנית קונרד אדנאואור לשיתוף פעולה יהודי-ערבי מנומבר 2025 העדיפו 10.5% מהנשאלים הערבים תמיכה מבחוץ בתמורה להישגים ממשיים, ו-8.4% התנגדו להצטרפות ולתמיכה בכל מקרה.
ההתנגדות להצטרפות הייתה גבוהה יותר בקרב מצביעי בל"ד (26.8%) ומצביעי חד"ש–תע"ל (21.4%) מאשר בקרב מצביעי רע"ם, חד"ש ומפלגות יהודיות. בסקר שנערך ב-2021 הסכימו 21.3% מהנשאלים הערבים לתמיכה מבחוץ בלבד ו-18% תמכו בהצטרפות רק לממשלות מרכז-שמאל.
בסקר יאפא מנובמבר 2021 סברו 15.5% בלבד שרע"מ לא הייתה צריכה להצטרף לקואליציה, ואילו 56.2% סברו שעליה לבקש גם תפקיד מיניסטריאלי.
האם זה לגיטימי לפסול מפלגות בגלל שהן מייצגות ערבים?
בדמוקרטיה פרלמנטרית אין למפלגה זכות מוקנית להצטרף לקואליציה, ומפלגות רשאיות לסרב לשותפות בשל מדיניות, אידאולוגיה או אף טעמים פרסונליים. אולם התנגדות לשותפות עם מפלגה בשל זהותם הלאומית של הבוחרים שהיא מייצגת ושל חברי הכנסת שלה מעוררת שאלה אחרת – של שוויון פוליטי.
יש הבדל גדול בין התנגדות למה שהמפלגה מציעה לבין התנגדות למי שהיא מייצגת, וראוי שאיזנקוט יזכור את ההבחנה הזאת בבואו למשא ומתן הקואליציוני.
שאלות העולות מן הנושא
האם מפלגה חייבת להצטרף לקואליציה כדי לתמוך בממשלה?
לא. מפלגה יכולה להמליץ על ראש ממשלה, להצביע בעד הממשלה, לתמוך בה מבחוץ או להימנע. ברשימה המשותפת לא מעוניינים להצטרף לשום ממשלה, אלא רק לתמוך בממשלה בראשות איזנקוט מבחוץ. המפלגות הערביות – חד"ש ומד"ע – תמכו מבחוץ בממשלת רבין.
האם מפלגות ערביות כיהנו בעבר בקואליציה בישראל?
כן. רשימות לוויין ערביות של מפא"י והעבודה השתתפו בממשלות ישראל מימי הקמת המדינה עד שנות השבעים, וב-2021 הצטרפה רע"מ לממשלת בנט–לפיד כמפלגה עצמאית.
האם ההתנגדות בציבור היהודי לרע"מ זהה להתנגדות לרשימה המשותפת?
לא. סקר המכון לדמוקרטיה מאוקטובר מצא בציבור היהודי התנגדות גבוהה יותר לשותפות עם הרשימה המשותפת, במיוחד במרכז הפוליטי.
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו