בקצרה:
- גוש השינוי החליט להקים ארבע ועדות מיוחדות לביטול מהיר של חוקי ההפיכה המשטרית.
- ב־10 בנובמבר נכנס לתוקף השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
- חוק החלשת הייעוץ המשפטי צפוי להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027, אם לא יבוטל קודם.
- בפולין עדיין מכהנים אלפי שופטים שמונו בהליכים פגומים אחרי רפורמה משפטית שערכה שם הממשלה הקודמת, ועבודת התיקון היא ארוכה.
- מומחים למשפט חוקתי מעריכים כי ביטול מהיר של חוקים ייתקל במשוכות משפטיות מצד היועצת המשפטית לכנסת ובג"ץ.
המהלך של גוש השינוי והרוב הדמוקרטי החדש בכנסת לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית בהליך מזורז מעורר שאלה עקרונית: האם דמוקרטיה יכולה להקפיד על הליכי החקיקה המקובלים כשהיא מבקשת לתקן את הפגיעה במוסדותיה?
מבקרי המהלך מצביעים על הדמיון להליכי החקיקה של הממשלה היוצאת. תומכיו מצביעים על כך שהשתהות עלולה להעמיק את הפגיעה, ואף לסכל את הביטול. דמוקרטיה מתגוננת נדרשת לשקול את שני הסיכונים יחד: הסיכון שבביטול מזורז של מהלכים אנטי-דמוקרטיים, והסיכון שבהשהיית הביטול.
פתאום סבבה לתקן חוקי-יסוד במהלך חפוז וברוב נקודתי?
מעניין מאוד. https://t.co/zzNwRWrjEI
— מאיר רובין Meir Rubin (@Meir_Rubin) November 11, 2026
האם אפשר לבטל את ההפיכה המשטרית בחקיקת בזק?
במשך כמעט ארבע שנים נאבקו מתנגדי ההפיכה המשטרית – במחאה, באופוזיציה ובמערכת אכיפת החוק – לא רק בתכני החקיקה שקידמה הקואליציה, אלא גם באופן שבו קודמה: הליכי חקיקה מזורזים, הקמת ועדות מיוחדות, דיונים שלא אפשרו בחינה מעמיקה של השלכות החקיקה והתעלמות מעמדות גורמי המקצוע.
בתגובה לדיווחים על תוכניות גוש השינוי לבטל חוקים בהליך מהיר, תהה לאחרונה בציוץ ברשת X מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, אם פתאום מקובל לתקן חוקי יסוד במהלך חפוז וברוב נקודתי. בתגובה לגולש אחר כתב כי מבחינה משפטית אין הבדל בין חקיקה חדשה לביטול חקיקה קיימת.
רובין הוא תומך נלהב של ההפיכה, שמתבססת במידה רבה על תוכניות של פורום קהלת, אז לא מפתיע שהוא אומר כך. אבל גם מומחים למשפט חוקתי נחלקו בשאלה אם הליך מזורז יעמוד בביקורת שיפוטית.
ד"ר רועי פלד, מומחה למשפט חוקתי מהמכללה למנהל (ובעברו מנכ"ל האגודה לחופש המידע), מצביע על שתי משוכות משפטיות: היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, ובג"ץ. ואילו חוקרת המשפט פרופ' סוזי נבות, ופרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, אינן צופות קשיים משמעותיים בבג"ץ.
מהי דמוקרטיה מתגוננת? האם זאת למעשה דיקטטורה?
דמוקרטיה מתגוננת היא תפיסה שלפיה דמוקרטיה רשאית לנקוט צעדים – שלפעמים נתפסים כבלתי-דמוקרטיים – כדי להגן על המשטר הדמוקרטי מפני מי שמבקשים לנצל את מנגנוניו כדי לחסלו.
אחד הביטויים לפרדוקס הטמון בתפיסה הזאת הוא המתח בין המחויבות לכללים הדמוקרטיים לבין הצורך למנוע את ניצולם לרעה.
מתח דומה מתעורר כאשר מדינה מבקשת להשתקם מנסיגה דמוקרטית: עליה להגן על העקרונות הדמוקרטיים, ובה בעת לפרק את המנגנונים ששימשו להחלשתם ואשר נבנו תוך ניצול חולשות בשיטה הדמוקרטית עצמה.
כדי לשנות את אופייה הדמוקרטי של מדינה אין הכרח לבטל את הבחירות, לפזר את הפרלמנט או להכריז על משטר דיקטטורי. אפשר להשתמש ברוב פרלמנטרי שהושג בבחירות דמוקרטיות כדי להחליש בהדרגה את עצמאות מערכת המשפט, את שומרי הסף, את התקשורת ואת מנגנוני הפיקוח על השלטון. אלה בדיוק המהלכים שעשתה הממשלה היוצאת בארבע השנים האחרונות.
החלשת המנגנונים האלה עשויה בתורה לאפשר לשלטון לקדם צעדים נוספים, תוך צמצום יכולתם של מוסדות המדינה לבלום אותם. ככל שהתהליך מתקדם, גדל גם הסיכון לפגיעה בתנאים המאפשרים תחרות פוליטית הוגנת וחילופי שלטון.
כאשר מתחלף השלטון במדינה שעברה תהליך כזה, המאבק על הדמוקרטיה אינו מסתיים. השלטון החדש יורש מערכת שבה חלק ממנגנוני ההגנה הדמוקרטיים כבר נפגעו, ועליו לפעול לשיקומם.
במצב כזה, בחינת הסיכונים לדמוקרטיה אינה יכולה להתמקד רק בהשלכות של חקיקה מזורזת. עליה לכלול גם את השלכות ההשתהות בביטול החקיקה הפוגעת במנגנוני ההגנה שלה.
למה גוש השינוי בלחץ לבטל את הרפורמה המשפטית מהר?
השתהות בביטול חוקי ההפיכה המשטרית כרוכה בשלושה סוגי סיכונים: העמקת הפגיעה במוסדות הדמוקרטיים, יצירת מציאות מוסדית שיהיה קשה לתקן גם לאחר ביטול החוקים, ואובדן ההזדמנות הפוליטית לבטלם.
בנייר עמדה שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים החוקרים על הסכנה שיבוצעו מינויים מכוח החוקים החדשים ושייווצרו מצבים משפטיים שבהם אנשים וגופים כבר הסתמכו על החקיקה. סכנות אלה מצדיקות, לעמדתם, ביטול מזורז של מספר מצומצם של חוקים.
ביטול חוק הוא פעולה פשוטה יחסית בהשוואה לביטול המציאות שנוצרה בעקבותיו. שלושה מחוקי ההפיכה המשטרית ממחישים את ההבדל:
- השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: החוק כבר נכנס לתוקף עם השבעת הכנסת החדשה לפני כשבועיים. אם ימונו שופטים באמצעות המנגנון החדש, ביטול החוק לא יבטל כשלעצמו את המינויים שלהם.
- החלשת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה: החוק אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027 (אם לא יבוטל קודם). לאחר כניסתו לתוקף תוכל הממשלה לפעול במסגרת משפטית שונה, בין היתר בכל הנוגע למעמד חוות הדעת המשפטיות ולייצוג הממשלה בבתי המשפט.
- שינוי מעמדה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש): עיקר הוראות החוק צפויות להיכנס לתוקף ב-15 בפברואר 2027. לפי נייר העמדה של המכון, הוראות המינוי והתקציב כבר החלו, אך הוקפאו בצו ביניים של בג"ץ. ביטולו של החוק לאחר ביצוע מינויים ושינויים ארגוניים יהיה מורכב יותר מביטולו קודם לכן.
הסיכון אינו מוגבל להשלכות הישירות של כל אחד מהחוקים. החלשת הייעוץ המשפטי, למשל, תקל על ממשלה לקבל החלטות שגורמי הייעוץ המשפטי היו מונעים את קבלתן במסגרת החוק הקודם.
לצד הסיכונים המשטריים והמוסדיים קיים גם סיכון פוליטי: אין ודאות שתוקם ממשלה שתיהנה מהרוב הפרלמנטרי הקיים כיום לביטול חוקי ההפיכה המשטרית. חלק מהמהלכים לתיקון ההפיכה המשטרית מיועדים לחזק את השיטה הדמוקרטית ולהפוך את הפגיעה בה לקשה יותר.
אם ייכשלו המאמצים להרכיב ממשלה וישראל תלך לבחירות נוספות, חלון ההזדמנויות לביטול החוקים עלול להיסגר. גם אם בבחירות הבאות יושג שוב רוב לביטולם, בחודשים שיחלפו בינתיים עשויים להיכנס חוקים נוספים לתוקף ולהתבצע פעולות מכוחם.
כלומר, ההחלטה להמתין עם ביטול חוקי ההפיכה המשטרית עלולה להעמיק את הפגיעה בדמוקרטיה ואף לסכל את האפשרות לתקנה בעתיד הנראה לעין.
האם הממשלה החדשה בפולין שיקמה את הדמוקרטיה?
הניסיון של פולין ממחיש כיצד יישומה של חקיקה הפוגעת במוסדות הדמוקרטיים מקשה על שיקומם גם לאחר חילופי השלטון.
הממשלות הקודמות בפולין, בהובלתה של מפלגת "חוק וצדק", ביצעו רפורמה נרחבת במערכת המשפט שהחלישה את עצמאותה. אחרי שמונה שנות שלטונן, נדרשה ממשלתו החדשה של דונלד טוסק, שעלתה לשלטון ב-2023, לשקם את עצמאות מערכת המשפט.
במהלך שנות שלטון "חוק וצדק" שונה מנגנון בחירת השופטים באופן שהגביר את ההשפעה הפוליטית על המינויים למערכת המשפט. כאשר התחלף השלטון, השבת מנגנון הבחירה הקודם כבר לא הייתה מספיקה לשיקום עצמאותה.
באפריל 2025 העריך סגן שר המשפטים הפולני, דריוש מזור, על סמך נתוני משרד המשפטים של פולין, כי בבתי המשפט במדינה מכהנים כ-2,500 שופטים שמונו בהליכים פגומים.
האם אפשר לבטל את מינויים של אלפי שופטים מבלי לפגוע בעיקרון של עצמאות השופטים? מה יהיה מעמדם של פסקי הדין שנתנו השופטים הללו? כיצד ניתן להבטיח את תפקודה של מערכת המשפט בתקופת המעבר?
הניסיון הפולני ממחיש את המלכוד שבו עלולה למצוא את עצמה מדינה המבקשת להשתקם מנסיגה דמוקרטית: דווקא המחויבות לעקרונות של עצמאות מערכת המשפט, ודאות משפטית ושלטון החוק מקשה עליה לתקן את הנזקים שנגרמו בעקבות הפגיעה בעקרונות הללו.
ככל שהחקיקה הפוגעת בדמוקרטיה מיושמת לאורך זמן, כך גדלה מורכבות השיקום.
האם הממשלה החדשה בהונגריה משקמת את הדמוקרטיה?
במהלך 16 שנות שלטונו של ראש ממשלת הונגריה לשעבר, ויקטור אורבן, עוגנו בחוקה ובחקיקה הסדרים שונים שהגבילו את יכולתן של ממשלות עתידיות לשנות את מדיניותו. בבחירות שהתקיימו במאי השנה, פטר מדיאר החליף את אורבן. מפלגת "טיסה" בראשות מדיאר זכתה ברוב של למעלה משני שלישים בפרלמנט, שמאפשר לשלטון החדש להתחיל בביטול חלק מההסדרים הללו.
הממשלה החדשה בחרה באסטרטגיה דו-שלבית לשיקום הדמוקרטיה: ביצוע תיקונים חוקתיים דחופים שנועדו להשיב את התנאים הבסיסיים לתפקודה של דמוקרטיה חוקתית, ובמקביל, התנעת תהליך ארוך טווח לגיבוש חוקה חדשה.
ההבחנה בין שני המהלכים מעוגנת במפורש בנוסח התיקון ה-17 לחוקה ההונגרית ובדברי ההסבר שלו, שאישר הפרלמנט ב-13 ביולי.
בדברי ההסבר לתיקון החוקתי הבהירו המחוקקים ההונגרים כי גיבוש חוקה חדשה מחייב הכנה יסודית והתייעצות ציבורית ומקצועית רחבה, וכי אין לחזור על הטעות של אימוץ חוקה במהלך חד-צדדי המדיר חלק ניכר מהציבור. לצד זאת קבעו:
עם זאת, חוק היסוד אינו יכול להישאר ללא שינוי עד לאימוץ החוקה החדשה.התיקון ה-17 לחוקה ההונגרית, דברי ההסבר
התיקון החוקתי ההונגרי אינו מסתפק בהשבת הסדרים קודמים. הוא כולל גם הסדרים חדשים, ובהם הגבלת משך הכהונה המצטבר של חברי פרלמנט והקמת גוף עצמאי להשבת נכסי ציבור. בנוסף, הוא קובע את סיום כהונתו של נשיא המדינה המכהן.
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch הכיר בצורך לתקן את הפגיעה בשלטון החוק בתקופת אורבן, אך מתח ביקורת על חלק מהשינויים המוצעים ועל הליך החקיקה המזורז.
הניסיון ההונגרי ממחיש כיצד ניתן להפריד בין הצורך הדחוף בשיקום מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה לבין הצורך בביצורה לטווח הארוך. הביקורת על המהלך ההונגרי ממחישה גם את חשיבות ההבחנה בין השבת הסדרים דמוקרטיים קודמים לבין יצירת הסדרים משטריים חדשים במסגרת הליך מזורז.
מה ההבדל בין חקיקת רפורמה משפטית לבין ביטולה?
ההבדל בין חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית לבין ביטולם נוגע הן לתכלית החקיקה והן למורכבותה.
בעוד שחוקי ההפיכה המשטרית הרחיבו את כוחו של השלטון ביחס למוסדות המפקחים עליו, ביטול החוקים והשבת ההסדרים הקודמים מגבילים מחדש את כוחו. להבחנה הזאת התייחס פרופ' יניב רוזנאי, חוקר משפט חוקתי, במאמרו "לבטל את ההפיכה המשטרית זו לא הפיכה משטרית".
אחת ההצדקות לדרישה לקיים הליכי חקיקה מעמיקים כאשר הכנסת מבקשת לערוך שינויים משטריים היא מורכבותם של השינויים הללו. שינוי ביחסי הכוחות בין מוסדות המדינה מחייב בחינה של השלכותיו הישירות והעקיפות, של החלופות האפשריות ושל מנגנוני ההגנה שימנעו את ניצולו לרעה.
אולם כאשר הכנסת מבקשת להחזיר הסדר משטרי שהמדינה התנהלה לפיו במשך שנים, כבר עומד לרשותה מידע רב על אופן פעולתו ועל השלכותיו. אין צורך לתכנן מחדש את יחסי הגומלין בין מוסדות המדינה או להעריך את השלכותיו של הסדר שטרם נוסה.
ההבדל השני נוגע לתכלית החקיקה. כאשר רוב פרלמנטרי מחליש את המוסדות המפקחים על השלטון, הוא מרחיב את כוחו שלו ושל הממשלה הנשענת עליו. לעומת זאת, כאשר הרוב הפרלמנטרי מבטל את החקיקה הזאת ומשיב למוסדות המפקחים את עצמאותם ואת סמכויותיהם, הוא מגביל את כוחו שלו – וזה דגש שאסור להתעלם ממנו כאשר בוחנים את תהליך החקיקה המתוכנן.
אילו חוקים מוצדק לבטל בהליך חקיקה מזורז?
ההצדקה לביטול מזורז של חוקי ההפיכה המשטרית צריכה להיבחן ביחס לכל חוק בנפרד. בנייר העמדה של המכון לדמוקרטיה ממליצים החוקרים על ביטול מזורז של שלושה חוקים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, החלשת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ושינוי מעמדה של מח"ש.
ביחס לשני חוקים אחרים – הרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה ובוררות בבתי דין דתיים – ממליצים החוקרים על הליך חקיקה מקיף יותר.
את ההצדקה לביטול חוקים בהליך מזורז ניתן לבחון באמצעות ארבע אמות מידה:
- חומרת הפגיעה בדמוקרטיה: באיזו מידה החוק פוגע בעצמאותם של מוסדות המדינה, בזכויות יסוד ובמנגנוני האיזונים והבלמים?
- דחיפות הביטול: מהי הסכנה להעמקת הפגיעה בדמוקרטיה וליצירת מציאות שיהיה קשה לשנות אם החוק לא יבוטל בהקדם?
- אופי התיקון: האם הצעת החוק משיבה הסדר משטרי קודם ומוכר, או יוצרת הסדר חדש שהשלכותיו טרם נבחנו?
- מידתיות הליך החקיקה: כיצד ניתן לקצר את ההליך תוך שמירה על שקיפות, שמיעת עמדות גורמי המקצוע והשתתפות ממשית של חברי הכנסת בדיונים?
גם במסגרת הליך חקיקה מזורז נדרשת בחינה מקצועית של נוסח הצעות החוק. ביטול תיקון לחוק אינו מחזיר בהכרח לתוקף את נוסח החוק שקדם לתיקון. ייתכן גם שיידרשו הוראות מעבר שיסדירו את מעמדם של מינויים, החלטות והליכים שהחלו מכוח החקיקה המבוטלת.
הכרה בדחיפות הביטול אינה מחייבת ויתור על הדרישה להליך חקיקה תקין. היא מצדיקה התאמה של הליך החקיקה לנסיבות ולסיכונים שנועד הביטול למנוע.
ביטול חוקי ההפיכה המשטרית וביצור הדמוקרטיה הישראלית הם שני מהלכים משלימים, אך הם נבדלים בדחיפותם ובמורכבותם.
הוועדה המיוחדת שעליה הסכימו ישר! והדמוקרטים תפעל מייד לקידום ביטול השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים וחיזוק מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה. אם ביצור מעמד הייעוץ המשפטי יכלול יצירת הסדרים שלא היו קיימים בעבר, הוא יהיה למעשה מהלך של רפורמה משטרית חדשה.
אחד הלקחים מארבע השנים האחרונות הוא שמנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה הישראלית אינם חזקים מספיק כדי להבטיח את המשך קיומה כדמוקרטיה ליברלית.
השבת ההסדרים שהיו קיימים לפני קידום ההפיכה המשטרית לא תפתור את הבעיה הזאת. היא אמנם תאפשר לשקם מנגנונים שנפגעו, אך לא תמנע בהכרח מרוב פרלמנטרי עתידי לפגוע בהם שוב.
ביצור הדמוקרטיה הישראלית יחייב עבודת מטה מקצועית, בחינת חלופות, דיון ציבורי רחב והליכי חקיקה מעמיקים. בלימת הפגיעה במנגנוני ההגנה הקיימים אינה יכולה בהכרח להמתין עד להשלמתם של כל אלה.
המחויבות לדמוקרטיה מחייבת הקפדה על עקרונות דמוקרטיים, ובה בעת הכרה בסכנה הטמונה בניצולם לרעה. כאשר עצם עתידה של הדמוקרטיה עומד על הפרק, יש לבחון את המחיר של הקפדה על הליכים מקובלים אל מול המחיר של התאמתם לנסיבות החריגות.
דמוקרטיה מתגוננת צריכה לדעת לא רק באילו כלים מותר לה להשתמש כדי להגן על עצמה, אלא גם מהם המחירים שהיא עלולה לשלם אם תימנע מלהשתמש בהם.
שאלות ותשובות
האם הכנסת יכולה לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית עוד לפני הקמת הממשלה?
כן. הכנסת היא רשות מחוקקת עצמאית, וסמכותה לחוקק אינה מותנית בהקמת ממשלה חדשה. הכנסת יכולה להפעיל את מנגנוני החקיקה שלה גם בתקופה שבה מתנהלים המגעים להרכבת הממשלה. מומחים למשפט חוקתי מאשרים שאין מניעה לכנסת לחוקק לפני הקמת הממשלה.
האם ביטול חוקי ההפיכה המשטרית יחזיר את המצב לקדמותו?
כן, אם הביטול יתבצע כעת, לפני שבוצעו מינויים והחלטות מכוח החוקים. השתהות בביטול תיצור את הבעיה שהניסיון של פולין מצביע עליה: ביטול חוק אינו מבטל אוטומטית מינויים והחלטות שהתקבלו מכוחו, והטיפול בהשלכותיהם מורכב יותר ככל שחולף הזמן.
האם ביטול חוקי ההפיכה המשטרית מספיק כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית בעתיד?
לא. השבת ההסדרים הקודמים יכולה לתקן חלק מהפגיעה שכבר נגרמה, אך אינה מבטיחה שממשלה עתידית לא תוכל לפגוע שוב במנגנוני ההגנה הדמוקרטיים. יש להבחין בין השבת ההסדרים הקודמים לבין גיבוש רפורמות משטריות חדשות.
מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביטול חקיקה מיידי בכנסת ה-26, 30.10.2026 | "דבר", ישר! והדמוקרטים סיכמו על הקמת ועדה מיוחדת לביטול החקיקה המשפטית, 15.11.2026 | "דבר", הדמוקרטים הודיעו על הקמת 4 ועדות מיוחדות לביטול חוקים של הממשלה הקודמת, 17.11.2026 | "הארץ", ביטול חוקי ההפיכה יגרור קשיים משפטיים, אך גוש איזנקוט יכול לצלוח אותם, 18.11.2026 | ערוץ 12, פרופ' יניב רוזנאי, לבטל את ההפיכה המשטרית זו לא הפיכה משטרית, 16.11.2026 | משרד המשפטים הפולני, הצגת הצעת חוק להשבת הסדר החוקתי במערכת המשפט, 25.4.2025 | מועצת אירופה, ועדת ונציה, התיקון ה-17 לחוק היסוד של הונגריה ודברי ההסבר שלו, 21.10.2026 | Human Rights Watch, Hungary: Rushed Constitutional Changes Undermine Rule of Law, 25.6.2026
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו