מלחמת העולם השנייה והקטסטרופה העצומה שהיא הביאה על המין האנושי התרחשה "ככל הנראה בעיקר" בעקבות אנטישמיות, על פי אחד המומחים המובילים של ישראל בתחום השואה. אכן, היטלר החל במלחמה במידה רבה על מנת למנוע מ"יהודי העולם" את חיסול האומה הגרמנית, אומר יהודה באואר.

"אנטישמיות היא סרטן המאכל את העולם, ומלחמת העולם השנייה היא הוכחה לכך", אמר לי פרופ' באואר בראיון בן שעה שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים.

באואר, 93, צפוי לשאת הערב נאום מרכזי בארוחת ערב חגיגית בהשתתפות כ-45 מנהיגים מרחבי העולם היום בערב, במתחם המגורים של הנשיא ראובן ריבלין, שהכריז על תחילת פורום השואה העולמי של השנה הנוכחית. האירוע מציין 75 שנים לשחרור אושוויץ (שני הדוברים האחרים יהיו ריבלין עצמו ומלך ספרד).

אדולף היטלר (צילום: AP)

באואר ידבר שם על מזכר סודי שהיטלר כתב להרמן גרינג באוגוסט 1936, ובו התייחס לצורך של גרמניה להיות מוכנה למלחמה בתוך 4 שנים. אחרת, טען, הבולשביזם היהודי "יחליף" את האומה הגרמנית, "משום שניצחון הבולשביזם על גרמניה לא יוביל להסכם ורסאי, אלא להרס סופי, אכן להשמדה, של העם הגרמני". אמונה זו התגברה בנאום שנשא היטלר ברייכסטאג ב-30 בינואר, 1939.

"אותם 29 מיליון קרבנות מתו עד לנקודה מסוימת, וככל הנראה בעיקר בעקבות אנטישמיות – לא בגלל יהודים, אלא בגלל שנאת יהודים, מה שאומר שאנטישמיות היא סרטן המאכל את החברה"

"אם אנשי הפיננסים היהודים באירופה ומחוצה לה יצליחו להטביע שוב את האומות במלחמת עולם", חזה היטלר, "אז התוצאה לא תהיה בולשביזציה של כדור הארץ, ולכן הניצחון של היהודים, אלא ההשמדה של הגזע היהודי באירופה!"

"במילים אחרות", מסביר באואר, "הקפיטליסטים היהודים השולטים במערב הם בולשביקים שהרעיון שלהם הוא ליצור מלחמת עולם, כך שהם יוכלו לשלוט בעולם. זו הייתה אמונה שהיטלר האמין בה באופן עמוק.

ואני טוען כי זו הייתה אחת מהסיבות המרכזיות לפריצת מלחמת העולם השנייה, משום שזה מזהה בבירור את המטרה – האיום בהשמדה פיזית עבור העם הגרמני, ולכן הכנה למלחמה, משום שאחרת זו תהיה קטסטרופה נוראית".

חיילים אמריקאים שלקו במלריה מקבלים טיפול רפואי במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: AP)

מלחמת העולם השנייה, שהשתוללה מ-1939 עד 1945, הובילה בסופו של דבר ל-29 מיליון קרבנות שאינם יהודים, מלבד קרבנות השואה, אומר באואר, פרופסור אמריטוס להיסטוריה ולימודי שואה של האוניברסיטה העברית.

"אותם 29 מיליון קרבנות מתו עד לנקודה מסוימת, וככל הנראה בעיקר בעקבות אנטישמיות – לא בגלל יהודים, אלא בגלל שנאת יהודים, מה שאומר שאנטישמיות היא סרטן המאכל את החברה".

רוב ההערכות על מספר מקרי המוות במלחמת העולם השנייה – המוכרת בתור העימות הצבאי הקטלני ביותר בהיסטוריה – גבוהות בהרבה, בין 70 ל-85 מיליון.

פורום השואה העולמי של השנה, הנערך תחת הכותרת "זוכרים את השואה, נאבקים באנטישמיות", יתחיל עם ארוחת הערב במגוריו של הנשיא ריבלין, שבמהלכה באואר יקבל 11 דקות להעביר את המסר שלו.

ביום חמישי, האירוע המרכזי של הפורום יתרחש ביד ושם בירושלים, ויכלול נאומים של מנהיגים בכירים מארצות הברית, רוסיה, צרפת, בריטניה וגרמניה.

הוויכוח בין ורשה לרוסיה באשר לתחילת מלחמת העולם השנייה, והעובדה שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הוזמן לנאום בכינוס אבל לא נשיא פולין, אנדז'יי דודה, הובילו למחלוקת לקראת האירוע.

מלשכת ריבלין נמסר ביום ראשון כי הנשיא דודה הוזמן להשתתף באירועי השבוע הנוכחי, וכי "מספר רעיונות נידונו", אבל לא הושגה הסכמה.

"זה מצער שלא נמצאה דרך לכך שהנשיא הרוסי והנשיא הפולני ישתתפו באירוע", אומר באואר בדיפלומטיות, ומסרב להרחיב על הנושא מעורר המחלוקת.

שורד השואה אדוארד מוסברג (משמאל) עם נשיא פולין אנדז'יי דודה (במרכז) ונשיא ישראל ראובן ריבלין (מימין) בטקס במצעד החיים באתר המחנה אושוויץ-בירקנאו בפולין. אפריל 2018 (צילום: יוסי זליגר\פלאש 90)

"לא המקום או הזמן להעלות את הנושא של עיוות"

באואר נולד בצ'כוסלובקיה במשפחה ציונית, והגיע לישראל כנער לפני תחילת מלחמת העולם השנייה. הוא הצטרף לפלמ"ח, ובמאי 1948 חזר לישראל מלימודיו בוויילס כדי להילחם במלחמת העצמאות. הוא הפך להיסטוריון מובילים, וזכה בפרס ישראל ב-1998 על מחקרו בנושא "ההיסטוריה של העם היהודי".

"אני לא תומך בפרשנות של נתניהו לשואה. אני לא יודע מי עומד לכתוב את הנאום עבורו. אבל זה ברור למדי שאנחנו צריכים להתמקד בעובדה שאירוע זה מציין 75 שנים לשחרור אושוויץ. השורדים ניצלו. השורדים שוחררו"

באואר, אשר משמש גם כיועץ אקדמי של יד ושם, היה מבקר בולט של מה שהוא קורא לו "עיוות שואה" מצד מדינות במרכז ובמזרח אירופה, שהיללו משתפי פעולה עם נאצים בתור גיבורים לאומיים, וממעיטים בחשיבות התפקיד של האזרחים שלהם בפשעים נגד יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.

הוא מתח ביקורת על המדיניות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מול חלק מאותן מדינות, בטענה כי ישראל לא צריכה למקם את הרווחים של הריאלפוליטיק לפני האמת ההיסטורית.

יהודה באואר, אז מנהל לימודי השואה ביד ושם, בפרלמנט של בון. ינואר 1998 (צילום: AP\ פריץ רייס)

עם זאת, הוא אומר, זה יהיה בלתי ראוי אם נתניהו או הנשיא ריבלין יעבירו ביקורת על מבקרים מכובדים ממדינות מזרח ומרכז אירופה במהלך אירועי הזיכרון של השבוע.

"לדעתי זה לא המקום או הזמן להעלות את נושא העיוות", התעקש באואר, המשמש גם כיו"ר של כבוד בברית הבינ"ל לשימור זכר השואה. "משום שהנושא של האירוע הוא זיכרון השואה ומאבק באנטישמיות, וציון 75 שנים לשחרור אושוויץ".

באואר הוסיף: "אני לא תומך בפרשנות של נתניהו לשואה. אני לא יודע מי עומד לכתוב את הנאום עבורו. אבל זה ברור למדי שאנחנו צריכים להתמקד בעובדה שאירוע זה מציין 75 שנים לשחרור אושוויץ. השורדים ניצלו. השורדים שוחררו. ואנחנו זוכרים את השואה – זה העניין הקריטי".

לאחר האירוע, יהיה ניתן להעביר ביקורת נוקבת על עיוות השואה בחלקים מסוימים באירופה, הוא הוסיף. "אבל קודם כל יש לזכור אותה. אם מדברים רק על עיוות, לא זוכרים את השואה".

כמה ממשלות מעוותות את העבר של המדינה בשואה, בהן ליטא, פולין והונגריה, אמר באואר, אבל יש "מיעוטים קולניים גם במקומות אחרים", בהם אנשים מתעקשים כי הגרמנים, ולא הם עצמם, היו אחראים לכל האלימות נגד יהודים.

ההיסטוריה של שיתוף הפעולה בשואה מורכבת מאוד, מסכים ההיסטוריון שכבר חצה את גיל 90. למרות שישנה עובדה בלתי ניתנת להפרכה כי יהודים פולנים רבים נרצחו על ידי פולנים לא-יהודים, "היו מספר גיבורים נפלאים" שלא רק נלחמו בנאצים, אלא גם בפולנים אחרים שאיימו להוקיע מי שניסה להציל יהודים.

"אנחנו לא יכולים לחזות, במיוחד את העתיד"

במחשבה על העלייה הגלובלית הנוכחית באנטישמיות, באואר ציין כי שנאת יהודים הייתה קיימת מאז התקופה ההלניסטית, אם כי הוא הדגיש כי היא מוגבלת לחברות מונותאיסטיות.

"אין אנטישמיות בסין או בהודו, רק סוג של אנטישמיות חיובית – הרעיון שהיהודים הם חשובים מאוד ושאנחנו רוצים יחסים חיוביים איתם", הוא אמר.

שנאת היהודים קיימת היום במערב ומשלבת "אנטישמיות קלסית", שנמצאת כאן כבר הרבה מאד זמן, עם תופעה פוליטית חדשה ששייכת לשיעורי הילודה היורדים ברחבי העולם המפותח, על פי באואר.

"הלאומנות חייבת למצוא אויב. האויב המסורתי הוא היהודים. זה הרקע של העלייה באנטישמיות עכשוויות. יש כמובן גם סיבות אחרות, שהן ספציפיות למדינות שונות"

"הדבר יוצר הכרח להגירה", הוא טען. "האוכלוסייה מזדקנת, ואם אתה רוצה לשמור על איכות החיים צריך שמישהו יעבוד בשבילך, כך שאתה צריך הגירה".

הגירה המונית מאפריקה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית לאירופה ולצפון אמריקה "יוצרת תגובה של חלק מהאוכלוסייה שרואים את התרבות, השפה, והמסורות שלהם עוברים שינוי בעקבות מהגרים חדשים", הוא טוען.

"זה יוצר תחייה של לאומנות".

מפגין צועק ומצדיע במועל יד לפני שלט עליו כתוב "אירופה תתעוררי" (צילום: יאנק סקרינסקי\ AFP\גטי אימג'ס דרך JTA)

בחלק מהמדינות, הדבר קיבל "צורות רדיקליות", הוסיף באואר. "הלאומנות חייבת למצוא אויב. האויב המסורתי הוא היהודים. זה הרקע של העלייה באנטישמיות עכשוויות. יש כמובן גם סיבות אחרות, שהן ספציפיות למדינות שונות".

לשאלה האם העלייה באנטישמיות תמשיך או שניתן לעצור אותה, משיב באואר: "אני לא יודע. זה תלוי במאבק בין הליברליזם והשמרנות".

נכון לעכשיו המצב לא נראה טוב במיוחד עבור הליברליזם, והוא מכיר בכך. "אבל זה יכול להשתנות. אתה יודע, אנחנו לא יכולים לחזות, במיוחד את העתיד. יש לנו קשיים בחיזוי העבר. אנחנו בוודאות לא יודעים מה עומד לקרות בעתיד".