אישיות
אנדז'יי דודה

אף ממשלה בעולם לא בוחרת את השופטים לבדה

השוואה בינלאומית שלא כמו בישראל, ברוב הדמוקרטיות השופטים בערכאות הרגילות נבחרים בידי ועדות מקצועיות ● ברוב המדינות הפוליטיקאים מובילים את בחירת השופטים בערכאות העליונות או שותפים בה, אבל יש בהן רשויות שלטון שונות הנבחרות בנפרד ולא תלויות זו בזו – ומשתתפות יחד בבחירת השופטים ● אחרי ההפיכה המשטרית, לקואליציה יהיה כוח על השופטים שאין בשום מדינה דמוקרטית

עוד 2,451 מילים ו-4 תגובות

ראיון המדריך לדמוקטטור

"דבר על עניינים מעוררי רגש. הצג את עצמך כמגן הציביליזציה המערבית, בעיקר בחו"ל. כך לא ישימו לב לנפוטיזם ולשוחד מבית" ● זהו המדריך ל"דמוקטטור" שמשרטטת ההיסטוריונית הפולנייה אן אפלבאום בספרה החדש, שחוקר את ההידרדרות הפוליטית באירופה ובעולם ● היא כותבת שם כיצד איבדה חברים רבים, שנהו אחר מנהיגים מסוכנים כמו ויקטור אורבן, ומציבה תמרור אזהרה בפני אזרחי העולם

עוד 1,942 מילים

מלחמת העולם השנייה כולה נגרמה בעקבות שנאת יהודים, כך אומר פרופ' יהודה באואר, אחד מומחי השואה המובילים בעולם, שיישא הרב דברים בבית הנשיא ● באואר אומר כי זה "מצער" שנשיא פולין דודה לא יהיה נוכח בטקס לכבוד שחרור מחנה אושוויץ, וטוען כי העלייה הנוכחית באנטישמיות נובעת מתחייה לאומנית אחרי הגירה מסיבית

עוד 1,089 מילים

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

עוד 852 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שישי, 29 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־175 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווחים: פעיל בכיר בחזבאללה נהרג בתקיפה של כלי טיס לא מאויש בדרום לבנון

המרכז הסורי לזכויות אדם: ישנם לפחות 42 הרוגים בתקיפות בצפון מזרח סוריה, בקרבת נמל התעופה בחלב, שישה מהם אנשי חזבאללה ● הנשיא לשעבר של ברזיל בולסונארו ביקש מהרשויות במדינה לקבל בחזרה את הדרכון שלו כדי שיוכל להיענות להזמנת נתניהו לבקר בישראל בחודש מאי ● סער: "אם הייתי מתחייב לתמוך בחוק הגיוס – אז היום הייתי חבר בקבינט המלחמה"

עוד 11 עדכונים

למקרה שפיספסת

הוועידה שלחה מסר ללפיד שהיא רוצה דמוקרטיה עד הסוף

רק 15 קולות הפרידו בין ההפסד של בן ברק להפיכתו ליו"ר יש עתיד - 15 קולות שהצילו את הכבוד של היו"ר ומייסד המפלגה לפיד ● בפועל, אין הבדל אידאולוגי בן השניים, אבל בן ברק הצליח לשכנע את חברי הוועידה בשיחות אישיות שקיים על כל אחד ואחד כי יעניק להם כוח פוליטי רב, והם קנו את זה בשמחה ● בן ברק לזמן ישראל: "הציבור שלנו רוצה דמוקרטיזציה. התוצאה שהשגתי תביא לשינוי ברוח הזו" ● פרשנות

עוד 690 מילים

דגל שחור שפרה אדומה מתנוססת עליו

בזמן שמספר האזרחים הישראלים החיים שנחטפו על ידי חמאס לעזה הולך ופוחת, נחטפה גם מדינת ישראל על ידי ממשלת יהודה. זה לא רק העימות הבלתי נתפס עם האמריקאים של ראש הממשלה שמקריב את הנכס המדיני החשוב ביותר שלנו כדי להחזיק בשלטונו, או המסמוס המכוון של עסקאות החטופים, זו גם הנכונות למלא כל גחמה של שותפיו הקיצוניים ולהחדיר את המשיחיות באופן עמוק אל תוך משרדי הממשלה.

*  *  *

ביולי האחרון הוצגו לראשונה באתר הארכאולוגי תל שילה שבגדה המערבית, הפרות האדומות שהוטסו לארץ מטקסס. תחקיר של "עיר עמים" דגל אדום חשף אז את מעורבות רשויות המדינה בהבאתן של הפרות האדומות לארץ.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 789 מילים

תגובות אחרונות

נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית

ההתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס מלמדת כי חשב שהוא יכול לרבע את המעגל ולגרד עוד זמן מבג"ץ ● אבל נתניהו לא קרא נכון את המפה ● בג"ץ לא טרח לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ביחס לעתירות, וגם לא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש ● יחד עם היועמ"שית, בית המשפט שלח מסר ברור: לא תתאפשר כל מניפולציה של המשך אי גיוס החרדים או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק ● פרשנות

עוד 1,138 מילים

עקורים

הצלחנו: הסכנה שהאזרחים הערבים יזדהו עם המדינה נמנעה

זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 964 מילים

אפליית נשים בתחב"צ עולה מדרגה: במודיעין עילית מצמידים לחלק מהאוטובוסים סימן צהוב ומגדירים אותם כמיועדים לגברים בלבד ● בחברת "קווים" טוענים שמדובר בפעולה של עבריין בודד ושהחברה פועלת להסרת המדבקות, אבל בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם נשים הושארו בתחנה ● ציפי לביא, פמיניסטית חרדית: "האחריות היא על הנהג, החברה ומשרד התחבורה ואני מצפה מהם לאכוף את החוק"

עוד 1,173 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"האומנם הפקירו אותנו?"

בעלה ובנה נרצחו, בן נוסף נפל בקרב כמעט מול עיניה – והיא הייתה אחת מ־30 אנשי משמר הירדן שלחמו בעוז במאות חיילים סורים בלי לקבל סיוע עד שנשבתה ● סיפור הגבורה המדהים של רבקה (פיינשטיין) גרבובסקי – שמזכיר את גבורת הלוחמים והלוחמות ב־7 באוקטובר – נעדר כמעט לחלוטין מהאתוס המוכר, ויש לזה כנראה סיבה פוליטית

עוד 2,388 מילים

בכפוף להחלטת הקבינט, צה"ל נערך למלחמה קצרה וקטלנית בלבנון

אתמול סיימו כל מפקדי הגדודים בסדיר ובמילואים סדנה לקראת מהלך אפשרי בלבנון ● "מלחמת לבנון הבאה, מתי שלא תפרוץ, תהיה קצרה יותר ממה שאנחנו חושבים, במיוחד בגלל היבט הלגיטימציה הבינלאומית", אומר לזמן ישראל גורם במערכת הביטחון ● המשמעות היא שישראל חייבת להכין תוכנית פעולה קטלנית, שתביא את ההישג הנדרש בזמן קצר מאוד ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-2 תגובות
היום ה־174 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

מפקד הכוחות המזוינים של ארה"ב: לא סיפקנו לישראל את כל הנשק שהיא ביקשה מאיתנו

יושב ראש המטות המשולבים אמר שחלק מזה נובע מכך שישראל ביקשה דברים שאין לארצו יכולת לספק או שהיא לא מעוניינת לספק כרגע ● בג"ץ קבע שמיום שני תופסק התמיכה הכלכלית במוסדות תורניים שתלמידיהם נדרשים להתגייס לצבא ● לפיד ניצח בבחירות לראשות יש עתיד עם 52.5% מהקולות ● כוחות הביטחון הרגו את אחד מעשרת הפעילים הבכירים בזרוע הצבאית של חמאס

עוד 52 עדכונים

חל שיפור בהכנסת הסיוע, אך ישראל מציבה מכשולים

המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה ובגדה המערבית טוען כי ישראל עדיין מגבילה את הסיוע - אם כי חל שיפור מתון ● הוא מצביע על עיכובים משמעותיים בצד הישראלי, בהם בדיקות חוזרות של הסיוע על ידי צה"ל וסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום בגלל השבת ● בשיחה עם זמן ישראל הוא מזהיר מפני ההשלכות של פלישה אפשרית לרפיח

עוד 1,608 מילים

פרויקט "ממספרים לשמות" משתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מצולמים אלמונים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה ● בריאיון לזמן ישראל, מייסד הפרויקט דניאל פאט מספר כי בעזרתו הצליחו לזהות מאות מצולמים בתמונות שאחרת היו נשכחות מהעולם ● "יש מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה"

עוד 1,147 מילים

תחזית הבלהות של האוצר

בתחילת המלחמה היה נדמה שהמוני צעירים חרדים יתגייסו וכתוצאה מכך ישתלבו בעבודה ● אלא שבעסקה הנכרכת מעל ראשיהם הם ימשיכו להיות כבולים בישיבות עד גיל מאוחר ● לפי האזהרה חסרת התקדים של האוצר מדובר בהפסד של 104 מיליארד שקל בעשור הקרוב ● באוצר ממליצים לבטל את גיל הפטור, לתחום את מספר הלומדים בישיבות ולגייס את השאר

עוד 1,568 מילים

תלמידי העוטף חזרו ללימודים באזור הגבול בלי מיגון מתאים

מאות ילדים ובני נוער מהעוטף חזרו ללמוד סמוך לגבול בבית ספר מחודש, אך לטענת הנהגת ההורים ללא מיגון מתאים ● לזמן ישראל נודע כי משרד החינוך מאפשר לתלמידים להיכנס לכיתות לימוד מחודשות עם ממ"דים שגודלם כמחצית מהתקן ● חלק מההורים כבר הודיעו כי לא ישלחו את הילדים ● משרד החינוך מתחמק ממענה ● המועצה האזורית: קיבלנו אישור מפיקוד העורף

עוד 758 מילים ו-1 תגובות

נשף המסכות של החרדים

שעות ארוכות ישבו אתמול השרים החרדים עם נתניהו, והביעו את התנגדותם לחוק הגיוס המתגבש ● הם נגד מכסות, יעדי גיוס והסנקציות שמוצעים בחוק, למרות שהם יודעים היטב כי מדובר בדרישות פיקטיביות ● היום המדינה צריכה למסור את תשובתה לבג"ץ - שכבר הבהיר כי בכוונתו להכריע עוד השבוע בעניין כספי התמיכה לתלמידי ישיבות שאינם מגויסים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של ״מכסות״ גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח - מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים... המשך קריאה

אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.

עוד 521 מילים ו-1 תגובות
היום ה־173 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

היועמ"שית נגד מזכיר הממשלה: "ההצעה שגיבשת לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית"

חייל בחטיבת גבעתי, סמל ראשון ניסים כחלון, נהרג בקרב בחאן יונס; כחלון, תושב חדרה, היה בן 21 במותו ● חמאס פרסם הקלטה, שבה, לטענת הארגון, נשמע מוחמד דף, והוא קורא לעולם הערבי ולעולם המוסלמי "לצעוד לכיוון פלסטין למען שחרור מסגד אל־אקצא" ● עובדת נוספת בממשל ביידן, שלישית במספר, התפטרה מתפקידה במחאה על יחסה של ארצות הברית למלחמה בעזה

עוד 50 עדכונים

בזמן שמערכת המשפט עדיין נמצאת תחת מתקפה ולוין מונע מינוי נציב חדש בשיטה הקיימת, נציב תלונות הציבור על שופטים מגיש את הדוח השנתי האחרון שלו ● שהם פעל בזהירות המתבקשת בפרשת השופט כבוב, אך גם יצר בדוח כלל משפטי מעורפל ובעייתי, שמרחיב יתר על המידה את היקף סמכויותיו של הנציב ● פרשנות

עוד 1,159 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה