ג'וזף מרגרטן מסייר בג'יפ שלו ברחובות מונסי שבמדינת ניו יורק, פחות משבועיים אחרי שדוקר אלים התפרץ לביתו של רב ביישוב במהלך חג החנוכה, במתקפה אנטישמית שהותירה חמישה יהודים פצועים.

על דלת הג'יפ מוטבע סמל דומה לזה של כוחות המשטרה, סירנה מותקנת על הגג, ומרגרטן פוקח עין לגלות כל תנועה חשודה.

הוא מחזיק את הטלפון צמוד לאוזנו השמאלית בזמן שידו ימין אוחזת בזהירות בהגה מלמטה. ליד מוט ההילוכים, נמצא לוח בקרה עם שורת נורות צהובות. על השמשה מופיע הכיתוב "סיירת ביטחון", ולצדו מדבקה של "שירותי חירום".

זהו יום חול בתחילת ינואר, ומרגרטן מנסה להסביר לעובד תברואה מקומי מעברו השני של קו הטלפון מהם תפילין. "זהו חפץ דתי שאנו משתמשים בו מדי בוקר ומתפללים איתו", הוא אומר.

"זה אחד הדברים הקדושים ביותר שיש לנו, ואנחנו מכבדים אותו, ולכן הוא לא אמור להיות בזבל. אם, למרבה הצער, יש שריפה והתפילין עולים באש ונשרפים, צריך לקבור אותם בצורה מכובדת".

סרטון מזירת הפיגוע ליד בית הכנסת במונסי. צילום מסך מסרטון של Aron Spielman

הנה הסיפור שעומד מאחורי השיחה: נער בקהילה היהודית האורתודוקסית במונסי שכח בטעות בבית הכנסת את התפילין שלו, שמצאו דרכם לאשפה.

מרגרטן קרא לחברת איסוף האשפה ושכנע אותם לעצור את המשאית שאספה את הזבל ולרוקן אותה. מרגרטן ועוד מספר מתנדבים נברו באשפה עד שמצאו את התפילין. כעת מרגרטן משוחח עם אדם מהאיגוד ומודה להם על עזרתם.

מרגרטן הוא המתאם של ארגון "חברים" במחוז רוקלנד במדינת ניו יורק, ארגון שירותי חירום יהודי אורתודוקסי המבוסס כולו על מתנדבים, שנועד לספק נדבך אבטחה נוסף לקהילה החסידית המקומית.

ארגון "חברים" החל לחלק טלפונים בחינם לשיחות חירום כדי לאפשר לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים אחרים באזור לקרוא לעזרה גם בימי שבת וחג בהם המתפללים אינם נושאים את מכשירי הטלפון שלהם עמם

שני אירועי דקירה שאירעו באזור בחודשים האחרונים, הפכו את הארגון לרלוונטי מתמיד. בשבועות האחרונים מקבל הארגון פי שלושה פניות מבעבר, הוא אומר .

ארגון "חברים" החל לחלק טלפונים בחינם לשיחות חירום כדי לאפשר לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים אחרים באזור לקרוא לעזרה גם בימי שבת וחג בהם המתפללים אינם נושאים את מכשירי הטלפון שלהם עמם.

המתנדבים בארגון גם הגבירו את תכיפות הסיורים ליד בתי כנסת ובתי ספר כדי לתת לקהילה תחושת בטחון. לדבריו, חברי הארגון חשים דרוכים מאי פעם.

"אני מתוח, אני דואג שזה לא יקרה שוב", אומר מרגרטן. "כשזה קרה בפעם הראשונה, חשבתי, 'זהו, זה קרה פעם אחת'. אבל כאשר זה קרה שוב, אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה. כאשר שנאה מעורבת בעניין, איננו יודעים למה לצפות".

ג'וזף מרגרטן מדבר בטלפון בזמן סיור של "חברים" במונסיי, ניו יורק, 9 בינואר 2020 (צילום: בן סלס)

מתרגמים הנחיות ליידיש

ארגון "חברים" עוסק בעיקר במקרים יומיומיים: עזרה בתיקון תקר בגלגל, סיוע לאנשים המתמודדים עם הונאות רשת, מציאת חפצים אבודים, עזרה לקשישים.

הקבוצה עוזרת גם לשמור על הסדר בקהל באירועים יהודיים, וכן מתרגמת ליידיש ומשדרת הודעות של הרשויות, לטובת חרדים שאינם שולטים באנגלית.

מאוחר יותר באותו יום, מרגרטן ומתנדב נוסף עזרו לאישה שננעלה מחוץ למכוניתה ליד בית ספר יהודי לבנות. חברי הקבוצה אינם נושאים נשק בדרך כלל.

עיקר השירות לקהילה מתמקד בשני מישורים: ראשית, רבים בקהילה החסידית נמנעים מקשר ישיר עם הרשויות ומעדיפים לעשות זאת באמצעות צד שלישי. כמו כן, רבים מהם מדברים יידיש, ולכן "חברים" עוזרת לתרגם את תלונותיהם למשטרה. "חברים" גם מלמדת גם את המשטרה על מנהגים וחגים יהודיים.

מונסי, ניו יורק, דצמבר 2019, לאחר פיגוע המצ'טה במסיבת חנוכה (צילום: לוק טרס)

"לאנשי הקהילה שלנו יש לפעמים מחסום שפה מול גורמים מקומיים", אמר לי מרגרטן. "אם אנחנו מעורבים, אנחנו מקבלים מידע ופרטים מדויקים ומעבירים אותו לרשויות כדי שנוכל לעזור לטפל בכל, כיוון שאנו עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים רשמיים. אנחנו מוודאים שהמשטרה מקבלת את כל המידע הדרוש לה".

אבל יש בעבודה הזאת גם רגעים דרמטיים: לפני שבועיים, מתנדב ב"חברים" הציל תינוק מכלב פיטבול שתקף אותו. מתנדב אחר הגיע לאירוע הדקירה בחנוכה עוד לפני המשטרה. סמל שני מייקל היגינס, דובר המשטרה בראמאפו, אמר כי "בינינו לביניהם נקבעה מדיניות של עזרה הדדית, מעין הנחיות של מה מצופה משנינו".

"הם לפעמים פועלים כמו יחידת קישור עבורנו", אומר היגינס. "אין להם סמכות משטרתית. הם עוזרים בקהילה. נאמר להם לא לנקוט פעולה משטרתית נגד עבירה כלשהי. הם פחות או יותר העיניים והאוזניים בקהילה והם מדווחים לנו".

ג'יפים של "חברים" המצוידים בסירנות ועליהם שם הארגון

120 סיירים מתנדבים

"חברים" הוקם לפני 20 שנה ומונה כיום 120 סיירים מתנדבים ושבעה רכבי חירום. לפי דיווחי מס האחרונים, תקציב הקבוצה ב-2017 היה 240,000 דולר.

מרגרטן אומר שהכסף מגיע בעיקר מתרומות פרטיות, אך אישר כי הקבוצה מקבלת גם מימון מהעיירה ראמאפו, שבה נמצאת מונסי. מדיווח מס מפורט יותר משנת 2016 עולה, כי הקבוצה קיבלה 3500 דולר ממענקים ממשלתיים.

גורמים בעיריית ראמאפו סירבו להגיב בנושא.

תהליכי הגיוס לארגון אינם רשמיים אבל לגמרי רציניים. אין צורך בהסמכה כדי להיות חבר, אבל מרגרטן עורך בדיקת רקע נרחבת לפני שהוא מגייס מתנדבים – הוא בודק אם יש עבר פלילי ושואל רבנים מקומיים ומוסדות קהילתיים.

כל החברים בקבוצה הם גברים, ומרגרטן אומר כי הוא מעדיף גברים נשואים מפני שהם יותר יציבים ואחראים. לאחר שהמתנדבים מתקבלים, הם מתלווים לחבר ותיק במשך חודש ולומדים לפתוח דלתות נעולות

כל החברים בקבוצה הם גברים, ומרגרטן אומר כי הוא מעדיף גברים נשואים מפני שהם יותר יציבים ואחראים. לאחר שהמתנדבים מתקבלים, הם מתלווים לחבר ותיק במשך חודש ולומדים לפתוח דלתות נעולות, או להפעיל גנרטור לפני שהם מסיירים סולו. מרגרטן אומר כי על שולחנו יש 200 בקשות הצטרפות לקבוצה.

מונסי, ניו יורק, דצמבר 2019, לאחר פיגוע המצ'טה במסיבת חנוכה (צילום: לוק טרס)

בשנת 2019 קיבל הארגון 31,000 פניות – 100 שיחות בממוצע ליום, אם מפחיתים מהספירה שבתות וחגים יהודיים, שבהם דתיים לא משתמשים בטלפון.

בימי שבת וחג, מבצעת את הסיורים חברת אבטחה פרטית שמפעילה את צי הרכב של ארגון "חברים". סיורים ממונעים בשבת, אומר מרגרטן, מרתיעים תוקפים וגנבי מכוניות פוטנציאליים שיודעים שאורתודוקסים לא נוסעים בשבת.

בנוסף, מחפשת הקבוצה אנשים שמתנהגים באופן חשוד ליד בתי כנסת או בתי ספר יהודיים. זה יכול להיות מישהו שמסתובב ליד בית כנסת במשך זמן, או נוסע סביב השכונה עם הרכב.  "כל מישהו שאינו שייך לכאן", אומר מרגרטן.

"אנשים מסוימים אינם שייכים למקומות מסוימים, אפשר לראות שהם חשודים. במהלך היום, אין בדרך כלל הרבה פעילות חשודה. בלילה, כאשר רואים אדם שעובר מבית לבית, מושך ידיות של מכוניות, הוא חשוד ואז מתקשרים למשטרה".

"חברים" ממלאת תפקיד חיובי בקהילה, בדיוק כמו שירות מתנדבים במכבי אש או בשירותים רפואיים. אבל, "במצב אידאלי, הייתי רוצה ששוטרים במדים יעשו את העבודה", אומר אד דיי, המנהל האחראי של מחוז רוקלנד

אד דיי, המנהל האחראי של מחוז רוקלנד, אומר ש"חברים" ממלאת תפקיד חיובי בקהילה, בדיוק כמו שירות מתנדבים במכבי אש או בשירותים רפואיים. אבל, "במצב אידאלי, הייתי רוצה ששוטרים במדים יעשו את העבודה", אומר דיי.

אולם במקומות כמו מונסי, שבהם הקהילה המקומית מעוניינת בגישה המשלבת עבודה של כוח משטרה יחד עם מתנדבים מקומיים, "נוכל לספק רמת הגנה טובה יותר, כיוון שיהיו לנו עיניים ואוזניים שם".