נכון אמנם שקמפיין כחול-לבן בדבר קריסת מערכת הבריאות אינו מדויק: 5000 איש מתו מדי שנה בשל זיהומים בשנת 2012, כך על פי נתוני משרד הבריאות, בעוד בשנת 2019 נע המספר בין 3000 ל-3500 מתים בשל זיהום.

אך העיקרון שטמון בו נכון ומבהיל: כיום לא מתים 5000 איש מדי שנה כנראה. אך גם 3000 עד 3500 שמתים מדי שנה בשל זיהום בבתי החולים, זהו נתון מזוויע.

כיום לא מתים 5000 איש מדי שנה מזיהומים כנראה. אך גם 3000 עד 3500 שמתים מדי שנה בשל זיהום בבתי החולים, זהו נתון מזוויע

ומדובר, נזכיר, בנתוני משרד הבריאות. לא בנתוני גוף ביקורתי וחשוב כדוגמת רופאים לזכויות אדם שאותם מנסים להציג כחתרנים במסורת הפאשיסטית המוכרת לעייפה.

את קריסת מערכת הבריאות אנו רואים במו עינינו. חווים על בשרנו כשאנו נאלצים להיעזר בשירותי הרפואה הציבורית. וחלקנו סובלים יותר מכל: קשישים, נכים וחולים כרוניים.

לכן כה מקומם כשמנכ"ל בית החולים איכילוב מכנה את יעקב ליצמן "שר הבריאות הטוב ביותר שהיה כאן" ומוסיף שקל להתגולל עליו מפני שהוא חרדי.

יש להיזהר מאד מקמפיינים אנטי-חרדיים שטומנים בחובם לעתים מימד מרתיע של הכללה ואף הסתה (היוש, ליברמן), אבל יש להיזהר גם מההפך הגמור. מהסתתרות מאחורי החרדיות (או מאחורי כל טיעון לא רלוונטי אחר) כשיש מקום לביקורת נוקבת.

לכן כה מקומם כשמנכ"ל  איכילוב מכנה את ליצמן "שר הבריאות הטוב ביותר שהיה כאן" ומוסיף שקל להתגולל עליו בשל חרדיותו. יש להיזהר מקמפיינים אנטי-חרדיים שטומנים בחובם לעתים הכללה ואף הסתה (היוש, ליברמן), אבל יש להיזהר גם מההפך הגמור

החשדות הפליליים נגד ליצמן (והוא בחזקת חף כמובן) חמורים מאד, התערבותו לכאורה למען נאשמת בפדופיליה באוסטרליה מקוממת מאד (לכאורה) וגם החשד שניצל את מעמדו הציבורי ותפקידו למען אינטרסים זרים ועתירי כוח, מטריד וחמור.

כך גם תמיכתו האיומה והשיטתית בנאשם בעבירות פליליות חמורות לראשות הממשלה, עמדותיו בנושאי להט"ב ובשורה האחרונה: מצבה החמור של המערכת בראשה הוא עומד לאורך שנים. מתמחים קורסים. אחיות שחוקות. רופאים מותשים. וחולים שממתינים ללא סוף, מתענים ולעתים אף מתים בשל קריסת המערכת.

הביקורת צריכה להיות עניינית. והביקורת העניינית מלמדת על כך שליצמן הוא שר בריאות שכשל בתפקידו. גם את ליצמן – כמו את כל הממשלה הרעה הזו – יש להחליף.

ובשורה האחרונה: מצבה החמור של המערכת בראשה הוא עומד לאורך שנים. מתמחים קורסים. אחיות שחוקות. רופאים מותשים. וחולים שממתינים ללא סוף, מתענים ולעתים אף מתים בשל קריסת המערכת

נתניהו ימשיך להסית נגד האזרחים הערבים. יפחיד אותנו מפני טיבי. אבל במדינה שבה המנהיגות אינה כה רקובה וגזענית, טיבי יכול היה להיות שר בריאות מבטיח. במציאות נקווה שלכל הפחות נזכה בשרת בריאות כמו אורלי לוי-אבקסיס.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

כשנקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מכלול הפשעים העצומים שבוצעו ועדיין מבוצעים, חשוב שהיא תחקור גם את אלו:

כיצד פעל ארגון הפשע בראשות פושע לכאורה כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית זו (ובינתיים ניסה להשמיד ראיות).

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.