מחאה נגד תשלומי המס הנמוכים של גוגל בצרפת, ינואר 2019

גוגל, פייסבוק ותכנון המס היצירתי

אחרי שנים שבהן פייסבוק וגוגל התחמקו מתשלום מס אמת בישראל, הבטיחה המדינה לבג"ץ לשים סוף לחגיגה ● הכותרות בעיתונים בישרו על גביית מסים מתוכננת בגובה מיליארדי שקלים, אבל בפועל שום דבר לא השתנה ● בדיקת "זמן ישראל" מגלה: כך מצליחות חברות האינטרנט הבינלאומית להשיג רווחי ענק בישראל - מבלי להכניס את היד לכיס

"פייסבוק וגוגל בדרך לשלם מס של מיליארד שקל"', כך בישרה כותרת באחד העיתונים היומיים, שפורסמו בסוף אפריל. בגוף הכתבה אף נטען כי שתי החברות צפויות לשלם מע"מ בישראל, ובעיתון מתחרה פורסם שרשות המסים בוחנת אפשרות להטיל מס מחזור מיוחד על חברות האינטרנט הגדולות.

אלה חדשות טובות. עם בור של 10 מיליארד שקל בתקציב, קופת המדינה משוועת לכספי המסים, והזרמת מיליארדי שקלים מהחברות האלה לתקציב המדינה, תחסוך חלק מהקיצוצים בתקציבי הרווחה, הבריאות והחינוך.

חברות האינטרנט פועלות בישראל כבר יותר מעשור, אבל איכשהו הן עדיין פטורות לגמרי מתשלומי מע"מ וגם מס חברות הן כמעט שלא משלמות, אף שיש להן בישראל מערך עצום של אנשי מכירות ושהן מקיימות כאן כנסים ללקוחות קמעונאיים ולתאגידים גדולים.

כבר עכשיו מדובר בכסף גדול, וההערכות הן כי קצב הצמיחה של החברות האלה רק יעלה. זה מתחיל במכירת אחסון מייל (gmail למשל), עובר דרך מתן שירותי פרסום (גוגל ופייסבוק), תיווך להשכרת לינות (airbnb, booking.com), מסחר מקוון (אמזון ואיביי), שירותי תוכן ומוזיקה, (spotify), מסחר בנתוני גולשים, ובעצם מה לא.

רק החבילות שהישראלים מזמינים מחו"ל מסתכמות בכ-15 מיליארד שקל בשנה, וההערכות הן שהמספר הזה ינסוק מהר מאוד ל-20 מיליארד שקל בשנה. שוק הפרסום הדיגיטלי, שנשלט ברובו על ידי גוגל ופייסבוק לבדן, מגלגל כ-1.5 מיליארד שקל מדי שנה, וצפוי לעבור השנה את תקציב הפרסום בטלוויזיה.

כל ישראלי שקונה אחסון מייל ומסמכים בג'ימייל או בחברה אחרת, יודע שזה עולה כסף ושממש בקרוב תגיע אליו דרישת תשלום מהחברה. כמובן שיש גם קהל לקוחות מוסדי שרוכש את השירותים האלה, למשל בתי ספר שגוגל מוכרת להם שירותי אחסון מייל, ותאגידים גדולים שקונים שירותי פרסום.

החגיגה נגמרה? אז זהו, שלא

לכאורה, החגיגה נגמרה. גם בשיחות סגורות אומרים ברשות המסים כי זה מכבר נשלחו שומות מס לחברות האינטרנט, וכי נושא תשלומי המס של החברות האלה נמצא בטיפול. מרגיע.

אך האם המדינה באמת סגרה את הפרצה שאפשרה את ההתחמקות ממס הגדולה ביותר שקרתה כאן בעשור האחרון? והאם כאשר הרשות אומרת שהיא "שלחה את השומות", אפשר לקבוע חד וחלק שהנושא כבר סגור?

עו"ד גיא אופיר (צילום: יח"צ)
עו"ד גיא אופיר

"זה באמת נורא נחמד שרשות המסים מוציאה הודעות יח"צ, אבל את התוצאות לא רואים בשטח. הרי אם באמת היו מתחילים לגבות מהחברות האלה מע"מ, מיד היינו רואים בקבלות מגוגל ומפייסבוק שהחשבוניות שקיבלנו מהן כוללת תשלום מע"מ. בפועל, המצב כרגע הוא כזה שחוץ מאולי כמה גרושים, אף אחת מהחברות לא שילמה באמת מס".

את הדברים האלה אומר עו"ד גיא אופיר, ונראה שהוא יודע למה, שכן העלמת המס הגורפת הזו נכנסה לשיח הציבורי במידה רבה בזכותו. כבר ביולי 2013 הגיש אופיר עתירה לבג"ץ נגד משרד האוצר ורשות המסים, בדרישה לחייב את פייסבוק וגוגל בתשלומי מע"מ על השירותים שלהן.

אופיר החליט להתמקד בגוגל ופייסבוק, מתוך ההבנה שברגע שברשות המסים יתחילו לדרוש משתי החברות האלה לגבות מע"מ ולשלם מס הכנסה, ייאלצו כל שאר החברות ליישר קו. אבל בג"ץ דחה את העתירה ההיא, ושלח את רשות המסים לעשות חושבים ולנסח כללים ברורים בעניין.

הרשות, מצדה, קיימה דיונים, שמעה את החברות ובסופו של דבר באמת הוציאה חוזר מחייב למיסוי אינטרנט. עם זאת, הצהרת הכוונות הזו לא תורגמה לגביית מסים בפועל, ובשלב מסוים גם מבקר המדינה מתח ביקורת על אוזלת היד וגרירת הרגליים של גובי המס.

אופיר לא הרים ידיים. הוא הטיס צפלין מול משרדי גוגל בתל אביב כשעליו התנוססו הכתובות:  "כחלון תמסה את גוגול" ו-"Google must pay tax". במקביל המשיך לפעול גם בחזית המשפטית ושוב עתר לבג"ץ, אך לשווא: השופטים השתכנעו ש"הנושא בטיפול".

צפלין שהורם לאוויר מול משרדי גוגל בתל אביב, ובו קריאה למסות את גוגל במס כחוק, אפריל 2016 (צילום: גיא אופיר)
צפלין שהורם לאוויר מול משרדי גוגל בתל אביב, ובו קריאה למסות את גוגל במס כחוק, אפריל 2016 (צילום: גיא אופיר)

עשור של פעילות

אלא שגם כיום, אחרי יותר מעשר שנים של פעילות בישראל, גוגל, פייסבוק, אמזון וכל שאר חברות האינטרנט עדיין פטורות ממע"מ על הפעילות שלהן, לא מתבצעת מהן גביית מס חברות, ולא ידוע על אילו פעילויות הן בכלל ישלמו מס.

"גם לפני שנתיים היו דיבורים על כך שרשות המסים הוציאה שומות", אומר אופיר. "אני ואתה, אומרים לנו לשלם מס, ומיד מאיימים עלינו שנקבל קנסות ועיקולים אם לא נשלם עד 15 לחודש. איש גם לא מנהל איתנו דיונים על השאלה אם השומות מקובלות עלינו".

שרון שולמן, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג (צילום: יח"צ)
שרון שולמן

חברות האינטרנט, לעומת זאת, זוכות ליחס הרבה יותר אדיב מרשויות המיסוי. משיחות עם מומחי מס עולה, שגם אם הרשות אכן תדרוש תשלום מס אמת, ינסו החברות לשכנע את פקיד השומה שהוא לא בכיוון, ובמידת הצורך לא יהססו לערער על ההחלטה לבית המשפט. שרון שולמן, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג סבור שלפי חוקי המשחק הקיימים כיום, לרשות המסים אין טיעון חזק מספיק.

"ה-OECD נלחץ מהאפשרות שכל מדינה תקבע את החוקים שלה, ולכן הוא צפוי להביא ביוני המלצות משלו למיסוי חברות האינטרנט", אומר שולמן.

"היום יש חוקים – הנישומים ורשות המסים צריכים לעבוד עם החוקים הקיימים. אפשר לשנות את החוקים וזה בסדר, אבל כשרשויות המס מנסות למתוח את החבל מעבר למה שהחוקים מאפשרים – זה פחות בסדר, וזה מה שמפריע לי".

ברשות המסים מהדהדים את דבריו של שולמן, ומודים שלא שיוכלו לבסס דרישה לגבות מע"מ בלי חקיקה מיוחדת.

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי בינלאומי מאוניברסיטת חיפה, אומר שבעצם אין כיום מי שיכול לטפל בנושא הזה ברצינות בישראל, לא בדרג המקצועי ובטח שלא בדרג הפוליטי. "מישהו היה צריך לתפוס מנהיגות. רשויות המס בארץ נמצאות במבוכה גדולה, והבעיה לא פשוטה. אני לא חושב שיש ברשות המסים מישהו שהוא מספיק בקיא בשאלות האלה, ויכול להציע פתרונות רציניים".

לא כך הם פני הדברים הכל הקשור לגבית מע"מ מהחברות. "אפשר היה למסות את העסקות האלה כבר מזמן", אומר אדרעי. "מה שקרה בבג"ץ אופיר היה בושה מבחינת המדינה. הם מרחו את בג"ץ. רשות המסים אמרה שתוציא הנחיות – אבל היא הוציאה אותן רק אחרי שנה וחצי, ועד היום הן לא מיושמות. צריך להקים גוף שיטפל בבעיה הזו מחוץ לרשות המסים, ויכלול אנשי אקדמיה או מומחים מהשוק הפרטי".

מיליארדי שקלים "הולכים לפח"

בכל השנים האחרונות המדינה כמעט שלא הרוויחה את חלקה מהבוננזה של הכלכלה הדיגיטלית: במקום לגבות מס חברות על הרווחים האמיתיים ולדרוש מע"מ על כל המכירות, רשות המסים פשוט לקחה את ההוצאות של החברות הדיגיטליות על שכר עובדים, דמי שכירות וכדומה, והשיתה עליהם מס בשיעור כלשהו. ברור שלא מדובר בסכומים מהותיים, בוודאי שלא ביחס למס אמת שאפשר וראוי היה לגבות.

קשה לאמוד את המספרים המדויקים שהמדינה מפסידה מהעדר גבייה, אך ברור שלכל הפחות מדובר במיליארדי שקלים, ש"הולכים לפח מדי שנה", כפי שמגדיר זאת אופיר. "באוצר מדברים על גירעון? שיתחילו מפה".

על הפטור הלא הוגן ממע"מ שיש לחברות האינטרנט מחו לאורך השנים גם קמעונאים, פרסומאים ומלונאים. ברשות המסים אף ניסחו תזכיר חוק לגביית מע"מ, אך השר לא קידם אותו, בתירוץ של הורדת יוקר המחיה.

איך זה שרוב ההכנסות של חברות האינטרנט לא ממוסות, לא במע"מ ולא במס חברות? ובכן, התשובה לשאלה הזו היא תכנון מס יצירתי ואלגנטי.

עד כמה שזה נשמע מוזר, למרות שהן שוכרות עשרות קומות במגדל רוטשילד 22 בתל אביב (פייסבוק), עזריאלי שרונה, (אמזון), ומגדל אלקטרה ביגאל אלון (גוגל), מקיימות כנסים ללקוחות, מוכרות שירותים בעברית עם סליקה בכרטיסי אשראי ישראליים, כל החברות האלה מנסות לטעון שהן לא באמת קיימות כאן בכל הקשור לתשלומי מסים. או כפי שמגדיר זאת עו"ד אופיר, "11 קומות במגדל שרונה, אבל אמזון לא באמת פה".

השאלה אם חברות האינטרנט צריכות לשלם מס או לא, קמה ונופלת על מה שנקרא "מוסד הקבע", שאומר כי לחברה יש מקום עסקים קבוע במדינה שבה היא פועלת ומוכרת את מוצריה. מבחינת יועצי המיסוי של החברות האלה, כל התשתית הפיזית של עשרות הקומות במגדלים, לא באמת רלוונטית, כי הקבלות רשומות על אירלנד או מקומות אחרים בעולם, וגם עסקות המכירה עצמן כאילו מתבצעות מחו"ל. לכן, לטענתם, אין למדינה זכות לגבות מהן מס אמת, שישקף את מלוא היקף הפעילות של החברות. זו הסיבה שישראלים שרכשו שירותים מפייסבוק וגוגל, קיבלו חשבוניות מאירלנד.

היסטוריה של התחמקויות: ענקיות האינטרנט ורשות המסים

2007

הכנסות גוגל בישראל מסתכמות ב-50 מיליון דולר, רובם מפרסום.

2013

עו"ד אופיר עותר לבג"ץ נגד פייסבוק, גוגל ורשות המסים, בדרישה לגביית מע"מ.

2014

בג"ץ דוחה את העתירה, לאחר שהמדינה מתחייבת לפרסם כללים להסדרת הנושא.

2015

רשות המסים מפרסמת טיוטת חוזר למיסוי חברות האינטרנט. הטיוטה לא מחייבת.

3.4.2016

עו"ד אופיר מעלה לאוויר צפלין עם הכיתוב: "כחלון תמסה את גוגל".

11.4.2016

שבוע אחרי הצפלין, רשות המסים מפרסמת חוזר קבוע למיסוי חברות אינטרנט.

מאי 2016

עו"ד אופיר שואל את רשות המסים אם התחילו כבר לגבות את המס, והם אומרים שלא, כי עכשיו צריך לשמוע את העמדה של חברות האינטרנט.

נובמבר 2016

מבקר המדינה מותח ביקורת על גרירת הרגליים של רשות המסים וקורא לסגירת פרצת המס. המבקר בנוסף, ממליץ על שינויי חקיקה, כדי ש"כללי המס לא ינוצלו לרעה, ושגם בעידן הדיגיטלי יחויבו הכנסות במס הוגן".

דצמבר 2016

עו"ד אופיר מגיש עתירה שנייה נגד גוגל, פייסבוק ורשות המסים, בנוגע לגביית מס הכנסה ומע"מ.

2017

בג"ץ דוחה את העתירה השנייה. השופטים לא מקבלים פרטים, אך משתכנעים ש"הנושא בטיפול".

2018

ועדת הכלכלה מקיימת דיון על חברות האינטרנט. מנכ"לי גוגל ופייסבוק בולטים בהיעדרם. יו"ר הרשות השניה, יוליה שמאלוב ברקוביץ': "כל חודש גוגל ופייסבוק ממלאות מטוסים באנשי שיווק, עושות להם גוד-טיים ומכניסות להם לראש איך לפרסם אצלן".

2019

רשות המסים אומרת ששלחה שומות מס לחברות אינטרנט, לא יודעים למי ועל איזה פעילויות. אין מע"מ על המכירות.

"הטיוטות של רשות המסים מדברות על נוכחות דיגיטלית משמעותית ועל קיומו של אתר שכתוב בעברית", אומר אומר שולמן. "אלה קונספטים בהתהוות מבחינת השאלה 'האם יש להן פה מוסד קבע או לא'. אבל כל עוד מדובר בחוקים הישנים, אי אפשר לפרש אותם על בסיס קריטריונים של חוקים חדשים.

"באירופה, למשל, שינו את החוק בכל הקשור לגביית מע"מ וקבעו שברגע שיש לקוח באחת המדינות – צריך לגבות מהחברה מע"מ. בישראל לא שינו את החוק. לקחת חברה שאין לה פה מוסד קבע ולנסות למתוח את השאלה אם הנוכחות שלה מספקת מבחינת מע"מ, נראה לי לא נכון".

התמונה לא צפויה להשתנות

נראה שלא רק מומחי מס מכירים את המצב הזה. הנה למשל, נציגת שירות של גוגל אדוורדס, שירות הפרסום של גוגל, שבשיחה איתה מציירת תמונה דומה, ומבטיחה שהיא לא תשתנה בקרוב.

נציגת שירות: "אין מע"מ על הקבלות, כי גוגל יושבת בדבלין ואת החשבונית מקבלים משם … כל החברות האמריקאיות יושבות בדבלין בגלל העניין של מע"מ".
שאלה: כדי לא לשלם?
נציגה: "בדיוק".
שאלה: זה ישתנה מתישהו?
נציגה: "לא, ככה זה עובד בכל העולם אז אנשים כבר התרגלו".

זהו נשק יום הדין של חברות המטרה: ברגע שהן מוכיחות שאין להן מוסד קבע בישראל לא ניתן לחייב אותן לשלם מע"מ וגם מס החברות מתכווץ מאוד. בישראל מקפידות חברות האינטרנט להתמקד בתהליך המכונה קדם-מכירה, כלומר להציג בפני הלקוחות את המוצר בלבד, ואילו את המכירה עצמה לבצע מול חברה בחו"ל.

הסיבה לכך שהכסף מנותב לאירלנד, היא ששם מס החברות קטן יותר. לפי העתירה של אופיר ולפי פרסומים בתקשורת העולמית, החברות האלה משתמשות בתכנון מס שנקרא "הסנדביץ' האירי וההולנדי", שבו מעבירים את ההכנסות ממדינה למדינה דרך מקלטי מס בעולם, כדי להציל אותו מרשויות המס של מדינות באירופה, למשל.

בתגובה לכתבה זו, חזרו בפייסבוק על הודעתם מדצמבר 2017, לפיה יעברו למבנה מכירות מקומי במדינות שבהן יש לחברה משרדים שתומכים במכירות. במלים אחרות, בשלב מסוים אמורות ההכנסות מישראל להירשם בישראל ולא בדבלין, ותהליך דומה אמור להתבצע בעשרות מדינות אחרות.

אלא שלפי הערכות, גם במקרה הזה לרשות המסים יהיה קשה לגבות מס אמת, מאחר שמסים גובים על הרווח ולא על ההכנסות, והמדינה תתקשה לקבוע מה התרומה של החברה המקומית לרווח של החברה כולה, כך שהוא יכול להיעלם למקומות אחרים בעולם.

בגוגל מסרו בתגובה כי החברה משלמת מסים לפי החוק.

לאירופאים נמאס לשחק משחקים

האירופים הבינו את זה והחליטו להשית מע"מ על כל העסקות באינטרנט מאז 2015. גם בהקשר למס חברות לאירופים נמאס לשחק משחקים, ובצרפת ובריטניה, שאין לחשוד בממשלות שלהם בפרוגרסיביות כלכלית, החליטו לחוקק חוק שמטיל מס מחזור מיוחד של 2%-3% על חברות האינטרנט הגדולות.

במלים אחרות, ללא חקיקה מיוחדת, סביר להניח שמדינת ישראל לא תראה את הכסף שלה מחברות האינטרנט בזמן הקרוב. בשביל זה צריך שר אוצר וממשלה שמוכנים לעמוד מול פייסבוק למשל, שבעצם שולטת בנראות שלהם מול הציבור.

יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יואב קיש (צילום: Miriam Alster/Flash90)

משה כחלון לא נראה כמי שמוביל מהלך לשינוי המצב. מי שכן מוכן להביע עמדה לעומתית הוא ח"כ יואב קיש מהליכוד, שאמר לנו השבוע, "לא יכול להיות שגוגל ופייסבוק לא משלמים מס הכנסה ולא מע"מ, בפרט בשוק הפרסום שהן מרסקות. אם החקיקה לא מספקת יכול להיות שגם בישראל צריך לעבור למודל של מס מחזור".

ח"כ קיש לא נרתע גם ממס על ציפור הנפש של הישראלים המכורים לקניות באינטרנט: "יכול להיות שמע"מ על החבילות מחו"ל ייקר את המוצרים לכולם, אבל אי אפשר להתמודד אחרת בכלכלה, לא מבחינת מיסוי ולא מבחינת תחרות לא הוגנת, ולכן המהלך הזה מתבקש".

באופן טבעי, חברות האינטרנט נהנות מרוח גבית של עורכי הדין המובילים מהשוק הפרטי: גולדפרב-זליגמן מייצגים את גוגל, והרצוג-פוקס-נאמן את פייסבוק. שניהם סירבו להתראיין לכתבה זו.

עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס-קלייינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' (צילום: יח"צ)
עו"ד דוד חודק

מי שכן מוכן לדבר הוא עו"ד דוד חודק, העומד בראש המשרד שמייצג את אמזון, גרוס-קליינהנדלר-חודק-הלוי ושות'. לדבריו, גם אם החברות האלה מנצלות פירצות מס באופן מוגזם, צריך לטפל בהן בזהירות, אחרת ילכו למקום אחר. "הגישה שלי לחברות האלה, היא לא להציק להן יתר על המידה. אם עושים עלינו סיבוב ביתר צריך להגיע איתן למשהו מאוזן, בהסכמה, בשקט. לא חייבים להיות המדינה הראשונה שקופצת למים. תנו לאירופים, להם יש סיבות לקפוץ למים, לנו יש סיבות להיפך, לא להיכנס בהן בעוצמה יתרה, אלא להגיע איתן לפשרות שקטות וסגורות. לא צריך להיות חמור קופץ בראש. זה מבחינת התעשייה. לגבי אמזון אני לא אובייקטיבי, כי אני מייצג אותם אבל, המע"מ זה דבר שאפשר לסדר".

הוא מוסיף כי ממילא הנזקים למתחרים המקומיים לא נוראיים כל כך ומדגים: "ניקח את גוגל לדוגמה. שוק הפרסום בארץ נורא קטן בהשוואה לאירופה, סין או יפן. אבל אם גוגל תיקח כמה מאות מיליוני שקלים מחברות הפרסום, זה לא מה שיפיל אותן. הן עשו כסף טוב עד היום, אז עכשיו קצת פחות".

"תחרות לא הוגנת"

מנכ"ל איגוד הפרסום, יגאל בר-און, חולק על דעתו ובשיחה איתו אומר כי הפטור ממע"מ של חברות האינטרנט הופך את התחרות מולן ללא הוגנת. גם בגופי התוכן מביעים עמדה שונה מזו של עו"ד חודק. מנכ"ל קשת, אבי ניר, צוטט בעבר כאומר ש"גוגל ופייסבוק מאיימות על תעשיית התוכן כולה", לא פחות. יו"ר קשת, דרורית ורטהיים, אף אמרה בעבר שחברות הפרסום "הזרות" פועלות באופן פרטיזני ופוגעות באלפי משפחות.

מעבר לשאלת התחרות הלא הוגנת, עו"ד חודק טוען שלנוכחות של החברות האלה יש גם השפעה מיטיבה על תעשיית ההיי-טק המקומית: "יש להן מרכזי מחקר והרבה מאוד עובדים, אין שם חרושת ואין תשומות למעט השכר ודמי השכירות. מכל השכר הגבוה שהן משלמות לעובדים, המדינה מקבלת בחזרה מסים גבוהים משכר עבודה. מדינת ישראל נותנת לאינטל הטבות גדולות תמורת זה שהחברה הקימה מפעל גדול בקריית גת, מעסיקה עובדים בכירים ומייצאת את הסחורה שלה – זה בעל ערך למדינה".

אבל גוגל, פייסבוק ואמזון יושבות בתל אביב, ולא בקריית שמונה וקרית גת. אז אם רוצים לתת הטבות, למה לא לעשות את זה לפי חוק עידוד השקעות הון, ולדרוש מהן להקים מפעלים בפריפריה, כמו שדורשים מאינטל?

"אתה אומר המוצב העורפי במגדל אלקטרה (הכוונה למגדל שבו יושבת גוגל, הוא אומר כאן בציניות, ע.ש.), אבל החברות האלה לא מקבלות הטבות מס, הן לא מפעל מאושר כמו אינטל. הנוכחות שלהן חשובה ברמה אסטרטגית להיי-טק, שהוא הקטר של המשק. הן נותנות השראה למקומיים, ואם הן לא יהיו כאן הניקוד שלנו בעולם ירד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עדיין ישראלים מתלהבים מגוגל ושאר חברות האינטרנט ולא מבינות שההכנסות שלן באות על חשבון חברות מקומיות. ככה זה כשחברת כנסת ששולחת דיוור ממניל צימפ ולא מחברה ישראלית והיא לא מבינה מה הבעיה ... המשך קריאה

עדיין ישראלים מתלהבים מגוגל ושאר חברות האינטרנט ולא מבינות שההכנסות שלן באות על חשבון חברות מקומיות. ככה זה כשחברת כנסת ששולחת דיוור ממניל צימפ ולא מחברה ישראלית והיא לא מבינה מה הבעיה עם זה.

עוד 2,071 מילים ו-1 תגובות
סגירה