בקצרה:

• התשלום על מעון יום לתינוק עד גיל שנה ורבע מגיע לכ-4,310 שקל בחודש. נתניהו הבטיח מעונות יום בחינם לכול התינוקות והפעוטות ולא קיים.
• תקציב סבסוד מעונות היום עומד על כ-2.5 מיליארד שקל, סכום זעום ביחס לתקציב משרד החינוך הכולל שעומד על כ-101.4 מיליארד שקל. 
• הממשלה הגדילה את תקציב מוסדות הלימוד החרדיים בשנים 2023–2024 בקרוב לשישה מיליארד שקלים.
• עליית המע"מ מ-17% ל-18% בינואר 2025 הגדילה את תעריפי המעונות עוד יותר.

הורים עובדים בישראל מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי אפשרית. הם משלמים אלפי שקלים בחודש על מעונות יום לגיל הרך. לא זו בלבד שההבטחה לפעוטונים בחינם לא קוימה – התעריפים עוד גדלו בגלל העלאת המע"מ.  החינוך לגיל הרך נדחק לתחתית סולם העדיפויות.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

בקצרה: 

• שלוש חברות מובילות שולטות ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון, לפי דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024, ו-36 מתוך 38 הקטגוריות שנבדקו נותרו ריכוזיות. בשמנת המתוקה מחזיקות שלוש הגדולות 99% מהשוק, בקפה הנמס 93%.
• רמת המחירים בישראל מן הגבוהות ב-OECD, אף שהתוצר לנפש נמוך מהממוצע בו, לפי סקירת ה-OECD לישראל 2025. מחירי המזון גבוהים בכ-51% מאלה שבאיחוד האירופי וב-37% מממוצע ה-OECD.
• בינואר 2024 אישרה ועדת הכספים את הקפאת הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית, לפי הודעת הכנסת, כך ששיעורי המכס נותרו ברמת 2023 במקום להמשיך לרדת עד 2027.
• רפורמת החלב לביטול מכסות הייצור פורסמה בדצמבר 2025, לפי הודעת משרד האוצר, אך לפי TheMarker הוצאה מחוק ההסדרים במרץ 2026 לאחר שנתניהו הורה להוציאה, בעקבות התנגדות חוצת מחנות.
• תקציבי 2025 ו-2026 כללו העלאות מס וגירעון גדל, לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהם העלאת מע"מ ב-2025 וריווח מדרגות מס לא ממומן ב-2026, בניגוד לקו של הורדת מיסים.

הליכוד מגדיר את עצמו כמפלגה לאומית-ליברלית הדוגלת בשוק חופשי, בתחרות ובשבירת מונופולים. הראיות הרשמיות מתארות תמונה אחרת.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מערכת הבחירות בעיצומה, אך פצצת הזמן הכלכלית ממתינה ליום שאחרי. לפי סקירה של גד ליאור ב-ynet, הממשלה הבאה תירש בור תקציבי עמוק וצורך בצעדים דרסטיים – ללא קשר להרכבה.

בלב המשבר עומדת החלטה שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו: תוספת חסרת תקדים לתקציב הביטחון, ובכללה התחייבות של עד 400 מיליארד שקלים לעשור הקרוב – בלי מקורות מימון בני קיימא.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מחיר הדלק בישראל צפוי לעלות בתחילת ספטמבר 2026 לשיא היסטורי של 8.25 שקלים לליטר – רמה שלא נראתה מאז ספטמבר 2012, ונחצתה רק פעם אחת נוספת מאז. עדכוני הבלו, מרווחי תחנות הדלק ודמי השירות, לצד המע"מ, דחפו את המחיר כלפי מעלה יחד.

פירוט מרכיבי המחיר, כפי שפורסם ב"דה מרקר", מראה שמתוך כל שקלים שמשלם נהג בתחנת הדלק, יותר ממחציתו זורמת בפועל לקופת המדינה – דרך הבלו והמע"מ גם יחד – ולא לעלות הדלק הגולמי או לרווח תחנת הדלק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ממשלת ישראל הנוכחית (ה-37) והכנסת הנוכחית (ה-25) הגדילו מאוד את נטל המס. גובה המיסים זינק מאז סוף 2022 והוסיף ליוקר המחיה.

חלק משמעותי מהעלייה בגביית המס הוא תוצאה ישירה של שינויי חקיקה והעלאת שיעורי מס.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

שיעור העוני בישראל עלה מ-20.7% ב-2024 ל-21% ב-2025. שיעור העוני בקרב ילדים הגיע ל-28.8%, כלומר 880 אלף ילדים. במקביל הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת כי ממשלתו ניהלה מדיניות כלכלית "נהדרת".

הפער בין ההצהרה לנתון אינו חדש, והוא אינו נובע רק מהמלחמה. הוא נשען על שינוי עמוק בתפיסת תפקיד המדינה, שהתרחש בתוך המפלגה שבנתה את כוחה על השכבות העממיות ועל הפריפריה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ההגדרה המקובלת של מעמד הביניים היא משק בית שהכנסתו נעה בין 75% ל-200% מן ההכנסה החציונית למשק בית. הבעיה איננה ההגדרה, אלא שהיא מתרוקנת מתוכן. משפחה שנכנסת לתחום ההכנסה הזה חיה כיום בתחושת מחסור שפעם אפיינה את המעמד הנמוך.

מדוע שתי משכורות בפריפריה כבר לא מספיקות?

רוב תושבי צפון ודרום הארץ, כהכללה גסה, משתכרים פחות מתושבי המרכז. רובם גם משלמים פחות על דיור – שכר דירה, או משכנתא – כיוון שהדירות להשכרה ולמכירה בפריפריה זולות יותר. אבל העובדה הזאת אינה אומרת שהם יכולים להסתדר עם השכר הנמוך.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

עבור רוב משקי הבית בישראל של 2026, הכניסה לאפליקציית הבנק אינה פעולה טכנית יומיומית, אלא אירוע המלווה במועקה פיזית וחרדה מוחשית.

המספר האדום המהבהב בתחתית המסך הפך משותף זמני לדייר קבע, המלווה את הצרכן העובד ברכישות בסופרמרקט, בתשלומי ועד הבית וביציאה להפוגות קצרות מהמרוץ המשפחתי השוחק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

במרץ 2003 הציג שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את חזונו הכלכלי במשל "האיש השמן והאיש הרזה. הנאום דימה את המגזר הפרטי לאדם רזה, הסוחב אדם שמן – המגזר הציבורי. הוא ביטא את תפיסת העולם של הימין הכלכלי, ונועד להצדיק קיצוצים נרחבים, שנתניהו ביצע במגזר הציבורי, שירותי הרווחה והקצבאות, ביניהםן גם קצבאות הילדים. המגזר החרדי היה בין הנפגעים העיקריים.

מאז זרמו מים רבים בירדן והתחלפו ממשלות רבות, אך המשל רלוונטי לבחינת מדיניות הממשלה ה-37 של ישראל בראשות אותו נתניהו עצמו. האם ממשלת נתניהו הנוכחית עדיין נאמנה למדיניות "הקלה על האיש הרזה"? או שהיא פועלת למען "האיש השמן"?  "ימין כלכלי"?

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.