ראש הממשלה בנימין נתניהו מתהדר בחודשים האחרונים פעם אחר פעם בכך שבהובלתו הפכה ישראל "למעצמה השמינית בעולם". נתניהו מתבסס על מדד "המדינות הטובות ביותר", המתפרסם בחמש השנים האחרונות, כפרויקט משותף לאתר U.S. News & World Report, לקבוצת המיתוג והאסטרטגיה BAV, ולבית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה.

המדד מופק באמצעות סקר ענק שבו משתתפים כ-20 אלף איש מעשרות מדינות, שליש מהם "אזרחים רגילים" ושני-שלישים מקבלי החלטות מהמגזר העסקי ו"אליטה מיודעת", כלומר בעלי השכלה גבוהה המתעדכנים תדיר בחדשות. משתתפי הסקר מדרגים 65 "תכונות" המיוחסות למדינות שונות, כאשר היומרה אינה להגיע לאמת מדעית, אלא לשקף את "הערכים המותגיים" של כל מדינה.

באופן טבעי, ראש הממשלה בוחר להציג את הנתון המשרת את מטרותיו, אך עיון במכלול הנתונים מלמד שדימויה של ישראל בעולם נחלש בחמש השנים האחרונות תחת הנהגתו. בעוד שב-2016 הגיעה ישראל למקום ה-25 בדירוג הכולל של המדינות הטובות ביותר, המדד ל-2020 מציב את ישראל במקום ה-29. מאז החל פרסום המדד, גדל מספר המדינות הנבדקות מ-60 ל-73.

עיון במכלול הנתונים מלמד שדימויה של ישראל בעולם נחלש בחמש השנים האחרונות תחת הנהגת נתניהו. בעוד שב-2016 הגיעה ישראל למקום ה-25 בדירוג הכולל של המדינות הטובות ביותר, המדד ל-2020 מציב את ישראל במקום ה-29

הציון שמקבלת כל מדינה מורכב מתשע קטגוריות, בהן קטגוריית "עוצמה" שבה מתפאר נתניהו, ושבה שומרת ישראל על המקום השמיני חמש שנים ברציפות. מכיוון שמדד המדינות הטובות ביותר מוכוון כלכלה ואיכות חיים, משקלה של קטגוריית עוצמה הוא 8% מהציון הכולל. ציון הקטגוריה הוא שקלול הדירוגים של חמש תכונות: עוצמה צבאית, בריתות בינלאומיות חזקות, השפעה כלכלית, השפעה פוליטית ועמדת הנהגה גלובלית.

בדירוג העוצמה הצבאית ממוקמת ישראל באחוזון ה-98, לאור השקעתה הגדולה בתקציב הביטחון והדימוי שנוצר לה מאז מלחמת העצמאות וביתר שאת מאז מלחמת ששת הימים. היחסים הקרובים עם ארה"ב מציבים את ישראל בעשירונים 6 ו-7 במדדי הבריתות הבינלאומיות וההשפעה הפוליטית, ובתחומי ההשפעה הכלכלית ועמדת ההנהגה הגלובלית ממוקמת ישראל בעשירונים 2 ו-3.

בקטגוריית איכות החיים התמונה מרשימה פחות. מאז החל המדד להתפרסם, התדרדרה ישראל מהמקום ה-34 למקום 46. הגורמים לכך הם ציונים נמוכים מאוד במדד 2020 בחלק מהתכונות המרכיבות את הקטגוריה, כמו שוויון בהכנסות, תנאי חיים נוחים למשפחות, יציבות פוליטית, ביטחון ושוק עבודה מוצלח. בתחום יוקר המחיה קיבלה ישראל ציון מאופס מהמשיבים.

היציבות הכלכלית ומערכת הבריאות הציבורית מנעו דירוג נמוך יותר, אך גם הן מדורגות בעשירון השלישי בלבד. בסך הכל זכתה ישראל לציון 1.2 בקטגוריית איכות החיים. שווייץ, לשם השוואה, זכתה לציון 8.8 בקטגוריה, שהציב אותה במקום השביעי באיכות החיים מכלל המדינות שנסקרו. בדירוג הכולל השיגה שווייץ את המקום הראשון, בזכות ציונים גבוהים בקטגוריות אחרות.

הקטגוריה "פתיחות לעסקים" במדד 2020, מגלה כי ישראל נתפסת בעולם כמדינה מושחתת ובירוקרטית יותר מכשליש מהמדינות שנסקרו, שבה עלות הייצור יקרה והממשלה אינה מתנהלת בשקיפות. מאז 2016 התדרדרה ישראל בקטגוריית פתיחות לעסקים מהמקום ה-52 למקום 62. בקטגוריית יזמות ירדה ישראל בשיעור מתון יותר, מהמקום ה-21 למקום ה-24.

ישראל נתפסת כמדינה מושחתת ובירוקרטית, שבה עלות הייצור יקרה והממשלה אינה מתנהלת בשקיפות. מאז 2016 התדרדרה ישראל בקטגוריית פתיחות לעסקים מהמקום ה-52 למקום 62

מלבד קטגוריית העוצמה ובמידה מסוימת קטגוריית יזמות, ישראל מצטיינת גם בקטגוריית Movers, בה היא מדורגת במקום ה-15 מכלל המדינות (לעומת מקום 14 ב-2016). משתתפי הסקר ל-2020 הציבו את ישראל בחציון של 73 המדינות שנבדקו בתכונות כמו "ייחודיות", "שונות" ו"בולטות", ובעשירון השלישי ב"דינמיות". המדד הזה מרכיב כ-14.5% מהדירוג הכולל, משום שהוא נחשב למנבא של צמיחה כלכלית בשנים הקרובות.

ציון נמוך במיוחד מקבלת ישראל במדד "הרפתקאות", המהווה 2% בלבד מהציון הכולל. המדד מורכב מהתכונות סקסיות, כיף, נופים יפים, מזג אוויר נוח וידידותיות. מתברר שהתפיסות של אזרחי העולם ביחס לכל אלה הביאו את ישראל ב-2020 למקום ה-69, הידרדרות של 16 מקומות לעומת 2016.

בקטגוריית ההשפעה התרבותית התדרדרה ישראל בשנים האחרונות מהמקום ה-35 למקום 44. התרבות הישראלית, סברו המשיבים, היא אמנם בעלת השפעה בעוצמה המספיקה לדירוג במקום טוב באמצע, אך התפיסות לגבי התכונות יוקרה ומודרניות הספיקו לעשירון השני בלבד. בשאר התכונות דורגה ישראל עמוק בעשירון התחתון: שמחה, טרנדיות, אופנתיות, וחשיבות תרבותית בתחום הבידור.

ההתדרדרות המצערת ביותר היא בקטגוריית "אזרחות", בה ירדה ישראל מהמקום ה-24 למקום 32. הקטגוריה כוללת תכונות כמו הקפדה על זכויות ברכוש, זכויות אדם, אמינות, שוויון מגדרי, חלוקה בריאה של הכוח הפוליטי, דאגה לסביבה, קידמה וחופש דת. בכל אלה הציון הממוצע שקיבלה ישראל הוא 1.3 מתוך עשר, כאשר שווייץ, לשם השוואה, זוכה לציון 9.3.