אנטנה סולולרית (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
Nati Shohat/Flash 90
"אני לא זוכר אף כנס שבוטל בצורה כזו"

חוקרים זועמים: אוניברסיטת תל אביב ביטלה כנס על נזקי קרינה

בהתראה של פחות משבוע, הורתה אוניברסיטת ת״א לבטל כנס על השפעות הקרינה הבלתי מייננת בהשתתפות מרצים מהארץ ומהעולם ● במקביל, נעשה ניסיון לבטל כנס נוסף למומחים, בהם נציגי הממשלה והכנסת ● ד"ר דניאל מישורי: "בריונות אקדמית לשמה" ● פרופ׳ אלון טל: "אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי להשתתף - אז רק בשביל האוניברסיטה זה לא טוב?" ● האוניברסיטה: הסיבה לביטול היא "היעדר בסיס מדעי מספק"

"זה רגע שפל שלא זכור לי כמותו", אומר מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, "אני עשרות שנים באקדמיה, ובבריונות כזו לא נתקלים כל יום".

המרצה הבכיר מתכוון לביטול כנס על השלכות הקרינה הלא מייננת (סלולרית ואלחוטית), שתוכנן להתקיים בבית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה, בהשתתפות שורה של מרצים ומומחים מהארץ ומחו"ל.

המארגנים קיבלו הוראה לבטל את הכנס בהתראה של פחות משבוע, וגם שבועיים לאחר האירוע הדיו ממשיכים להתגלגל במסדרונות האוניברסיטה ומחוץ לה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה למחנות ומחולל סערות כבר יותר משני עשורים, מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת בשנים האחרונות סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה

קבוצה הולכת וגדלה של אנשים טוענים שהם סובלים מאי סבילות לקרינה בעוצמה שלא מאפשרת תפקוד במקומות שחשופים לקרינה – כלומר כמעט כל מקום בעולם המפותח. הטענות הללו נתמכות על ידי קבוצה לא קטנה (בעולם) וקטנה למדי (בישראל) של חוקרים ומומחים, ומנגד רוב הממסד הבריאותי והאקדמי הרשמי לפי שעה לא מכיר במחלה וטוען שאין הוכחות לקיומה.

הוויכוח בין מדענים וחוקרים כמובן לגיטימי, אבל מה שקרה במקרה הזה באוניברסיטת תל אביב זה לא ויכוח – אלא שלילת היכולת להתווכח והתנהלות כוחנית שכמותה לא פוגשים בכל יום באקדמיה.

למעשה, מדובר בשני אירועים שתוכננו להתקיים בסמיכות זמנים, שבעמותת "רגישות לקרינה ישראל" עמלו על הכנתם במשך זמן רב בשיתוף מרצים מהאוניברסיטה.

בבניין פורטר (בית הספר ללימודי הסביבה) תוכנן להתקיים אירוע פתוח לציבור הרחב ולתקשורת, תחת הכותרת "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה".

לצד אנשי העמותה, הרוח החיה בארגון האירוע היה ד"ר דניאל מישורי, מרצה לביו-אתיקה וחשיבה סביבתית בבית הספר ללימודי הסביבה. בין המרצים הנוספים בכנס – ד"ר יעל שטיין, רופאה מהדסה עין כרם שחוקרת את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה, ד"ר פול בן ישי – מרצה בכיר ופיזיקאי מאוניברסיטת אריאל שחוקר השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, ופרופ' דברה דיוויס – מומחית לאפידמיולוגיה שהרצתה בשורה של אוניברסיטאות יוקרתיות בעולם כולל מספר הופעות בשנים האחרונות בכנסים בישראל.

עמיר בורנשטיין
עמיר בורנשטיין

לצד המומחים היו אמורים להציג את סיפורם האישי שלושה מראשי עמותת הרגישים לקרינה, ביניהם עמיר בורנשטיין, הנדסאי אלקטרוניקה שמנהל את הדף "ללא קרינה בשבילך", שמרכז מידע רב על השלכות הקרינה והתגוננות מפניה.

"החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה"

"הרעיון היה שלצד הכנס למקצוענים נפתח את הדיון לשאלות ביו-אתיות", אומר ד"ר מישורי, "החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה מהסוג שעברו בזמנו זיהומים אחרים. לדעתי זה ראוי לדיון פתוח".

במקביל ליום העיון הפתוח, תוכנן פורום מומחים לקהל מצומצם של אנשי מקצוע, חוקרים ובעלי עניין. את הכנס הסגור ארגנו פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וד"ר פול בן ישי מאוניברסיטת אריאל.

בנוסף למומחים שהיו אמורים להשתתף במפגש הפתוח, במפגש הסגור השתתפו גם פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ' אליהו ריכטר מהדסה עין כרם/האוניברסיטה העברית ומומחים רבים מחו"ל שדיברו באמצעות סקייפ.

יותר מ-100 נרשמים

לכנס הפתוח נרשמו יותר מ-100 משתתפים, אבל כמה ימים לפני תאריך היעד הכל השתנה. זה התחיל עם פנייה שקיבל ד"ר מישורי מדוברת האוניברסיטה, שטענה שמסיבת העיתונאים שתוכננה להיערך בצמוד לכנס לא תואמה עם האוניברסיטה, ושלא מקובל לערוך אירועים תקשורתיים בקמפוס.

מישורי קיבל את ההערה, ובתיאום עם אנשי העמותה הודיע לכהן שמסיבת העיתונאים תבוטל. לתדהמתו, הפנייה הבאה שקיבל הייתה באמצעות מייל קצר וחד משמעי מפרופ' שמוליק מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ.

"ראיתי את הפרסום על הכנס שאתה מתכוון לערוך בבניין פורטר על קרינה בלתי מייננת", כתב מרקו, "מכיוון שזהו לא כנס מדעי לפי אמות המידה המקובלות באוניברסיטה, אין לקיים אותו וכמובן שאתה לא רשאי לקשור אותו בשום צורה לחוג לסביבה או לאוניברסיטה בכלל".

ד"ר דניאל מישורי (מימין) מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (צילום: צילום: עמיר בורנשטיין)
ד"ר דניאל מישורי (מימין) ופרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (צילום: עמיר בורנשטיין)

מישורי ואנשי העמותה נדהמו. להודעת הביטול לא קדם שום ניסיון בירור, בקשה לקבל פירוט לגבי המרצים והתכנים או מתן הזדמנות לשכנע ולהשמיע את טיעוניהם בעד קיום הכנס. הגרזן ירד, וזהו. בעקבות ההודעה הם פתחו מיד בסדרה ארוכה של ניסיונות לקבל הסברים ובעיקר לקבל הקשבה, פנו במייל ובטלפון לפרופ' מרקו ולשורה של בכירים באוניברסיטה – לשווא.

למאמצי השכנוע התגייס גם פרופ' דן אריאלי, שפנה לפרופ' מרקו ממקום שבתו באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, אבל גם זה לא עזר. מישורי שלח מייל תשובה למרקו בו הבהיר שרוב משתתפי האירוע הפתוח משתתפים גם בכנס המומחים הסגור, שמדובר במומחים בעלי שם בארץ ובעולם, ושבוודאי מדובר באי הבנה שניתן לתקן. אבל איש לא טרח להשיב לפניות או לנמק.

בלית ברירה הודיעו המארגנים למשתתפי הכנס ולנרשמים על ביטול האירוע. "אני לא זוכר אף כנס שבוטל בצורה כזו", אומר מישורי. "לא קדמה להודעה שום שיחת טלפון, שום בירור או מתן הזדמנות להשמיע את הצד שלנו. ההליך היה בלתי ראוי לחלוטין, מנוגד לכל פרמטר של חופש אקדמי, מבייש את האוניברסיטה, נעדר אחריות חברתית ונעדר אתיקה. הטלת דופי בחוקרים וגם בי אישית עד כדי הוצאת דיבה. פשוט בריונות אקדמית".

מיה אלחלל
מיה אלחלל

לא כולם קיבלו את ההודעה

מיה אלחלל, מהוועד המנהל של עמותת רגישי הקרינה, מספרת שאמנם נעשה מאמץ להודיע לכל הנרשמים על ביטול האירוע, אבל בגלל לוח הזמנים לא כולם קיבלו את ההודעה והיו כאלה שהגיעו לבניין, הסתובבו בין הקומות וחיפשו את הכנס.

"מדובר באנשים שקשה להם מאוד לצאת מהבית ולהגיע למקומות שיש בהם קרינה, אבל בגלל שההודעה נמסרה ברגע האחרון לא הצלחנו לחסוך להם את הסבל הזה".

אלא שמתברר שבכך לא הסתיימו ניסיונות ההשתקה. הבא בתור לקבל טלפון היה פרופ' אלון טל, מארגן פורום המומחים. על הקו היה גורם בכיר באוניברסיטה שדרש ממנו לבטל את הכנס. טל, מספרים כמה ממשתתפי הכנס שקיבלו ממנו עדכון בזמן אמת, רתח מזעם.

טל אמר "איך הם מעזים, באיזו סמכות", מספר אחד השותפים בארגון, "ברגע האחרון נותנים לי הוראה לבטל כנס מכובד עם מרצים מכל העולם? אם בכיר במשרד להגנת הסביבה חושב שזה מספיק חשוב כדי להגיע, אם נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ד"ר שמואל חן) הודיע על השתתפותו, אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי לכבד בנוכחותו את האירוע – אז רק בשביל אוניברסיטת תל אביב זה לא טוב?"

טל לא השלים עם רוע הגזירה, פנה לרקטור האוניברסיטה פרופ' ירון עוז, הציג בפניו את תכנית האירוע ורשימת המשתתפים והודיע שהכנס יתקיים ויהי מה. וכך היה. הוא עצמו נשא את הרצאת הפתיחה. פרופ' יורי פלדמן מהאוניברסיטה העברית דיבר על חדירות העור לקרינה, פרופ' רוני זגר ממכון וייצמן הציג מחקר על השלכות הקרינה על התקשורת בתוך התאים, ואלה רק שתי דוגמאות מתוך שורה של הרצאות שניתנו על ידי דוברים מהארץ ומחו"ל.

בעקבות הכנס, אגב, קיבלו המארגנים שלל מכתבי תמיכה מהמשתתפים. פרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה כתב:

"כרגולטור של בטיחות קרינה וכמי שאחראי למנוע את חשיפת הציבור לרמות קרינה בלתי סבירות ובלתי מוצדקות, אני יודע שהנושא חשוב. מנצל את ההזדמנות כדי להודות לאוניברסיטת תל אביב על אירוח של מפגש המומחים בנושא קרינת רדיו ומדיניות ציבורית, מפגש שהיה לי הכבוד להציג בו את מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא זה".

ד"ר שמואל חן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב:

"הצורך במחקר אקדמי ודיון מדעי בכל הנוגע לרגישות לקרינה הוא ברור, במיוחד אחרי הכנס בו נחשפנו למחקר של ד"ר יעל שטיין מהדסה עין כרם ולעבודות נוספות".

גורלו של הכנס הפתוח, כאמור, היה שונה. פעילים וגורמים שונים שפנו לאוניברסיטה בבקשה לקבל הסברים על ביטולו ברגע האחרון, קיבלו מהדוברות תשובה קצרה לפיה "הכנס בוטל בשל היעדרו של בסיס מדעי מספיק התואם את אמות המידה האקדמיות המקובלות במוסד", שוב בלי נימוק או פירוט.

מעבר לביטול החריג ולשאלות המטרידות העולות ממנו על גבולות החופש האקדמי, ישנה גם הזווית של רגישי הקרינה שמתמודדים עם אתגרים בריאותיים מורכבים (בלשון המעטה), וחוו כאן פגיעה ברמה האישית.

גל וייס, פעילה בעמותת רגישי הקרינה, כתבה מכתב אישי לנשיא האוניברסיטה בו סיפרה על האכזבה העמוקה שלה מהמוסד שבו קיבלה תואר שני בהצטיינות בפסיכולוגיה, ושבו כל כך האמינה.

מיה אלחלל, יזמית שהקימה שורה של סטארטאפים, למדה בתכנית העתידנות של נאס"א ונבחרה בשנה שעברה על ידי גלובס לאחת מ-70 הצעירות המבריקות של ישראל. לפני כשנה וחצי היא הופיעה בכנסת וטלטלה את הח"כים כשסיפרה להם על שגרת חייה כרגישה לקרינה.

השבוע היא אמרה לזמן ישראל: "אנחנו הנפגעים הראשונים משימוש תמים בטכנולוגיה שלא הבנו את נזקיה, ומזיהום סביבתי שפוגע מבלי שירגישו בכולם, כל יום, כל היום, בכל מקום. בילדים בעיקר. מאוד מאכזב שבמקרה הזה אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית".

"אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית"

לסיכום האירוע שיגרה אלחלל מכתב תלונה חריף לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, בו היא קוראת לו לבדוק את השתלשלות הדברים ומגדירה את הטענה שלכנס לא היה בסיס אקדמי "דיבה, לשון הרע והטלת דופי כלפי העמותה וכלפי כל אחד מהדוברים המיועדים בכנס".

תגובת האוניברסיטה

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "אוניברסיטת תל אביב מעודדת ומקיימת כנסים מדעיים רבים בנושאים שונים ומגוונים. ככלל, אין פיקוח על תוכן הכנסים. במקרה זה, למדנו בדיעבד שבאתר הכנס הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.

"האוניברסיטה החליטה שלא לקיים את הכנס הנ"ל בהיעדרו של בסיס מדעי מספק התואם את אמות המידה האקדמיות הנהוגות במוסד. למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
11
לא יאומן שככה סותמים פיות בנושא שמשפיע על בריאות כל הציבור ושחובה להביא לידיעת הציבור ולפתוח מחקר רציני מדעי. ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה סרטן וקרי... המשך קריאה

לא יאומן שככה סותמים פיות בנושא שמשפיע על בריאות כל הציבור ושחובה להביא לידיעת הציבור ולפתוח מחקר רציני מדעי.
ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה סרטן וקרינה בלתי מייננת (מחקר האינטרפון) אמרה בפירוש לא פעם שהסלולר "יודע לסרטן". היא גם הדגישה שהיא מאמינה לרגישים לקרינה.
רגישות לקרינה מוכרת בעולם כנכות תפקודית קשה ומגבילה בעולם של היום (שמלא קרינה בכל מקום).
בשבדיה מצאו שבערך 3 אחוז מכלל האוכלוסייה רגישים לקרינה וסובלים מתסמינים בזמן שימוש/ חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית סלולרית או אלחוטית (בדרגות שונות). לפי אמנה של האו"ם חובה לתת להם תנאים לקיום נורמלי ככל האדם. בשבדיה עושים זאת, כפי שמדגיש פרופ' אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה, שחוקר רגישות לקרינה כבר שנים רבות.
יש היום מחקרים רבים שמראים ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) אוביקטיביים לאבחון רגישות לקרינה והבדלים בתפקוד מוחי (בבדיקות fMR) בין רגישים לקרינה ללא רגישים לקרינה בזמן חשיפה לקרינה סלולרית. אלה ממצאים אוביקטיביים ולא דיווח סוביקטיבי (בלפום, 2015: הוזר, 2017: יש עוד).

לא להאמין שארגון שמכבד את עצמו כמו האוניברסיטה מעיז לבטל כנס כל כך חשוב וחיוני שלא לומר דחוף. הנושא הזה מוכר לי היטב וכל פעם שאני רוןאה איך הרשויות אטומות אזניים נכנעות ללחצים זה מתסכל ... המשך קריאה

לא להאמין שארגון שמכבד את עצמו כמו האוניברסיטה מעיז לבטל כנס כל כך חשוב וחיוני שלא לומר דחוף. הנושא הזה מוכר לי היטב וכל פעם שאני רוןאה איך הרשויות אטומות אזניים נכנעות ללחצים זה מתסכל אותי מחדש. אין מילים. הלוואי שהם יתעשתו ויתקנו את המעוות הזה. המידע בסוף יצא לאור אבל כמה שיותר מהר, כך יהיו פחות נפגעים. הייתי מצפה מאוניברסיטה לקחת את עצמה בידיים ולתמוך בדבר כל כך מהותי וחשוב.

סתימת פיות. אין לי הגדרה אחרת. סתימת פיות של חוקים ואנשי אקדמיה מכובדים. בושה לכולנו. עולם שלישי זה כאן. רגישי הקרינה הם המקבילה לקנרית שכורים הורידו למכרה, כדי לגלות מבעוד מועד כמויות ... המשך קריאה

סתימת פיות. אין לי הגדרה אחרת. סתימת פיות של חוקים ואנשי אקדמיה מכובדים. בושה לכולנו. עולם שלישי זה כאן. רגישי הקרינה הם המקבילה לקנרית שכורים הורידו למכרה, כדי לגלות מבעוד מועד כמויות קטנות של גז קטלני. אם הקנרית מתה, הם הבינו שעליהם לברוח מהר מהמכרה. רגישי הקרינה מאותתים לאנושות שהקרינה מזיקה ומסוכנת אבל האנושות אוטמת את אוזניה ועיניה. תודה לאביב לביא על דבריו החשובים.

"למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס". באופן אישי, אני לא מאמין לזה וגם לא לכך שהסיבה לביטול היא צרות עין..הביטול הפתאומי של הכנס הזה היא הוכח... המשך קריאה

"למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס". באופן אישי, אני לא מאמין לזה וגם לא לכך שהסיבה לביטול היא צרות עין..הביטול הפתאומי של הכנס הזה היא הוכחה מוחצת לאג'נדה שעומדת מאחורי העניין (ולא אני לא מדבר בהכרח על משהו קונספירטיבי ומפוצץ, אני מדבר על הכמות כסף שזורמת לכמה חזירים שמנמנים לכיס). אני רק תוהה אם אפשר לרדת יותר נמוך מזה

בזיון. יש כל כך הרבה דוגמאות בעבר ל"אין בסיס מדעי מספק" שהפכו להיות מאוד מספקים שזה הטיעון הכי מגוחך ששמעתי מימיי (ובעוונותיי גם למדתי במוסד הזה). זה רק מראה על צרות מוחין וחשיבה דוגמטי... המשך קריאה

בזיון. יש כל כך הרבה דוגמאות בעבר ל"אין בסיס מדעי מספק" שהפכו להיות מאוד מספקים שזה הטיעון הכי מגוחך ששמעתי מימיי (ובעוונותיי גם למדתי במוסד הזה). זה רק מראה על צרות מוחין וחשיבה דוגמטית. בדיוק ההפך ממה שמוסד אקדמי אמור להיות… ובנימה אישית, אני הוכחה חיה לכך שיש רגישות לקרינה. בדקתי את עצמי עם מד קרינה כל כך הרבה פעמים, כי עם יד על הלב גם אני סירבתי להאמין, אבל לצערי זה קיים גם קיים. מאחל לכל הסקפטים להיות גם רגישים לקרינה ולסבול קצת, אולי כך הם סוף כל סוף יבינו מה עובר עלינו הרגישים. זאת עליבות להשתמש באצטלה מדעית כזאת או אחרת כשבתכלס זה מריח יותר כמו השתקה מכוונת מלמעלה…

תגובת האוניברסיטה מעלה יותר שאלות מאשר תשובות. ״הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.... המשך קריאה

תגובת האוניברסיטה מעלה יותר שאלות מאשר תשובות.
״הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.״ – נניח שזה נכון, האם אי אפשר לשנות את האתר? למה צריך לבטל את הכנס? האם מישהו קיבל אזהרה לשנות את הפרסום? מהי החשיבות של זהות היוזם? האם רק עמותות ציבוריות נטולות אג׳נדה יכולות ליזום כנסים? יש חיה כזו בכלל? מה עם ארגון ״שוברות קירות״ שהשתתף בכנס שהתקיים היום באוניברסיטה? לו אין אג׳נדה מאוד מסויימת?
״האוניברסיטה החליטה שלא לקיים את הכנס הנ"ל בהיעדרו של בסיס מדעי מספק התואם את אמות המידה האקדמיות הנהוגות במוסד.״ – האם כל אירוע שמתקיים במוסד הוא מבוסס לחלוטין מדעית וללא כל מחלוקת? ״נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן״ – זהו נושא מבוסס עם הסכמה מדעית מקיר לקיר? ואם האירוע על הקרינה אינו מבוסס מספיק מדעית מדוע אישרתם אותו מלכתחילה? למה ביטלתם ברגע האחרון? מדוע רק כנס אחד ולא את השני אם מדובר באותם הדוברים?
או במילים אחרות, לשקר אין רגליים.
מאוד מצער לקרוא על סתימת הפיות לאוכלוסיה גדלה והולכת של סובלים. ותודה רבה לאביב שהשמיע את קולו וחשף את העוול שנעשה כאן.

על פי ההתנהלות של רשויות אוניברסיטת תל אביב שביטלו את הכנס הפתוח וניסו לבטל את הכנס השני - כנס המומחים - אני תוהה עד כמה אוניברסיטת תל אביב - כמוסד אקדמי ידוע שאמור לעודד מחקר וסקרנות ו... המשך קריאה

על פי ההתנהלות של רשויות אוניברסיטת תל אביב שביטלו את הכנס הפתוח וניסו לבטל את הכנס השני – כנס המומחים – אני תוהה עד כמה אוניברסיטת תל אביב – כמוסד אקדמי ידוע שאמור לעודד מחקר וסקרנות וריכוז ידע וחכמה עדכניים מכל העולם – באמת עומד בקריטריונים האלה בהם הוא מתהדר או מנסה להתהדר.
עצוב מאוד שלרמה כזו הגיעה א.ת.א.. פעם ידעה האוניברסיטה הזו להיות אחת מהטובות בעולם, וכנראה ששכחה איך לעשות זאת. חבל !

די לסתימת הפיות של הממסד ה"אקדמי" המיושן, הרופס אל מול כוחות התאגידים. נזקי הקרינה הוכחו מכל פאן אפשרי, מעל ומעבר. מנגנוני הנזק ידועים למדע, מחקרים איכותיים שעברו ביקורת עמיתים, ודוחות ... המשך קריאה

די לסתימת הפיות של הממסד ה"אקדמי" המיושן, הרופס אל מול כוחות התאגידים. נזקי הקרינה הוכחו מכל פאן אפשרי, מעל ומעבר. מנגנוני הנזק ידועים למדע, מחקרים איכותיים שעברו ביקורת עמיתים, ודוחות אקדמיים מפורטים מראים בצורה חד משמעית שהקרינה הזו מחוללת מחלות, מכאובים, תגובות דחק, ומחלישה את כולנו.
בושה לאוני' תל אביב!

תודה על המבט המאוזן, אחרי האכזבה הקשה ממוסד אקדמי, הנחשב "מוביל" (שנסמך על כספי ציבור). מוסד שמעז לפגוע בחופש אקדמי ובאחריותו החברתית, עליה הוא "מחנך" דורות של חוקרים (כמוני). ההתנהלו... המשך קריאה

תודה על המבט המאוזן, אחרי האכזבה הקשה ממוסד אקדמי, הנחשב "מוביל" (שנסמך על כספי ציבור). מוסד שמעז לפגוע בחופש אקדמי ובאחריותו החברתית, עליה הוא "מחנך" דורות של חוקרים (כמוני).
ההתנהלות השערוריתית והמבזה של האוניברסיטה במקרה זה מעלה השערות לגבי כניעתו ללחצים זרים, נוגדי חופש. גורמים שבריאות הציבור אינם בראש מעיניהם.
.
הכנס, שבוטל בבריונות, נועד לפתוח דיון ולקרוא למחקר מדעי, העונה על סטנדרטים קפדניים. מחקר חשוב של תופעות חדשות ולא ברורות.

רגישות לקרינה הינה תופעה חדשה של פגיעה סביבתית, הגורמת לנכות תפקודית ולהתמודדות ביו-פסיכו-סוציאלית קשה, ללא הכרה או סיוע.
רוב הרגישים לקרינה לא יודעים מה מקור סבלם ומקבלים טיפול שגוי במערכת הרפואה.

חברי הקהילות הרבות של רגישים לקרינה ברחבי העולם כלל לא ידעו מהי "קרינה" וכי עלולים להיפגע ממנה.
רובם היו טכנופילים ומאמצים מקדימים של טכננולוגיה. הם לא ידעו כי המכשיר הנייד בידיהם עלול להזיק להם. אי לכך, לא היה להם קל לאבחן את המקור לסבלם. סבל פיזי קשה החולף כללי כאשר נמנעים מחשיפה לקרינה.

רגישות לקרינה אינה מולדת, אלא מתפתחת במהלך החיים.
לצערנו, מדי יום מתרבים המתלוננים על נימול/ כאבי ראש/ בלבול/ שכחה/ חוסר ריכוז וכו' בזמן שימוש במכשיר סלולרי או אלחוטי (או אחרי השימוש).
מדובר ברצף ובדרגות רגישות שונות.
רגישות לקרינה מתחילה בתסמינים קלים ועלולה להתגבר לנכות קשה מאד.

הגיע הזמן לחקור תופעה זו כהלכה וליידע את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בקיומה של תופעה זו.
העדר אבחון וטיפול שגוי גורמים לדחיית הצעדים שיש לנקוט ולהחרפת התסמינים והנזק.

למידע ראשוני – אתר עמותת "רגישות לקרינה ישראל" www.ehs.org.il

הגיע הזמן שכל מי שמרגיש כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי יפסיק לסבול בשקט, יבין שהכאבים והתסמינים נגרמים מהחשיפה לקרינה, יפסיק את השימוש, יתחיל בצמצום חשיפה ויפנה למשרדי הבריאות... המשך קריאה

הגיע הזמן שכל מי שמרגיש כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי יפסיק לסבול בשקט, יבין שהכאבים והתסמינים נגרמים מהחשיפה לקרינה, יפסיק את השימוש, יתחיל בצמצום חשיפה ויפנה למשרדי הבריאות, הגנת הסביבה, בדרישה להכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת , גם ברמות נמוכות.
הכרה כזו תמנע ממקרים נוספים של ביטול כנסים בתחום, בתירוץ כאילו אין בסיס מדעי מספק.

עוד 1,497 מילים ו-11 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 1 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

המפלגה הדמוקרטית הכשילה את ברני

הנשיאות כבר היתה בכיס של ברני סנדרס, והפוסט הזה יראה איך הכוחות הקפיטליסטים – המפלגה הדמוקרטית והתקשורת הממסדית – התגייסו יחד ברגע האחרון למנוע מעבר של סמכויות המדינה מידם של המחנה הניאוליברלי שמשרת את התאגידים הגדולים, לידיו של המחנה הסוציאל-דמוקרטי שמשרת את העם. ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 אז נגד הילרי קלינטון, באותו שלב בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון.

נסיונות המפלגה הדמוקרטית לחבל לברני במומנטום החלו מהרגע הראשון שהגיש מועמדות לנשיאות – הילרי קלינטון הפסידה את בחירות 2016, וכבר מחוץ לחיים הפוליטיים, ובכל זאת ניסתה לשכנע במהלך הפריימריס האחרונים בראיונות ביוזמתה, שהפסדה לטראמפ היה באשמת ברני סנדרס מכל האנשים. העובדה שברני בן ה-78 התרוצץ לפני הבחירות ל-39 כנסי בחירות בכל רחבי ארה"ב למענה כדי לשכנע מצביעים לתת לה את קולם ולא לטראמפ, כלל לא הרשימה את הילרי. 39 אלו הרבה יותר כנסים משהיא עצמה השתתפה בהם למען אובמה.

ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 נגד הילרי קלינטון, בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון

חוץ מהילרי שקמה לרגע מהקבר במיוחד כדי לנסות להכתים את ברני, גם צירי הועדה שמחליטים מי המנצח במקרה של סיבוב שני, הודיעו מראש לציבור באופן שלא משתמע לשתי פנים, שלא יתמכו בברני. כלומר ברני היה מפסיד גם אם היה זוכה ביותר קולות משאר המועמדים, אם לא היה משיג רוב מוחלט של מעל 50% כבר בסיבוב הראשון. על המהלך האנטי-דמוקרטי הנפשע הזה של המפלגה הדמוקרטית נגד בחירת הרוב, כתבתי כאן.

אבל החלק הכי קריטי בנסיונות אנשי המפלגה הדמוקרטית להכשיל את הקמפיין של סנדרס התרחש ימים ספורים לפני ה-Super-Tuesday, יום בו הבחירות לפריימריס מתקיימות ב-15 מדינות באותו זמן. עד לאותו יום, ברני קיבל מירב הקולות בשלושת המדינות הראשונות, הישג שאף מועמד בהיסטוריה לא הגיע אליו. הישג שהביא את הנשיא לשעבר אובמה להרים טלפונים ליתר המועמדים הממסדיים ולאיים עליהם שיפרשו כדי לחזק את המועמד האחר – ביידן.

זה נראה טריויאלי שאובמה יתמוך בביידן שהיה סגן הנשיא שלו, אבל צריך לזכור שאותו אובמה עודד את ביידן לא לרוץ לנשיאות (“you don’t have to do this, joe”), מאן לתמוך בביידן פומבית לפני כן, ואף גייס תרומות למועמדים אחרים עד לשלבים מאוחרים.

פרישתם המתוזמנת, יום אחר יום, של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית (סטאייר ב-29.02, פיט ב-01.03, קלובשר ב-02.03, ומידית לאחר הבחירות בלומברג ב-04.03) ורגע לפני ה-Super-Tuesday – מסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות.

פרישתם המתוזמנת של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית, ומסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות

זה גם לא מקרי שאליזבת וורן התעקשה כן לרוץ באותו יום גורלי אעפ"י שקיבלה רק 4% תמיכה עד אז, וכבר ברור היה שהיא מחוץ לתחרות – מטרתה של וורן היתה לפצל את קולות הפרוגרסיבים ולהחליש את ברני.

כך קרה, שתוך יומיים, ממצב שמיטיב עם סנדרס, של 2 מועמדים פרוגרסיבים (ברני ווורן) מול 5 מועמדים ניאוליברלים (ביידן, בוטיג'ג', בלומברג, קלובשר, סטאייר), התמונה התהפכה למצב שמרע עימו, של 2 מועמדים פרוגרסיבים שמפצלים ביניהם את סך קולות הגוש, מול מועמד ניאוליברלי אחד – שכל צמרת המפלגה מגבה אותו. אליזבת וורן פרשה רק אחרי הבחירות, ואפילו עד היום לא העניקה תמיכה לסנדרס + טולסי גאברד.

הסמיכות של הימים בהם בוצעו המהלכים לפני יום הבחירות לא השאיר לאנשי המטה של ברני זמן להתאים את הקמפיין למציאות החדשה – כשמולם מועמד יריב יחיד. כשהיו מספר מועמדים שחילקו ביניהם את קולות המחנה הממסדי, ברני נמנע לתקוף את ביידן, כיוון שסקרים לימדו שבקרב תומכיו של ביידן -המועמד השני המועדף עליהם היה ברני. אבל כשהמפה השתנתה כך, שההתלבטות עבור המצביעים המתנדנדים היא רק בין שניים, ביידן וסנדרס, המהלך הנכון היה דוקא כן שסנדרס ינהל קמפיין תקיף נגד ביידן. סנדרס נשאר ללא זמן תגובה ליום שני, ה-D-Day של המארב המאורגן והמתוכנן של המפלגה המבוהלת נגד סנדרס.

התוכנית של צמרת הדמוקרטית להחליש את סנדרס לא הסתיימה בכך. בעימות הטלויזיוני האחרון שלפני הSuper-Tuesday התרחשו אירועים שלא קרו בדיבייטים קודמים. הקהל שבאולפן – שנתפס ע"י קהל הצופים בבית כמדגם מייצג של עצמו, של הציבור – באופן פרדוקסלי התלהב ומחא כפיים למועמדים משרתי ההון כשהציגו רעיונות מנוגדים לאינטרס של מעמד העובדים, ומנגד גם קרא בוז לרעיונות פופולריים מאוד לפי כל הסקרים, שמיטיבים עם מעמד העובדים, אלה שהציג כמובן ברני.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים, והעובדה שהקהל באולפן עבר סלקציה, משתייך למעמד העשיר ותומך במועמדים הניאוליברלים, הוסתרה מקהל הצופים בבתים.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים

כשהמפלגה בוחרת בכאלו תרגילים כדי להשפיע על מצביעים, וכשהיא מדגימה שכסף פרטי הוא הדרך להתקרב לשליחי הציבור ומקבלי ההחלטות, מה הפלא שמעמד העובדים מרגיש כבר לא מיוצג בפוליטיקה, לא יוצא להצביע, ומועמדים ניאוליברלים של המפלגה הדמוקרטית (הילרי) מפסידים?

את הרכיב השני במלחמת ההתשה נגד ההשראה שהעניק סנדרס למעמד העובדים, השלימה התקשורת לכל אורך הפריימריס, כשפמפמה יום יום את המיתוס לפיו ביידן יכול לנצח את טראמפ (מיתוס – כיוון שכל הסקרים הראו שסנדרס מנצח בהפרש הגדול ביותר את טראמפ לעומת שאר המועמדים הדמוקרטים).

המיתוס תפס, וסנדרס בעצמו דיבר במסיבת עיתונאים בשלבים מאוחרים של הפריימריס על אינספור מצביעים שמספרים שהם תומכים ומסכימים עימו אידאולוגית, אבל בחרו להצביע לביידן, כי בתקשורת אומרים שרק ביידן יכול לנצח את טראמפ.

באותה מסיבת עיתונאים סנדרס פנה לביידן והעניק לו מתנה – את השאלות שישאל אותו מראש, בעימות הצפוי ביניהם שלושה ימים מאוחר יותר. כדאי להכנס לקישור ולהקשיב להן, ובסוף הפוסט כדאי להיזכר בפסקה הזאת, בהעדפתם של ערוצי התקשורת הממסדיים את ביידן ע"פ סנדרס כמועמד שיתחרה בטראמפ, חרף האידאולוגיה אותה ביידן מייצג, ובמיוחד חרף מצבו השכלי.

כך המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים הפיקו את המקסימום מתוכניתם למנוע מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשי הקמפיין שלו לסערה מושלמת, והוכיחו שכשהאפשרות בין סוציאל-דמוקרט צלול, לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה אפילו דמנטי. עוד נחזור לדמנציה של ביידן, שממחישה עד כמה בצע כסף ולא אחריות לאומית מניעים את האנשים בעמדות הכוח.

המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים מנעו מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשיו לסערה מושלמת, והוכיחו שבין סוציאל-דמוקרט צלול לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה דמנטי

מי יודע מה הבטיחה המפלגה הדמוקרטית למועמדים פיט קלובשר ובלומברג בעבודה מאחורי הקלעים, שהביאה לפרישתם הפתאומית ולתמיכה בביידן. אבל מאותו רגע השתנה המומנטום לטובתו של ביידן – כשמנגנון המפלגה מצליח להטמיע בבוחרים העתידיים שביידן הוא ברירת המחדל, למרות שאותו ביידן הפסיד לסנדרס בשלוש המדינות הראשונות, איבד תורמים, וכבר נחשב בר-מינן פוליטי.

עם כזו רוח נגדית, ומאמצים עילאיים שהפעילו נגד סנדרס הממסד והתקשורת משרתת הממסד, מדהים שהצליח לנצח בשלוש המדינות הראשונות, אבל ניצחונות אלו של ברני, כנראה זרעו את הפאניקה בקרב הממסד שהובילו למהלכים הגדולים בימים לפני ה-Super-Tuesday, בניגוד לאדישות המפלגה הרפובליקנית מול טראמפ בפריימריס 2016.

אפשר יופי להרוויח אם מהמרים שהאגו של פוליטיקאים יכריע צעדיהם, והדגימו זאת מועמדי המפלגה הרפובליקנית בפריימריס אצלם. טראמפ הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית בגלל יוהרתם של המועמדים האחרים, שבחטאם דאגו לפצל קולות ולא מנעו מטראמפ רוב יחסי. ג'ב בוש, מרקו רוביו, טד קרוז, נשארו במירוץ עד הרגע האחרון ופיצלו את הקולות מספיק בשביל שיהיה לטראמפ רוב על כל אחד מהם.

לאחר נצחונות סנדרס בשלוש המדינות הראשונות, המפלגה הדמוקרטית הפנימה שמה שקרה אצל הרפובליקנים עומד לקרות אצלם, ואנשיה מיהרו להפיק לקחים ולכתוב תורת הלחימה במערכה נגד פוליטיקאים עצמאיים עם בייס תומכים נאמן כמו שיש לסנדרס ולטראמפ.

וכך, בניגוד לרפובליקנים, הדמוקרטים עשו כל שביכולתם עד שלא רק האגו של המועמדים הממסדיים נכנע לתכתיבי מנגנון המפלגה, אלא שפרשו אפילו שני  מיליארדרים מגלומנים, בלומברג וסטאייר, שרצו עצמאית בקמפיין ששמש נטו להאדרה עצמית.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, אבל מה שמגלם הכי הרבה את עומק ידם של שליטי-ההון במנגנון המפלגה, הוא הבחירה של המפלגה הדמוקרטית את ג'ו ביידן במצבו המדרדר לייצג אותה מול טראמפ.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, ובראשם הבחירה בביידן במצבו המדרדר – לייצג אותה מול טראמפ

רגע לפני שנביא ראיות להתדרדרות השכלית של ביידן, כמה דברים שצריך לדעת עליו ומדוע נבחר ע"י הממסדיים:

  • ביידן ניאוליברל מובהק שבשנות ה80-90 דחף להחמיר ענישה על סמים יותר מרייגן בוש ואפילו ג'וליאני.
  • עם בוש הוא תמך ברפורמה לקיצוץ בביטוח לאומי, בהסכם NAFTA (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), תמך מאוד במלחמת עיראק (חודש אחריה אמר שהיתה רעיון גרוע).
  • עם הקלינטונים תמך בגלאס-סטיגל, במדיניות קיצוצים של שירותי מדינה (הפרטה), ונגד נישואין של גאים
  • עם אובמה תמך בחילוץ תאגידים פרטיים ממשבר 2008 באמצעות מימונם מכסף ציבורי של משלמי מיסים, בהסכם ה-TPP (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), התנגד למיסוי על הון, לביטוח בריאות ממלכתי, להשכלה גבוהה בחינם ומחיקת חובות סטודנטים, לליגליזציה של קנאביס

בעוד עמדתו של ברני סנדרס בכל אחד מהנושאים הנ"ל הפוכה ועקבית, ג'ו ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, לפיה אין שתי מפלגות, אלא שתי זרועות של אותה מפלגה ניאוליברלית.

תראו איך הגיבו המניות של חברות התרופות לתוצאות ה-Super Tuesday. בעליות חדות, מדוע? כי היכולת שלהן לסחוט את האזרחים החולים, תלויה בפוליטיקאים, ובעוד סנדרס ייטיב עם החולים ויאפשר טיפול איכותי לכולם ובחינם, ביידן ייטיב עם חברות התרופות ושורות הרווח שלהן ע"ח האמריקאים החולים והפצועים. כל אזרח/ית באמריקה צריכים לראות ולהבהל.

Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks
Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks

עם חמישים אלף מתים מהעדר ביטוח בריאות, וחצי מיליון פושטי רגל בגלל בעיות בריאות בכל שנה, בכל מדינה בארה"ב יש רוב מוחץ של תמיכה ברעיון הסוציאליסטי של ביטוח בריאות ממלכתי שמציע ברני סנדרס. העם האמריקאי אומר "די!" למאפית הביטוחים הפרטיים שרואה בפצועים ובחולים יעדים לסחיטה, ו"כן" ברור לביטוח בריאות ממלכתי, להשתתפויות העצמאיות, להסתייגויות מתנאים מקדימים, לטופסיאדה השנתית המתישה שאסור בשום פנים לטעות בה באות מפאת התנערות חברת הביטוח ברגע האמת, ועוד ועוד מרעין בישין שכולנו גם מכירים. עפ"י כל הסקרים, בכל מדינה בארה"ב יש רוב שרוצה ביטוח בריאות ממלכתי.ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, כמצב בו אין 2 מפלגות, אלא 2 זרועות לאותה מפלגה ניאוליברלית

ביידן אינו פועל לבדו. הוא רק המייצג של קבוצת הפוליטיקאים הניאוליברלים במפלגה. חשוב לזכור את כל המועמדים האחרים שתמכו בביידן יום לפני ה-Super Tuesday: מלבד המועמדים האחרים, התגייסו נגד סנדרס גם קלינטון ואובמה. מה משמעות התמיכה שהעניקו לביידן? התגייסות מושחתת למען חברות התרופות. רק הביטו במניותיהן.

אידאולוגית ביידן איננו המועמד הנכון להעמיד מול טראמפ. הוא מבקש לייצג עמדה שאיננה פופולרית בציבור. ביידן הוא בעצם הילרי קלינטון גרסה ב'. גרסה שכבר הפסידה לטראמפ ב-2016. מול פופוליסט כמו טראמפ, יש להעמיד פופוליסט כמו ברני, שלרעיונותיו יש רוב תמיכה בציבור, ויתרון ברןר על טראמפ בהיבט האמינות.

תובנה קטנה: אחד ההבדלים הגדולים בין המפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית, ובאופן כללי בין ימין לשמאל, הוא הדלק שהמפלגה הרפובליקנית מזרימה לתומכיה בעצרות ובערוצי התקשורת הימניים כמו פוקס – בעוד המפלגה הדמוקרטית פועלת נגד האינטרס הפופולרי של מצביעיה, נגד הגוש שלה עצמה, אפילו כשסקרים מוכיחים זאת כפי שהדגמנו.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מטרתה לשוות מראית עין של חלופה שלטונית ע"מ למשוך אליה קולותיהם של מי שיכלו להתארגן לכדי כוח פוליטי ולחולל שינוי בסטטוס-קוו של הפוליטיקה. אני מקווה שלבד יזכרו הקוראים ב"כחול לבן", "יש עתיד", "כולנו" ושאר מפלגות ישראליות שהפתיעו בניאוליברליותן את מעמד העובדים כשהגיעו אל סמכויות המדינה.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מראית עין של חלופה שלטונית שתמשוך את קולות מי אלה שהיו יכולים להתארגן לכדי כוח פוליטי שיחולל שינוי במבנה הכוח של הפוליטיקה. זוכרים את כחול לבן? יש עתיד? כולנו?

מלבד סקרים, אפשר להביא דוגמאות רבות ליתרונות של סנדרס כמועמד ודאי לניצחון על טראמפ, ולביידן כמועמד ודאי להפסד. בראש ובראשונה הודאה מוקלטת של טראמפ עצמו מודה בפני אנשי הקמפיין שלו שסנדרס הוא היחיד שיכול לנצח אותו, ושב-2016 ייחל שקלינטון לא תציע לברני את תפקיד סגן הנשיא מסיבה זו. אבל נסיים עם הטעם האידאולוגי בגינו ביידן אינו עדיף על סנדרס מול טראמפ, כי יש חלק יותר משפיע והרבה יותר מבהיל, תרחיש אימים משיקולים פוליטיים גרידא, הסיוט ברחוב אלם של הקמפיינרים – מועמד לנשיאות שסובל מדמנציה.

*  *  *

לג'ו ביידן יש התדרדרות קוגניטיבית. הוא מתעייף מאוד מהר (לא סתם טראמפ הבוטה הצמיד לו את כינוי הגנאי Sleepy Joe), הוא מתבלבל תחבירית תכופות, שוכח ביטויים ומטבעות לשון פשוטים, חסר סבלנות וממהר להתעמת עם מצביעים, ויש אפילו סימנים לאיבוד אוריינטציה. אבל במקום להרחיב במילים, והרי בלאו הכי צריך לראות כדי להאמין, להלן קישור ללקט עדויות למצבו החמור

הטקטיקה של אנשי הקמפיין של ג'ו ביידן היתה ועודנה פשוט להמעיט ולקצר ככל האפשר חשיפתו לקהל ולתקשורת. זו אחת הסיבות שג'ו ביידן כלל לא ניהל קמפיינים במדינות רבות, אנשיו יודעים את האמת – ביידן מזיק לעצמו. זו הסיבה שגם בשעת חירום עולמי ומשבר, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות לא מופיע בפומבי ימים ממושכים. כשנשאלו אנשיו היכן הוא, ומדוע אינו מופיע בפומבי ומדבר לאומה, תשובתם היתה שהתקרות בביתו של ביידן אינן גבוהות, ומשכך התאורה אינה אופטימלית להופעה שלו.

הבית-של-ביידן
הבית-של-ביידן

בעצם, בצער המפלגה הדמוקרטית מוכיחה לנו, שהיא מעדיפה את המועמד הקפיטליסט אפילו כשהוא מהמפלגה היריבה, כי אין שום סיכוי לביידן במצבו (חייב לחדד שגם אם היה צלול היה מפסיד, כשם שקלינטון הפסידה) מול דמגוג חריף וחסר מעצורים כטראמפ. עם ביידן כמועמד היכונו לארבע שנות טראמפ נוספות, מראש חבל על הזמן והכסף של תהליך הבחירות, זה כמו להעמיד מתאגרף גידם מול מייק טייסון בגרסה טורפת האוזניים שלו.

אגב, גם ב-2004 המפלגה הדמוקרטית הדגימה ניתוק כששלחה מועמד לא בחיר על פני מועמד שהרפובליקנים באמת חששו ממנו (מפיו של מארק מקנן יועצו של בוש הבן). האוורד דין (פוליטיקאי מוורמונט כמו ברני) משך לעצרותיו קהל גדול הרבה יותר מג'ון קרי, כי להבדיל מקרי, דין התאפיין כניגוד יותר ברור לבוש הבן.

סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים
סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים

קישור לסקר מתוך הציוץ

המאמר הזה נכתב לפני העימות האחרון בין סנדרס לביידן (15.03.2020), זה שהתקיים ללא קהל בגלל וירוס הקורונה, או אז כתבתי:

"כאמור בין סנדרס לביידן יתקיים עימות אחרון בקרוב מאוד, ביום ראשון, אולי אחריו יקרה נס למנגנון המפלגה הקפיטלסטי השמרן, ואנשיו יפתחו אם לא מצפון אז שכל ישר, ויכריעו בסיבוב השני לטובת המועמד הצלול ולא ה-ד-מ-נ-ט-י, כמי שהם שולחים מטעמם לזירה מול טראמפ. או לכל הפחות, ישלבו (בניגוד לקלינטון) את ברני כגורם שינווט בממסד (ברני כבר הוכיח יותר מפעם שלא אכפת לו מתארים אישיים, אלא רק מיישום של המדיניות הסוציאל-דמוקרטית)".

מאז עבר חודש, ואם היתה רוצה המפלגה הדמוקרטית לקרב אליה את הבייס הפרוגרסיבי הנלהב של סנדרס, כלומר אם היתה באמת רוצה לנצח את המפלגה הרפובליקנית ואת טראמפ בבחירות – היה אמור ביידן להציע לסנדרס – שמופיע, מאחד, ומעביר מסרים והנחיות מדעיות לעם האמריקאי כפי שמצופה ממנהיג – את סגנות הנשיא (זה עדין לא קרה וגם לא יקרה).

אם נשאר לקוראים כוח לעוד חדשות רעות, בחודש שעבר מאז נכתב המאמר גם התפרסמה האשמה נגד ביידן באונס של עובדת לשעבר בצוות שלו בשנת 1993, טארה ריד שמה. ריד סיפרה בראיון שפנתה לפרוייקט Times-Up עם הסיפור וביקשה תמיכתם וטיפולם בנושא, אך הם סירבו לעזור לה. בהמשך נחשף שביידן תרם ל-SKD הגוף שמקיים את Times-Up סכום של 806,000 דולרים, אחרי שטארה פנתה אליהם. נוסיף את הראיה הזו (שהתפרסמה בעיתונאות העצמאית המתהווה במדיה הדיגיטלית כמובן) לכתב האישום שלנו נגד התקשורת הממסדית, שידעה לכל אורך הקמפיין שביידן אינו ראוי גם מטעמים אלו, אך בחרה שלא לפרסם.

ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידן

ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידןורק נזכר איזו סערה תקשורתית חוללה התקשורת הממסדית דוקא נגד סנדרס, כשהתנפלה כמוצאת שלל רב על שמועות של הטרדות נשים (בקמפיין 2016), לא על ידי סנדרס חלילה, על תפוח רקוב בקרב הצוותים הרבים שעבדו למענו בקמפיין. סנדרס כזכור, אף שלא היה לו שום קשר, לא טייח ולא חיכה, פנה לנפגעת והתנצל בפניה, ובכך הפגין לא רק מנהיגות ואחריות כמי שעומד בראש הקמפיין, אף תחושת אבהות כלפיהן, שודאי חיזקה אמונה בו (ואמוננו). מיותר לציין שעמדותיו הפמניסטיות של ברני כלפי נשים מתועדות לכל אורך חייו הציבוריים. אז קל לפרש כוונות התקשורת כשבחרה לעסוק בסנדרס ולא בביידן תחת המסגור של ניצול נשים.

גם למטה של ברני אחריות למצבו כמובן. בימים טרופים אלו יפי הנפש והנימוסין של סנדרס מבלבלים אנשים שדי התרגלו לקרבות בוץ מלוכלכים (לביידן אין שום מעצור מלהשמיץ את סנדרס – סנדרס תמיד מתייחס לביידן בתואר "חברי"), והיה בהחלט אפשר לנסות להקשיח קצת את הקמפיין המנומס. והיו גם מהלכים פוליטיים אפשריים שלא נעשו, כמו גיוס תמיכה מהמועמדים היותר קרובים לסנדרס, וונג, וורן, טולסי, בכדי לעצור בתקשורת את דימוי ברירת-המחדל של ביידן בימים שלפני ה-Super-Tuesday. בדיעבד מרגיש שכל מחיר שהיו מבקשים בתמורה לתמיכתם היה עדיף על ארבע שנות טראמפ נוספות בטוחות.

לכל תומכי ברני שהצליחו להגיע עד כאן, יש לי מילים מעודדות. ברני בן 78, לקחו לו חמישים שנות קריירה להגיע הכי קרוב שאפשר לסמכויות הרשות המבצעת. חמישים שנים! כשבכל צומת הכרעה בחייו הוא תמיד בוחר בדרך הנכונה, הדרך הקשה (דוגמא לדרך קשה: ברני מהגינות וחמלה לא מוכן אפילו כשנשאל, לדבר על הדמנציה של ביידן. דוגמא לדרך קלה: נדמיין את הקמפיין שטראמפ יעשה סביב החולשות הפיסיות של ביידן) .

ניקח בחשבון שאם ברני היה מתמודד מול טראמפ, הוא היה מנצח אותו בהפרש גדול, כיוון שברני היחיד שמעביר אליו מצביעים מתוסכלי ממסד קפיטליסטי שהצביעו לטראמפ האנטי-ממסדי במחאה, ונזכיר שוב שטראמפ עצמו הודה בכך עבור מי שרוצים להתוכח על זה עימו.

אז מה לנו כי נלין על הזדמנות אחת שהתפספסה? ביידן ניצח בפריימריס האלו אך ורק בזכות אחוז תמיכה גבוה מקרב בני ה-65+, הבייבי בומרס שצורכים מידע מהתקשורת הממסדית שהציגה להם את ביידן כמנצח, כברירת המחדל של המפלגה הדמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסופו של דבר למהפכה. חשוב מכך, ברני נתן מענה לבעיה הכי גדולה של השמאל באשר הוא – ההתארגנות.

השמאל שדוגל בשוויון פלורליזם וחופש דעה וביטוי, נמצא תמיד בנקודת פתיחה לרעתו מול הימין, כיוון שקואליצית הימין מטבעה מורכבת מאוסף של מבנים היררכיים ממושמעים וחד גוניים. זה נושא למאמר אחר, אבל קל להרגיש ביום יום שהימין מאורגן הרבה יותר מהשמאל, בטח בקמפיינים בתקופת בחירות. לכן, אחד ההישגים הכי גדולים של ברני הוא תנועת השטח שנבנתה סביב דמותו, וכינסה אזרחים עם זהויות שונות ומגוונות, תחת ההגנה שמציעה המטריה הסוציאל-דמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסוף למהפכה

ברני שם סוף לשבטיות ולרעיון המדכא של פוליטיקת הזהויות עבור רבים מהמצטרפים לתנועה זו, וגם ייסד למעננו תנועת שטח עם ארגונים שמקלים מאוד את חרישת התלם הארוך. אז נביט קדימה ונרתם כולנו לבחירות 2024, עד אז "ימצא הזמן" את ממשיך/כת דרכו, שיסחפו את המדינה הכי משפיעה בעולם למאה עשרים ואחת מרחיבת שוויון, זכויות, חירויות, שלום, ואיכות סביבה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,915 מילים

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

תגובות אחרונות

התנהגות החרדים בקורונה היא המראה של עצמנו

המראות בערים החרדיות בהן מתרחש זלזול עצום בהוראות החירום של הקורונה, הוא מכעיס ומחריד כאחד. הכרזות הפלגים הקיצוניים כי הם דבקים בשיגרת מנהגיהם לפני הכל ומבטלים את הוראות החירום – בלתי נתפסות. בעיקר כשמחלחלת ההבנה מה הן תגרומנה לרוב האוכלוסייה המצייתת להנחיות: העומס הצפוי על בתי החולים הקורסים, הפצת הנגיף בציבור הרחב וגם התיוג של היהודים ברחבי העולם כמפיצי מחלות מדבקות, תיוג שאנטישמים שמחים להציג אותו כעת כהוכחה ברורה.

אולם הבה נחליף לרגע את המושגים ונוריד את החרדים מהלקסיקון, את הדבקות במנהגים ללמוד ביחד, להתפלל, לטבול במקווה ולהתאסף באסיפות המוניות לחגוג שמחות או ללוות הלוויות. הבה נחליף אותם בנו, כל מי שחיים כבר שנים כאילו אין מחר, מול האזהרות הסביבתיות, ידיעה ברורה כי נעשות עוולות חברתיות קשות, ניצול חלשים, דורסנות יהירה של האדם בטבע הסובב אותנו, האבסת הים ומקורות המים בזיהום תעשייתי ובפלסטיק. המון פלסטיק.

הבה נחליף אותם בנו, שחיים כבר שנים כאילו אין מחר, מול האזהרות הסביבתיות, ידיעת העוולות החברתיות הקשות, ניצול החלשים, הדורסנות יהירה של הטבע

פיטום עצמנו בבידור זבל ותעשיית הסלבס שכל מהותם-קיומם היא הנהייה אחר מוחצנות ריקה מתוכן, זלזול הולך וגובר בכל מה שיש בו השכלה והשקעה במקצועיות. השפלת העוסקים בטיפול, בריאות וחינוך – בשכר מעליב ומעמד נמוך.

הערצת העושר והרכנת הראש בפניו נציגיו עם הרשאה בלתי מוגבלת לשדוד את חיינו הקטנים, לדחוף את ידם לכיסינו כדי לפרנס את הטייקונים, לזהם את האויר שאנו נושמים, את המים שאנו שותים, לנצל את משאבי הציבור לטובת עצמם והכל בחסות ממשלות שהולכות והופכות כלי שרת בידי תאגידים עוצמתיים וסוגרות קומבינות מעל הראש של כולנו.

שכנענו עצמנו שאין פתרונות מלבד מלחמות ומעודדים בכך את תעשיית הנשק המוכרת כמויות של אמצעי רצח באמצעות סוחרי נשק מדושני עונג לאזורי סכסוך, רבים מהם בעולם השלישי, שם ממשלות מושחתות וכנופיות אכזריות קוצרות את חייהם של המונים באוכלוסיה התמימה, הרחק מתשומת ליבה של אוכלוסיית העולם. זו עסוקה יותר בבגדי בית המלכות האנגלי, סכסוכי המשפחה שלו, תעשיית הסלבס ונהנתנות חסרת שובע.

שכנענו עצמנו שאין פתרונות מלבד מלחמות, ומעודדים בכך את תעשיית הנשק, בה סוחרי נשק מדושני עונג מוכרים אמצעי רצח לאזורי סכסוך, רובם בעולם השלישי, לממשלות מושחתות וכנופיות אכזריות שקוצרות חיים

הזהירו אותנו שהחור באוזון רק גדל, שהזיהום יחסל אותנו, שהעולם צפוי ליובש, רעב, שריפות שלעולם לא נוכל לגבור עליהן, קרחונים נמסים וערים שיטבעו עם עליית מפלס מי הים. חיות בר נכחדות ואת מחיר תאוות הבשר שלנו אנו נאכל בריבוע על הזיהום הסביבתי הנגרם בשל גידול בלתי מרוסן של בהמות למאכל והאכזריות הגדולה של המשלוחים החיים.

אבל רובנו התעלמנו והמשכנו בשלנו. צקצקנו מול קנגורו חרוך בשריפה הגדולה באוסטרליה, ריחמנו על דובי קוטב רעבים המסתובבים בערים סמוכות ומחפשים בזבל משהו לאכול כי אזורי המחיה שלהם נעלמו, אבל התעלמנו מכל המחקרים שהוכיחו בוודאות כי יש קשר בין זיהום אוויר, חולי ומחלות ובחרנו בכסף, בהנאות ובסיפוק תאוות רגעיות. גם כשקברנו את יקירינו, שנפגעו מתוצאות החיים שבחרנו לחיות.

אז מה לנו כי נלין על החרדים שמתעקשים לדבוק במנהגי הדת שלהם? מסכנים ופוגעים בעצמם וגם בכולנו? מה אנחנו בדיוק עושים כל השנים הללו? היינו צריכים את הקורונה כדי לעצור בבת אחת את הכל ולהתכנס לחיים מצומצמים ומבודדים ולגלות שאפשר גם אחרת?!

אז מה לנו כי נלין על החרדים שמתעקשים לדבוק במנהגי הדת שלהם? מסכנים ופוגעים בעצמם ובכולנו? מה אנחנו בדיוק עושים כל השנים הללו?

זוהי עת של חשבון נפש, אם אנו רוצים להבין איך אנו נראים אז נביט באותם חרדים שאנו כל כך כועסים עליהם כעת ונבין: אנו לא שונים, אנו בדיוק כמותם. מתאבדים עבור העיקשות העיוורת לדבוק בדת. במקרה שלנו עבור דת אחרת, דת שסובבת סביב סגנון החיים שהתמכרנו אליו והיהירות שאנו מעל הכל. אנו מסרבים להבין שהקורבנות הראשונים הם אנחנו וכל מי שיקר לנו.

אנו, ורק אנו, נרצח את עצמנו ואת זולתנו במו ידינו, אם נמשיך להיות כמו שהיינו.

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 578 מילים
עודכן לפני 3 שעות

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-1 תגובות

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

דעה מדינת ישראל חולה מאוד

פוליטיקה המבוססת על שקרים, כנסת שמאבדת מכוחה, פערים כלכליים הולכים וגדלים, מערכת בריאות ענייה ומרוסקת, וקרעים חברתיים עמוקים ● מדינת ישראל הייתה חולה זמן רב לפני התפרצות הקורונה, אבל המגיפה הציפה את כל הבעיות אל פני השטח ● כבר בעתיד הקרוב ישראל תשתנה לחלוטין ● נותר לנו רק לקוות שהשינוי יהיה לטובה

עוד 1,119 מילים

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים

הנחיית משרד הבריאות: עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה לרופאים ולצוותים

פרסום ראשון מסמך חדש של משרד הבריאות מנחה את אנשי מערכת הבריאות כיצד לתעדף את ביצוע בדיקות הקורונה ● במפתיע, עובדי בתי חולים ובתי אבות שהתגלו אצלם חום ושיעול מופיעים בתחתית סדר העדיפויות, מבין הקבוצות באוכלוסייה שאותן מומלץ לבדוק ● מהמסמך עולה שעד כה כלל לא הייתה המלצה לבדוק עובדי צוות עם תסמינים

משרד הבריאות נותן עדיפות נמוכה לבדיקות קורונה בקרב צוותים רפואיים ביחס לקבוצות אחרות בסיכון, כך עולה ממסמך של הצוות המייעץ למדיניות איתור חולי קורונה של משרד הבריאות שיצא אתמול (יום ב') והגיע לידי זמן ישראל.

במסמך שהוציאה פרופ׳ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, מפורטות ההמלצות המעודכנות של הצוות היועץ למדיניות איתור חולים בנגיף הקורונה. המסמך מפרט את האוכלוסיות שיש עדיפות גבוהה לבדוק אותן, לפי דירוג. מדובר בעדכון של המדיניות שהייתה נהוגה עד עכשיו.

המסמך מפרט: "התוויות מוצעות לפי עדיפויות, מגבוהה לנמוכה", בבדיקה, לפי הדירוג הבא: "1.  בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה השבים מחו"ל. 2. בעלי חום, שיעול או קושי בנשימה שהיו במגע עם חולים מאומתים".

בתוך הקבוצה השנייה יש דירוג פנימי שמעניק עדיפות ל"אוכלוסיות צפופות", "אוכלוסיות בסיכון לפתח מחלה עם הסתמנות קלינית קשה", "עובדים בקשר עם אוכלוסיות בסיכון" ו"עובדים חיוניים".

במקום השלישי – מעל הרופאים והאחיות שכבר יש להם חום ושיעול – נמצאים "אנשים חסרי תסמינים השבים מחו"ל ממדינות ואזורים עם תחלואה נרחבת".

במקום הרביעי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיים בנשימה שגרים או עובדים במסגרות סגורות, שבהן נתגלתה תחלואה בקורונה, כגון בתי אבות, בתי חולים, בתי כלא ואתרי מחיה צפופים".

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה

רק במקום החמישי נמצאים "בעלי חום, שיעול וקשיי נשימה בקרב עובדי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, הנושאים בתפקיד טיפולי הכולל מגע הדוק מתמשך עם קבוצות חולים נרחבות".

מהמסמך עולה עוד שעד כה כלל לא הייתה המלצה לתעדוף בדיקה של אנשי צוותים רפואיים עם תסמינים. לפי המסמך, עובדי בתי החולים ובתי האבות הוספו לטבלת הנבדקים כעת, ולפני כן לא נמצאו ברשימת האוכלוסיות המועדפות.

הפרדה בין שני סוגי בדיקות

המסמך מתייחס גם לבדיקות בכלל האוכלוסייה, מחלק אותן לשתיים – בדיקות שנותרו לאיתור נשאים וחולים בקורונה ובידודם, ובדיקות ניטור לקבלת תמונת מצב להימצאות והתפשטות הנגיף – וקובע שיש להפריד בין שני סוגי הבדיקות.

לפי המסמך, רופאים ואנשי צוותים בבתי אבות עם תסמינים של חום ושיעול,  נמצאו בעדיפות לבדיקה במקום החמישי, למרות הסיכון העצום שקיים בהדבקה של צוותים רפואיים. רק לפני כשבועיים נשלחו עשרות אנשי צוות באיכילוב לבידוד בעקבות הידבקות רופאים בקורונה, ומחלקות בבית החולים הושבתו.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
הנחיות משרד הבריאות לביצוע בדיקות להימצאות נגיף הקורונה
עוד 321 מילים

עכשיו שהכנסת פועלת, אין לממשלה הצדקה להעביר תקנות שעת חירום

מזה כחודשיים, מתמודדת ממשלת המעבר עם משבר מגפת הקורונה באמצעות תקנות לשעת חירום ● "תקנות שעת חירום הן כלי אנטי דמוקרטי, הכרח בל יגונה", מזהירה האגודה לזכויות האזרח ● עכשיו, כשהכנסת מתפקדת, ועדות הוקמו ונבחר יו"ר קבוע, אין יותר הצדקה להשתמש בכלי הדרקוני הזה ● פרשנות

עוד 841 מילים

ארדן: "ליל הסדר מדאיג אותנו, לקראת החג יהיו החמרות נוספות"

גדעון סער: בני גנץ צריך לפתור את בעיית גודל הממשלה ● בנט: אם לא נתנהל נכון, עלולים להגיע למצב שיהיו לנו יותר מתאבדים מאשר מתים ● דיווח: חברי כנסת בכחול לבן דוחקים בגנץ לסגת מהדרישה שלא למנות את אדלשטיין ליושב ראש הכנסת

עוד 40 עדכונים

בחזרה לעתיד "במקום 4,200 מיטות שחפת, יש רק 800"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ● ב-1949, מנכ"ל משרד הבריאות היה מודאג מהתפשטות השחפת במדינה הצעירה, והתריע על-כך בפני ראש הממשלה ● "מצב העניינים הגיע לדרגה כזאת, שנאלץ אני להעיר את תשומת לבך לבעיה חמורה זו ולבקש את עזרתך" ● למרות האזהרות החריפות, זה לקח כמעט עשור עד שהמדינה השתלטה על המגפה

עוד 1,516 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה