מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ולחץ את ידו לפני טקס האשכבה של הסנאטור לינדזי גרהאם.
השיחה נראתה רצינית למדי אך בה בעת לבבית, ושני המנהיגים חייכו בעת לחיצת הידיים.
השניים לא שוחחו מאז ינואר 2025 ולא נפגשו פנים אל פנים מאז ספטמבר 2023. הם בחנו את האפשרות לקיים היום פגישה רשמית בוושינגטון, אך החליטו שלא לקדם את היוזמה.
מוקדם יותר היום שוחח שר החוץ גדעון סער עם עמיתו האוקראיני אנדריי סיביה והזמין אותו לבקר בארץ.
"שוחחנו על האתגרים הניצבים בפני מדינותינו, ובהם האיום הנשקף מאיראן", אמר סער.
"ישראל ואוקראינה הן ידידות, ואני מצפה להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה בינינו, לרבות באמצעות הקמת מרכזי חינוך חדשים בבתי חולים באוקראינה", כתב סער ברשת X.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu and Ukrainian President Volodymyr Zelenskyy were spotted speaking ahead of the late Sen. Lindsey Graham's funeral. Both leaders had separate meetings with President Trump earlier in the day. pic.twitter.com/yKwyoa5sIK
— CBS News (@CBSNews) July 28, 2026
פחות משלוש דקות לאחר שהופעלו התרעות בקיבוץ נחל עוז, פיקוד העורף הודיע ש"האירוע הסתיים", והשוהים במרחב המוגן יכולים לצאת ממנו.
דובר צה"ל מסר זמן קצר אחר כך שההתרעות הופעלו בשל זיהוי שגוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בטקס האשכבה של הסנאטור הרפובליקאי המנוח ותומך ישראל לינדזי גרהאם.
נתניהו ורעייתו שרה יושבים ארבע שורות מאחורי בכירי הממשל, ובהם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
התרעות המזהירות מפני ירי רקטות וטילים הופעלו בקיבוץ נחל עוז, שבקרבת הגבול לרצועת עזה.
צה"ל הודיע ש"הפרטים בבדיקה".
לפני שיצא לטקס האשכבה לסנאטור המנוח לינדזי גרהאם, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי פגישתו ה"מצוינת" עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הייתה אחת הפגישות הטובות ביותר שקיימו שני המנהיגים אי פעם.
"שיחה עם שותפות מלאה", אמר נתניהו בסרטון, "עם תמיכה הדדית, עם הבנה על היעד המשותף – להבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, וגם יעדים אחרים".
"אחת השיחות הטובות ביותר שקיימתי עם נשיא ארצות הברית, ידידנו דונלד טראמפ", הדגיש נתניהו.
לדבריו, הפגישה "הייתה הזדמנות להחליף רעיונות וגם לתאם תיאומים שהם חשובים לביטחון ולעתיד של מדינת ישראל".
ביום הטבח ב-7 באוקטובר 2023 חטפו ארגוני טרור, מחבלים ועבריינים פלסטינים לרצועת עזה 251 בני אדם – גברים, נשים, ילדים, קשישים ותינוקות. חלפו יותר משנתיים, ורק ב-26 בינואר 2026 הושבה לישראל גופתו של החטוף האחרון.
במהלך פרק הזמן הזה שולבו זה בזה משא ומתן דיפלומטי, מבצעי חילוץ צבאיים דרמטיים, עסקאות חטופים, עסקאות חטופים שהוחמצו, אסונות קשים מנשוא ופרשיות פוליטיות שעדיין מהדהדות.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בלילה, במיטה, כשהאור כבה והעולם בחוץ נרדם, מתחיל המרד השקט. מתחת לשמיכה, כשאיש אינו רואה ואינו יכול לאסור, מסך קטן ומאיר הופך לשער לעולם ומלואו. בלי משגיח בפתח, בלי חומות פיזיות ובלי פחד מיידי מנידוי, הסקרנות האנושית פוגשת את חופש המידע המוחלט.
זו אינה רק הצצה חטופה מעבר לחומת הגטו הקהילתית. זוהי נקודת אל-חזור תודעתית. ברגע שבו אדם מבין שהעולם גדול, מגוון ומזמין יותר מכפי שסופר לו, המונופול על המחשבה ועל הידע מתחיל לקרוס – בשקט, בחושך, היישר לתוך כף ידו.
ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

אתה טןעה בנקודה אחת. אדם אינו שואל את רבו שאלות כי הוא סהכרח אינו אורייני מספיק למצוא בעצמו את התשובה. אלא כי יש לו צורך בהדרכה שכמו שהיא הךכתית היא גם רוחנית. מישהו שיתווה לו שביל בתוך כל הסבך הזה של ערכים שלעתים סותרים ושל דעות שונות וסדרי עדיפויות שונים. זה לא שאם תהיה לך הגישות לכל המידע התורני דרך התרגום והפישוט שמציע ai, דרכך בעולם תהיה נהירה לך יותר
אתה מחליט: "הבחירות שבפתח מסמנות את סופה של הקואליציה הנוכחית ואת עלייתה הצפויה של ממשלת שינוי רחבה וליברלית."
איך אתה קובע את זה? איפה בדיוק אתה מוצא את 61% (אפילו יותר. "רחבה" אתה כותב. 75%?) ליברל דמוקרטים במדינה הזו?
וכאן מתמוטט הטיעון הראשון והבסיסי שלך. שלך, ושל המדינה שהיתה פה.
ואשמח לטעות, ולא להצטרך לבלות את אחרית ימי בניכר.
השינויים הגדולים בחברה כמעט אף פעם אינם מגיעים כרעם ביום בהיר. הם מתגנבים, משנים בהדרגה את גבולות המותר והאסור, והופכים את מה שפעם היה בלתי מתקבל על הדעת לשגרה. כדי לא לאבד את היכולת להבחין בתהליכים בזמן אמת, אנחנו זקוקים בדחיפות ל-GPS אזרחי.
כשאנחנו קוראים ספר היסטוריה, הכול נראה ברור. אנחנו יודעים מתי היה צריך לעצור ומתי כבר היה מאוחר מדי. במבט לאחור נדמה שהכתובת תמיד הייתה על הקיר.
אייל רוטפלד הוא יזם חברתי, אקטיביסט וכותב עצמאי העוסק בשאלות של דמוקרטיה, מנהיגות ועתיד החברה הישראלית. מייסד “הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי” - קהילה ציבורית הולכת וגדלה בפייסבוק. כותב על פוליטיקה, שיח ציבורי והצורך בבנייתה של תקווה ישראלית חדשה.

1. לדעתי כדאי להם להקשיב לנתניהו: הרי האסטרטגיה שלו מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם.
2. נתניהו צודק גם בזה: הרשימה זה הוא. אנשים לא זוכרים מי היה 'הסגן של בר כוכבא', וגם כבר לא מתעניינים בפוליטיקה כמו פעם. נתניהו זה קליט. זה 'קליק-בייט'. מצביעים לו ולא לרשימה, כמו שמצביעים: ליברמן, לפיד, גולן וכ"ו. די תם עידן האידיאולוגיה. הולכים אחרי האיש.
3. ביטן מדבר לכאורה בשם הדמוקרטיה. אין דבר רחוק יותר מדמוקרטיה מאשר ההצבעות במרכז הליכוד עם הדילים, הארגזים, ההצבעות ממגזרים שבסופו של דבר כלל לא מצביעים לליכוד.
ואחרון אחרון חביב:
4. מאחל להם את כל הרע שבעולם. ביביסטים בבונים מטומטמים! כל מה שהם רוצים זה להכניס ל'סמולנים' אצבע בעין, ולעזאזל המדינה.
זה כנראה ההבדל בין "שמאל" ציוני לבין שמאל. הסברת יפה. עכשיו תפנים, הביקורת מגיעה מהשמאל ולא מה"שמאל" הציוני. ה"שמאל" הציוני חושב שבתל היה טיול ובעקבותיו פיגוע. מותר להם לפנטז, או לקנות את התעמולה, אבל אז למה לבוא בטענות לאלה שחיים עם שתי הרגליים על הקרקע.
הפעם אתה מפספס לדעתי.
היו את הקולות האלו, אבל הרבה יותר משמעותיים מהם היו המתפקדים שנשארו, נלחמו, עודדו את מי שנהגו היטב וניסו להזיז את אלו שלא, ואפילו הצליחו לשנות קו מול נבחרת קשובה.
פה יותר מפורט
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו