אנטנה סולולרית (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נתי שוחט/פלאש90

חוקרים זועמים: אוניברסיטת תל אביב ביטלה כנס על נזקי קרינה

בהתראה של פחות משבוע, הורתה אוניברסיטת ת״א לבטל כנס על השפעות הקרינה הבלתי מייננת בהשתתפות מרצים מהארץ ומהעולם ● במקביל, נעשה ניסיון לבטל כנס נוסף למומחים, בהם נציגי הממשלה והכנסת ● ד"ר דניאל מישורי: "בריונות אקדמית לשמה" ● פרופ׳ אלון טל: "אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי להשתתף - אז רק בשביל האוניברסיטה זה לא טוב?" ● האוניברסיטה: הסיבה לביטול היא "היעדר בסיס מדעי מספק"

"זה רגע שפל שלא זכור לי כמותו", אומר מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, "אני עשרות שנים באקדמיה, ובבריונות כזו לא נתקלים כל יום".

המרצה הבכיר מתכוון לביטול כנס על השלכות הקרינה הלא מייננת (סלולרית ואלחוטית), שתוכנן להתקיים בבית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה, בהשתתפות שורה של מרצים ומומחים מהארץ ומחו"ל.

המארגנים קיבלו הוראה לבטל את הכנס בהתראה של פחות משבוע, וגם שבועיים לאחר האירוע הדיו ממשיכים להתגלגל במסדרונות האוניברסיטה ומחוץ לה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה למחנות ומחולל סערות כבר יותר משני עשורים, מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת בשנים האחרונות סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה.

ההשפעות הבריאותיות של קרינה לא מייננת הן נושא שנוי במחלוקת, שמפלג את עולם המדע והאקדמיה מאז שהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש אינטנסיבי. בתוך הוויכוח הכללי מתבלטת סוגיה נוספת – של הרגישות לקרינה

קבוצה הולכת וגדלה של אנשים טוענים שהם סובלים מאי סבילות לקרינה בעוצמה שלא מאפשרת תפקוד במקומות שחשופים לקרינה – כלומר כמעט כל מקום בעולם המפותח. הטענות הללו נתמכות על ידי קבוצה לא קטנה (בעולם) וקטנה למדי (בישראל) של חוקרים ומומחים, ומנגד רוב הממסד הבריאותי והאקדמי הרשמי לפי שעה לא מכיר במחלה וטוען שאין הוכחות לקיומה.

הוויכוח בין מדענים וחוקרים כמובן לגיטימי, אבל מה שקרה במקרה הזה באוניברסיטת תל אביב זה לא ויכוח – אלא שלילת היכולת להתווכח והתנהלות כוחנית שכמותה לא פוגשים בכל יום באקדמיה.

למעשה, מדובר בשני אירועים שתוכננו להתקיים בסמיכות זמנים, שבעמותת "רגישות לקרינה ישראל" עמלו על הכנתם במשך זמן רב בשיתוף מרצים מהאוניברסיטה.

בבניין פורטר (בית הספר ללימודי הסביבה) תוכנן להתקיים אירוע פתוח לציבור הרחב ולתקשורת, תחת הכותרת "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה".

לצד אנשי העמותה, הרוח החיה בארגון האירוע היה ד"ר דניאל מישורי, מרצה לביו-אתיקה וחשיבה סביבתית בבית הספר ללימודי הסביבה. בין המרצים הנוספים בכנס – ד"ר יעל שטיין, רופאה מהדסה עין כרם שחוקרת את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה, ד"ר פול בן ישי – מרצה בכיר ופיזיקאי מאוניברסיטת אריאל שחוקר השפעות ביולוגיות של קרינה בלתי מייננת, ופרופ' דברה דיוויס – מומחית לאפידמיולוגיה שהרצתה בשורה של אוניברסיטאות יוקרתיות בעולם כולל מספר הופעות בשנים האחרונות בכנסים בישראל.

עמיר בורנשטיין
עמיר בורנשטיין

לצד המומחים היו אמורים להציג את סיפורם האישי שלושה מראשי עמותת הרגישים לקרינה, ביניהם עמיר בורנשטיין, הנדסאי אלקטרוניקה שמנהל את הדף "ללא קרינה בשבילך", שמרכז מידע רב על השלכות הקרינה והתגוננות מפניה.

"החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה"

"הרעיון היה שלצד הכנס למקצוענים נפתח את הדיון לשאלות ביו-אתיות", אומר ד"ר מישורי, "החשיפה לכמויות הולכות וגדלות של קרינה מעוררת שאלות כבדות משקל על זכויות אדם ועל זכויות סביבתיות ובריאותיות. זה סוג של זיהום חדש בעולם המודרני שההשפעות שלו עדיין לא מוכרות ונמצאות כרגע בהכחשה מהסוג שעברו בזמנו זיהומים אחרים. לדעתי זה ראוי לדיון פתוח".

במקביל ליום העיון הפתוח, תוכנן פורום מומחים לקהל מצומצם של אנשי מקצוע, חוקרים ובעלי עניין. את הכנס הסגור ארגנו פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וד"ר פול בן ישי מאוניברסיטת אריאל.

בנוסף למומחים שהיו אמורים להשתתף במפגש הפתוח, במפגש הסגור השתתפו גם פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פרופ' אליהו ריכטר מהדסה עין כרם/האוניברסיטה העברית ומומחים רבים מחו"ל שדיברו באמצעות סקייפ.

יותר מ-100 נרשמים

לכנס הפתוח נרשמו יותר מ-100 משתתפים, אבל כמה ימים לפני תאריך היעד הכל השתנה. זה התחיל עם פנייה שקיבל ד"ר מישורי מדוברת האוניברסיטה, שטענה שמסיבת העיתונאים שתוכננה להיערך בצמוד לכנס לא תואמה עם האוניברסיטה, ושלא מקובל לערוך אירועים תקשורתיים בקמפוס.

מישורי קיבל את ההערה, ובתיאום עם אנשי העמותה הודיע לכהן שמסיבת העיתונאים תבוטל. לתדהמתו, הפנייה הבאה שקיבל הייתה באמצעות מייל קצר וחד משמעי מפרופ' שמוליק מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ.

"ראיתי את הפרסום על הכנס שאתה מתכוון לערוך בבניין פורטר על קרינה בלתי מייננת", כתב מרקו, "מכיוון שזהו לא כנס מדעי לפי אמות המידה המקובלות באוניברסיטה, אין לקיים אותו וכמובן שאתה לא רשאי לקשור אותו בשום צורה לחוג לסביבה או לאוניברסיטה בכלל".

ד"ר דניאל מישורי (מימין) מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (צילום: צילום: עמיר בורנשטיין)
ד"ר דניאל מישורי (מימין) ופרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (צילום: עמיר בורנשטיין)

מישורי ואנשי העמותה נדהמו. להודעת הביטול לא קדם שום ניסיון בירור, בקשה לקבל פירוט לגבי המרצים והתכנים או מתן הזדמנות לשכנע ולהשמיע את טיעוניהם בעד קיום הכנס. הגרזן ירד, וזהו. בעקבות ההודעה הם פתחו מיד בסדרה ארוכה של ניסיונות לקבל הסברים ובעיקר לקבל הקשבה, פנו במייל ובטלפון לפרופ' מרקו ולשורה של בכירים באוניברסיטה – לשווא.

למאמצי השכנוע התגייס גם פרופ' דן אריאלי, שפנה לפרופ' מרקו ממקום שבתו באוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, אבל גם זה לא עזר. מישורי שלח מייל תשובה למרקו בו הבהיר שרוב משתתפי האירוע הפתוח משתתפים גם בכנס המומחים הסגור, שמדובר במומחים בעלי שם בארץ ובעולם, ושבוודאי מדובר באי הבנה שניתן לתקן. אבל איש לא טרח להשיב לפניות או לנמק.

בלית ברירה הודיעו המארגנים למשתתפי הכנס ולנרשמים על ביטול האירוע. "אני לא זוכר אף כנס שבוטל בצורה כזו", אומר מישורי. "לא קדמה להודעה שום שיחת טלפון, שום בירור או מתן הזדמנות להשמיע את הצד שלנו. ההליך היה בלתי ראוי לחלוטין, מנוגד לכל פרמטר של חופש אקדמי, מבייש את האוניברסיטה, נעדר אחריות חברתית ונעדר אתיקה. הטלת דופי בחוקרים וגם בי אישית עד כדי הוצאת דיבה. פשוט בריונות אקדמית".

מיה אלחלל
מיה אלחלל

לא כולם קיבלו את ההודעה

מיה אלחלל, מהוועד המנהל של עמותת רגישי הקרינה, מספרת שאמנם נעשה מאמץ להודיע לכל הנרשמים על ביטול האירוע, אבל בגלל לוח הזמנים לא כולם קיבלו את ההודעה והיו כאלה שהגיעו לבניין, הסתובבו בין הקומות וחיפשו את הכנס.

"מדובר באנשים שקשה להם מאוד לצאת מהבית ולהגיע למקומות שיש בהם קרינה, אבל בגלל שההודעה נמסרה ברגע האחרון לא הצלחנו לחסוך להם את הסבל הזה".

אלא שמתברר שבכך לא הסתיימו ניסיונות ההשתקה. הבא בתור לקבל טלפון היה פרופ' אלון טל, מארגן פורום המומחים. על הקו היה גורם בכיר באוניברסיטה שדרש ממנו לבטל את הכנס. טל, מספרים כמה ממשתתפי הכנס שקיבלו ממנו עדכון בזמן אמת, רתח מזעם.

טל אמר "איך הם מעזים, באיזו סמכות", מספר אחד השותפים בארגון, "ברגע האחרון נותנים לי הוראה לבטל כנס מכובד עם מרצים מכל העולם? אם בכיר במשרד להגנת הסביבה חושב שזה מספיק חשוב כדי להגיע, אם נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ד"ר שמואל חן) הודיע על השתתפותו, אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי לכבד בנוכחותו את האירוע – אז רק בשביל אוניברסיטת תל אביב זה לא טוב?"

טל לא השלים עם רוע הגזירה, פנה לרקטור האוניברסיטה פרופ' ירון עוז, הציג בפניו את תכנית האירוע ורשימת המשתתפים והודיע שהכנס יתקיים ויהי מה. וכך היה. הוא עצמו נשא את הרצאת הפתיחה. פרופ' יורי פלדמן מהאוניברסיטה העברית דיבר על חדירות העור לקרינה, פרופ' רוני זגר ממכון וייצמן הציג מחקר על השלכות הקרינה על התקשורת בתוך התאים, ואלה רק שתי דוגמאות מתוך שורה של הרצאות שניתנו על ידי דוברים מהארץ ומחו"ל.

בעקבות הכנס, אגב, קיבלו המארגנים שלל מכתבי תמיכה מהמשתתפים. פרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה כתב:

"כרגולטור של בטיחות קרינה וכמי שאחראי למנוע את חשיפת הציבור לרמות קרינה בלתי סבירות ובלתי מוצדקות, אני יודע שהנושא חשוב. מנצל את ההזדמנות כדי להודות לאוניברסיטת תל אביב על אירוח של מפגש המומחים בנושא קרינת רדיו ומדיניות ציבורית, מפגש שהיה לי הכבוד להציג בו את מדיניות המשרד להגנת הסביבה בנושא זה".

ד"ר שמואל חן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב:

"הצורך במחקר אקדמי ודיון מדעי בכל הנוגע לרגישות לקרינה הוא ברור, במיוחד אחרי הכנס בו נחשפנו למחקר של ד"ר יעל שטיין מהדסה עין כרם ולעבודות נוספות".

גורלו של הכנס הפתוח, כאמור, היה שונה. פעילים וגורמים שונים שפנו לאוניברסיטה בבקשה לקבל הסברים על ביטולו ברגע האחרון, קיבלו מהדוברות תשובה קצרה לפיה "הכנס בוטל בשל היעדרו של בסיס מדעי מספיק התואם את אמות המידה האקדמיות המקובלות במוסד", שוב בלי נימוק או פירוט.

מעבר לביטול החריג ולשאלות המטרידות העולות ממנו על גבולות החופש האקדמי, ישנה גם הזווית של רגישי הקרינה שמתמודדים עם אתגרים בריאותיים מורכבים (בלשון המעטה), וחוו כאן פגיעה ברמה האישית.

גל וייס, פעילה בעמותת רגישי הקרינה, כתבה מכתב אישי לנשיא האוניברסיטה בו סיפרה על האכזבה העמוקה שלה מהמוסד שבו קיבלה תואר שני בהצטיינות בפסיכולוגיה, ושבו כל כך האמינה.

מיה אלחלל, יזמית שהקימה שורה של סטארטאפים, למדה בתכנית העתידנות של נאס"א ונבחרה בשנה שעברה על ידי גלובס לאחת מ-70 הצעירות המבריקות של ישראל. לפני כשנה וחצי היא הופיעה בכנסת וטלטלה את הח"כים כשסיפרה להם על שגרת חייה כרגישה לקרינה.

השבוע היא אמרה לזמן ישראל: "אנחנו הנפגעים הראשונים משימוש תמים בטכנולוגיה שלא הבנו את נזקיה, ומזיהום סביבתי שפוגע מבלי שירגישו בכולם, כל יום, כל היום, בכל מקום. בילדים בעיקר. מאוד מאכזב שבמקרה הזה אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית".

"אוניברסיטת תל אביב לא גילתה סקרנות ואחריות, נכנעה לקיבעון ובחרה לדכא את הדיון ברגישות לקרינה, במקום להוביל שיח אמיץ ופתוח בהשפעות הבריאותיות של קרינה חשמלית סלולרית ואלחוטית"

לסיכום האירוע שיגרה אלחלל מכתב תלונה חריף לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, בו היא קוראת לו לבדוק את השתלשלות הדברים ומגדירה את הטענה שלכנס לא היה בסיס אקדמי "דיבה, לשון הרע והטלת דופי כלפי העמותה וכלפי כל אחד מהדוברים המיועדים בכנס".

תגובת האוניברסיטה

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "אוניברסיטת תל אביב מעודדת ומקיימת כנסים מדעיים רבים בנושאים שונים ומגוונים. ככלל, אין פיקוח על תוכן הכנסים. במקרה זה, למדנו בדיעבד שבאתר הכנס הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.

"האוניברסיטה החליטה שלא לקיים את הכנס הנ"ל בהיעדרו של בסיס מדעי מספק התואם את אמות המידה האקדמיות הנהוגות במוסד. למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
12
קשה...קשה...מזל שיש פורומים..... איך הם מעיזים...כי הם יכולים.... איך טוענים שאין מספיק מחקר.....כיוון שאין אחידות בתוצאות.... איך הם מרשים לעצמם, כי הם לא שואלים....כל מיני אנשים שכואב... המשך קריאה

קשה…קשה…מזל שיש פורומים…..
איך הם מעיזים…כי הם יכולים….
איך טוענים שאין מספיק מחקר…..כיוון שאין אחידות בתוצאות….
איך הם מרשים לעצמם, כי הם לא שואלים….כל מיני אנשים שכואב להם הראש…ורעידות…ורטיטות כאלו ואחרות, כאשר תהיה אחידות תוצאות, יעשו דיון, בינתיים זה ברמת המחקר ולא ע"ג הפוסטים, פורומים, קבוצות וואצאפ, שחושבים שמגיע להם תשובה רק בגלל שהם צועקים חזק, סיסמאות

לא יאומן שככה סותמים פיות בנושא שמשפיע על בריאות כל הציבור ושחובה להביא לידיעת הציבור ולפתוח מחקר רציני מדעי. ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה סרטן וקרי... המשך קריאה

לא יאומן שככה סותמים פיות בנושא שמשפיע על בריאות כל הציבור ושחובה להביא לידיעת הציבור ולפתוח מחקר רציני מדעי.
ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה סרטן וקרינה בלתי מייננת (מחקר האינטרפון) אמרה בפירוש לא פעם שהסלולר "יודע לסרטן". היא גם הדגישה שהיא מאמינה לרגישים לקרינה.
רגישות לקרינה מוכרת בעולם כנכות תפקודית קשה ומגבילה בעולם של היום (שמלא קרינה בכל מקום).
בשבדיה מצאו שבערך 3 אחוז מכלל האוכלוסייה רגישים לקרינה וסובלים מתסמינים בזמן שימוש/ חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית סלולרית או אלחוטית (בדרגות שונות). לפי אמנה של האו"ם חובה לתת להם תנאים לקיום נורמלי ככל האדם. בשבדיה עושים זאת, כפי שמדגיש פרופ' אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה, שחוקר רגישות לקרינה כבר שנים רבות.
יש היום מחקרים רבים שמראים ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) אוביקטיביים לאבחון רגישות לקרינה והבדלים בתפקוד מוחי (בבדיקות fMR) בין רגישים לקרינה ללא רגישים לקרינה בזמן חשיפה לקרינה סלולרית. אלה ממצאים אוביקטיביים ולא דיווח סוביקטיבי (בלפום, 2015: הוזר, 2017: יש עוד).

לא להאמין שארגון שמכבד את עצמו כמו האוניברסיטה מעיז לבטל כנס כל כך חשוב וחיוני שלא לומר דחוף. הנושא הזה מוכר לי היטב וכל פעם שאני רוןאה איך הרשויות אטומות אזניים נכנעות ללחצים זה מתסכל ... המשך קריאה

לא להאמין שארגון שמכבד את עצמו כמו האוניברסיטה מעיז לבטל כנס כל כך חשוב וחיוני שלא לומר דחוף. הנושא הזה מוכר לי היטב וכל פעם שאני רוןאה איך הרשויות אטומות אזניים נכנעות ללחצים זה מתסכל אותי מחדש. אין מילים. הלוואי שהם יתעשתו ויתקנו את המעוות הזה. המידע בסוף יצא לאור אבל כמה שיותר מהר, כך יהיו פחות נפגעים. הייתי מצפה מאוניברסיטה לקחת את עצמה בידיים ולתמוך בדבר כל כך מהותי וחשוב.

סתימת פיות. אין לי הגדרה אחרת. סתימת פיות של חוקים ואנשי אקדמיה מכובדים. בושה לכולנו. עולם שלישי זה כאן. רגישי הקרינה הם המקבילה לקנרית שכורים הורידו למכרה, כדי לגלות מבעוד מועד כמויות ... המשך קריאה

סתימת פיות. אין לי הגדרה אחרת. סתימת פיות של חוקים ואנשי אקדמיה מכובדים. בושה לכולנו. עולם שלישי זה כאן. רגישי הקרינה הם המקבילה לקנרית שכורים הורידו למכרה, כדי לגלות מבעוד מועד כמויות קטנות של גז קטלני. אם הקנרית מתה, הם הבינו שעליהם לברוח מהר מהמכרה. רגישי הקרינה מאותתים לאנושות שהקרינה מזיקה ומסוכנת אבל האנושות אוטמת את אוזניה ועיניה. תודה לאביב לביא על דבריו החשובים.

"למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס". באופן אישי, אני לא מאמין לזה וגם לא לכך שהסיבה לביטול היא צרות עין..הביטול הפתאומי של הכנס הזה היא הוכח... המשך קריאה

"למותר לציין שהאוניברסיטה לא קיבלה כל פניות מגורמים חיצוניים כלשהם לבטל את הכנס". באופן אישי, אני לא מאמין לזה וגם לא לכך שהסיבה לביטול היא צרות עין..הביטול הפתאומי של הכנס הזה היא הוכחה מוחצת לאג'נדה שעומדת מאחורי העניין (ולא אני לא מדבר בהכרח על משהו קונספירטיבי ומפוצץ, אני מדבר על הכמות כסף שזורמת לכמה חזירים שמנמנים לכיס). אני רק תוהה אם אפשר לרדת יותר נמוך מזה

בזיון. יש כל כך הרבה דוגמאות בעבר ל"אין בסיס מדעי מספק" שהפכו להיות מאוד מספקים שזה הטיעון הכי מגוחך ששמעתי מימיי (ובעוונותיי גם למדתי במוסד הזה). זה רק מראה על צרות מוחין וחשיבה דוגמטי... המשך קריאה

בזיון. יש כל כך הרבה דוגמאות בעבר ל"אין בסיס מדעי מספק" שהפכו להיות מאוד מספקים שזה הטיעון הכי מגוחך ששמעתי מימיי (ובעוונותיי גם למדתי במוסד הזה). זה רק מראה על צרות מוחין וחשיבה דוגמטית. בדיוק ההפך ממה שמוסד אקדמי אמור להיות… ובנימה אישית, אני הוכחה חיה לכך שיש רגישות לקרינה. בדקתי את עצמי עם מד קרינה כל כך הרבה פעמים, כי עם יד על הלב גם אני סירבתי להאמין, אבל לצערי זה קיים גם קיים. מאחל לכל הסקפטים להיות גם רגישים לקרינה ולסבול קצת, אולי כך הם סוף כל סוף יבינו מה עובר עלינו הרגישים. זאת עליבות להשתמש באצטלה מדעית כזאת או אחרת כשבתכלס זה מריח יותר כמו השתקה מכוונת מלמעלה…

תגובת האוניברסיטה מעלה יותר שאלות מאשר תשובות. ״הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת.... המשך קריאה

תגובת האוניברסיטה מעלה יותר שאלות מאשר תשובות.
"הוצג מצג שווא לפיו, החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב הוא אחד השותפים והתומכים בכנס, שאותו יזמה עמותה פרטית בעלת אג'נדה מאוד מסוימת." – נניח שזה נכון, האם אי אפשר לשנות את האתר? למה צריך לבטל את הכנס? האם מישהו קיבל אזהרה לשנות את הפרסום? מהי החשיבות של זהות היוזם? האם רק עמותות ציבוריות נטולות אג'נדה יכולות ליזום כנסים? יש חיה כזו בכלל? מה עם ארגון "שוברות קירות" שהשתתף בכנס שהתקיים היום באוניברסיטה? לו אין אג'נדה מאוד מסויימת?
"האוניברסיטה החליטה שלא לקיים את הכנס הנ"ל בהיעדרו של בסיס מדעי מספק התואם את אמות המידה האקדמיות הנהוגות במוסד." – האם כל אירוע שמתקיים במוסד הוא מבוסס לחלוטין מדעית וללא כל מחלוקת? "נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן" – זהו נושא מבוסס עם הסכמה מדעית מקיר לקיר? ואם האירוע על הקרינה אינו מבוסס מספיק מדעית מדוע אישרתם אותו מלכתחילה? למה ביטלתם ברגע האחרון? מדוע רק כנס אחד ולא את השני אם מדובר באותם הדוברים?
או במילים אחרות, לשקר אין רגליים.
מאוד מצער לקרוא על סתימת הפיות לאוכלוסיה גדלה והולכת של סובלים. ותודה רבה לאביב שהשמיע את קולו וחשף את העוול שנעשה כאן.

על פי ההתנהלות של רשויות אוניברסיטת תל אביב שביטלו את הכנס הפתוח וניסו לבטל את הכנס השני - כנס המומחים - אני תוהה עד כמה אוניברסיטת תל אביב - כמוסד אקדמי ידוע שאמור לעודד מחקר וסקרנות ו... המשך קריאה

על פי ההתנהלות של רשויות אוניברסיטת תל אביב שביטלו את הכנס הפתוח וניסו לבטל את הכנס השני – כנס המומחים – אני תוהה עד כמה אוניברסיטת תל אביב – כמוסד אקדמי ידוע שאמור לעודד מחקר וסקרנות וריכוז ידע וחכמה עדכניים מכל העולם – באמת עומד בקריטריונים האלה בהם הוא מתהדר או מנסה להתהדר.
עצוב מאוד שלרמה כזו הגיעה א.ת.א.. פעם ידעה האוניברסיטה הזו להיות אחת מהטובות בעולם, וכנראה ששכחה איך לעשות זאת. חבל !

די לסתימת הפיות של הממסד ה"אקדמי" המיושן, הרופס אל מול כוחות התאגידים. נזקי הקרינה הוכחו מכל פאן אפשרי, מעל ומעבר. מנגנוני הנזק ידועים למדע, מחקרים איכותיים שעברו ביקורת עמיתים, ודוחות ... המשך קריאה

די לסתימת הפיות של הממסד ה"אקדמי" המיושן, הרופס אל מול כוחות התאגידים. נזקי הקרינה הוכחו מכל פאן אפשרי, מעל ומעבר. מנגנוני הנזק ידועים למדע, מחקרים איכותיים שעברו ביקורת עמיתים, ודוחות אקדמיים מפורטים מראים בצורה חד משמעית שהקרינה הזו מחוללת מחלות, מכאובים, תגובות דחק, ומחלישה את כולנו.
בושה לאוני' תל אביב!

תודה על המבט המאוזן, אחרי האכזבה הקשה ממוסד אקדמי, הנחשב "מוביל" (שנסמך על כספי ציבור). מוסד שמעז לפגוע בחופש אקדמי ובאחריותו החברתית, עליה הוא "מחנך" דורות של חוקרים (כמוני). ההתנהלו... המשך קריאה

תודה על המבט המאוזן, אחרי האכזבה הקשה ממוסד אקדמי, הנחשב "מוביל" (שנסמך על כספי ציבור). מוסד שמעז לפגוע בחופש אקדמי ובאחריותו החברתית, עליה הוא "מחנך" דורות של חוקרים (כמוני).
ההתנהלות השערוריתית והמבזה של האוניברסיטה במקרה זה מעלה השערות לגבי כניעתו ללחצים זרים, נוגדי חופש. גורמים שבריאות הציבור אינם בראש מעיניהם.
.
הכנס, שבוטל בבריונות, נועד לפתוח דיון ולקרוא למחקר מדעי, העונה על סטנדרטים קפדניים. מחקר חשוב של תופעות חדשות ולא ברורות.

רגישות לקרינה הינה תופעה חדשה של פגיעה סביבתית, הגורמת לנכות תפקודית ולהתמודדות ביו-פסיכו-סוציאלית קשה, ללא הכרה או סיוע.
רוב הרגישים לקרינה לא יודעים מה מקור סבלם ומקבלים טיפול שגוי במערכת הרפואה.

חברי הקהילות הרבות של רגישים לקרינה ברחבי העולם כלל לא ידעו מהי "קרינה" וכי עלולים להיפגע ממנה.
רובם היו טכנופילים ומאמצים מקדימים של טכננולוגיה. הם לא ידעו כי המכשיר הנייד בידיהם עלול להזיק להם. אי לכך, לא היה להם קל לאבחן את המקור לסבלם. סבל פיזי קשה החולף כללי כאשר נמנעים מחשיפה לקרינה.

רגישות לקרינה אינה מולדת, אלא מתפתחת במהלך החיים.
לצערנו, מדי יום מתרבים המתלוננים על נימול/ כאבי ראש/ בלבול/ שכחה/ חוסר ריכוז וכו' בזמן שימוש במכשיר סלולרי או אלחוטי (או אחרי השימוש).
מדובר ברצף ובדרגות רגישות שונות.
רגישות לקרינה מתחילה בתסמינים קלים ועלולה להתגבר לנכות קשה מאד.

הגיע הזמן לחקור תופעה זו כהלכה וליידע את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בקיומה של תופעה זו.
העדר אבחון וטיפול שגוי גורמים לדחיית הצעדים שיש לנקוט ולהחרפת התסמינים והנזק.

למידע ראשוני – אתר עמותת "רגישות לקרינה ישראל" www.ehs.org.il

הגיע הזמן שכל מי שמרגיש כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי יפסיק לסבול בשקט, יבין שהכאבים והתסמינים נגרמים מהחשיפה לקרינה, יפסיק את השימוש, יתחיל בצמצום חשיפה ויפנה למשרדי הבריאות... המשך קריאה

הגיע הזמן שכל מי שמרגיש כאבי ראש בעת שימוש בסלולרי ובציוד אלחוטי יפסיק לסבול בשקט, יבין שהכאבים והתסמינים נגרמים מהחשיפה לקרינה, יפסיק את השימוש, יתחיל בצמצום חשיפה ויפנה למשרדי הבריאות, הגנת הסביבה, בדרישה להכיר בנזקים של קרינה בלתי מייננת , גם ברמות נמוכות.
הכרה כזו תמנע ממקרים נוספים של ביטול כנסים בתחום, בתירוץ כאילו אין בסיס מדעי מספק.

עוד 1,497 מילים ו-12 תגובות
סגירה