"המטוס אמור להמריא בקרוב. נותרו מעט מושבים ריקים. אחד מהם הוא זה שנמצא לצידי. יהיה לי מזל אם הוא ישאר פנוי. לא מזל גדול מהסוג שעליו הייתה מדברת אמא שלי. כזה מזל אין לי.

"לפגוש את רוברט לפני עשרים שנה אולי יכול להתפס כיוצא מן הכלל. בכל מקרה זה לא היה מזל, אולי הזדמנות אחרונה. הנסיבות שבהן הוא הכיר אותי – כן, אולי הן סוג המזל שיש לי, כמו זה שמתרחש ברגעים אלו: נכנסת אשה עם תינוק, ולשמחתי היא עוברת אותי" (מתןך "מזל קטן/ קלאודיה פיניירו")

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הפוסט המאויר הזה מוקדש לאישה צעירה שנחטפה מחייה והִיטלטלה בין מזל אכזר למזל נהדר.

אבל הסיפור שלה חרג מהמימדים הרגילים. חרג משני הצירים של המזל הטוב והרע, הגדול והקטן, וחרג משש הפאות של קוביית המזל. חרג והתנגש במימד החמישי*.

אנחנו לא יודעים אם מזלה הטוב הוא מזלנו הרע, בעיקר כי אנחנו לא יודעים כיצד נקנה מזלה הטוב, ומה עוד ישולם עבורו. אנחנו לא יודעים אם התמורה היא נד"לן במרכז ירושלים, או צינורות נפט שעדיין לא הונחו בין יבשות. אנחנו לא יודעים אם נשלם על יששכר במלחמות או בפתקי הצבעה.

אנחנו לא יודעים אם מזלה הטוב הוא מזלנו הרע, כי לא ברור כיצד נקנה המזל ומה עוד ישולם עבורו. האם התמורה היא נדל"ן במרכז ירושלים, או צינורות נפט שעדיין לא הונחו בין יבשות, אם נשלם במלחמות או בפתקי הצבעה

דבר אחד אפשר להניח לנוכח פרשת המימד החמישי. נעמה יששכר סיפקה לנו הצצה לעתיד. אלו פניה של השׁרירוּת כשהיא פוגשת את שׁרירות ליבה של השׂרָרָה.

כך נראים חיי אזרחים כשמערכת החוק היא כלי פוליטי שנמצא בשליטת השלטונות.

לו יהי ונוכל לוותר על המזל ולדבוק בחוק וסדר ומנהל תקין.

*המימד החמישי הוא שם שניתן לפרשת שחיתות משטרתית. חקירת הפרשה קוּשרָה למתמודד על רשות הממשלה בני גנץ, למרות שאינו חשוד או מעורב בה, כדי ליצור מראית עין של סימטריה בין גנץ לבין כתבי האישום החמורים שהוגשו נגד הנאשם בנימין נתניהו

מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב

שיח סוער פרץ לאחרונה בעקבות סרטון של לוחמים, העונים בעוצמה ובדבקות אחר מפקדם בקריאות שנתפסו בידי חלק כקריאות אמוניות מחזקות, ובידי אחרים כהצהרות דתיות כופות ומתגרות. החיילים נראו נלהבים. מלאי רוח.

ניסיתי להבין מה יצר את הפער הזה – בין מי שמתרגש מהחיזוק הרוחני, לבין מי שהרגיש שנכפתה עליהם שפה דתית.

עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה.

שנתיים וחצי חלפו מאז שהעם בישראל החל במחאה – תחילה נגד ההפיכה השלטונית ובהמשך למען החזרת החטופים. ההפגנות המתמשכות והמתרבות, בהן משתתפים רבבות אזרחים זועמים, מכל קשת החברה – לא מצליחות להביא לשינוי. על אופי המאבק להשתנות באופן רדיקלי.

*  *  *

ההפגנות במתכונתן עד כה לא הועילו. די למצגים, די לזהירות ולפחד מבנימין נתניהו ומעושי דברו; די לשחיקת כוחות בני משפחות החטופים – אלו שיקיריהם עדיין במנהרות עזה ואלו שמותם נגרם כתוצאה מהתמשכות המלחמה, ללא יעדים ברורים ואסטרטגיים אשר יובילו לעתיד טוב ומבטיח.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.