יולי אדלשטיין הוא יושב ראש פרלמנט לא נבחר. כמו ראש ממשלת המעבר. כמו שר המשפטים הזמני. רוב פרלמנטרי (כלומר: רוב נציגי האזרחים) המליצו להטיל על גנץ את מלאכת הרכבת הממשלה.

כוונת אדלשטיין לא לאפשר לדון בכוונה להחליפו (בנימוק המסוכן כי הדבר ימנע הקמת ממשלת חירום) היא ביטוי נוסף וחמור של ניסיונו הבלתי פוסק של בנימין נתניהו לסרס הן את בחירת רוב האזרחים, הן את מהות הרשות המחוקקת ואת מימוש חובתה לפקח על הרשות המבצעת (הזמנית והלא נבחרת שאינה אלא רשות מעבר) והן את כוחה של הרשות השופטת. כלומר: ביטוי נוסף לניסיון לכרסם ביסודות המשטר הדמוקרטי בחסות הפאניקה.

כוונת אדלשטיין לא לאפשר לדון בכוונה להחליפו היא ביטוי נוסף וחמור לניסיונו הבלתי פוסק של נתניהו לסרס את בחירת רוב האזרחים, את מהות הרשות המחוקקת ואת כוחה של הרשות השופטת

אין מנוס מנקיטת צעדי חירום להגנה על בריאות האזרחים מפני התפרצות הנגיף. אך הניסיון לחולל הפיכה משטרית בחסות החשש המוצדק לחיי האזרחים, הוא סכנה קיומית גדולה יותר.

ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות איבד את סמכותו המוסרית והציבורית להכריע הכרעות גורליות. חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישי. כך אמר יושב ראש האופוזיציה בשנת 2008. הדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנאשם במשפט פלילי (החקירות נגמרו מזמן), במי שאינו ראש ממשלה נבחר, במי שכבר הוכיח אינספור פעמים ששיקולי הימלטותו מהדין מכתיבים את מעשיו והחלטותיו ובמי שמכהן בראש ממשלת מעבר של מעבר של מעבר.

הנגיף מתפשט בטור גיאומטרי. אבל גם כהונת ראש הממשלה הבלתי נבחר מתארכת בטור גיאומטרי. את הנגיף ננצח. גם את הניסיון להחריב את יסודות המשטר הדמוקרטי. שני מאבקים קיומיים. בשניהם חייבים לנצח.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.