אירועי הימים האחרונים מסעירים ומייצרים התנהגות מיוחדת ולא שגרתית. סערת הרגשות שאוחזת בכלל הציבור נגרמת בגלל סכנה לפגיעה ממשית בגוף ובנפש. כל נגיעה בחפץ, בפנים, כל רחש של שיעול מאדם זר מקפיץ את הרגש המיוחד שהוא נושאו של פוסט זה.

מה המקור של כל זה? מה גורם לתחושת הפחד?

בהמשך למערכות הרגש שניסח יאק פאנקספ שאת חלקן סקרנו פה, מצטרפת מערכת הפחד. פחד הוא רגש מוכר לכל אדם וחיה. זהו רגש שיש לו תחושה גופנית שבגיל די מוקדם אפשר לתמלל אותה, בדומה לזעם, בהלה והתשוקה המינית. זהו אחד הרגשות הכי נחקרים מבחינה פיזיולוגית וקשור ישירות להתנהגות הבריחה/קפיאה והתקיפה – fight flight or freeze.

אירועי הימים האחרונים מסעירים ומייצרים התנהגות לא שגרתית. סערת הרגשות שאוחזת בכולנו מקורה בסכנה לפגיעה ממשית בגוף ובנפש. כל נגיעה בחפץ, בפנים, כל רחש שיעול של זר מקפיץ את הרגש המיוחד הזה

ידוע שרעש חזק יכול לגרום לרפלקס אצל חתולים הגורם לקפיצה מרשימה שעשויה להציל חיים. שערת חתול בודדת יכולה לעצור משחק ולשנות התנהגות רביה ואכילה כאשר היא מונחת בכלובי מכרסמים. סוסים עוצרים את נשימתם לנוכח ביטויי חרדה של סוס אחר. כלבים מאבדים עשתונות בזמן מופעי זיקוקים ועוד.

עולם החי מנוהל על ידי הפחד כמו שהוא מנוהל על ידי יצר הטריפה. כל יצור חי יודע שהוא עשוי לשמש ארוחה טובה לחיה אחרת הזקוקה למזון. לכן התפתח הרגש הנ"ל וכן תגובות אפשריות להרחיק את הסכנה.

יש להבדיל בין פחד מגורם אחר בעל כוונת זדון, לבין פחד מגורם לא ידוע/ללא זדון. גורם הזדון מוסיף את החיבור למערכת שכבר דיברנו עליה והיא מערכת הזעם. מטרת מערכת הזעם כזכור היא חיסולו של הגורם המפריע/מאיים בעזרת תוקפנות אלימה חסרת רחמים.

מערכת זו לא תמיד נכנסת לפעולה במקום מערכת הפחד, אך היא יכולה להיות דומיננטית לחלופין עם הפחד. ניתן לראות את הדינמיקה המתחלפת בכל קרב איגרוף/תגרה בין שני אנשים או קרב בין שתי חיות. יש את המוטיבציה לפגוע ביריב ויש את המוטיבציה להתגונן מפניו.

הגנה מפני כל פגיעה יכולה להיות סטטית – מצמוץ ועצימת עיניים בחוזקה, הרמת ידיים לבלום מתקפה, הפניית הפנים והבטן לכיוון ההפוך לכיוון המתקפה, התכדרות כמו זו של הקיפוד, הארמדילו וכו'. הגנה יכולה להיות גם בריחה למקום מסתור או התרחקות משמעותית ממקור הפגיעה. זאת ניתן לראות בכל מקרה של רעש חזק ממקור לא צפוי, נפילה של חפץ גדול ועוד. כאב או מהלומה מפתיעים -גם הם עשויים להביא לתגובה דומה.

רעש חזק יכול לגרום לרפלקס קפיצה מרשימה אצל חתולים. שערת חתול בודדת בכלוב מכרסמים יכולה לעצור משחק ולשנות התנהגות רביה ואכילה. סוסים עוצרים נשימתם לנוכח ביטויי חרדה של סוס אחר ועוד

תגובת הקפיאה היא תגובה מיוחדת של פחד. היא קורית במצבים בהם אין אפשרות לברוח, או שכך נחווה המצב על ידי מי שנמצא בסכנה. התנועה מצטמצמת לעצירה מוחלטת, הערנות עשויה להתערפל והתקשורת יורדת משמעותית. בעלי חיים במצב זה עשויים לקפוא מול פנסי מכונית שועטת או לנוכח טורף כאשר אין מנוס.

תגובה זו נפוצה גם במצבים אנושיים אשר יש בהם התקפה ללא אפשרות לבריחה. מצבי קרב מסוכנים וטראומה מינית הם אירועים בהם תגובת קיפאון היא סימפטום נפוץ גם במהלך האירוע ושנים אחריו באופן תדיר.

הפרשנות הפסיכולוגית לכך היא לרוב שמתרחש 'ניתוק' בין הרגש להתנהגות. בפועל, לפי חוקר מוח בשם סטפן פורג'ס – מה שקורה הוא כניסה לפעולה של אחד הענפים במערכת העצבים האוטונומית, סעיף עתיק יותר של עצב הנקרא עצב הוואגוס (העצב התועה בעברית בשל מסלולו המסתעף ליעדים רבים בגוף). העצב מעצבב את פעילותן של מערכות רבות לרבות נשימה ולב, ובזמן פחד ללא אפשרות לבריחה הוא מפעיל את תגובת הקפיאה האופיינית לבעלי החוליות הוותיקים ממשפחת הזוחלים.

מה קורה במצבים בהם גורם הפגיעה לא נראה לעין?

בספרו 'מדוע לזברות אין אולקוס' מתאר רוברט ספולסקי את מנגנון הסטרס ואופי חווית הלחץ כתוצאה מפחד אצל בני אדם וחיות. אצל חיות, טוען ספולסקי, לחץ כתוצאה מפחד נמשך למספר שניות, עד דקות.

הורמון הסטרס – קורטיזול – מופרש ומסייע בפעילות הדרושה להפעלת תגובת הFight or flight, מזרים דם לאיברי הנשימה השרירים המוח והלב, ומפחית זרימה למערכת העיכול, החיסון ושאר מערכות לא דחופות. אך כאשר חוויית הפחד נמשכת מעבר למספר דקות, התגלו לקורטיזול השפעות רעילות, שפוגעות במיוחד במערכת החיסון, בבריחת סידן ובהפרשת חומציות מוגברת בקיבה שעשויה להביא לאולקוס.

לפי הספר, החוויה שמלווה חיה בזמן בריחתה מטורפת ונגמרת תוך מספר שניות עד דקות. אך איומי פיטורין, סביבת חיים מלחיצה ואוברדראפט משאירים את האדם בחוויית סכנה תמידית, שלא נרגעת בבואו לישון, בתפקודו היומיומי ובסופו של דבר ההשפעות הרעילות של הקורטיזול נותנות את אותותיהן בבריאותו.

החוויה שמלווה חיה בבריחתה מטורפת ונגמרת תוך שניות עד דקות. אך איומי פיטורין, סביבת חיים מלחיצה ואוברדראפט משאירים את האדם בחוויית סכנה תמידית, שלא נרגעת בבואו לישון, וההשפעות הקורטיזול הרעילות משפיעות על בריאותו

בני האדם עם הנפש השפתית שלהם הצליחו לשמר חוויות מורכבות של פחד, ולייצר עלייה של הרגש הנ"ל גם כאשר אין שום סיבה מוצהרת לכך. פחד יכול להיות יעיל במצבים חירומיים. יחד עם זה תיתכן גם החרדה, שמוגדרת לעיתים כפחד מפני חוויה אפשרית של פחד. פחד מגורם ספציפי כמו עכבישים, עמידה בגובה רב, דיבור מול קהל ועוד', עשוי לגרום לתגובת פחד גם כאשר רק מוקרנת תמונה של הגורם או אפילו רק מלדבר על נושא הפחד.

חרדת נטישה – בה יש פחד מפני האפשרות להינטש כאשר אדם אהוב נעדר לזמן קצר, חרדה חברתית בה חשים פחד מפני האפשרות להידחות חברתית, או חרדת בחינות שעולה בזמן בחינות כאשר עולה האפשרות להיכשל – הם מצבי פחד בהם אין גורם סכנה ממשי אך המחשבה להימצא במצב מסוכן מעלה את תגובת הפחד.

גם אצל בעלי חיים קיימת חרדה: חרדת נטישה אצל חולדות קיימת כאשר יש הפרדה בין הוולדות מהאימהות שלהן זמן קצר לאחר לידתן. כלבים רבים יגיבו בפחד קיצוני למראה מרפאת הוטרינר כאשר הם מתקרבים אליה, וחתולים עשויים להימנע ממזון מסוים כאשר הוא עורבב בתרופה לתקופה מסוימת גם כאשר הטיפול נגמר. למידת הפחד נחקרה רבות.

מה יכול לעזור במצבי חרדה?

התיאוריה של ג'יימס לאנג מתארת את הנפש כדבר המושפע מן הגוף תחילה. כך תגובה גופנית לאירוע מסויים מביאה לפרשנות רגשית תואמת. כך אם במצב של פחד הגוף מגיב בדופק מהיר ונשימות מהירות, ואחריו רגש הפחד עולה. אז ניתן גם לפעול כך על מנת להרגיע. אימון בנשימות עמוקות ואיטיות מסייע להרגעה והפחתת תחושת הפחד.

התיאוריה הפסיכודינמית קושרת את החרדה אל משאלה דחפית לא מודעת. כיצד משאלה – משהו רצוי – יכולה לגרום לרגש של פחד? המשאלה מביאה את האדם להיפגש עם המוסר הפנימי ויחד עם רצונו לממש את דחפיו – מאיים עליו המוסר לכלותו. התוצאה של המפגש הנ"ל עולה בתור סימפטום החרדה. פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, זיהה את מנגנון ההגנה הזה וטען כי הסבל מהחרדה מקורו כאמור במשאלה-פנטזיה לא מודעת, והעלאתה למודעות תפטור את האדם מחרדתו.

הפסיכואנליטיקאי לאקאן טען כי החרדה היא בשל האיום על הסובייקט. הסובייקט – אותה יישות נפשית אשר חווה את האדם כמי שחסר לו תמיד משהו, והוא שואף למלאו, וזהו הדחף לחיות ולהנות. אולם אם ימלא את שחסר תמיד זה יוחלף בחוסר אחר. האיום על היעדר החוסר גורם באופן לא מודע לחרדה. כי אז יאבד האדם את דחפו לחיים.

לאקאן טען כי החרדה היא מהאיום על הסובייקט, שחווה את האדם כמי שחסר לו משהו שהוא שואף למלאו. אולם אם ימלא את שחסר – זה יוחלף בחוסר אחר. היעדר חוסר מעורר חרדה לאבד את הדחף לחיים

הפחד למות, לפי גישות אלו, יתפרש כפחד לסיים את מסע הדחף לחיים, פחד להפסיק לרצות, להפסיק להשתוקק, ולאבד תקווה. באותה מידה שאבדן החיים מגורם ממית עשוי לחסל את את התשוקה, כך גם הגעה למושא התשוקה, להשיג את המטרה של הדחף, יחסל את התשוקה. וזו, לפי הפסיכואנליזה – חרדה אמיתית לא פחות.

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

איילת שקד אומרת כי הרוח הציונית בעד הקמת ממשלת אחדות רחבה אבל בשיחות שניהלה עם חבר מפלגתה מתן כהנא היא סרבה להתחייב שלא תהיה חלק בממשלה צרה בראשות נתניהו ותשלים לו ל-61 מנדטים, אם יידרש לכך. כעת הפרטים במלואם באתר וואלהhttps://t.co/9qYLconYmp

— יקי אדמקר (@YakiAdamker) August 14, 2022

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan