אנסה להיות ענייני. בלי גלגולי אשמה על גורמים שונים. בלי שנאה מעוורת. בלי דמגוגיה.

אני באמת חושב שרה"מ מבין כעת את חומרת המשבר במלואו (בהשוואה לטראמפ שהמשיך בתחילת המשבר במופעי נרקיסיזם של בורות איומה שחוללו נזק עצום).

אבל יש 3 נקודות קריטיות שאינן נותנות מנוח. חובה להתריע עליהן. חובה קיומית:

1

מערכת הבריאות הופקרה בצורה חמורה מאד. בכ-ל בתי החולים קיים מחסור בציוד מגן לרופאות ולאחים ולאנשי הצוות הרפואי. מחדל מספר הבדיקות הוא עצום. מחדל זה גם יכול לחולל החמרה בהידרדרות הכלכלית הדרמטית. כשקיים מחסור בנתונים מדויקים, מחמירים ומעבים וממשיכים את היקף הסגר (המוצדק) על כולנו.

מערכת הבריאות הופקרה בצורה חמורה מאד. בכ-ל בתי החולים קיים מחסור בציוד מגן לרופאות ולאחים ולאנשי הצוות הרפואי. מחדל מספר הבדיקות הוא עצום. מחדל זה גם יכול לחולל החמרה בהידרדרות הכלכלית הדרמטית

מחדל מספר מיטות האשפוז (מקום אחרון בקרב מדינות ה-OECD). מחדל מספר מכשירי ההנשמה. העומס האדיר (בימים כתיקונם) על האחיות והאחים והרופאות והרופאים ונשות צוות העזר וגברי הכוח הסיעודי, הופך כעת לבלתי אנושי במובנים רבים. אנשי הרפואה הם יהודים וערבים. חילונים ודתיים. נשים וגברים. כולנו. אני מתפלל שההפקרה השיטתית של מערכת הבריאות שנמשכת יותר מעשור, לא תעלה בחיי אדם.

2

לא קיימת רשת רווחה של ממש: קריסה כלכלית היא דבר מפחיד. במדינות רווחה (סקנדינביה וקנדה) ישנה רשת ביטחון. גם במדינות שבראשן ממשל ימני או ממשל מרכז (לא שמאל) שאינו מתנער מאחריותו לאזרחים אף פעם, קיימת רשת ביטחון (גרמניה וצרפת). אפילו בארצות הברית הקפיטליסטית קיימים כמה מוטיבים של ביטחון מסוים מטעם הממשל הפדרלי והמקומי. במדינת ישראל, לצערי, המצב בעייתי מאד. החרדה עצומה. אני מדבר ברמה הכי אישית כעורך דין עצמאי.

3

הסכנה הממשית ליסודות המשטר הדמוקרטי: מדובר בחציית גבולות שלא תיאמן. אני לא מדבר רק על נתניהו שהכל נעשה בהוראתו. יושב ראש כנסת שנבחר לתפקידו לפני 4 קדנציות של הפרלמנט, מונע את כינוס הפרלמנט הנבחר (שאנחנו בחרנו) כדי לסכל את החלפתו האישית, כדי לסכל הקמת ועדות פיקוח פרלמנטרי שישאלו שאלות קשות באשר למחדלי הרשות המבצעת וכדי לסכל אפשרות לקדם חקיקה בנושא טוהר המידות (אדגיש: אין שום מקום לחקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית. מניעת התמודדות מראש ממשלה שנאשם במשפט פלילי אמורה להיות עתידית. וכך גם הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או ל-8 שנים). זה לא פחות ממדהים. הוא פשוט מסכל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות.

מי ששמע את מיקי זוהר מטעם הליכוד ואת נציגי ש"ס ויהדות התורה בהקשר זה, מבין שאין טיפת הבנה מינימלית בעקרונות היסוד של דמוקרטיה בכלל, ושל דמוקרטיה פרלמנטרית בפרט. ואולי ישנה הבנה מינימלית, אך יש החלטה מודעת לפעול לריסוק יסודות המשטר הדמוקרטי.

מדובר בריסוק אפשרות הפיקוח של נציגי רוב האזרחים (נציגינו. אנחנו בחרנו אותם) על ממשלת מעבר שלא נבחרה לתפקידה 3 פעמים ברציפות ועל תפקודו של ראש ממשלת מעבר שלא נבחר ושנתמך כיום בידי מיעוט חברי הכנסת.

ריסוק אפשרות הפיקוח של נציגי רוב האזרחים (נציגינו הנבחרים) על ממשלת מעבר שלא נבחרה לתפקידה 3 פעמים ברציפות ועל תפקודו של רה"מ מעבר שלא נבחר ושנתמך כיום בידי מיעוט חברי הכנסת

זה לא פחות ממדהים. חמור בטירוף. ומעציב במיוחד כשזה מגיע ממי שהיה אסיר ציון בברית המועצות ויודע היטב את טעמה המר של הדיקטטורה.

ולא כתבתי עדיין דבר על המובן מאליו בדמוקרטיה:

החלפת ראש הממשלה, כינון ממשלה חדשה והעברה מסודרת ומהירה של ההגה לנציגי הממשלה החדשה שמייצגת את רוב האזרחים (הרוב הפרלמנטרי היהודי-ערבי) ומחויבת לרווחת כל אזרחי המדינה. בדרך לשם, יסית נתניהו באופן פראי ויקרא לנציגי ציבור שנבחרו באופן דמוקרטי, בשם הבזוי "תומכי טרור". הם לא. אבל העיקר הוא כמובן ליצור דלגיטימציה לכל אפשרות להחליף את ממשלת הימין הנצחית בראשות המנהיג העליון והנצחי.

אני חוזר על עצמי כמו תוכי: מחדל מערכת הבריאות (שכעת מנסים להתגבר עליו מול המשבר), העדר רשת ביטחון כלכלית (פועל יוצא של מדיניות רבת שנים) והניסיון לרסק את יסודות הדמוקרטיה – אלו הן 3 סכנות מוחשיות ומיידיות.

ואולי בתום המשבר האיום הזה, נפנים:

א

משטר דמוקרטי, רשות שופטת עצמאית וחזקה ששומרת על זכויות האדם, פרלמנט עצמאי שמפקח על הממשלה וכמובן ממשלה נקייה משחיתות שאיש אינו מפקפק בטוהר שיקולי העומד בראשה (גם אלו שחולקים עליו מכל וכל) אינם מותרות. זו התשתית הליברל-דמוקרטית לקיומנו.

ב

ואולי נפנים גם שהפקרת מערכת הבריאות וריסוק מדינת הרווחה פירושם אסון גדול. מערכת בריאות ראויה לצד רשת ביטחון ורווחה לכל אזרח הם התשתית הסוציאל-דמוקרטית לקיומנו, אם תרצו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.