"אני מאמין שתוך 12 שבועות המצב יתהפך ונשלח את הווירוס לארוז", אמר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בתדרוך היומי ביום חמישי. אלו יהיו חדשות נפלאות לתושבי האיים הבריטים ולעולם, אבל ישנה גם אפשרות נוספת: שהווירוס הוא זה שישלח את ג'ונסון לארוז.
אלו הימים האחרונים לפני שמגיפת הקורונה תכה בתושבי בריטניה בעוצמה שעלולה להיות דומה לזו בספרד או באיטליה. שעות אחרונות לפני שהאסון יתרגש עלינו. נכון ליום שישי, 167 בריטים מתו מהמחלה אבל מערכת הבריאות עדיין מתפקדת – אם כי מתקרבת במקומות רבים למכסה מלאה. קשה לדעת כמה נדבקו במחלה מכיוון שלא נערכות בדיקות מקיפות, אבל הציפיה של אנשי המקצוע היא לעליה גדולה במספר החולים והמתים בשבועות הקרובים.
ברחובות לונדון האווירה משונה. ההמונים עסוקים בקניות היסטריות, הספרמרקטים הגדולים מתרוקנים ממצרכים בשעות היום ובערב כבר לא נותר דבר דבר מלבד סלק או בירת קורונה. מדפים על גבי מדפים ריקים. ללא בקבוק חלב, בננה או ירקות. פאניקה במעבר הלחם, פאניקה באגף חומרי הניקוי, פאניקה במקררי העוף.
ברחובות העיר, לעומת זאת, עדיין לא ניכרת הפאניקה. ברשתות החברתיות מעלים צעירים תמונות מתריסות עם כוס בירה בכדי להראות שהם אינם מפחדים, ותמהונים זועמים על הגישה המתרפסת בפני נגיף קטן לעומת הדור שלא התכופף בפני פצצות הלופטוואפה. "ובכן", עדכן אותם מגיש טלוויזיה פופולרי, "אתם לא החיילים בדאנקירק, אתם הלופטוואפה".
בפאבים ובתי הקפה הייתה נוכחות, אמנם דלילה, של מבלים שלא מוכנים לשנות את אורח חייהם עד להודעת הסגירה ביום שישי. מעניין כמה אנשים ישבו על הבאר של הטיטאניק ברגע הפגיעה בקרחון וכמה מהם הגיעו לסירות ההצלה.
תמהונים זועמים על הגישה המתרפסת בפני נגיף קטן לעומת הדור שלא התכופף בפני פצצות הלופטוואפה. "ובכן", עדכן אותם מגיש טלוויזיה פופולרי, "אתם לא החיילים בדאנקירק, אתם הלופטוואפה"
הכהונה של ג'ונסון תימדד במבחן הקורונה – הנזק הכלכלי והחברתי העצום שיווצר, ובהמשך באופן ההתמודדות עם שיגעון הברקזיט שהוא המיט על המדינה. רק המחשבה שבריטניה הייתה צריכה עכשיו להתמודד גם עם אתגר הברקזיט בנוסף למשבר הקורונה מעוררת חלחלה. במצב כזה לא היה אוכל בכל שעות היממה.
כרגע לא ברור אם ג'ונסון מסוגל להתמודד עם משבר אחד שכזה שדורש מנהיגות צ'רצ'יליאנית וגם לא ידוע אם הוא יזכה להתמודד עם כולם. רוב הציבור, כך עולה מסקרים, מרוצה מדרך הטיפול של ג'ונסון במשבר עד כה אבל אלו ימים אחרונים של שקט, של הגבלות קלות ושל מתים שסבלו ממחלות רקע.
כשיבואו הימים, כך נראה וכך עולה מכל התחזיות של אנשי המקצוע, של מתים רבים ביום, קבורות המוניות חפוזות, חדרי טיפול נמרץ קורסים מרוב עבודה ואבל שיהפוך לזעם, ניתן להמר שמונח אחד יחזור לחדשות – ההימור של בוריס.
רק בשבוע שעבר התפרסמו תמונות מעוררות פלצות מצ'לטנהאם, שם נערך פסטיבל מרוצי הסוסים הגדול של השנה. 60 אלף איש נדחסו ביציעים במשך שלושה ימים. הם שתו, התחככו, נהנו מהמירוצים, חלקם צמודים ממש, והימרו על סוסים ועל חייהם.
להקת סטריאופוניק הותיקה צייצה מהופעות בקארדיף ומנצ'סטר, שם היא ערכה סיבוב הופעות מוצלח לשמחת מעריציה. זה נראה כמו צלחת פטרי ענקית עם כמה גיטריסטים.
Thank you Manchester! #stereophonics #Kind2020Tour pic.twitter.com/ePOMYdQEAn
— stereophonics (@stereophonics) March 13, 2020
זה היה ביום שישי שעבר, כשבאיטליה הרופאים נאלצים להחליט מי יקבל טיפול, מי יחובר למכונות ויזכה לסיכוי לחיים, ומי ימות ללא כל טיפול רפואי – לבד, הרחק מבני משפחתו.
את הטון סיפק ג'ונסון. רק לפני שבועיים הוא אמר בטון טראמפיסטי שהוא ממשיך ללחוץ ידיים.
ביום שני עבר מטוס ספיטפייר, המטוס שהציל את בריטניה במלחמת העולם השנייה, מעל הגבעות המוריקות של חבל קנט. פס הקול הקבוע של החיים בלונדון – עם עשרות מטוסים מרחפים מעל לעיר במשך 18 שעות ביממה – השתנה לשקט ומטוס בודד מידי פעם שממהר לשדה התעופה הריק מבלי בעיות חניה. הטרטור של הספיטפייר הבליט את השקט הזה. כך הרגישו תושבי הערים בבריטניה במהלך הקרב על חירותם בתחילת מלחמת העולם השנייה, השמש עמדה לשקוע והתופת היומית עמדה ליפול על ראשיהם.
גשם כבד עומד ליפול בחודשים הקרובים על לונדון, ואילו המנהיגים והתקשורת הלאומנית קוראים לשחזר את רוח הקרב על בריטניה וגבורת הלוחמים בחזית ובעורף. ספרו את זה לצוותי הרפואה, האמבולנסים, עובדי בתי החולים שמסיימים משמרת ומוצאים בסופרמרקט רק סלק. ספרו את זה לעובדים החרוצים בסופרמרקט שמותקפים על ידי לקוחות היסטרים.
בשני בצהרים ההימור של בוריס עדיין היה על משבצת האי-פעולה. על בידוד לחולים או מי שהיה במגע איתם ואי הגבלה על החיים במדינה. זה היה נוח ומעורר אימה.
"הפחד יותר מסוכן מהמחלה" אמר לי המוכר הצעיר במכולת בניסדן. "זו רמאות שנועדה לפגוע בסין", קבע הספר בפינצ'לי סנטרל. "נצלו את הזמן שיש לכם ולמדו ממה שקרה לנו", הפציר רופא איטלקי מברגמו, מוקד האסון באירופה.
בריטניה התבססה על הצוות המדעי של משרד הבריאות. המטרה הייתה להגיע לחיסון טבעי של רוב תושבי המדינה מתוך מחשבה שמדיניות הסגר חריפה אמנם תוביל לירידה במספר הנדבקים והמתים אבל לא תפתור דבר כשזו תוגמש וגל שני של חולים יביא לקריסת מערכת הבריאות.
גרהאם מדלי, אחד היועצים המדעיים הראשים לממשלה, אמר רק לפני שבועיים שהמטרה היא ליצור חיסון עדרי באופן טבעי. כלומר "סיטואציה שבה רוב האוכלוסיה חסינה מפני המחלה. הדרך היחידה להגיע למצב כזה בהעדר חיסון היא שרוב האוכלוסיה תחלה במחלה".
מדלי קיווה למגיפה גדולה ונחמדה בקרב האוכלוסיה שאינה בסיכון. סר פטריק וואלנס, היועץ המדעי הראשי לממשלה, אמר שהמטרה היא להגיע ל-60 אחוז מהאוכלוסיה שיחלו במחלה.
זה היה ההימור או החשיבה של בוריס ויועציו. עוד מעט, כשהמתים יערמו בחדרי הקירור, היא תישכח. אבל ביום שאחרי, כשייערכו הסיכומים וההשוואות למדינות אחרות ולמדיניות שונות, פרק הזמן הזה שבו ממשלת ג'ונסון לא עשתה דבר ייבחן מחדש.
מדלי קיווה למגיפה גדולה ונחמדה בקרב האוכלוסיה שאינה בסיכון. סר פטריק וואלנס, היועץ המדעי הראשי לממשלה, אמר שהמטרה היא להגיע ל-60 אחוז מהאוכלוסיה שיחלו
בערב שני הכריזה הממשלה על שינוי כיוון אחרי שמחקר של אימפריאל קולג' הגיע למסקנה שהדרך של הכלת הקורונה תעלה למדינה ביותר מרבע מיליון מתים ומערכת בריאות מרוסקת לננומטרים. גם הכרזה הזו היתה מעורפלת. התושבים התבקשו לצאת פחות, לשטוף ידיים, אבל לא נאסרו הופעות, הפאבים לא נסגרו ומרכז לונדון, מוקד חם במיוחד של המחלה, לא נסגר.
סטנלי ג'ונסון, אביו הקשיש של ראש הממשלה דיבר באולפן טלוויזיה על יציאה חיונית לפאב. רק בהמשך השבוע יצא צו על סגירת בתי הספר וסוף סוף אתמול הודיע ראש הממשלה על צעדים דרסטים.
פאבים, מסעדות, אולמות, מועדונים, בתי קולנוע, חדרי כושר ושאר מוסדות דומים ייסגרו עד הודעה חדשה. באיחור של מי יודע כמה ימים ושבועות נכנסת בריטניה למשטר חירום, אבל התחושה היא שהסוסים והווירוסים כבר ברחו מזמן מהאורווה. אשמח להתבדות.
כמו כן הודיע שר האוצר החדש רישי סונאק על שורת צעדים מהפכנים שנועדו להגן על תושבי בריטניה מפני חרפת רעב ולשמור על הכלכלה עד ליום שבו האיום יוסר. כל עובד במשרה מלאה או חלקית יוכל לקבל 80 אחוז ממשכורתו על ידי המדינה בתקופה הזו, צעד שיעלה למדינה עשרות מיליארדים אבל יאפשר לרבים, בודדים וחברות, לשרוד.
סונאק דיבר לצידו של ג'ונסון על ערבות הדדית, תמיכה בחלשים ומאמץ משותף בעת משבר חסר תקדים. הוא הזכיר בגישתו את הקהילות המקומיות שפונות לעזרת חלשים בימים אלו, על רשתות תמיכה הדדיות, על מרכולים שנפתחים בשעות מיוחדות לאנשי מערכת הבריאות, קשישים ובעלי תפקידים חיונים בלבד, את האנשים שמעודדים את עובדי הסופרים שמעמיסים סחורות על המדפים – פעם שם גנאי לעבודה פשוטה בשכר מינימום והיום תפקיד חיוני.
ליד סונאק, נראה ג'ונסון כאדם שהתפקיד גדול עליו. הרבה אנשים עוד יחוברו למכונות הנשמה, הרבה משברים יכו והמון גיבורים לרגע יצוצו, אבל ביום שישי אחד הפך שר האוצר למועמד לראשות הממשלה.
ההימור של ג'ונסון עוד ייבדק לעומק. ד"ר ריצ'רד הורטון, עורך המגזין המדעי היוקרתי "לאנסט" כתב בגארדיאן:
"משהו השתבש אנושות באופן שבו בריטניה טיפלה בקורונה. אני מכיר את כריס וויטי, היועץ הרפואי הראשי, ואת פטריק וואלאנס. יש לי כבוד עצום כלפיהם. לשירותם עומדים כמה מהחוקרים המוכשרים ביותר בעולם. אבל באופן זה או אחר היה כישלון קולקטיבי של פוליטיקאים ואולי גם מומחים לזהות את הסימנים שהאיטלקים והסינים שלחו. הייתה לנו ההזדמנות והזמן ללמוד מניסיון אותן מדינות. מסיבות שעדיין אינן ברורות, בריטניה החמיצה את הסימנים האלו. החמצנו את ההזדמנויות האלו".
לונדון היא עיר שזוכרת את אסונותיה. מהשריפה הגדולה של 1666 והמגיפה השחורה של המאה ה-17. ג'ונסון ייבחן באופן בה הוא יתמודד עם המגיפה המודרנית ובדרך שבה הוא נערך לה. זו שעתם של מנהיגים גדולים. מנהיגים שאינם כאלו – יאבדו את עולמם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו