התפשטות מגפת הקורונה עלולה להביא את משק האנרגיה בישראל למחסור קיצוני, בגלל התלות הכמעט מוחלטת ביצרני הגז. המפעילה האמריקאית של קידוחי הגז, נובל אנרג'י, העבירה בימים האחרונים אזהרה מדאיגה לשותפות שלה במאגרים: במקרה של התפרצות על אסדות הזיקוק, הפקת הגז תיפסק. פשוט כך.
בדומה לענפים אחרים שהוגדרו חיוניים, גם הפקת הגז נמשכת בימים אלה כרגיל. אלא שבשונה ממפעלים אחרים, לעובדים על אסדות הזיקוק של תמר ולווייתן, אין תחליף, מאחר שזו מומחיות ייחודית. במקרה של הדבקה על האסדות, הוסיפה נובל, היא תתקשה להביא לכאן עובדים מחו"ל, בגלל המגבלות והסגרים הרבים על תנועת אנשים בין מדינות. המגבלות האלה יקשו על המשך ההפעלה של תמר ולווייתן, שמסתמכים על כוח אדם שכולל מומחים מקצועיים מרחבי העולם.
הגז הוא מקור האנרגיה העיקרי של משקי הבית והתעשייה בארץ: בשנה החולפת 65% מהחשמל יוצר ממקור זה, וסך הצריכה עומד על 11BCM, (מיליארד מטרים מעוקבים), ששיקפו הכפלה של יותר מפי 2 בהפקת גז לעומת תחילת העשור. כך שאם הנגיף יתפשט באסדות, שעל כל אחת מהן מוצבים עשרות עובדים, המחסור יורגש באופן אקוטי בקרב משקי בית ומפעלים חיוניים אחרים ברחבי ישראל.
אמנם, במקרה של מחסור בגז תחנות הכוח שאמורות לקלוט אותו, יכולות לעבור לייצר חשמל גם מהמקור המשני, של דלק או סולר, והשאלה היא כמה מלאי יש להם כדי לעשות את זה בצורה חלקה.
ההתראה המטרידה של נובל, שמתפרסמת כאן לראשונה, נחשפה בימים האחרונים בדוחות השנתיים של שותפותיה במאגרי הקידוח, ישראמקו ורציו. שותפה נוספת, דלק קידוחים, דיווחה היום על תוצאותיה, שכללו גרעון עמוק בהון החוזר, חשש מפתיחת הסכמים של לקוחות והערת אזהרה של רואי החשבון של החברה, ועוד על כך בהמשך. נובל אנרג'י היא המפעילה של מאגרי הגז תמר ולווייתן, וגם מחזיקה בהם 25% ו-40% בהתאמה.
כדי לנסות למנוע את התרחיש המבהיל של הפסקת הפקה של מקור האנרגיה העיקרי של ישראל, נובל טוענת שפיתחה תכנית פעולה בתיאום עם משרדי האנרגיה והבריאות. אלא שמבחינתה, אם הנגיף יתפשט, ההפקה תיעצר כדי להבטיח קודם כל את בריאותם ובטיחותם של העובדים על האסדות.
האם זה אומר שאם יתממש הסיכון הזה, נצטרך להתחיל לאגור סולר ודלק באופן עצמאי ולהצטייד בעששיות נפט לתאורה? במשרד האנרגיה לא מתרגשים, וטוענים שיש להם פתרונות למקרה הלא בלתי סביר הזה.
כך הם מסרו בתגובה: "המשרד מבטיח את האספקה והרציפות התפקודית של צרכי משק האנרגיה והמים בישראל, בשגרה ובחירום, ופועל לפיתוח אוצרות הטבע בישראל. שר האנרגיה שטייניץ מקיים בתקופה זו הערכות מצב בנוגע לפעילות משק האנרגיה מול הגורמים המקצועיים והחברות. החברות התבקשו להכין תכניות מענה לתרחישים שונים מבחינת פעילות שוטפת ומצבת כוח האדם, וכך בוצע – זאת בכדי לאפשר אספקת אנרגיה רציפה לכלל הציבור.
האם זה אומר שאם יתממש הסיכון הזה, נצטרך להתחיל לאגור סולר ודלק באופן עצמאי ולהתחיל להצטייד בעששיות נפט לתאורה? במשרד האנרגיה לא מתרגשים, וטוענים שיש להם פתרונות למקרה הלא בלתי סביר הזה
"השר הדגיש בפני הגורמים המקצועיים והחברות את הצורך לקיים הפרדה מוחלטת בין המשמרות באסדות הגז, בחדרי הבקרה של תחנות הכוח ושל נתג"ז, לבחון את המלאי הנדרש ואת צפי הביקוש לדלק, להכשיר עובדים חיוניים ולבחון פנייה לפנסיונרים של החברות לסייע, וכמובן להקפיד על מילוי כלל ההנחיות".
התגובה המרגיעה הזו מצד שטייניץ צפויה, מאחר שהוא תומך נלהב של החברות המפיקות. השר כבר הצהיר שהוא שואף לכך שהתלות שלנו בגז רק תלך ותגבר, על חשבון הנפט והפחם שלדעתו מזהמים יותר. לפי החזון שלו, בחמש השנים הקרובות ישראל תייצר חשמל מגז בלבד, למעט כמות זניחת מאנרגיה נקייה.
המעבר לייצור חשמל מגז בלבד יקרה הודות למספר התפתחויות, בהן חיבור מאגר כריש למערכת ההולכה, והסבת תחנות כוח פחמיות נוספות לגז. בנוסף, הגז יונגש לעוד מפעלי תעשייה, וייעשה בו שימוש נרחב יותר גם בתחבורה, בין השאר בעוד רכבים חשמליים שייכנסו לשוק, בחשמול הרכבת וכן בחלק מהאוטובוסים.
משבר עולמי בשוק האנרגיה
מעבר לסיכון המטריד שישראל נתקלת בו כעת של עצירת הייצור באסדות, המפיקות עצמן חשופות לסיכון של ירידת מחירי האנרגיה, בגלל אותו נגיף שהכניס את כלכלת העולם לשיתוק, ובייחוד את התיירות, התעופה והתחבורה.
מחיר חבית נפט צלל בחודשיים האחרונים מ-53 דולר ל-20 דולר כיום. מחיר הגז הנוזלי צנח ל-1.6 דולר ליחידה, בעוד שחברת החשמל משלמת למונופול הגז כ-5.5 דולר ליחידה. מחירי האנרגיה בעולם מושפעים קודם כל על ידי היקף הביקושים, שכאמור ירדו בגלל עצירת הפעילות הכלכלית בעולם.
מחיר חבית נפט צלל מ-53 דולר ל-20 דולר כיום. מחיר הגז הנוזלי צנח ל-1.6 דולר ליחידה, בעוד שחברת החשמל משלמת למונופול הגז כ-5.5 דולר ליחידה. מחירי האנרגיה מושפעים קודם כל על ידי היקף הביקושים
עם זאת, בשונה ממוצרים אחרים בשוק החופשי, מחירי הגז והנפט נקבעים גם על ידי מכסות הייצור של ארגון יצואניות הפטרוליום (אופ"ק), ועל ידי מדינות שאינן חברות בארגון זה, כמו ארה"ב ורוסיה. חוסר הסכמה בין רוסיה לסעודיה על מכסות הייצור תרמה עוד קצת לקריסת המחירים.
הגברת התלות של המשק בגז, שמקבלת ממד מדאיג בשל הקורונה, זוכה לביקורת מזה זמן, בגלל שמדובר באנרגיה מזהמת, בעוד שמשבר האקלים מצריך מעבר מדלקים שמקורם בנפט, פחם וגז, לאנרגיה מתחדשת ונקייה, כגון רוח, שמש ומים.
ישראל מפגרת מאוד בתחום הזה. עד סוף השנה הממשלה רוצה לייצר רק 10% מהחשמל ממקורות מתחדשים, ועד סוף העשור היעד הצנוע מדי הוא רק 17%. בלי שינוי כיוון קיצוני בקו המחשבה הזו של משרד האנרגיה, זיהום האוויר, השיטפונות, הסופות וההקצנה בטמפרטורות ימשיכו לשגשג בארץ (ובעולם).
המודעות הגוברת בעולם לשינויי האקלים שינתה דיסקט גם בקרב בנקים זרים ומדינות רבות בעולם, שכבר מסתייגים מהשקעה בחברות גז, וזה אמור להקשות עוד יותר על פיתוח המאגרים הישראלים בעתיד.
נובל אנרג'י לא פרטו באשר לתכנית הפעולה שלהם למניעת הדבקה ומה קורה אם היא תתפרץ. הם מסרו בתגובה כך: "נובל אנרג'י ממשיכה להפעיל את כל מתקניה בבטיחות ובאמינות. ביחד עם משרד האנרגיה ומשרד הבריאות אימצנו תכנית שתבטיח המשך הפעלה בטוחה של מתקנים אלו. אנו מייחסים חשיבות עליונה לשמירה על הבריאות ובטיחות של עובדי נובל והציבור בכל מוקדי הפעילות של החברה ומבינים את חשיבות הפעלתם לכלכלה ולביטחון מדינת ישראל אשר הכריזה עליהם כמתקנים אסטרטגיים. אנחנו מחויבים להמשיך לעבוד באופן שוטף עם ממשלת ישראל כדי להבטיח את המשך הזרמת הגז למשק".
מצב פיננסי רעוע
אך גם אם נובל תצליח להימנע מהדבקה של עובדי האסדות, הרי שנובל אנרג'י נתונה בעין הסערה גם בגלל מצבה הפיננסי הרעוע, שבשנה האחרונה הביא לגידול בעודף התחייבויות שוטפות והפסד של כ-1.5 מיליארד דולר.
החשש מפשיטת רגל של המפעילה הביא להורדת דירוג האג"ח שלה ל-BBB ולצניחה של 80% במניה מתחילת השנה. לשותפות במאגרי הגז יש אפשרות להיפרע מנובל אם תפשוט רגל, אך התהליך של מציאת מחליפה עלולה לאתגר מאוד את משק הגז בישראל.
תמר החלה להפיק גז לפני שבע שנים, מבאר הקידוח שממוקמת 90 ק"מ מול חופי חיפה ומשם לאסדה שבמרחק 25 ק"מ מול חופי אשדוד. לווייתן החל לייצר גז ב-1 בינואר השנה, מהבאר שנמצאת 130 ק"מ מול חופי חיפה ומשם לאסדת הזיקוק שנמצאת בטווח ראייה מחוף הכרמל.
החשש מפשיטת רגל של נובל אנרג'י הביא להורדת דירוג האג"ח שלה, ולצניחה של 80% במניה. לשותפות במאגרי הגז יש אפשרות להיפרע ממנה אם תפשוט רגל, אך תהליך מציאת מחליפה עלולה לאתגר את משק הגז
שני המאגרים מייצאים את הגז למצרים ולירדן, ובימים האחרונים התברר שהמדינה מצאה לנכון לממן כמעט חצי מעלות צינור הייצוא מאשדוד לאשקלון, במחיר של קרוב ל-300 מיליון שקל.
דלק קידוחים העריכה בעבר את ההכנסות מחוזה הייצוא למצרים ב-7.5 מיליארד דולר, אך כיום ברור שמדובר בסכום מופרז, נוכח עודפי הייצור האדירים של המצרים עצמם, וקריסת מחירי האנרגיה בעולם שתאפשר להם לצמצם את הכמויות שירכשו, לפי ההסכם.
העיניים נשואות לקבוצת דלק
קריסת מחירי האנרגיה כיוונה את הזרקור התקשורתי בעיקר לכיוונה של דלק, שמחזיקה כאמור (באמצעות דלק קידוחים) ב-45% מלווייתן וב-22% מתמר, כשאת האחזקה השנייה היא אמורה למכור עד סוף השנה הבאה.
מניות חברת האחזקות של קבוצת דלק צנחו רק בחודש האחרון ביותר מ-70% לשווי של מיליארד שקל בלבד. ההתרסקות הזו, בעיקר של תשואות האג"ח לעשרות ומאות אחוזים, משקפת וודאות של שוק ההון בכך שהחברה לא תפרע את מלוא החוב כלפיהם. כפי שפורסם כאן לראשונה, מחזיקי האג"ח של דלק כינסו אסיפה טלפונית ובה הם דרשו תשובות ממנהלי דלק.
מבחינת יצחק תשובה בעצמו, מדובר במשבר של ממש שככל הנראה יוריד אותו מהבמה כמי שהיה הטייקון האחרון בישראל. שווי האחזקות שלו בדלק עומד על כ-600 מיליון שקל, ואילו חובו לבנקים מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל
כצפוי, מחזיקי החוב שמייצגים בעיקר את הציבור הרחב של החוסכים לטווח ארוך, יצאו מהאספה מודאגים עוד יותר: מנהלי דלק לא נתנו תשובה לשאלה האם תשובה יזרים כסף לחברה, והגבירו את החשש שלא יהיה מאיפה לשלם, כשדיווחו שלבנקים כבר יש שיעבוד על האחזקות באיתקה ובדלק קידוחים.
בנוסף, נאמר שם שחוץ מסיטיבנק, עוד שני בנקים זרים כבר דורשים פירעון מידי של הלוואות דלק כלפיהם. במלים אחרות, ייתכן שהבנקים כבר הקדימו את ציבור המשקיעים באג"ח של דלק, בעיקר באמצעות קרנות הפנסיה והגמל של הראל, מיטב, מנורה ופסגות.
היום בצהריים דיווחה דלק קידוחים על תוצאותיה לשנה החולפת, וצירפה הערת אזהרה של רואי החשבון שלה והדגישה את הגרעון של 456 מיליון דולר בהון החוזר, (עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים). החברה אומרת שמשבר הקורונה מעמיד בסימן שאלה את יכולתה לפרוע חובות, ושהיא תצטרך לגייס הון בהיקף של עד 300 מיליון דולר וכן לנסות לקבל הארכה על מועדי הפרעון מהמלווים הקיימים.
לפי הדיווח, למלווים של החברה האם, קבוצת דלק, קמו מספר עילות להעמיד את ההלוואות שלהם לפרעון מיידי, וכרגע מתקיימים מולם מגעים בניסיון למנוע זאת. החברה מוסיפה שהבעיות של החברה האם עלולות להשפיע לרעה גם על מצבה, כמי ששולטת באופן ישיר בשני מאגרי הגז הגדולים.
אמנם, בשנה החולפת דלק קידוחים הרוויחה 223 מיליון דולר ורשמה כעמט יציבות בהכנסות, אבל זה כבר היסטוריה שלפני משבר קורונה. בשורה התחתונה, החברה מתריעה על כך שהמשך המשבר יוריד את הביקוש לאנרגיה עוד יותר, יפגע בהכנסות מתמר ולווייתן וכן ב"חוסן הכלכלי" של לקוחות החברה ובבעלת השליטה.
עם זאת, כל זה לא אמור להדאיג את משק הגז הישראלי מבחינת המשך אספקת מקור לאנרגיה, שכן מחזיקי החוב כולים פשוט לקחת את החברה לידיהם.
מבחינת יצחק תשובה בעצמו, מדובר במשבר של ממש שככל הנראה יוריד אותו מהבמה כמי שהיה הטייקון האחרון בישראל. שווי האחזקות שלו בדלק עומד על כ-600 מיליון שקל, ואילו החוב האישי שלו לבנקים מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, וקשה להניח שהנכסים הפרטיים שבידיו יגשרו על הפער הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עומר – היקף המתחדשות איננו נמוך. הוא היה 3% לפני שנה אך מזנק לאזור ה 10% השנה, הודות להבשלה של כמה פרוייקטים.
בעוד עשור היקף המגהוואט מהמתחדשות יהיה כפול אך זה לא יהיה 20% בגלל שאנחנו מתרבים כמו שפנים. שיעור הפיריון פה גבוה משמעותית ממדינות מערביות וזה גורם להרבה בעיות. אחת מהן היא הצורך לספק חשמל 24/7/365 לכולם. זה לא מובן מאליו, בפרט בשכונה בה בחרנו לחיות (המזרח התיכון, בירדן או עזה אין את הלוקסוס שלנו).
מה שיצליח לעמוד בקצב ההתרבות המטורף שלנו אלו תחנות כח פרטיות חדשות, כשאוטוטו תחנת חדרהopc עולה לאויר. תחנות אלה אמורות גם לכפר על הסגירה של התחנות הפחמיות המזהמות בחדרה ואשקלון.
אותו קצב גידול מטורף (200 אלף תושב מדי שנה) מכריח אותנו גם להקים מתקני התפלה חדשים ואלה עובדים על גז טבעי 24/7/365.
אנשים פשוט לא מודעים עד כמה אנחנו חריגים בהקשר שיעור הפריון פה. הלו. תרגיעו. אנחנו כבר לא מגינה קטנה יותר ולא צריך יותר לעודד ילודה.
מי שרוצה ללמוד יותר לעומק על הסוגיה מוזמן לאתר עמותת צפוף. תמצאו חומר מעניין, אינטליגנטי ומרתק. 🙂