1
מלחמת מעמדות במזרח התיכון
כמעט כל מדינות המזרח התיכון החליטו על אסטרטגיה של בידוד חברתי, עוצר וסגר נוקשים, כדי לבלום את התפשטות הקורונה בארצם. אך התמונות מהשווקים והרחובות בערים שם מוכיחות כי הדרך להשגת המטרה הזו עודנה רחוקה מאוד.
למרות שהנגיף לא מבחין בין נסיכים לאביונים, ברור שהעמידים יותר יכולים להרשות לעצמם להסתגר בבתים, לעבוד מרחוק ולהזמין משלוחי אוכל אונליין, בעוד שהעניים יצטרכו לצאת לעבודה בכל מצב.
כך קרה השבוע בשווקים של בגדאד בעיראק, כפר א-שיח' במצרים, חאלב בסוריה, וערים רבות נוספות. מיליוני פועלים ורוכלים שאינם מועסקים באופן קבוע במקום כזה או אחר גדשו שם את הרחובות, בניסיון להרוויח כמה גרושים.
בחאלב, שירותי הביטחון אף לא ניסו למנוע מהקונים והרוכלים להגיע לשווקים, בעוד שבמצרים, הממשלה וגופי צדקה החלו לחלק סיוע כספי בסך 500 לירות וסלי מזון לנזקקים כדי למנוע מהם לצאת לרחובות. אך מכיוון שרבים כלל לא יודעים שהם זכאים למענק, ואחרים לא יודעים היכן צריך להירשם כדי לקבלו, התחבורה הציבורית שם הייתה עמוסה כרגיל לפני כניסת שעת העוצר.
הגודש הזה פוגע קשות במאמץ של השלטונות להשאיר את האזרחים בבתיהם, אך כרגע נראה שהעניים מפחדים יותר ממוות ברעב, מאשר מהידבקות בקורונה.
בעוד שעניי מצרים, עיראק וסוריה מסכנים את חייהם בניסיון להרוויח את לחמם, העשירים "סובלים" בהסגר. כך מוחמד מחלוף, בנו של ראמי מחלוף, מיליארדר וקרוב משפחה של בשאר אסד, חגג יום הולדת ופרסם ברשתות החברתיות את ההקלטה של האירוע המשמח. מוקף בעשרות מחשבים, אייפונים וטאבלטים, מכלוף הצעיר מכבה שם את הנרות על העוגה שלו עם מייבש שיער בעודו חובש מסכה, ומתלונן על בדידותו. גולשים סורים תקפו את בנו של המיליארדר ברשתות החברתיות, על "היעדר אמפתיה בסיסית כלפי בני עמו בתקופה הקשה ביותר".
على طريقته ابن "رامي مخلوف" يحتفل بعيد ميلاده في #زمن_الكورونا #فيروس_كورونا #كورونا#سوريا #زمان_الوصل pic.twitter.com/HrTpBfFqye
— ZAMANALWSL – زمان الوصل (@zamanalwsl) April 8, 2020
אך כאמור, גם עשירים ומלכים לא חסינים מהמגפה. לפי הניו יורק טיימס, כ-150 בני מלוכה סעודים חלו בקורונה, בעוד שהמלך סלמאן ויורש העצר מוחמד בן סלמאן נמצאים באתר נופש בים האדום, שם צפויה לקום עיר העתיד ניאום.
המיליארד הסורי מוחמד מחלוף חגג יום הולדת בסרטון שבו הוא מכבה את הנרות עם מייבש שיער, ומתלונן על בדידותו. הגולשים הסורים תקפו אותו על "היעדר אמפתיה בסיסית כלפי בני עמו בתקופה הקשה ביותר"
בעיתונות הסעודית בפרט, ובעיתונות המפרצית בכלל, אין זכר לפרסומים הללו. זאת, כמיטב המסורת של המדינות האוטוריטריות, שנוהגות להסתיר חדשות כאלה מנתיניהם, כדי לא לזעזע את הספינה ולא לערער את היציבות.
2
ענייך קודמים בטורקיה?
האם הנשיא הטורקי מסייע יותר לפליטים הסוריים מאשר לעניים הטורקים? האופוזיציה הסורית עושה מטעמים מהסיוע שארדואן מעביר למחנות הפליטים הסוריים, וטוענת כי הנשיא מזרים את הכספים גם למקורביו, שמשמשים מעין מתווכים בינו לבין אוכלוסיית הפליטים העצומה המתגוררת בטורקיה.
הכלכלה הטורקית כבר הייתה בצרות עוד לפני הקורונה, וכעת – לאחר שמיליוני טורקים הצטרפו למעגלי העוני והאבטלה – המדינה מתקשה להעניק להם סיוע. כך, בהתחלה הבטיחה הממשלה לבצע קיצוץ משמעותי בחשבונות החשמל והגז, אך לבסוף הסתפקה בהבטחה שלא לייקר את התעריפים בחודשים הקרובים.
במצב כזה, החלשים ביותר – הפליטים הסוריים, שחיים בצפיפות ובדלות – הופכים למתחרים על מקומות העבודה שהולכים ומתמעטים.
3
זום וסקייפ במפרץ הפרסי
גם בכווית, הרוחות סערו השבוע בגלל התבטאויות של כמה כוויתים בכירים, בהם חבר פרלמנט, שחקנית וסופר ידוע, שקראו מהמדינה לגרש את העובדים הזרים – ובראשם את המצרים. חלקם אף האשימו את העובדים בהפצת המחלה.
במצרים לא מצמצו, ותבעו את עלבון העובדים. לקראת סוף השבוע, שרי החוץ של שתי המדינות כבר הוציאו הודעה משותפת בה הביעו התנגדות ל"ניסיון להפריד בין שתי אומות אחיות". מאות אלפי מצרים עבדו בכווית עד תחילת המשבר.
הסוגיה של עובדים זרים במזרח התיכון, והזכויות שלהם לטיפול רפואי והגנה נדונה השבוע בהרחבה בתקשורת הבינלאומית, אך בעיתונות במדינות המפרץ ניתן היה למצוא בעיקר ידיעות חיוביות בנושא.
דוגמה אחת לפרסומים כאלה היא ההחלטה של כמה מדינות במפרץ לפתוח את האפליקציות החסומות בתחום התקשורת, כגון זום וסקייפ, כדי לאפשר לעובדים הזרים שאינם יכולים לחזור לארצותיהם לשוחח עם יקיריהם.
בדרך כלל, האפליקציות הללו חסומות כתוצאה מדרישה של חברות הטלקום המקומיות. כך העובדים, שלא זכאים לטיפול רפואי משמעותי כמעט באף אחת מהמדינות הללו, לפחות יוכלו לחייג הביתה ולהודיע על מצבם למשפחה.
כמה ממדינות המפרץ החליטו לפתוח את אפליקציות זום וסקייפ, כדי לאפשר לעובדים הזרים שאינם יכולים לחזור הביתה לשוחח עם יקיריהם. העובדים הזרים ברובן של המדינות הללו לא זכאים לטיפול רפואי משמעותי
4
הפסקת אש בתימן
עוד בתקופה הפרה-אסלאמית, היה נהוג להפסיק את הלחימה בחצי האי ערב בתקופת מגפות. האם גם הקורונה יכולה להוות הזדמנות דיפלומטית עבור אויבים המעוניינים לשפר את היחסים ביניהם, או לפחות להפסיק את הלחימה?
השבוע, ערב הסעודית ובנות בריתה הכריזו על הפסקת אש חד-צדדית בת שבועיים בתימן. הסעודים נלחמים שם כבר חמש שנים במורדים החות'ים, בני בריתה של איראן, ללא הצלחה יתרה. כבר לפני המגפה היה ברור שיש להפסיק את הלחימה בתימן מוכת הרעב, ולייצב את המצב באמצעים דיפלומטיים.
במהלך המלחמה, החות'ים הצליחו לירות טילים על ערים סעודיות, ולתפוס שטחים נרחבים בתימן, למרות הפעילות הצבאית הסעודית. וגם כעת לא ברור מה הפתרון שיביא ביטחון לערב הסעודית, ויבלום את ההגמוניה האיראנית בתימן.
בינתיים, החות'ים הספיקו להאשים את הסעודים בכך שהם שולחים אזרחים תימנים שחלו בקורונה בחזרה לתימן, בניסיון להפיץ שם את המחלה. אך לעת עתה הלחימה פסקה, וגם זו בשורה משמחת עבור תושבי תימן, ששקועה במלחמות, עוני, מחלות ורעב מאז פרוץ האביב הערבי ב-2011.
5
ישראל מתקרבת לטורקיה – ולחמאס
גם בחזית הטורקית-ישראלית מסתמנת הפוגה בחסות מגפת הקורונה.
השבוע, טורקיה אישרה מכירה של ציוד מגן לישראל, לרבות מסכות רפואיות וכפפות. שלושה משלוחים של הציוד כבר יצאו לדרך, ובתמורה ישראל התחייבה לאפשר העברה חלקה של הציוד הטורקי גם לרשות הפלסטינית.
טורקיה אישרה מכירה של ציוד מגן לישראל, לרבות מסכות רפואיות וכפפות. שלושה משלוחים של הציוד כבר יצאו לדרך, ובתמורה ישראל התחייבה לאפשר העברה חלקה של הציוד הטורקי גם לרשות הפלסטינית
בינתיים, חמאס מאותת מרצועת עזה שהוא מעוניין לקדם את עסקת השבויים והנעדרים, אולי בתמורה לסיוע בהתמודדות עם המגפה, שעלולה לפגוע ברצועה בצורה קשה ביותר. השאלה היא האם הפוליטיקאים ישכילו לתרגם את ההזדמנות הזאת להפסקת אש ממושכת, גם לאחר שקורונה תחלוף מן העולם.
6
השבוע ב-1948: טבח דיר יאסין
בעולם הערבי, ברשות הפלסטינית ובמגזר הערבי בישראל נזכרים השבוע באירועי הדמים בדיר יאסין – כפר קטן שהיה ממוקם בהרי ירושלים, כ-5 ק"מ מערבית לעיר, באזור שכונת הר נוף של היום. בינואר 1948, אנשי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול חתמו על הסכם יחסי שכנות טובה שמנע ירי ומתקפות מדיר יאסין, אך לאחר כחודשיים התרחשו כמה אירועי ירי ולחימה בחסות אנשי הכפר.
בבוקר ה-9 באפריל 1948 הותקף הכפר על ידי הכוחות של אצ"ל ולח"י, במטרה לכבוש את הכפר ולפנות את האוכלוסייה ממנו. אך הלוחמים הפרו את הוראות המפקדים, וכ-120 תושבי הכפר (על המספר הזה, כמו על כל פרט בסיפור, הזה יש מחלוקות קשות) נהרגו – בהם נשים וילדים רבים.
כך כתב על האירוע בן-גוריון במכתבו למשורר חיים גורי ב-15 במאי 1963:
"אני לא יכול לשכוח המעט שאני יודע על פעולתו (של מנחם בגין) – ויש לה משמעות ברורה אחת: רצח עשרות יהודים, ערבים ואנגלית". דוגמה מובהקת לכך, כתב, היא "הפוגרום בדיר יאסין ורצח נשים וילדים ערבים".
ישנן גרסאות רבות לאירועי דיר יאסין, ולמרות שעברו מאז כבר 72 שנים, הם ממשיכים לעורר הדים ומחלוקות עזות בין היסטוריונים ובין נרטיבים לאומיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו