לא יאומן שהכותבת ייצגה את מדינת ישראל. בורותה המדהימה הן ביחסי החוץ של ישראל והן ביחסי הפנים מזעזעת.
האם כאשר הפגינו מול ביתו של בגין בטענה שהוא רוצח היתה אחדות בישראל? האם כאשר בן גוריון אפילו לא היה מוכן לקרוא לבגין בשמו, היתה אחדות בישראל? האם כאשר ממשלה עשתה הסכם שקרע חצי עם תוך כדי רכישת חברי כנסת ממפלגת צומת בעבור אתנן תפקידי היתה אחדות בישראל? האם בהתנתקות היתה אחדות בישראל? האם היא עצמה מייצגת אחדות בישראל או את אותה קבוצה שחושבת שיש לה, ורק לה, זכות לקבוע מה יקרה במדינה.
הדבר המזעזע יותר הוא שהמחנה אליו היא משייכת עצמה יצא נגד הקריאה 'ביחד ננצח' את החמאס וכעת היא מתלוננת על פירוד.