התנועה לאיכות השלטון פנתה באחרונה לרשויות התכנון, למועצה האיזורית חוף הכרמל, למשרד הפנים, לרכבת ישראל ולגורמי שלטון נוספים בעקבות תחקירי זמן ישראל אשר חשפו שורה של כשלים, הטעיות וליקויים בהליך אישור הארכת המסלול במנחת הבונים.

פניית התנועה למען איכות השלטון בעניין מנחת הבונים

המנחת, אשר שימש עד היום בעיקר למטרות צניחה חופשית – צפוי לגדול פי חמישה בשטחו ופי שניים וחצי לאורכו, ועל אף הבטחות כי לא יהפוך לשדה תעופה כללי, הצהיר לאחרונה בדיון בכנסת מנהל רשות התעופה האזרחית כי הרשות רואה בו תחליף עתידי לשדה התעופה שדה דב שנסגר בתל אביב.

בפנייתה מפרטת התנועה את שרשרת הכשלים, ההסתרות והסתירות העולות הן מהתהליך והן מהצהרות היזם והמועצה, ודורשת שורה של הבהרות שינתנו בתוך כחודש מיום הפניה, בטרם תחליט על המשך צעדיה המשפטיים.

"בשלב זה של בירור הדברים, נראית הפרשה כמשולה לגבינה שוויצרית, בה החורים גדולים מן הגבינה. השאלות באשר למסכת האירועים המתוארת לעיל רבות כל כך, עד שלא ברור כיצד ואיך התרחשו הדברים והובילו למצב הנוכחי", כותבות החתומות על הפניה, עו"ד גילי גוטוירט ושקד נדיב, הממונות על המחלקה המוניציפלית ופניות הציבור בתנועה.

רכבת עוברת ליד מנחת הבונים (צילום: גלבוע צילום אווירי וקרקעי, צילום מסך)

"האירועים שפורטו בפניה זו, מצביעים לכאורה על השתלשלות אבסורדית ובלתי נתפסת בה הכרעות דרמטיות כבדות משקל הנושאות עימן השלכות ציבוריות סביבתיות, כלכליות ותכנוניות, מתקבלות כלאחד יד, ללא תיאום מספק בין הרשויות, באצטלה של צורך ביטחוני אזרחי, אשר הציבור משלם עליהן מחיר הלכה למעשה".

יש לציין שבתנועה לאיכות השלטון לא הסתפקו בקריאת התחקירים ועברו על כל מסמכי התכנון בקפידה, אותם הם אף צירפו לפנייתם כנספחים. בעקבות בחינת העובדות הידועות הם קובעים כי "על אף הצהרות היזם והצהרות המועצה האזורית חוף הכרמל, וכן בניגוד לאמירות אחרונות בענין של יו"ר הועדה המחוזית חיפה לפיהן המנחת לא יהפוך לשדה תעופה כללי, ריבוי השאלות בדבר ההחלטות אשר הובילו להארכת המסלול ל- 1800 מטר על פניו ללא צורך וללא התאמה תכנונית, מחייבות פניה זו".

תחקירי זמן ישראל חשפו כיצד הועברה החלטה על הגדלה משמעותית של מנחת פרדייב שליד חוף הבונים תוך הטעיה לכאורה של נציגי הציבור היושבים במליאת המועצה, ותשובות לוקות בחסר שניתנו לרשויות התיכנון.

עיקר ההטעיה נסמך על תיזה לפיה המנחת המוגדל ישרת את טייסת הכיבוי לצורכי תיגבור מאמצי הכיבוי של שריפות בכרמל הסמוך, בדומה לשריפה הגדולה ב- 2010. עם זאת, בדיקת זמן ישראל העלתה כי לטייסת הכיבוי אין צורך במנחת והוא אינו כלול בתוכניות הכיבוי שלה בהווה או בעתיד.

תחקיר זמן ישראל העלה גם כי רכבת ישראל מממנת את הפרויקט כולו, בעלות של מעל ל- 50 מיליוני שקלים, כחלק מהצורך להסיט את המסלול במסגרת פרויקט החישמול של הרכבת. זאת על אף שבעת הגשת התוכנית הראשונה הובהר כי המסלול מיועד להריסה. בעדות שמסר סמנכ"ל הרשות לתעופה אזרחית לשעבר חנן ליס, הובהר כי בדיונים המקוריים לא ניתנה שום התחייבות של הרכבת למימון הסטת המסלול ובוודאי שלא הארכתו (תוכנית אשר נולדה ככל הנראה רק ב- 2013).

התחקיר גם חשף כיצד הצטרפה המועצה האיזורית חוף הכרמל כיזם-שותף לתוכניותיו של הבעלים במנחת פרדייב, על אף שהמיזם נותר פרטי לחלוטין, ולכאורה פוגע בתוכניות סביבתיות של השטחים הפתוחים באיזור. בהקשר זה הועלו טענות בדבר קשרי ההון-שלטון של היזם עם ראש המועצה הקודם וראש המועצה הנוכחי. היזם והבעלים של המנחת דן מוקדי היה פעיל פוליטי ותורם בקמפיין של שני האישים.

מבט מהאוויר על אזור מנחת הבונים (צילום: עמוד הפייסבק "צניחה חופשית פרדייב")

"לא ברור מדוע במקרה הנדון, הצטרפה המועצה כיזמת לתוכנית שנועדה לקדם ולבסס עסק של יזם פרטי", כותבת התנועה לאיכות השלטון, ומוסיפה כי "על פניו המועצה לא צפויה לקבל רווחים עתידיים שכן אינה בעלים בעסק ואין ביכולתה לפתח את שטחי הציבור שייעודם שונה לשדה תעופה".

בפנייתה עורכת התנועה השוואה בין ההליכים לאישור של מסלול טיסה באורך של 1200 מטר במנחת מגידו, אל מול ההליכים הלקויים של הארכת המסלול במנחת הבונים, וחושפת פערים גדולים:

"לשם השוואה בתוכנית עבור מנחת מגידו הוכנו מספר רב של מסמכים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה, סקר סיכוני רעידות אדמה, נספחי ביוז, ניקוז ועוד. במקרה של הבונים אין תסקיר השפעה על הסביבה וזאת בניגוד לתקנות. יתרה מזאת, מסלול באורך 1800 מטרים משמעו שדה בקטגוריה גבוהה יותר המצריך היערכות מורכבת ומשמעותית יותר בעת התכנון שלו על פי הגדרות הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, המאפשר פעילות של מטוסים גדולים יותר לטווחי טיסה ארוכים יותר, ועל כן הקמתו של מסלול באורך זה מחייבת הכנת תכנית מפורטת ומעמיקה לא פחות מזו שהוכנה עבור מנחת מגידו".

ההשוואה למגידו אינה מקרית, משום שמנחת מגידו הוא המסלול המשמש באופן רשמי את טייסת הכיבוי בצפון, אותה טייסת שהבהירה כי אין לה צורך במנחת הבונים כלל.