"רכבת ישראל מובילה אל העתיד – אתם מוזמנים להצטרף": זאת כותרת המודעה שהתפרסמה בעיתונות לפני כשנתיים והזמינה קבלנים להציע הצעות עבור מכרז מספר 21937.

מאחורי המכרז הזה – שהעבודות במסגרתו כבר יצאו לפועל לפני כמה חודשים – מסתתרים עשרות מיליוני שקלים במימון משלם המיסים הישראלי ושורה של תעלומות, שגם המוחות החדים ביותר שבין חיפה לעתלית מתקשים לפענח.

מתברר ש"העתיד" אליבא דרכבת ישראל לא תלוי רק במסילות, קרונות או כרטיסנים. רכבת ישראל, כך מתברר, מבקשת לגעת בשמיים – ובמכרז הנ"ל מזמינה קבלנים להתמודד על תהליך "הקמת מסלול תעופה במנחת הבונים".

במילים אחרות, מוזר ככל שזה נשמע, רכבת ישראל מקימה שדה תעופה עתידי במדינה ישראל. לפי תחקיר זמן ישראל, שדה התעופה הפוטנציאלי בחוף הבונים מתארך פי שניים וחצי ומתעצם בחסות המועצה האזורית השותפה (שלא נהנית מהרווחים).

העבודות במנחת הבונים (צילום: גלבוע צילום אווירי וקרקעי, צילום מסך)

עתה מתברר כי את כל המיזם הבעייתי והשנוי במחלוקת הזה מממן הציבור הישראלי בעצמו באמצעות רכבת ישראל, זאת בלי ליהנות אפילו משקל אחד מהרווחים העתידיים

כמו כן, נחשף כי היזם דן מוקדי מקיים קשרים פוליטיים עם ראשי המועצה שמסייעים לקידום עסקיו; ועדות התכנון מקבלת מידע שונה מזה הניתן לתושבים; מידע מטעה (ואולי מסולף) נמסר גם לנבחרי ציבור בטענות של "צורכי חירום עבור טייסת הכיבוי" – שלמענן כביכול הוארך המנחת – זאת בזמן שטייסת הכיבוי עצמה כלל לא זקוקה לכך.

כאילו שלא די בכל הדברים הללו, עתה מתברר כי את כל המיזם הבעייתי והשנוי במחלוקת הזה מממן הציבור הישראלי בעצמו באמצעות רכבת ישראל, זאת בלי ליהנות, כאמור, אפילו משקל אחד מהרווחים העתידיים הטמונים בו.

הפרויקט הזה יעלה לציבור כ־53 מיליון שקל, על פי מסמכי הכמויות ופירוט העבודה שהגיעו לידי זמן ישראל. היזם והרכבת מסתירים את הסכום המדויק ומסרבים להתייחס אליו בתשובותיהם

איך קרה שהחברה שמפעילה את "מערך הרכבות הכבדות הלאומי" בשירות משרד התחבורה ואזרחי ישראל, הפכה להיות המתכננת, המממנת והמבצעת של תהליך הארכתו ועיבויו של מסלול התעופה הפרטי "מנחת פרדייב"? על השאלה הזאת אף גורם לא מוכן להשיב בשקיפות: לא היזם ולא הרכבת.

רכבת עוברת ליד מנחת הבונים (צילום: גלבוע צילום אווירי וקרקעי, צילום מסך)

2004: "אולי רכבת ישראל מתנדבת לשלם"

כדי להבין את גודל השערורייה צריך לחזור יותר מ־20 שנה אחורה. בשנת 2000 הקים היזם מוקדי את מנחת "פרדייב" למטרות צניחה חופשית. עם הזמן, במקום הוקם גם האנגר יפה שמאחסן כמה מטוסים היסטוריים. אז, היה עדיין מדובר במנחת צנוע באורך של 800 מטרים למטרות תיירות מקומית, שפועל בעיקר בסופי השבוע.

החל משנת 2004 אושרו כמה תוכניות לשדרוג המתחם במועצה האזורית חוף הכרמל. השיא הגיעה בשנת 2017, כשוועדות התכנון אישרו להאריך את מסלול המנחת, להגדיל את שטחי השירות וההאנגר ולעבות את השטח הקיים באופן שיכול לשרת גם "מטוסים בינוניים וכבדים" – עובדה שהוסתרה לכאורה מעינו של הציבור ושל נציגיו במועצה.

בכך יהפוך המנחת ל"אתר הפנים תעופתי הגדול בישראל", כפי שתיאר זאת היזם בעצמו בוועדה הלאומית לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע), האחראית לאישור תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות.

הצצה באותיות הקטנות של התוכנית מ־2004 תגלה שכבר אז נקשר גורל המנחת במסלול פסי הרכבת הנפרש ממערב וחוצה את קו החוף היפהפה לכיוון חיפה מצפון ולכיוון תל אביב מדרום. (המקטע הזה עלה לכותרות אחרי "אסון הבונים" שהתרחש בקרבת מושב הבונים. באסון נהרגו 22 בני אדם, רובם ילדים, לפני 37 שנים).

מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

אולם, כבר כשאושרה התוכנית הראשונה ב־2004 הבהירו רשויות התכנון כי ביום מן הימים, כשרכבת ישראל תבקש לשדרג את התשתיות באזור – צפויה הקירבה שבין המסילה למנחת להוות בעיה. לכן יהיה צורך לבצע התאמות בתוואי המנחת כדי לא להפריע לרכבת.

לפי התוכנית, במקרה כזה האחריות תיפול דווקא על היזם ולא על הרכבת, שתפקידה יתמצה בעדכון מוקדם של היזם כדי שיוכל להיערך בהתאם. התוכנית מאפשרת ליזם "שימוש במסלול הקיים" אבל רק "בהיעדר שינוי בתוואי המסילה או בטכנולוגיות ההפעלה של הרכבת". הכוונה, למשל, לתהליכי החישמול שמתבצעים בימים אלה בתשתיות הרכבת ברחבי הארץ – וגם בחוף הכרמל.

התוכנית מבהירה כי עם שינוי בתוואי המסילה או בטכנולוגיות ההפעלה של הרכבת המחייב "מבחינה בטיחותית העתקת המסלול בהתאם לבקשת רשות הנמלים והרכבות ואישור מנהל התעופה האזרחית – יועתק המסלול לתוואי המוצע בתוכנית".

בתוכנית מובהר כי הרכבת תהיה אחראית לעדכן מראש את היזם לגבי שינוי מתוכנן בתוואי או בטכנולוגיות הרכבת, אך לא לפצות, לבנות עבורו, להעתיק או להסיט את המסלול

גורמי תיכנון עימם שוחחנו מבהירים כי בתוכנית ב־2004 נכתב בבירור כי המסלול בו פועל המנחת כיום יועד מראש להריסה – וכל הגורמים ידעו זאת. אי לכך, לא ברור מדוע מתנדבת הרכבת להקים מסלול חדש עבור היזם שידע כי הוא פועל על מסלול זמני, באישור מיוחד.

אנשים לפני צניחה בחוף הבונים, מנחת פרדייב, 21 באפריל 2017 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

כאמור, בתוכנית מובהר כי הרכבת אחראית לעדכן מראש את היזם לגבי שינויים בתוואי או בטכנולוגיות הרכבת, אך לא נמסר בשום מקום כי עליה לפצות, לבנות עבורו, להעתיק או להסיט את המסלול.

ואכן, בכיר ברשות התעופה האזרחית באותה תקופה שהיה שותף לדיונים מול הרכבת, אומר לזמן ישראל כי לא הייתה כל התחייבות או מחויבות כספית בין היזם לבין הרכבת, ולא ברור מאין נולדה מחויבות הרכבת לפיצוי או בניית המנחת:

"עבדנו בהוראתי כדי להשיג ליזם אישור לפעולת המנחת כפוף לכך שיזוז מזרחה ברגע שהרכבת תחשמל את הקווים. הרכבת הסכימה להסיר את התנגדותה לשימוש במנחת תמורת התחייבות לתזוזתו העתידית.

"יכול להיות שהרכבת מתנדבת היום לבנות לו את המנחת, אבל למיטב הבנתי היא לא חייבת לשלם לו דבר. מה שבטוח, האזרח הישראלי לא חייב לממן בעשרות מיליוני שקלים מנחת פרטי באמצעות חברת הרכבת הממשלתית. זאת ממש שערורייה".

"יכול להיות שהרכבת מתנדבת לבנות לו את המנחת. מה שבטוח, האזרח הישראלי לא חייב לממן בעשרות מיליוני שקלים מנחת פרטי באמצעות חברת הרכבת הממשלתית. זאת ממש שערורייה"

2021: רכבת ישראל תממן במיליונים את פדיון הקרקע

קפיצה של 17 שנים קדימה בזמן אל 2021 הופכת את תעלומת הקשר שבין רכבת ישראל למנחת סכוכה עוד יותר. באוגוסט אשתקד מובאת לאישור הנהלת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) "בקשה למתן אפשרות לרכבת ישראל לבצע עבודות לקידום הקמת מנחת חלופי במושב הבונים לצורך חישמול מסילות הרכבת באזור".

עכשיו כבר מתחייבת רכבת ישראל לממן את ההוצאות עבור פדיון הקרקע ודמי השימוש בסך של 10.1 מיליון שקלים פלוס מע"מ. פתאום לא מדובר רק בעדכון היזם – עכשיו, מדינת ישראל צריכה לממן במיליוני שקלים מנחת פרטי, שישמש בעיקר לרווחתו האישית של מוקדי. הסבר מספק – אין.

בשבועות האחרונים יצאו מגדרם היזם והבעלים של המנחת מוקדי וראש המועצה האזורית חוף הכרמל (שותפתו של היזם לתוכנית אך לא לרווחים) אסיף אזיק כדי לשכנע את התושבים וגם אותנו ש"במקום לא יקום שדה תעופה". אולם במסמך של רמ"י מוגדר מנחת "פרדייב" של מוקדי שחור על גבי לבן: "נמל תעופה".

עם זאת, גם בתוכנית שבמסגרתה התחייבה רכבת ישראל לממן את עלות הסטת המסלול – עדיין מודגשת העובדה שמדובר במסלול חלופי זמני ולא אותה אימפריה תעופתית שהולכת וקמה בימים אלה, עם התרחבות שטח המנחת צפונה ומזרחה, ובעתיד כנראה גם דרומה.

דן מוקדי וכרמל סלע (צילום: מתוך הפייסבוק של סלע)

בסרטון שהופץ בשבועות האחרונים בין התושבים אפשר כבר לחזות בהתקדמות העבודות ממבט הציפור, לראות טרקטורים ומשאיות משטחים את החולות ומכינים את המנחת המוגדל שצומח בין מסילת הרכבת לכביש החוף – 1,800 מטרים אורכו וכ־90 מטרים רוחבו ביחד עם שטחי השירות. מלמעלה זה הולך ונראה כמו מסלול של שדה תעופה עתידי לכל דבר.

ההסכם בין רכבת ישראל – חברה ממשלתית שהציבור מממן ואמורה לשרת אותו – לבין היזם הפרטי שהרכבת בונה לו נמל תעופה עתידי נותר חסוי.
אולם, האם יש הסכם כספי בין הרכבת ליזם הפרטי? תלוי את מי שואלים:

היזם הבהיר לנציגי התושבים ומבהיר גם בתגובתו לזמן ישראל כי הוא מחזיק בהסכם עם הרכבת הכולל "סעיף סודיות מחייב". בשיחה עם התושבים היזם הבהיר כי בין הרכבת לבינו יש "התחשבנות כספית" ואף "השתתפות (של הרכבת) בנזק שנגרם (למנחת)".

היזם הבהיר לנציגי התושבים כי הוא מחזיק בהסכם עם הרכבת הכולל "סעיף סודיות מחייב" וכי בין הרכבת לבינו יש "התחשבנות כספית" ואף "השתתפות (של הרכבת) בנזק שנגרם (למנחת)"

היזם אף טען כי הרכבת חייבת לו כספים, בין היתר על "הרבה סבל שהעבירה אותנו מאז נובמבר 2020". הוא לא הסכים לפרט סכומים וכאשר התבקש לספק תשובה קוהרנטית יותר נחלץ בעזרת הומור: "אני ניצב מול השמש אז אני מרגיש כאילו אני בחקירה".

האנגר במנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

רכבת ישראל, לעומת זאת, מכחישה בתגובתה את קיומו של הסכם או הסדר כלשהו בינה לבין היזם הפרטי, מכחישה הסכם סודיות עסקי ומכחישה גם את קיומן של אותם "חובות" עלומים.

"מובהר, כי בין הרכבת לחברת פרדייב לא קיימת התקשרות עסקית, או מבוצעים תשלומים בין הצדדים, אלא קיים הסכם לתיאום ביצוע העבודות", נכתב בתגובת החברה, "מכאן, גם שלא מוכרת לנו טענה בענין חבות של כספים".

כותרת ההסכם מבהירה שהרכבת כבר מזמן לא אחראית רק על "הסטת המסלול" אלא על "העתקה והארכה של מסלול התעופה הקיים". לפי פירוט ההסכם, הרכבת תקים גם את המסלול הזמני וגם את המסלול הקבוע, ותבצע את כל עבודות הסלילה, ניקוז, ביטון, איטום, פירוק של מבנים ותשתיות קיימות, טיפול בשטח והכנה לבנייה וכן את כל עבודות התקשורת הנלוות.

הרכבת תקים גם את המסלול הזמני וגם את המסלול הקבוע, ותבצע את כל עבודות הסלילה, ניקוז, ביטון, איטום, פירוק של מבנים ותשתיות קיימות, טיפול בשטח והכנה לבנייה וכן את כל עבודות התקשורת הנלוות

הרכבת גם תקים את מערך תדלוק המטוסים "כולל סככת התדלוק", ותטפל בעיבוד השטחים והסדרת אפיקי הנחלים ועוד. במילים אחרות, רכבת ישראל הופכת להיות קבלנית ביצוע של יזם פרטי שמקים שדה תעופה בעלות מוערכת, כאמור, של כ־53 מיליון שקלים.

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: Mila Aviv/Flash90)

לפי דפי ההסבר של ההסכם, תחת הכותרת "בעלי תפקידים" ב"חטיבת הפיתוח – מנהלת החישמול" של רכבת ישראל מתנוסס ראשון שמו של היזם מוקדי עצמו, לצד פרטי ההתקשרות עימו. האם רכבת ישראל גייסה לשורותיה את היזם והפכה אותו לחלק מההנהלה? האם יזם פרטי מקבל החלטות מטעם הרכבת בנושא הקשורים למימון המיזם הפרטי שלו?

ברכבת ישראל סירבו להשיב (תגובת הרכבת המלאה בהמשך).

מאי 2022: היזם מבהיר – ההסכם עם הרכבת "סודי"

היזם מוקדי טוען כי ההסכם בינו לבין הרכבת הינו "סודי", אבל לאורך החודשים האחרונים הוא מספק חצאי־גרסאות תמוהות בנוגע לקשר המוזר שנוצר בין חברת התחבורה הלאומית לבין המנחת הפרטי שלו.

כך, למשל, באחת מוועדות התכנון שעסקו בנושא, הוא נשאל על שיתוף הפעולה עם הרכבת במסגרת עבודות תשתית במתחם שגם הן ממומנת ומבוצעות על ידי רכבת ישראל. מוקדי השיב כך: "המטרה שלנו היא בראש ובראשונה ניקוז משותף, תעלת ניקוז משותפת לנו ולרכבת […] אז זה עוזר לנו לעזור לרכבת לעזור לנו. משהו כזה".

הלשון החמקמקה של היזם, זאת שמגלה טפח ומסתירה טפחיים, המשיכה לתעתע גם בתושבי האזור במפגש שערך בשטח המנחת לפני כחודש. מוקדי הצביע לעבר עבודות החציבה שמתבצעות בשטח המנחת ואמר לנציגי התושבים: "בשטח הזה נקים האנגר, רחבת מטוסים ומסלול הסעה".

הוא נשאל, "מי משלם על זה?" וענה: "הרכבת ואנחנו. סך כל השקעות התשתית פה, עשרות מיליונים". "מותר לשאול באיזה יחס אתה והרכבת משתתפים?", תהה תושב ונענה בשלילה: "מותר לשאול, אבל אני חתמתי על הסכם סודיות", המתיק היזם.

התושבים הזדעקו וכך נמשך הדיאלוג בינם לבין היזם:

תושב: "מה פה סודי?"
מוקדי: "תשאל אותם [את הרכבת]".
תושב: "כשאני מגייס כסף, אני מראה כמה גייסתי".
מוקדי: "בגלל שאני עומד מול השמש זה מזכיר לי שיטות חקירה […] אני לא אגיד לך את האינטרס של הרכבת (להשקיע פה, א"ה). אני לא אגיד לך".
תושב: "אבל הארכת המסלול, איך זה קשור לרכבת?"
מוקדי: "אני לא הולך לפרט איזה חלק הם משלמים. אני לא אדבר על החלוקה של התקציב, אני לא מעוניין ואני גם לא חושב שאני צריך. תשאל את הרכבת".

מבט מהאוויר על אזור המנחת (צילום: עמוד הפייסבק "צניחה חופשית פרדייב")

בהמשך השיחה מוקדי מתרכך מעט ומספק גרסה חדשה. לפיה, חלק מהמימון הוא סוג של פיצוי על הזמן שחלף: "אני אנסה לענות לך. דבר ראשון, הרכבת מטרידה אותנו מאז נובמבר 2000 ב'זאבים זאבים', כולל הרבה סבל שנגרם לנו והשקעות אדירות שנאלצנו להשקיע בגלל תוכניות הרכבת מאז ועד היום.

"דבר שני: הם בסוף צריכים לחשמל את המסילות ובשביל לעשות את זה הם צריכים להשתתף בחלק מהעלויות של הפרויקט. האחד זה התחשבנות כספית והשני זה השתתפות בנזק שנגרם". התושבים לא משתכנעים ושואלים: "איך זה קשור להארכת המסלול? איך הם הפכו לגוף המבצע של הארכת המסלול?"

מוקדי: "זאת כבר שאלה שלישית. לא מבין על מה אנחנו מדברים. הם הפכו לגוף המבצע בגלל שבין היתר מותר להם להקים מסלול על פי הכללים לקבלת היתר […] (פרויקט החישמול, א"ה). סיימנו כרגע. עוד שאלות?"

"הרכבת, אין לה עניין בתעופה. יש לה עניין בהסדרת החובות שלה. עד כמה שאני מבין, בתור מי שלא עובד ברכבת"

אחד התושבים ניסה להבין אם בכל זאת יש לרכבת אינטרס כלכלי ישיר במנחת: "בסוף המסלול יהיה פרטי פה או בבעלות הרכבת?" מוקדי מבהיר שהמסלול הוא רק שלו: "הוא ממש לא יהיה בבעלות הרכבת. מה זה פרטי? כן, זה מסלול שלנו".

מטוס במנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

אחר כך הוא מוסיף הסבר סתום שמקשה עוד יותר על ההבנה: "הרכבת, אין לה עניין בתעופה. יש לה עניין בהסדרת החובות שלה. עד כמה שאני מבין, בתור מי שלא עובד ברכבת".

גם אנחנו שאלנו את היזם מוקדי למה רכבת ישראל מממנת ומבצעת את הארכת מנחת הבונים בעלות מוערכת של עשרות מיליוני שקלים, ומדוע הוא מסרב לחשוף את ההסכמים בין הצדדים. לדבריו: "בהסכם בין פרדייב עם רכבת ישראל יש סעיף סודיות מחייב".

הוספנו ושאלנו את היזם כיצד מסתדר ההסכם הנוכחי שלו עם הרכבת, עם לשון התוכנית המקורית מ־2004. על השאלה הזו טרם קיבלנו מענה.

רכבת ישראל: פועלים בהתאם לאישורים הנדרשים

שאלנו את רכבת ישראל כמה שאלות בנוגע לפעילותה במנחת. הרכבת בתגובתה סירבה להתייחס לעלויות ולקשר עם היזם (המתבטא גם בהופעת שמו ברשימת בעלי התפקידים בחברה). הרכבת גם מיאנה להסביר מדוע אינה מסתפקת בהעתקת המנחת הקיים במסגרת תהליך החישמול, ובמקום זאת לוקחת על עצמה את בנייתו המלאה של מנחת ארוך פי־2.5, ורחב בהרבה. ההבדל בין שתי האפשרויות הוא, כאמור, עשרות מיליוני שקלים.

מתגובתה של הרכבת עולה, לכאורה, כי אחד השיקולים שהנחו אותה הוא הימנעות מעימותים משפטיים עם היזם ("פתרון בהסכמה עם צד ג', מאפשר התקדמות רציפה של הפרויקט ומונע התנגדויות והליכים משפטיים, על השלכותיהם"). אבל גם כאן לא מפרטת הרכבת באילו הליכים משפטיים מדובר – האם היזם איים לתבוע את הרכבת ובכך לעכב את תהליכי החישמול בקו הסמוך לו, אם לא תממן עבורו את הפרויקט?

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

להלן תגובתה המלאה של רכבת ישראל:

"במסגרת פרויקטי הרכבת, החברה מבצעת את 'פרויקט תשתית לאומית לחישמול מערך מסילות הברזל'. פרויקט זה הוא כידוע בעל חשיבות לאומית עליונה לציבור, ועלותו הכוללת נאמדת בכ-12 מיליארד ש"ח.

"במסגרת פרויקט החישמול כאמור, נדרשת הרכבת לבצע פעולות בשטחים גובלים של צדדי ג' (פרטיים וציבוריים), לרבות בדרך של הפקעה, הסטה והעתקת תשתיות, שימוש זמני לשטחי התארגנות וכד'. כאשר הרכבת פועלת בשטחים גובלים או מפקיעה אותם, היא מפצה את צד ג' בהתאם.

"במקרה דנן, מנחת הבונים במיקומו הנוכחי, נדרש בהעתקה, כיוון שהוא אינו מאפשר את ביצוע עבודות החישמול.

"לפני ביצוע הפרויקט, נבחנו מספר אפשרויות, בנוגע למנחת (לרבות השבתתו) ונמצא כי ביצוע ההעתקה הינו הפתרון העדיף ביותר. למותר לציין, כי פתרון בהסכמה עם צד ג', מאפשר התקדמות רציפה של הפרויקט ומונע התנגדויות והליכים משפטיים, על השלכותיהם.

"ברב המקרים בהם נדרשת העתקת תשתית, הרכבת מבצעת בעצמה ו/או באמצעות מי מטעמה, את העבודות הנדרשות בשטחים הגובלים, במהירות ויעילות שתאפשר את ביצוע הפרויקט בקצב הנדרש וברציפות.

"כל העבודות הנדרשות לצורך העתקת המנחת מבוצעות ויבוצעו בהתאם לדין ולתכניות מאושרות. בשלב זה, העבודות מבוצעות בהתאם לפטור לפי סעיף 31 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) ובמקביל, מבוצעות פעולות לקבלת היתר להמשך העבודות.

"העבודות מבוצעות בשלביות הנדרשת, לצורך העתקתו הסופית של המנחת. כל העבודות מתחייבות לצורך הזזת המנחת ממיקומו הנוכחי (וקרבתו למסילה), באופן שיאפשר את הצבת עמודי החישמול מחד והמשך תיפעול המנחת מאידך.

"מובהר, כי בין הרכבת לחברת פרדייב לא קיימת התקשרות עסקית, או מבוצעים תשלומים בין הצדדים, אלא קיים הסכם לתיאום ביצוע העבודות. מכאן, גם שלא מוכרת לנו טענה בענין חבות של כספים".